חיפוש באתר

קישורים

RSS סטטיסטיקה ברשת

עמודים

קטגוריות

תגיות

תקנו בראש חודש, תמכרו בירח מלא

שלומית ליר בישרה לנו אתמול על שני מחקרים שגילו כי "גם מקום כמו  שוק המניות הנחשב למעוז של חשיבה כלכלית רציונלית נתון לא פחות מאשר להשפעה של מצבי השפל והגאות של הירח". חדשות נפלאות, ללא כל ספק, המהוות " תזכורת לכך שהדיאלוג המתקיים בין היחיד לסביבה מתרחש גם במקומות האטומים ביותר" – מתפייטת ליר. האמנם?

ליר צירפה שני קישורים לידיעה עיתונאית (שהתפרסמה בשני מקומות שונים) המתייחסת למאמר מאת הפרופסורים המכובדים מאוניברסיטת מישיגן, איליה דיצ'ב וטרוי ג'יינס. אכן, דיצ'ב וג'יינס גילו ככל הנראה מתאם מרשים בין מחזורי הירח ומחירי המניות ב-25 שווקי מניות בעולם. כן מזכירה ליר מחקר נוסף (קישור לקובץ pdf) מאת שלושה חוקרים אחרים מאוניברסיטת מישיגן, יואן זאנג וזהו, שגילו תופעות דומות. יואן וחבריו נותנים לעמיתיהם דיצ'ב וג'יינס את מלוא הקרדיט ומציינים את מאמרם החלוצי ברשימת המקורות. תוצאות שני המחקרים, אגב, לא התפרסמו בכתב העת היוקרתי "Harvard Business Review" אלא בכתבי עת אחרים ("Journal of Empirical Finance" ו-"Journal of Private Equity").

מה כן נכתב ב-"Harvard Business Review"? אחת מעורכות כתב העת, ליסה בורל, סקרה את מחקרם של דיצ'ב וג'יינס בגליון נובמבר 2006. בורל השתכנעה כי התוצאות מתבססות על מחקר ריגורוזי. אולם, מזהירה בורל מיד לאחר מכן, יש לתמיד לבחון בזהירות טיעונים הקשורים במתאם ובסיבתיות. בורל יודעת כי מתאם אינו עדות לסיבתיות.

וכפי שהעיר פעם אחד מקוראיי, אני יכול לחזור עוד אלף פעם על המשפט "מתאם אינו מראה על סיבתיות", אבל זה לא יעזור לי. האם דיצ'ב, ג'יינס, יואן, זאנג או זהו הראו את קיומו של מנגנון המעביר את השפעת הירח אל שווקי המניות? לא. אז מה? שלומית ליר מודעת לכך, ובכל זאת חוגגת את ה"עובדה" ש-"שמחזור הירח משפיע על דייריו המעונבים של עולם מנורות הפלורוסנטים בלא שיהיו מודעים לכך".

רשימות נוספות בנושא:

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 בדצמבר 2006 שם התקבלו 22 תגובות

עזי  בתאריך 12/25/2006 8:05:10 AM

מיתאמים…

לא רק שמיתאם לא מלמד על סיבתיות, אלא שמיתאם גם לא מלמד על מיתאם.
כידוע לך, התופעה של מיתאם מלאכותי (אני נמנע בכוונה ממונחים מקצועיים) — מיתאם לכאורה הנוצר בשל התערבות של גורם/ים אחר/ים — אינה נדירה. הדוגמה הנפוצה של מיתאם גבוה בין מספר נעליים לידע בחשבון מבהירה היטב את השפעת הגורם המתערב (גיל, כמובן).
אינני יודע מהו הגורם המתערב לגבי המיתאם בין מחזור הירח לשוק המניות (למרות שיש לי כמה ניחושים), אבל צריך להדגיש שעניין הסיבתיות הוא רק *אחת* מהטעויות הנפוצות לגבי פירושם של מיתאמים.

עומרון  בתאריך 12/25/2006 8:46:45 AM

הערה קטנה

מרשימתך ניתן להתרשם כאילו מחקר ריגורוזי הוא ענף מיוחד בסטטיסטיקה. מה עם מחקר קפדני, מעמיק, מאומץ וכדומה?

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 9:09:18 AM

יש לך איזו השערה

מה יכול לגרום לזה?
הרי ברור שמחזור הירח אינו תלוי בשום דבר ארצי ולכן לא יכולה להיות כאן סיבתיות הפוכה וגם לא גורם שלישי המשפיע על שתי התופעות.
תופעה שנבדקה על הבורסות בארה"ב במשך 100 שנה ובעוד 24 בורסות במשך שלושים שנה בוודאי אינה מקרית.
ואגב, ריגורוזי בעברית – מדוקדק.

אורן  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 9:37:22 AM

גם לי יש מתאם

מחקר ריגורוזי מאוד שעשיתי בכל העולם גילה מתאם של מאה אחוז בין פעילות בורסאית לשעות האור ביום, כלומר מסחר מתקיים רק באור שמש ולא לאור פלורוסנט – תופעה מוזרה שהרי חדרי העיסקאות לא חשופים לשמש ולא צריכים להיות תלויים בכלל בספין של הכדור שלנו.

אורי  בתאריך 12/25/2006 9:51:11 AM

הכל ברור

זה ברור שהשוק לוקח בחשבון את מחזורי הירח ושטף הקרינה הקוסמית, הוא הרי כידוע לכל שוק יעיל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 10:28:10 AM

תשובה לעזי

האפשרות שמחזורי הירח אכן משפיעים על שערי המניות הרבה יותר הגיונית (לדעתי) מהאפשרות שקיים משתנה מתווך (זה התרגום העברי למונח confounding שטבע פישר) בין שתי התופעות.

עזי  בתאריך 12/25/2006 10:51:52 AM

בכל זאת, משתנה שלישי

יוסי,
בוא לא ניכנס לדיון הסמנטי והמקצועי אם זה משתנה מתווך (mediating) או מתערב (moderating), ומה התרגום לconfounding, אלא בשאלה האם המיתאם "אמיתי" או מלאכותי (spurious).
לדעתי, מדובר כאן בהחלט על משתנה שלישי שיוצר את המיתאם. אני יכול, למשל, להעלות בדעתי שמצב הירח משפיע על מצב-רוח של אנשים (ועל כך יש ראיות אמפיריות), ומצב-רוח זה הוא-הוא המשפיע על התנהגויות שונות שלהם, כולל ההתנהגות הבורסאית…
יש לך טעון נגדי? יש לך טיעון שתומך בקשר *ישיר* בין מצב הירח למצב הבורסה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 12:58:45 PM

לעזי

אין לי כל טיעון,לא בעד קשר ישיר, וגם לא בעד משתנה מתווך.
האם הראיות האמפיריות המראות על קשר בין מצב הירח ומצב הרוח של אנשים שונות באופן מהותי מהראיות על המתאם בין מצב הירח ומצב שוק המניות? ואם כן, האם מוצע מנגנון פעולה לכך? איזה עדויות דרושות כדי לסתור את התיאוריה בדבר מנגנון פעולה כזה? )השאלה מיועדת לשתי התיאוריות)

עומר  בתאריך 12/25/2006 12:59:03 PM

עזי ויוסי

אם תסתכלו במולד הלבנה הרי שהוא נופל בפיזור די אחיד בתאריכים שמהווים סוף חודש לועזי או תחילת חודש לועזי (ישנם יוצאים מן הכלל שלשמם הומצאו למעשה כללי העיבור של השנה העברית). באופן דומה ירח מלא חל בדר"כ בתאריכים שהם אמצעי חודש (ומספר יוצאי דופן, כנ"ל). כך שהטענה של המאמר היא שלקראת סוף ובתחילת חודשים לועזיים הפעילות ההחזרים ממניות גבוהים יותר מאשר באמצע החודשים. אם חושבים על הטענה במונחים אלה היא נעשית סבירה, ואין לה שום קשר עם "מצב הירח" אלא עם הפעילות הבנקאית הכללית שהיא מואצת בסוף ותחילת חודשים ומואטת לקראת אמצע החודש (בעיקר לקראת פרסום שערי מדד וריבית…).

נועם  בתאריך 12/25/2006 1:35:14 PM

עומר

מצב הירח מתאים לשנה העברית. אלא מה? העסקים ברוב העולם המערבי, ובפרט הבורסאות, עובדים לפי הלוח האזרחי – שאין כל קשר בינו לבין מצב הירח.

עומר  בתאריך 12/25/2006 1:40:50 PM

נועם

תקרא שוב בקפידה את מה שכתבתי. אני טוען שיש התאמה לא רעה (למעט מספר קטן יחסית של יוצאי דופן) בין ראשי חודש ואמצעי חודש בלוח העברי עם התקופות של סוף/תחילת חודש ואמצע חודש בהתאמה בלוח הלועזי. לכן הטענה שסביב ירח מלא יש החזרים קטנים מתקשרת לטענה שסביב אמצע החודש הלועזי יש החזרים קטנים ואילו הטענה שסביב מולד יש החזרים גדולים מתקשרת לטענה שסביב סוף ותחילת החודש ההחזרים גדלים. רק שבטענה הזו אין כל חדש והיא מובנת לגמרי, ולכן ניתן להסביר את התוצאות של החבר'ה הנחמדים שלנו גם בלי מחזורי ירח….

עזי  בתאריך 12/25/2006 2:13:03 PM

אהה!

עומר — תודה.
אני מקבל את ההסבר שלך, גם מבלי לבדוק אותו, כאפשרות סבירה למשתנה מתווך שמסביר את המיתאם. לפי טענתך, אם "נדכא" (סטטיסטית) את המשתנה הזה (פעילות בבורסה כפונקציה של המועד בחודש) — המיתאם יעלם. קל לבצע חישוב כזה.
יוסי — זה לא תחום שאני בקיא בו, אבל למיטב ידיעתי המחקרים (לפחות חלקם) שמצאו קשר בין מצב הירח למצב-רוח ניסו לשלוט בכל מיני משתנים רלוונטיים או שנראו רלוונטיים לתיווך. ההסבר (הפשטני?) הוא שהתאורה היא זו שמשפרת את מצב-הרוח. לכך, אגב, יש שפע תמיכה מחקרית ופרקטית בשנים האחרונות. אפרופו, ראה כתבה בוויינט מהיום http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3344221,00.html

כרמל  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 3:57:21 PM

אח, מודדים ונמדדים במספרים ומתאמים

אבל בסוף כולנו שבויים בקסם הפאגאני העמוק. 🙂

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 4:04:24 PM

עזי עזי….

הלינק שנתת מתייחס לתקופות חורף וקיץ, כלומר למחזור סיבוב כדור הארץ סביב השמש, שאין כל קשר עם מחזור סיבוב הירח סביב כדור הארץ.
אבל מילא, אם אתה רוצה – תאמין.

עזי  בתאריך 12/25/2006 6:03:27 PM

העניין הוא אור וחושך

יוסי — לא ניסיתי להביא קישור לגבי השפעת כמות האור במהלך שעות היממה, או החודש, על מצב-רוח (או דיכאון). במקרה פורסמה הכתבה היום בוויינט, שהקשר היחיד שלה למדובר כאן הוא עניין של אור ודיכאון, שיש לה בכל זאת קשר כלשהו לנושא המדובר.
אם תרצה, תוכל למצוא בספריות, ואולי ברשת, חומר רב ומדוייק יותר על קשר בין כמות אור לדיכאון (או מצב-רוח).
הנה עוד קישור שבכלל לא קשור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%….%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99

אבי  בתאריך 12/26/2006 12:25:28 PM

לעזי

עזי, הבורסה הנורבגית הייתה הבורסה הרווחית ביותר במערב השנה, אולם נורבגיה היא מדינה קרה וקפואה אשר לא בדיור מצטיינת בימי שמש.
http://www.aftenposten.no/english/business/article1579532.ece
http://www.norwaypost.no/cgi-bin/norwaypost/imaker?id=37859

עזי  בתאריך 12/26/2006 12:41:06 PM

אור וצל

אני רואה שעניין האור הפך כאן למרכזי, כשכל מה שרציתי לומר הוא שעשויים (וכנראה שיש) משתנים מתווכים שמייצרים מיתאם מלאכותי בין מצב הירח לרמת הבורסה — ואור הוא רק דוגמה (אולי לא מוצלחת) לזה…
בכל מקרה, כמי שחווה חיים לא קצרים במדינה קרה וקפואה, אני יכול להעיד שגם בארצות כאלו יש הבדלים ניכרים בכמות האור בין ימים שונים…

שלומית ליר  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 1:53:02 PM

לפעמים סיגר הוא יותר מסיגר

יוסי, למדתי כאן כי היכולת להבחין מתי מסקנתו/מסקנתה של הכותב/ת לגבי נתונים נאמרת בחצי חיוך כסוג של אפשרות ולא כמסקנה לוגית מחייבת, היא דבר שאין לקחת כמובן מאליו…
אומנם לא תמיד יש לערך בחישוב סטטיסטי משמעות במציאות, אולם, לא צריך לפסול את היות הנתונים ברי משמעות מבלי לבחון אותם לעומק, רק בגלל דעה קדומה. והנתונים, כפי שמראה הדיאגרמה שעדכנתי אצלי באתר, חדים למדי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 2:01:03 PM

תשובה לשלומית

איש באמונתו יחיה.

ליאור  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 8:34:15 PM

מזכיר לי שצריך להעלות את מספר הפיראטים

מחקרים מוכיחים מעל לכל ספק שקיים קשר הפוך בין מספר הפיראטים בעולם לבין הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. כלומר, נמצא שככל שמספר הפיראטים בעולם יורד הטמפרטורה הממוצעת עולה. לכן, מציעים החוקרים, הדרך היעילה ביותר לעצור את ההתחממות הגלובלית היא על ידי העלאה בחזרה של מספר הפיראטים.
http://www.seanbonner.com/blog/archives/001857.php

אחד  בתאריך 12/28/2006 8:00:33 AM

רעיון

כידוע, מחזור הלבנה קשור ללוח השנה היהודי. לוח זה כולל חגים בעלי השפעה כלכלית – (הוצאות כספיות חריגות בחגים, המנעות מהשתתפות במסחר ביום חג, מצב רוחם של המשתתפים במסחר, וכל מה שחמק ממני כרגע).
כמובן שהשפעת הפרטמטר גוברת לאור זאת שהיהודים שולטים בכלכלה העולמית :-).
רעיון: ניתן למדוד את השפעתם של היהודים על כלכלת כל מדינה \ בכל תקופה לפי רמת המתאם הנ"ל. סטארט אפ.

יוסי  בתאריך 2/5/2007 2:39:16 AM

ללא נושא

למעשה, הפעילות בבורסה משפיעה על גרמי השמיים. אבל האנושות עוד לא בשלה לתיאוריה הזאת

תגובה