אלוהים משחק ביקום בקוביות
חוק ההסדרים הוא פוטש של הרשות המבצעת נגד הרשות המחוקקת, שמתקיים, למרבה הצער, תוך כדי שיתוף פעולה של חברי הכנסת מהקואליציה. החוק הזה מנוסח על ידי פקידים, שתפקידם ליישם מדיניות ולא לקבוע מדיניות. החוק הזה מבטל החלטות שהתקבלו בכנסת ועל הממשלה ליישם.
שאלה במבחן בקורס “חשיבה סטטיסטית בפסיכולוגיה” מציגה את כל מה שרע בשימוש לא נכון בסטטיסטיקה, ובאותו הזמן מדגימה איך לא ללמד חשיבה סטטיסטית וגם איך לא לבדוק האם לסטודנטים יש כישורי חשיבה סטטיסטית.
נתונים סטטיסטיים מבוססים בדרך כלל על מדגמים, ובמדגמים, גם מדגמים מייצגים, יש אלמנט של אי ודאות. עד כמה ניתן לסמוך על התוצאות המתקבלות מהמדגם? את זה אפשר לכמת, ולתת מדד למידת אי הודאות של התוצאות המדווחות. הנה דוגמא מלאכותית אבל קלאסית: במקום עבודה מסויים השכר הממוצע הוא 10400 ₪. יפה, לא? בטח טוב לעבוד שם….
ביום שני השבוע, 29.1.208, התפרסמה בגלובס כתבה שדיווחה על טעות מהותית בחישוב מדד השכירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עליה דיווחה המייעצת שהקימה הממשלה לבחינת מדדי המחירים בשוק הנדל”ן. הפעם אתחיל מהסיכום הועדה התייחסה בצורה עניינית לנושא אמידת שכר הדירה. אין המלצה לתקן את המדדים לאחור, ואין המלצה לשנות את מתודולוגיית הדגימה. בניגוד למה שנאמר בכתבה, הועדה…
Read More “הערות על חישוב מדד השכירות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה” »
האם מקצוע הרדיולוג עומד להיכחד? האם אלגוריתמים של בינה מלאכותית, כגון רשתות נוירונים, יחליפו את הרדיולוגים, ובהמשך את שאר הרופאים? ואיך כל זה קשור למכוניות אוטונומיות? כל השאלות האלה עלו בעקבות פוסט בבלוג Toward Data Science שפרסם יו הארווי, רופא המתמחה ברדיולוגיה. הארווי טוען כי האלגוריתמים לא יחליפו את הרדיולוגים בעתיד הנראה לעין, אם בכלל….
“לקרוא לסטטיסטיקאי לאחר שהניסוי התבצע זה כמו לבקש ממנו לבצע ניתוח שלאחר המוות. לכל היותר הוא יוכל לומר מה הייתה סיבת המוות” – רונלד פישר. כשמדברים בסטטיסטיקה על תכנון, מדברים בדרך כלל על תכנון ניסויים. ((תכנון איסוף הנתונים ותכנון הניתוח הסטטיסטי הם חלק מתהליך תכנון הניסוי. )) קשה להביא דוגמאות למקרים של כשלים בתכנון ניסויים,…
לפני כחודש (דצמבר 2017) דיווח העיתון Independent כי נורווגיה עומדת לעבור למדיניות אי הפללה של צרכני סמים. ((את זה למדתי מציוץ מלא שמחה של טלגראס הבוקר)) אני חושב שזוהי הזדמנות מצויינת לדון בנושא ובהשלכות האפשריות של הנהגת מדיניות דומה בישראל. ראשית כל, ננסה להבין מה כתוב באותיות הקטנות, אלה שמופיעות אחרי הכותרת. קודם כל, יו”ר…
Read More “נורווגיה עוברת למדיניות אי הפללה של צרכני סמים” »
הסטטיסטיקה מבוססת על מדגמים. מדגם לא מייצג מוביל בדרך כלל להטיה בנתונים הנאספים ולמסקנות שאינן תקפות. לרוב אין זה מעשי לאסוף את כל הנתונים הדרושים למחקר מסויים ((למשל נתוני השכר של כל אזרחי מדינת ישראל)), ולכן יש להסתפק במדגם – כלומר בנתונים חלקיים. המדגם צריך לאפשר הסקה לגבי כלל הנתונים. אם המדגם אכן מאפשר זאת,…
p-hacking ((אשמח להצעות לתרגום לעברית)) היא הפרקטיקה של חתירה לתוצאה מובהקת, ובאמירה פופולרית “לענות את הנתונים עד שיודו”. לעיתים הדבר נעשה מחוסר מודעות, ולעיתים בכוונה תחילה. יש הרבה דרכים להגיע לתוצאה מובהקת. אפשר לנסות לנתח את הנתונים בכל מיני שיטות סטטיסטיות. אפשר לאסוף נתונים, לנתח אותם, ואז לפרסם אם מתקבלת תוצאה מובהקת, ואם לא, לאסוף…
לפני כמעט עשר שנים, בינואר 2007, פרסמתי (עדיין באתר הישן של רשימות), רשימה שהתייחסה לפוסט בבלוג (האיום) “הקפיטליסט היומי” שהמליץ להעלות בצורה חדה את שכר הלימוד באוניברסיטאות כתרופה לחוליי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אתמול קראתי במקרה את הרשימה ההיא, ותהיתי אם הבלוג הסופר ניאו-ליברלי ההוא עדיין קייםובכן, הוא לא. לחצתי על הלינק. היום יש בדומיין…