חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

מיהו המדען המשפיע ביותר במאה ה-20?

מיהו המדען (או מדענית) המשפיע ביותר במאה ה-20? שאלתי שאלה זו את עוקביי בטוויטר וגם בפייסבוק. קיבלתי שפע של תשובות: זיגמונד פרויד, מילטון פרידמן, רוברט אופנהיימר, אלכסנדר פלמינג, ורנר פון בראון, "ההוא שהמציא את הטרנזיסטור" (מקובל לייחס את ההמצאה לשלושת הפיזיקאים שבשנת 1956 זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה על תרומתם לפיתוחו: ויליאם שוקלי, וולטר בראטיין וג'ון ברדין), מי שפיתח את הגלולה נגד הריון (הערה: אין אדם יחיד שניתן לייחס לו המצאה זו, אך מקובל כי האב ה"רשמי" של הגלולה הוא גרגורי פינקוס, שעמד בראש צוות שכלל גם את פרנק קולטון, מין צ'ה צ'אנג ואחרים), נורמן בורלוג, אלברט איינשטיין, אלן טיורינג, ריצ'ארד פיינמן, וייתכן שהיו עוד תשובות שאבדו בנשיה וגוגל לא הצליח לדלות, עם המשיבים הסליחה.

אני מוכרח לומר שלא הופתעתי מהתשובות (פרט להעלאת שמו של פרויד,  ואולי מאזכור שמו של מילטון פרידמן, שאותו אני לא נוטה לסווג כמדען – וראו את מה שכתבתי עליו לאחר מותו, הלינק למעלה). אפשר לזהות כאן ארבעה תחומים עיקריים בהם בלטו ודרכם השפיעו האנשים המכובדים שצויינו למעלה (וחלק גדול מהמוזכרים משתייכים ליותר מתחום אחד): אלקטרוניקה, מלחמת העולם השניה, רפואה/מדעי החיים, ומדעי המחשב. הקוראים מוזמנים לדון בתשובות שהועלו, בחלוקה הגסה שלי לתחומים, ולהעלות שמות אחרים.

הנסיון לקבוע מיהו המדען "המשפיע ביותר" נדון כמובן לכשלון מיידי, כיוון שלא ניתן לכמת את מידת ההשפעה. האם השפעתם של איינשטיין וטיורינג על מהלך מלחמת העולם השניה רבה או פחותה מהשפעתם על התפתחות עידן המידע? מה יותר חשוב: הטרנזיסטור או האנטיביוטיקה? התשובות לשאלות כאלה יהיו יותר מטופשות מהשאלות עצמן.

הנה שאלה אחרת, טובה יותר: לא שכחנו מישהו? סביר להניח ששכחנו עוד רבים וטובים. ועוד שאלה שאולי תרצו לשאול אותי: מי יופיע ברשימה שלך, יוסי? ובכן, בעיניי, רוב השמות שהוזכרו קודם ראויים להכלל בכל רשימה של "מדענים משפיעים", אבל ברצוני להציע עוד שם אחד שלא הוזכר עד כה: רונלד א. פישר.

כן. הוא כבר הופיע ברשימת 15 הסטטיסטיקאים הגדולים שערכתי, במקום הראשון. אבל הוא היה רק סטטיסטיקאי, לא? טוב, גם גנטיקאי (הביולוג הגדול ביותר מאז דרווין – טוען ריצ'ארד דוקינס). את סיפורו, סיפור הליידי הטועמת תה סיפרתי לא מזמן ב-"סיפור נובה – ערב סיפורי מדע ומדענים". אמרתי בפני עדים, ואף כתבתי זאת בבלוג זה ממש כי הוא "אחד המדענים המשפיעים ביותר של המאה ה-20".

פישר הניח את היסודות (ובנה חלק ניכר מהקומות הראשונות) של התיאוריה של תכנון ניסויים מבוקרים. כל ניסוי מדעי הנערך כיום חייב לכלול את "השילוש הקדוש" – שלושת תנאי היסוד שהציב פישר להבטחת תקפות הניסוי ותוצאותיו: רנדומיזציה, בקרה, סמיות.

פישר המציא את הכלי העיקרי (ובמשך שנים רבות – הבלעדי) להערכת כמותית של משקל העדויות המתקבלות בניסוי: ה-p-value. פתחו כל מאמר מדעי בו מתואר ניתוח כמותי של נתונים. ה-p-value יופיעו שם, וערכי p קטנים מ-0.05 יזכו להתייחסות מיוחדת, שכן הם מעידים על תוצאות מובהקות. הערך הקריטי 0.05 מקורו גם הוא בהערכה של פישר כי מדובר בערך מתקבל על הדעת, אף כי פישר עצמו ידע היטב כי אין לכך כל הצדקה תיאורטית.

ופישר גם אחראי לפיתוח ושיפור של שיטות סטטיסטיות רבות לניתוח נתונים כמותיים, ובראשן ניתוח השונות ("אנובה"). למה לדעתכם סטטיסטי המבחן של ה-ANOVA מסומן באות F?

לו היו כותבי המאמרים המדעיים מקפידים על הפניה למקורות, פישר היה כנראה המדען המצוטט ביותר (וזהו עוד מדד מקובל לחשיבותה של עבודה מדעית): יש לצטט את עבודתו בכל מאמר מדעי המתאר ניסוי מבוקר, משתמש ב-p-value להערכת התוצאות, ובודאי אם נעשה שימוש בניתוח שונות, או במבחן המדוייק של פישר, או באחת מהשיטות הסטטיסטיות הרבות האחרות שפיתח ושיפר. מדוע עבודות אלה אינן מצוטטות? כי הן הפכו ל-"מובנות מאליהן", כאילו ניתנו למשה בסיני, ולא היא.

עבודתו של פישר השפיע על כל המחקר המדעי מימיו והלאה. המדע במאה העשרים לאחר פישר אינו כשהיה לפניו, ולכן פישר הוא ללא ספק אחד המדענים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.

 

18 תגובות ל“מיהו המדען המשפיע ביותר במאה ה-20?”

  • תגובה מאת לומד
    תאריך 18 בספטמבר 2012 19:04

    ואם נלך מהכיוון השני של מדענים מצוטטים. אז אולי שווה להזכיר את כהנמן (ובמידה פחותה בהרבה את טברסקי). לא?

  • תגובה מאת גיל
    תאריך 18 בספטמבר 2012 19:42

    השאלה המרכזית היא למה אנחנו קוראים השפעה? האם מדען משפיע הוא כזה ששינה את תפיסת העולם המדעית שהייתה שלטת בזמנו כמו איינשטיין, או שמדובר במדען שהשפיע על חיי היום יום של אנשים? במידת ההשפעה המדעית אכן פישר יהיה באחד המקומות הגבוהים כי הוא איש אשכולות שהשפיע עמוקות על שתי דיסיפלינות שונות.

    הייתי מוסיף לרשימה מארי קירי שהמחקרים שלה על רדיוקטיביות שינו לגמרי את כל המאה ה20, סאלק שבלעדי החיסון לפוליו מיליונים היו משותקים ומתים וווטסון, קריק ורוזאלינד פרנקלין שאחראים לגילוי הדנ"א (המאמר של ווטסון וקריק שהוא בסך הכל שני עמודים נבחר למאמר הכי חשוב של המאה ה20).

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 18 בספטמבר 2012 22:43

      גיל, אני מסכים עם דבריך. כמובן שהשאלה לא הייתה מוגדרת היטב, וזאת כדי לאפשר גמישות למשיבים.

      אם אתה כולל את סאלק ברשימה, אז אתה חייב להוסיף את פול מאייר, הסטטיסטיקאי שתכנן את הניסוי בו הוכחה יעילות החיסון של סאלק – שתוכנן ובוצע על פי העקרונות של פישר, והיה בסך הכל הניסוי הקליני הרנדומלי השני שנערך אי פעם (הראשון היה ניסוי בהיקף קטן לבדיקת יעילות הסטרפטומיצין לטיפול בדלקת ריאות). בעקבות הצלחת הניסוי, וכשלון הניסוי המקביל שלא היה רנדומלי, הפכו ניסויים קליניים רנדומליים למתודולוגיה הסטנדרטית לבדיקת יעילות טיפולים רפואיים.

    • תגובה מאת בן
      תאריך 15 בנובמבר 2015 17:58

      ווטסון וקריק לא המציאו כלום למעשה לתת להם קרדיט על מה שהם לא עשו זה פשע כפול. למעשה יש היום קונצנזוס שעבודתם התבססה באופן מוחלט על פרנקלין והם השמיטו את חלקה בכוונת מכוון.

      • תגובה מאת גיל
        תאריך 15 בנובמבר 2015 18:40

        לא ווטסון וקריק ולא פרנקלין המציאו משהו. לכל היותר הם גילו את המבנה שתמיד היה קיים. הטענות לגבי פרנקלין ידועות היטב וללא ספק היה לה תפקיד חשוב בגילוי הדנ"א. הם אכן לא נתנו לה קרדיט על גילויים חשובים שהובילו לגילוי מבנה הדנ"א אבל בכל זאת הם היו אלו שגילו אותו ולא היא.

        • תגובה מאת בן
          תאריך 22 בנובמבר 2015 02:08

          ממש לא!! היום קיים קונצנזוס מלא שהיא הייתה הראשונה לגלות את זה.

          • תגובה מאת גיל
            תאריך 22 בנובמבר 2015 02:14

            בן, מה שאתה אומר ממש לא נכון ואתה יכול לקרוא על זה בויקיפדיה ובמקומות נוספים. המודל הנכון היה של ווטסון וקריק. הם הסתמכו על ממצאים שלה שלקחו בלא ידיעתה ואולי לא היו מגיעים למודל הנכון או שהיא הייתה מקדימה אותם אלמלא גנבו ממנה מידע, אבל בפועל היא לא הייתה זו שגילתה את המודל אלא הם.

            • תגובה מאת בן
              תאריך 22 בנובמבר 2015 02:19

              לא נכון, אני קראתי כמה מאמרים באנגלית על זה. למעשה גם קוף יכול לתת תרשים מודלי אחרי שהידע התיאורטי מבחינה פיזיקאלית מתמטית וביולוגית כבר הושלם לחלוטין על ידי פרנקלין. לא רק זה, אלא היא בעצמה פעמים רבות דיברה וכתבה על המודל המדוייק אם כי לא בצורה רשמית ועקבית , מה שהם עשו נקרא בעברית "רמאות מדעית" פשוט לקחו קטעים מפה קטעים משם השמיטו את הדברים הלא נכונים ויצאו לדרך. חוץ מזה שבכמעט כל גילוי בעולם הגילוי נקרא בעיקר על מי שעשה את רוב העבודה התיאורטית גם אם לא גמר את המלאכה ת ראה ערך גריגורי פרלמן.

              • תגובה מאת גיל
                תאריך 22 בנובמבר 2015 02:25

                זה לא משנה באיזו שפה קראת, העובדות הן אותן עובדות. היא אולי הייתה בדרך לגילוי המודל אבל בפועל לא היא זו שגילתה אותו ראשונה, אין על זה בכלל ויכוח בעולם המדעי. מה שהיא דיברה עליו או לא בשיחות לא רשמיות לא ממש רלוונטי וזה בכלל לא נכון או טריוויאלי שברגע שהונחו היסודות כל אחד היה יכול להגיע אליו. אם זה היה כל כך פשוט וברור למה היא לא עשתה את זה? אין ספק שהזניחו את התרומה שלה בהתחלה אבל כיום מכירים בתרומה השווה שלה לגילוי והיא גם הייתה זוכה בנובל אילולא מתה קודם.

                • תגובה מאת בן
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 02:35

                  שוב אתה מערב שני דברים בלי שום קשר אחד לשני. יש בנייה תאורטית , ויש סתם גילוי שנותנים את הקרדיט לראשןן שמצא את זה. זה כמו הויכוח לגבי הרכב פעם חשבו שמרכוס הרץ גילה ראשון את הרכב , ואם הוא כן גילה זה לא מעניין כי "לגלות" אחרי שכל התאוריה של שנים מונחת לפניך זה כ ל ו ם אחד גדול. זה לא אומר שכל אחד היה מיד עושה את זה אבל זה עדיין כלום אחד גדול. אין ספק שאם הרמאות הייתה ידועה מהתחלה זה היה נקרא בעיקר על שם פרנקלין כמו כל תגלית במאה ה-20. ושוב , אם השאלה מי אחראי לתגלית -פרנקלין. מי גילה ראשון?? פרנקלין. כי הביאה את המודל לפניהם אגם שהיא כתבה גם כמה דברים לא נכונים ואגם שהיתה בקושי מודעת לדיוקים שם, היא "גילתה" את זה קודם נקודה. אכן עובדות הן עובדות וניתן לקרוא עליהן תוך שניות אם רק תגגל באנגלית.

                • תגובה מאת גיל
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 10:38

                  מי קבע שזה לא מעניין? אתה? אין דבר כזה סתם גילוי והזלזול שלך לא עומד במבחן המציאות. אפשר להתווכח מה יותר חשוב אבל אי אפשר לזלזל במי שעושה את העבודה בפועל ומוצא מודל מתאים לתאוריה. יש כל כך הרבה תאוריות שעמדו זמן רב בלי ההשלכות המעשיות שלהן. בדיעבד, נורא קל לומר שזה מובן מאליו אבל זה פשוט לא ככה ואפילו אתה מודה שפרנקלין עשתה טעויות ועובדה שלא גילתה אל המודל. אז אולי היא הייתה מגלה אותו לבד ואולי לא לעולם לא נדע וזה וגם לא רלוונטי. כאמור, מה שחשוב זה מה שנעשה בפועל וכאן אין ספק שהתרומה של ווטסון וקריק קריטית בדיוק כמו של פרנקלין. אתה זה שלא קראת את העובדות. תחפש בעברית או באנגלית, אין שום מקור שנותן לה את כל הקרדיט, זה פשוט לא נכון ואתה מוזמן להביא מקור מהימן לכך.

                • תגובה מאת בן
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 11:27

                  שוב, כשדנים מי "המציא את הרכב הראשון" יש לכך משמעות בעיקר סימבולית , כי אחרי הכל זה תלוי בהגדרה , אין לזה משמעות אמיתית הרי גם אם חוקר אחד נמצא בגרמניה ואחד נמצא בארה"ב יילכו אחרי מי שקדם למי גם אם הם לא התבססו בכלל אחד על השני. יותר מזה , רכבים פרימטיבים היו קיימים זמן רב לפני והתאוריה הייתה מונחת לפניהם. כלומר זה שבנה את התאוריה חלקו לא קטן מזה שהכה בפטיש וגמר את המלאכה. אז שוב פעם אם אנחנו מדברים על התאוריה אזי פרנקלין עשתה כמעט הכל (בכדי ליצור מודל נכון) אם אנחנו מדברים סתם על תאריכים וכותרות של מי הוציא את המודל הראשון הנכון גם כן פרנקלין , זה שהיא הוציא כמה מודלים לא נכונים לא מוריד ממנה את הכותרת של "הראשונה" אם זה כ"כ חשוב. ( אני העז ואומר שגם אנטישמיות לא קטנה מעורבת בנושא הזה. גם המעטת חלקו של הרץ בחליצות הרכב ובחלקו של אוטו ליליינטל במטוסים. ואני אומר לך את זה כאחד שקרא ויודע על מה הוא מדבר.)

                • תגובה מאת גיל
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 11:36

                  אני מסכים שבהרבה מקרים גילוי או המצאה לא תמיד מיוחסים לאדם המרכזי שתרם הכי הרבה ולפעמים מסובך לייחס את זה לאדם אחד. אבל זה לא המקרה כאן. כאן פרנקלין אכן תרמה תרומה משמעותית שהוזנחה במשך שנים אבל בזה שמבליטים את התרומה שלה לא צריך לבטל את התרומות של אחרים לגילוי עד אבסורד. הרי לפי ההגיון שלך היא עצמה התבססה על מחקרים של אחרים, ליתר דיוק וילקינס וגוסלינג במעבדה שלה שהיו שם לפניה ובלעדיהם היא לא הייתה תורמת לגילוי הדנ"א. אז אולי לא נוריד את החשיבות של התרומה שלה? ההיסטוריה לא תמיד מדייקת אבל אני לא מבין באיזו מידה אתה מבטל את ווטסון וקריק שאף היסטריון של המדע לא מזלזל ככה בתרומות שלהם. אין שום צורך לנסות לגמד אחרים בשביל להאדיר את פרנקלין. העובדות בפועל פשוט לא תומכות במה שאתה אומר.

                  וטיעון ש"'קראתי הרבה ואני יודע על מה אני מדבר" לא מחזיק מים, מצטער. כל עוד לא תביא מקור שתומך בדברים שלך כשכל מקור שאני קראתי (וקראתי לא מעט) תומך בדברים שלי, אז הדברים שלך פשוט יהיו חסרי בסיס עובדתי.

                • תגובה מאת בן
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 13:00

                  לא, אני לא אמרתי את הדברים שלי בגלל ש "קשה להעריך מי תרם את התרומה המכרעת" אלא שזה לא הקייס כאן. כאן הפיתוח של פרנקלין כמעט באופן בלבדי ומקורי ביותר מבחינתה. ווטסון וקריק לא תרמו כמעט כלום . לי אין מושג מאיפה אתה לוקח את זה שווטסון וקריק כן תרמו משהו משמעותי. מה שהם כן תרמו לעולם זה זיוף , רמאות , גניבה , העלמת מסמכים, העתקה את זה הם תרמו.
                  אני לא אומר את זה בגלל שמתחשק לי או בגלל שאני כך משער אלא אך ורק בגלל שקראתי את זה. אם אתה לא מוצא מקור לבד אני אנסה למצוא, אני קראתי על זה פעם.

                • תגובה מאת גיל
                  תאריך 22 בנובמבר 2015 13:10

                  שמע, מה שאתה אומר פשוט לא נכון. תקרא את ויקיפדיה העברית והאנגלית או כל ספר אובייקטיבי בנושא. בעוד כולם נותנים לפרנקלין קרדיט ובצדק, ומגנים את ווטסון וקריק על הגניבה של התצלום רנטגן המפורסם, כולם נותנים את הקדריט על חשיפת המבנה לווטסון וקריק ולא לפרנקלין. עובדתית, היא לא גילתה את זה וזה לא כזה טריוויאלי כמו שאתה מתאר את זה כי עובדה שהם הקדימו אותה.

  • תגובה מאת עירא
    תאריך 19 בספטמבר 2012 02:19

    אני עם בורלוג, שהציל למעלה ממליארד איש ברעב. אני לא בטוח שיש ניסח משהו כל כך מהפכני שלא היה קורה מעצמו באותו העשור במקום אחר ממילא.

  • תגובה מאת מתן
    תאריך 25 בספטמבר 2012 00:31

    על אותו משקל יש לאזכר את טיורינג שבאמצעות העבודה שלו הופעלו כלי המדידה הממושבים, בוצעו החישובים הסטטיסטיים בתוכנות המתאימות, והודפס המאמר 🙂

    • תגובה מאת בן
      תאריך 22 בנובמבר 2015 02:45

      המחשב המודרני הוא יותר גון פון ניומן מאשר טיורינג. ובהחלט חובה לכלול את ניומן.

תגובה