הבוקר נפתח בירושלים כנס מדעי הנושא את השם הבלתי שגרתי “מגילת אסתר סמואל כהן“. אם תחפשו את אסתר סמואל כהן בגוגל תקבלו רק 9430 תוצאות, ומתוך 50 התוצאות הראשונות רק כחמישית יהיו רלוונטיות. חיפוש אחרי שמה באנגלית יניב באופן טבעי מעט יותר תוצאות – 611 (כולן רלוונטיות), מספר זעום בהשוואה למליוני הדפים שגוגל מנפק בחיפושים יותר שגרתיים. אבל אל תתנו לנתון הסטטיסטי הזה להטעות אתכם: מדובר כאן באחת הסטטיסטיקאיות הגדולות של דורנו.
אנקדוטה משעשעת: אי שם בתחילת שנות ה-90, לימדתי קורס מבוא לסטטיסטיקה לקבוצה של עובדי מדינה. בפתיחת השיעור הראשון, ביקשתי מהתלמידים לומר לי מה עולה במוחם כאשר אומרים להם “סטטיסטיקה” (מתוך כוונה לרשום את כל האסוציאציות על הלוח כדי להסביר במה יעסוק הקורס). הנוכחים היו מופתעים מהפניה והיו כמה שניות של שקט בכיתה. ואז, אחד התלמידים, אדם בשנות החמישים לחייו שישב במרכז השורה הראשונה, הרים את ידו ואמר: “אסתר סמואל כהן”.
סיפור אישי: בקיץ 1984 השתחררתי מהצבא, והתחלתי ללמוד כלכלה באוניברסיטה העברית. תלמידי שנה א נדרשו אז ללמוד במסלול דו-חוגי, וכברירת מחדל בחרתי בחוג לסטטיסטיקה כחוג השני שלי. המרצה של קורס המבוא לסטטיסטיקה, נכתב בשנתון, היה מישהו בשם “פרופ’ א. סמואל כהן”. בשיעור הראשון הופיע מרצה ג’ינג’י באולם ההרצאות, הודיע כי במשך הטרימסטר הראשון פרופ’ אסתר סמואל כהן נמצאת בשבתון, ולכן בינתיים הוא ימלא את מקומה. הג’ינג’י, ד”ר (היום פרופסור) משה פולק, התגלה כמרצה כריזמטי ואהוב שכבש בסערה את לב כל הסטודנטים. בסוף הטרימסטר אף הייתה התארגנות סטודנטים שפנתה בעצומה אל ראש החוג בבקשה כי ד”ר פולק ימשיך ללמד את הקורס. אולם הבקשה לא נענתה, כמובן, ובתחילת הטרימסטר השני התייצבה בפנינו פרופ’ א. סמואל כהן ללמד את המשך הקורס. האכזבה הייתה רבה. התייצבה בפנינו אשה מבוגרת, חובשת שביס, בעל קול גבוה שצרם את אזנינו. בהשוואה לד”ר פולק, היה ברור לנו שמדובר בנפילה.
בהמשך התברר, לי לפחות, כי בהחלט יש להסתכל לא רק בקנקן אלא גם במה שיש בו. פרופ’ סמואל כהן הייתה מורה מצויינת, שטיפחה היטב את זרעי האהבה לסטטיסטיקה שנטע בי ד”ר פולק. במבט לאחור, 22 שנים לאחר מכן, אני יודע כי הפכתי לסטטיסטיקאי לא בזכות הבחירה המקרית של החוג לסטטיסטיקה כחוג שני, אלא בזכות המבט המעמיק אל תוך עולם הסטטיסטיקה שפרופ’ סמואל כהן אפשרה לי באותו קורס מבוא בשנת הלימודים 1984/5.
צברתי לאחר מכן עוד הרבה “שעות אסתר”. למדתי אצלה עוד קורסים רבים, כולל סמינר קריאה מודרכת, ואף זכיתי להיות עוזר הוראה בשני קורסים שהיא לימדה. אני גאה לומר על עצמי שאני אחד מתלמידיה.
הכנס הנפתח היום בירושלים נערך לכבודה של פרופ’ אסתר סמואל כהן, כלת פרס ישראל, שפרשה לא מזמן מהוראה באוניברסיטה העברית. ברשימת הדוברים בכנס, שיימשך שלושה ימים, נמצאים החוקרים המובילים בתחומים המדעיים בהם פעלה, החל מהסקה בייסיאנית אמפירית ועד אי שוויון הנביא. גם חבריה ותלמידיה יהיו שם. וגם אני.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 18 בדצמבר 2006 שם התקבלו 4 תגובות
איתי אשר [אתר] בתאריך 12/19/2006 8:00:44 AM
ומעלתה הגדולה ביותר הצניעות
מאת: תלמיד לשעבר בתיאוריה סטטיסטית
ושכן לבלוק השיכון בירושלים בו היא גרה
טלג [אתר] בתאריך 12/20/2006 5:37:41 PM
הכנס היה מאד מרגש
מבלי שהכרתי את פרופסור אסתר, הגעתי לכנס מתוך סקרנות סטטיסטית.
וזכתי להנאה רבה מהאווירה של כבוד וחיבה עצומה – שאנשים העניקו לאסתר.
החוויה בכללולתה הייתה מאד מעניינת ונעימה.
(אפילו שמההרצאות הצלחתי לקלוט רק כמות “מובהקת” של 5% מהחומר…)
יוסי לוי [אתר] בתאריך 12/20/2006 11:17:10 PM
טל – הנה עוד סיפור על אסתר – בשבילך
כאשר הייתי בשנה ב, הודיעה אסתר כי כנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה של אותה שנה יתקיים בירושלים, והציעה כי ביום הכנס היא תבטל את ההרצאה שלה בקורס תיאוריה סטטיסטית, בתנאי שאנו, הסטודנטים, נבוא לכנס.
כאשר הבענו את חששותינו שמא לא נבין כלום, היא ענתה לנו: אל תדאגו, גם אני בדרך כלל מפסיקה להבין את ההרצאה אחרי חמש דקות.
אני השתכנעתי (היום אני יודע שהיא תמיד מבינה הכל עד הסוף…) וכך הגעתי לכנס הראשון שלי. אכן, הכנס היה חוויה בלתי נשכחת.
משהו בתאריך 4/30/2008 6:04:15 PM
ללא נושא
אסתר סמואל ומשה פולק הם בני דודים
כשלמדתי אצלה תאוריה סטטיסטית היא היתה בת 41 ומאז עברו 41 שנים.
יש לה עוד 38 שנים…
היתה מרצה טובה מאד.
אני הנכדה של אסתר ע”ה, פחות מחצי שנה אחרי שאמיר כתב “יש לה עוד 38 שנים” סבתא הלכה לעולמה. מעניין אותי לשמוע עליה כמרצה וחוקרת, ולהכיר אותה מהפן הזה. תודה על מה שכתבתם…
מהמם, גם אני נכדה שלה.
תודה רבה.