חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

קרן נויבך לא מגיבה לביקורת

בעצם, היא הגיבה. גם התעלמות זה סוג של תגובה.

תזכורת: בתאריך 20.2.2018 אירחה קרן נויבך בתכנית שלה ברשת ב אדם בשם גדי. האייטם הפך במהירות מסיפור אישי (שאכן נגע ללב) להתקפה חסרת רסן על כל מדע הפסיכיאטריה. אמנם יש לי בעיה עם ההתקפה הזו, אבל אני מכיר בזכותו של גדי להביע את דעתו הקונטרוברסלית. הבעיה שלי הייתה עם מגישת התכנית, קרן נויבך, שגישתה הייתה חד צדדית לחלוטין, נמנעה שהבעת שמץ של ביקורתיות, ואמרה דברים חמורים (כגון השימוש במילה "גמילה" בהקשר של תרופות פסיכיאטריות, פעמיים).

לאחר שתיארה את האייטם בטוויטר, פניתי אליה בשאלה לגבי האייטם, ונעניתי כי מאחר ולא האזנתי לתכנית לא ראוי כי אמתח עליה ביקורת. קיבלתי את ההערה הזו, האזנתי לתכנית, המתנתי שלושה ימים כדי לעכל את מה ששמעתי (וגם להרגע), וכתבתי את תגובתי המנומקת כאן בבלוג. דרך טוויטר העברתי לנויבך קישור לפוסט שפירסמתי. לא האמנתי שאקבל תגובה, אם כי תיקנתי את האמירה הזו באמירה כי אני מקווה שתתקבל תגובה. בעידוד חברים בטוויטר גם כתבתי מייל לתיבת הדואל של התכנית, וביקשתי התייחסות.

ואכן קיבלתי התייחסות. נויבך התעלמה מכל הפניות שלי אליה דרך טוויטר, ולבסוף השתיקה אותי (mute). גם העורך של התכנית, דדי מרקוביץ, התעלם מהפניות שלי אליו בטוויטר. לפניה שלי במייל קיבלתי לפני יומיים תגובה בלתי עניינית (מייד אביא אותה), שלא התייחסה לטענה על חוסר האובייקטיביות של נויבך, לא לחוסר הביקורתיות שלה, ולא לשימוש השערורייתי שלה במילה "גמילה" בהקשר של טיפול תרופתי. התגובה הייתה חתומה על ידי "צוות התכנית". ביקשתי הבהרה האם קרן נויבך עומדת מאחורי התגובה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא קיבלתי תשובה לשאלת ההבהרה הזו. מכאן לא נותר לי אלא להסיק כי נויבך אינה עומדת מאחורי התגובה הזו ואינה מוכנה להגיב לביקורת אפילו לא בצורה אנמית.

עם זאת ניכר שיפור מסויים. לתכנית הוזמן ד"ר ירדן לוינסקי, שמתח ביקורת מתונה על הספר "אנטומיה של מגיפה" בבלוג שלו. עם זאת, נויבך לא הייתה מעוניינת לדון בספר שכה המליצה עליו באייטם הקודם. היא גם קטעה את דבריו של ד"ר לוינסקי שבע פעמים במהלך הראיון. כמובן שהפעם היה באייטם "איזון" בדמות ד"ר טוני שחר שמנהל דף פייסבוק ששולל מכל וכל את הטיפולים התרופתיים. היא גם השתמשה בצורה יותר מתונה במילה גמילה, ואמרה הפעם כי זה במרכאות כפולות.

הנה התגובה שקיבלתי במייל

 


ד"ר לוי שלום, קודם כל תודה רבה על התגובה המפורטת ועל האכפתיות וההשקעה. מערכת סדר יום מטפלת באופן מתמשך בנושאים שונים הנוגעים לבריאות הנפש בישראל ובעולם ובתוך זאת גם בסוגיית התרופות הפסיכיאטריות. סוגייה סביבה מתנהל דיון ער ע"י פסיכיאטרים וגורמי מקצוע נוספים מזה מספר שנים. בין השאר קיימנו שיחה בנושא עם פרופ חיים בלמקר ועם דליה וירצברג רופא, שיחה עם "גדי" שסיפר את הסיפור האישי שלו ושל בנו ואתמול דיון נוסף עם ד"ר ירדן לוינסקי וד"ר טוני שחר. בשיחות אלו באו לידי ביטוי עמדות שונות ומגוונות, תוך ניסיון ומאמץ לייצר דיון מורכב. יתכן שלתפיסתך, לא הצלחנו בכך בחלק מן המקרים. אנחנו מבטיחים להמשיך להתאמץ לעשות זאת. זה תפקידנו. אנחנו מודים לך על הערותייך. בברכה, צוות סדר יום


 

אני אתן לצוות התכנית להינות מהספק ואומר כי התגובה הזו מעידה על חוסר הבנת הנקרא. הביקורת שלי לא הייתה על הדברים שנאמרו על ידי "גדי" בראיון[1], אלא על התנהלותה הבלתי מקצועית בעליל של נויבך. התגובה מתעלמת מכך לחלוטין. כמו שאמרתי בהתחלה: גם טמינת הראש בחול זה סוג של תגובה.


הערות
  1. ולא שאין לי ביקורת []

תגובה אחת ל“קרן נויבך לא מגיבה לביקורת”

  • תגובה מאת חיים ארוכים
    תאריך 8 במרץ 2018 00:29

    זה מה שקורה כשסטטיסטיקאי מנסה לשפוט תקשורת.

    זה כמו לתת לשף לשפוט איך הטעם של מטרנה…

    כמו לבקש ממוזיקאי לחוות דעה על איכות הצפירה של יום הזיכרון…

    כמו לבקש מקרדיולוג לקבוע איך צריך להיראות אמוג'י לב…

    אתה פשוט לוקח אותם יותר מדי ברצינות.

    כלי תקשורת מיועדים לייצר בידור להמונים, הם מפיקים תשפוכת של מילים שמתיישנת כעבור רגע. אלו לא גופי מחקר והם לא מחויבים לדיוק ולאמת.

תגובה