אלוהים משחק ביקום בקוביות
מחקר שפורסם בשנת 2014 העלה את האפשרות כי הרחבת השימוש בקנאביס רפואי מביאה לירידה במספר מקרי המוות עקב מינון יתר של אופיואידים. מחקר חדש שפורסם זה עתה שיחזר את התוצאה שהתקבלה במחקר משנת 2014, אבל הראה גם כי הנתונים חדשים שהצטברו בינתיים מראים למרבה הצער כי ככל הנראה אין השפעה שלהרחבת השימוש בקנאביס רפואי על שיעור מקרי המוות.
קרן נויבך ערכה ראיון עם אדם בשם גדי, שקורא למטופלים המתמודדים עם מחלות נפש להפסיק את הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי שלהם. הראיון בעייתי ומעורר שאלות קשות שלמרבה הצער לא נשאלו בעת הראיון. קרן נויבך הזדהתה לחלוטין עם דבריו של המרואיין והתבטאה בצורה מעוררת מחלוקת. קרן נויבך סירבה להגיב לביקורת שנמתחה עליה בטוויטר, ואף לא הגיבה לפניות נוספות אליה במייל ובמסרים אישיים, נכון למועד כתיבת דברים אלה.
האם מקצוע הרדיולוג עומד להיכחד? האם אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כגון רשתות נוירונים, יחליפו את הרדיולוגים, ובהמשך את שאר הרופאים? ואיך כל זה קשור למכוניות אוטונומיות? כל השאלות האלה עלו בעקבות פוסט בבלוג Toward Data Science שפרסם יו הארווי, רופא המתמחה ברדיולוגיה. הארווי טוען כי האלגוריתמים לא יחליפו את הרדיולוגים בעתיד הנראה לעין, אם בכלל….
“לקרוא לסטטיסטיקאי לאחר שהניסוי התבצע זה כמו לבקש ממנו לבצע ניתוח שלאחר המוות. לכל היותר הוא יוכל לומר מה הייתה סיבת המוות” – רונלד פישר. כשמדברים בסטטיסטיקה על תכנון, מדברים בדרך כלל על תכנון ניסויים. ((תכנון איסוף הנתונים ותכנון הניתוח הסטטיסטי הם חלק מתהליך תכנון הניסוי. )) קשה להביא דוגמאות למקרים של כשלים בתכנון ניסויים,…
p-hacking ((אשמח להצעות לתרגום לעברית)) היא הפרקטיקה של חתירה לתוצאה מובהקת, ובאמירה פופולרית “לענות את הנתונים עד שיודו”. לעיתים הדבר נעשה מחוסר מודעות, ולעיתים בכוונה תחילה. יש הרבה דרכים להגיע לתוצאה מובהקת. אפשר לנסות לנתח את הנתונים בכל מיני שיטות סטטיסטיות. אפשר לאסוף נתונים, לנתח אותם, ואז לפרסם אם מתקבלת תוצאה מובהקת, ואם לא, לאסוף…
בתהליך הסטטיסטי של בדיקת השערות מוצבות זו מול זו שתי השערות. ההשערה הבסיסית, המכונה השערת האפס, מתארת את הידע הקיים (ידע מדעי או אחר), ומולה ניצבת השערה אלטרנטיבית, המייצגת תיאוריה חדשה. כדי להוכיח כי התיאוריה החדשה נכונה, על החוקר להציג ראיות מובהקות ומשמעותיות שיביאו לדחיית השערת האפס לטובת ההשערה האלטרנטיבית. מה קורה אם אין ראיות…
בנושא המתאם והסיבתיות דנתי רבות ((זה היה הפוסט הראשון שהופיע בנסיכת המדעים!)). יש הרבה דוגמאות משעשעות: מתאם בין יבוא לימונים לבטיחות בדרכים, בין צבעה של מכונית והסיכוי כי תהיה מעורבת בתאונת דרכים, ובין מחזורי הירח ומחירי המניות. קוריוזים כאלה בדרך כלל לא גורמים נזק ((אם כי עלולים להיגרם הפסדים כספיים למי שישקיע את כספו על…
יש הרבה דרכים לעשות סטטיסטיקה רעה, אבל גם סטטיסטיקה רעה אפשר לעשות באופן רע יותר. אני לא חושב שמישהו מת כתוצאה מדיאגרמת עוגה תלת מימדית, אבל סטטיסטיקה רעה באמת עשויה להיות הרת אסון. קבלו את שבעת החטאים של הסטטיסטיקה. ((לא בסדר מסויים)) כל קישור יוביל אתכם לסקירה מורחבת על הנושא. פרשנות לא נכונה של ה-p-value…
לאחרונה השתתפתי בכמה דיונים בפייסבוק שהגיעו למבוי סתום. ניסיתי להבין למה זה קורה ולבסוף הבנתי: אני דיברתי על מודלים והם דיברו על אלגוריתמים. לכאורה לא צריכה להיות שום בעיה. מודל זה דבר אחד, אלגוריתם זה דבר אחר. אם תחפשו בגוגל מודל, לא תמצאו שום מקום שיטען כי מודל הוא אלגוריתם. גם ההיפך נכון. אז מה…
ב-28.11.2017 הופיע בכתב העת Nature מאמר שנשא את הכותרת הפרובוקטיבית Five ways to fix statistics. המאמר נכתב לאור “משבר השחזוריות” (reproducibility crisis) בו חשים היום חוקרים מתחומים רבים, כלומר הקושי ההולך וגובר לשחזר תוצאות מחקריות במחקר נוסף בלתי תלוי. יש הטוענים כי אחת הסיבות למשבר הזה הוא שימוש לא נכון בסטטיסטיקה. עורכי Nature פנו לחמישה…