איך העלאה חדה של שכר הלימוד באוניברסיטאות תפתור את בעיות מערכת ההשכלה הגבוהה

כמו כל דת, גם לדת הקפיטליסטית יש זרמים שונים. יש קפיטליסטים רפורמיים, כמו מוחמד יונוס או ג’ורג’ אקרלוף, והמאה-שערים של הקפיטליזם שוכנת ללא ספק בשכונת הייד פארק שבדרום שיקגו.את אנשי הזרם המשיחי-חסידי ניתן למצוא במקומות רבים, ואחד המקומות האלה הוא בלוג בשם “הקפיטליסט היומי”.

אני עוקב אחרי הבלוג הזה. אני לא אדם דתי, ובפרט איני מאמין בשיטה כלכלית מסויימת כלשהי, שהיא האחת ואין בלתה. לכן אני פתוח לקרוא גם רעיונות קפיטליסטיים, למרות שבדרך כלל איני מסכים איתם. אני גם לא ממש מעוניין להכנס לויכוח עם כותבי הבלוג הזה, אבל לפעמים אין ברירה, והמתקפה החריפה של הקפיטליסט היומי על מערכת האוניברסיטאות הגדישה את הסאה.

מסתבר כי הקפיטליסט שלנו רואה באוניברסיטאות הציבוריות מועדון לבני העשירונים העליונים, שבאו לחפש חתן או לעשות לביתם, והמועדון הזה ממומן, הפלא ופלא, על ידי הסטודנטים במכללות שמשלמים “שכר לימוד מלא” המסבסד את “שכר הלימוד המגוחך” של האוניברסיטאות.

הקפיטליסט מספר לנו גם מאיפה הגיע לתובנות האלה. לא, הוא לא הלך למגרש החניה כדי לספור את המכוניות (תודה לאל). הוא הביט התבוננות מעמיקה בסטודנטים היושבים באולם כימיה 8 או טבע 1, ולא ראה שם הוגים,מדענים, משוררים, סופרים או פילוסופים אלא רק סטודנטים משועממים. אכן, תצפית מדעית במיטבה.

ולכן, רק מתוך דאגה עמוקה לחברה הישראלית, ולשוכני העשירונים הלא עליונים, הוא מציע העלאה חדה בשכר הלימוד, ובמקביל, תהליך הפרטה מהיר של מערכת המכללות. כך, ללא ספק, יסולקו בני העשירונים העליונים המשועממים מן האוניברסיטאות, והאוניברסיטה תהפוך בחזרה למוסד אליטיסטי ומורם מעם. במקביל, מציע הקפיטליסט הסרת חסמים לפתיחת מכללות פרטיות, שיוכלו “להוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה”.

אבל מה עם העובדות?  בואו נבחן אותן ברצינות.

בישראל יש שני סוגי מכללות – ציבוריות ופרטיות. בעוד ששכר הלימוד במכללות הציבוריות שווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, שכר הלימוד במכללות הפרטיות כפול ואף משולש משכר הלימוד במוסדות הציבוריים. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?

והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)

האמת היא שהמכללות הפרטיות מהוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה בלימודי המשפטים ומנהל העסקים, הביקוש לחוגים אלה עולה על ההיצע באוניברסיטאות, והן עונות על הביקוש תוך גביית מחיר ראוי, על פי כל כללי הטקס של תורת  השוק החופשי. אין לי כל בעיה עם זה. אדרבא, אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות.

מה הקפיטליסט שלנו רוצה באמת? העלאה חדה בשכר הלימוד לא תאפשר לשוכני העשירונים הנמוכים להיכנס לאוניברסיטה ביתר קלות, אלא להיפך – זה הגיון פשוט של מבוא לכלכלה, שיעור ראשון. הקפיטליסט רוצה לבצר את האוניברסיטאות כמקום לבני העשירונים העליונים – כך הן יהפכו למוסדות אליטיסטיים אמנם, אך במחיר איבוד המצויינות האקדמית, כי בעל המאה הוא אולי בעל הדעה, אך לא בהכרח בעל הדעת.

ועוד – העלאה בשכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור אחריה העלאה בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ובעקבותיה גם העלאה נוספת בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ללא ספק עסק מצויין עבור המכללות הפרטיות. אבל תגובת השרשרת של ההעלאות בשכר הלימוד תאט עוד יותר את המוביליות החברתית ואת פערי המעמדות בחברה הישראלית.

אני מציע להקשיב הפעם דווקא לקפיטליסט אחר,  בנימין נתניהו, שמטיף ליישם את המודל של אירלנד בישראל. באירלנד, אחד הצעדים הראשונים שנעשו במסגרת הרפורמה הכוללת שם, לפני כ-15 שנה, היה להוריד את שכר הלימוד באוניברסיטאות בצורה חדה – לאפס.

מתוך רצון לנגח את האוניברסיטאות הציבוריות ולרומם את המכללות הפרטיות, הקפיטליסט שלנו מציע לנו לפעול נגד האינטרסים שלנו עצמנו. הצמיחה הכלכלית לא תבוא מצמצום הנגישות להשכלה הגבוהה, והחלפת המערכת האוניברסיטאית במערכת של בתי ספר מקצועיים פוסט תיכוניים. להיפך – זהו מתכון בטוח להידרדרות מהירה של ההון האנושי שלנו – שהפך אותנו לאחת מ-25 המדינות העשירות בעולם (במונחי תמ”ג לנפש). אם יוגשם חזונו של הקפיטליסט היומי, החברה הישראלית כולה תפסיד, קפיטליסטים ולא-קפיטליסטים כאחד.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 17 בינואר 2007 שם התקבלו 17 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 11:54:43 AM

סוף כל סוף

אני שמח לקרוא סוף כל סוף ביקורת אינטיליגנטית ובעיקר נתמכת בנתונים על הקפיטליסט היומי. הבחור הזה מעצבן אותי מזה זמן, גם באופן אישי, אבל חוץ מדמגוגיה זולה כלפי הדמגוגיה הזולה שלו לא הצלחתי לחשוב על דבר.
אז, כאמור, תודה.

ירון  בתאריך 1/17/2007 12:37:21 PM

תנאי הכרחי אך לא מספיק

בעניין רפורמת אירלנד והורדת שכר הלימוד – אני תומך. אני חושב שזה תנאי הכרחי להעלאת רמת האוניברסיטאות והעשרתן באנשים בגוונים שונים. אני אפילו חושב יותר מכך – יש לעודד את כולם ללמוד באופן שלא יהיו להם צרות פיננסיות לכלכל את עצמם. כלומר מימון מסויים של הוצאות מחייה במהלך הלימודים (אולי תנאי פנימייה – לא יודע). אני הרי זוכר את עצמי במהלך הלימודים ויודע כמה קשה ללמוד כאשר חייבים לעבוד – אפילו אם זה רק בשביל לשלם את שכר הדירה ולא בשביל שכר הלימוד. אני זוכר גם את האבסורד שהרגשתי שדוקא המצטיינים שמשיגים את הציונים הכי טובים – דווקא הם מקבלים מלגות מחייה, ושאר העמך שמשיגים ציונים בסדר אבל נאבקים בשביל זה – מקשים עלינו עוד יותר את החיים כי אנו נאלצים לעבוד למחייתנו ולבזבז זמן יקר במקום ללמוד. מלגות ההצטיינות הן רק רלוונטיות במצב הנוכחי. במקום שלימוד באוניברסיטאות הוא חינם (כולל מחייה), לכולם אותה ההזדמנות ולא צריך לעודד מצטיינים – הם יצטיינו ללא קשר ליכולת הכלכלית שלהם (היכולת הכלכלית הופכת להיות לא רלוונטית).
בכל מקרה, שינוי כזה חייב לבוא יחד עם הקשחה בדרישות האקדמיות הטהורות – מבחנים, עבודות ודרכי הערכה אחרות. זאת על מנת שההשקעה תשתלם ותהיה ברירה טבעית של מצטיינים לפי יכולת אקדמית נטו שלא תלוייה ביכולת כלכלית. הדרך למדוד יכולות אקדמיות היא נושא בפני עצמו, וכמובן שגם שם ישנן הטיות כלפי עשירונים עליונים וראו הביקורת שיש על המבחן הפסיכומטרי(כמו עולם תוכן של מי שכותב את המבחנים, תואמות של ציונים לשכבות אוכלוסייה עשירות וכו’). יש בזה מן הצדק, ואם הרפורמה שאני מציע תתבצע (קרי בידוד הקריטריונים ללימוד על ידי יכולות אקדמיות טהורות) אזי יש לעשות רפרומה גם בדרך שבה בוחנים את היכולות האקדמיות הללו. אבל זוהי סאגה אחרת לגמרי.

יהונתן  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 4:20:00 PM

ללא נושא

בתור מי שלמד במכללה פרטית (הבינתחומי) ומלמד בה עוד היום, אני לא מסכים שהאליטיזם מתבצר שם. ניתן לראות התפלגות של מלגאים ואנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לקבל את החינוך הטוב שניתן שם מצד אחד כמו גם אנשים שמוכנים לשלם יותר עבור לימודים איכותיים יותר מכיוון האליטה (ואולי ראוי לבחון משכורות של בוגרים כהשוואה).
אבל, דווקא בתחום של התשוקה למקצוע והרצון ללמוד ניתן למצוא, אולי בתואר השני שם יותר מאשר בתואר הראשון, קבוצה מגובשת של סטודנטים עם תשוקה למקצוע ולאו דווקא רצון להרוויח יותר. אנשים שמעניין אותם לחקור, ללמוד ולחדש.
שכר הלימוד הגבוה מגלם, בסך הכל, את היכולת לקבל חינוך יותר טוב לעיתים.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 5:56:00 PM

דמוגוגיה זולה

אוי ואבוי לטבע אם אלו הם סטטיסטיקיאיה,
מאמרך המלומד כולל הרבה טעויות גסותף חוסר הבנה של המאמר שלי ומעט דמגוגיה זולה.
ברשותך, התייחס לטעויות הגסות וחוסר ההבנה, את הדמגוגיה השאיר לך (:
1. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?
זאת הייתה דווקא שאלה, ושאלה טובה. מסתבר שסטודנטים מעשירונים עליונים נמצאים דווקא יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות הפרטיות (זאת בהסתכלות ארצית, לא בדקתי את הבןטחונים מול אוניברסיטת חיפה דווקא).
2. והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)
לא הם לא, וזה בדיוק מה שאני טוען במאמר שלי, באוניברסיטאות לומדים מקצוע, רוב האנשים עוסקים בקצועות גשמיים ולא במדעי הרוח או במחקר, וזה מה שהם צריכים ללמוד. אם הם רוצים ללמוד משהו אחר, לא פרקטי שלא ישרת אותם, שיעשו את זה מכיסם ולא ממשאביה של המדינה.
3. בנוגע לשכר הלימוד במכללות הפרטיות, אתה שוכח (או לא יודע) פרט חשוב מאוד. בישראל לא כל אחד יכול לפתוח מכללה פרטית. האמת היא כי יולי תמיר מאוד מאוד מאוד לא רוצה שמכללות כאלו יפתחו.
אז נחזור לשיעור ראשון של מבוא לכלכלה טוב, הרי אתה היית שם, אם יש מישהו שמגביל את ההיצע מה יקרה למחיר ? חלק ממה שאני מציע במאמרי הוא להוריד את הרגולציה ולתת למכללות לעלות ולפרוח.
4. נקודה אחרונה וחשובה – החבר’ה ליצים שאתם שאתה בונה סביבם את כל המערכת, אותם שלוש עשרה בני עשירון תחתון שאיכשהו הסתננו לאוניברסיטה העברית ונהנים משכר לימוד מופחת. נגיד ולא יהיה צדיק אחד בישראל שיהיה מוכן לסבסד גאון עני, גם אז, איך אתה יכול לתת יד למערכת רווחה לעשירים שלוקחת מהרוב המוחלט ששייך למעמדות הנמוכים ולא הולך לאוניברסיטה ונותנת לסטודנטים עשירים.
ועוד משהו: אתה בחור אינטיליגנטי, פעם הבאה שאתה מפרסם תגובה בקפיטליסט, עשה טובה ותרום לדיון, אל תזרוק רק טיזר לאתר שלך, אני לא עושה את זה.
יום טוב ושבוע נפלא

בתאריך 1/17/2007 6:15:53 PM

Philosophy and etc.

Something that won’t serve them? how are u to call that?
philosophy, literature and etc are the base of society and reflect on many issues.
i learn computer sience in huji and i know that there is no chance i’ll ever be a programer or something like it, in that case i should quit my studies?

ליאור  בתאריך 1/18/2007 7:41:22 AM

קפיטליסט יומי

התגובה שלך היא אחת העצובות ביותר (שלא ל ומר מייאשות) שקראתי בזמן האחרון, וזה רק בגלל שאני יודע שיש הרבה שמזדהים עם התוכן והסגנון.
אחרי משפט פתיחה גס רוח, אתה טורח להתעלם לחלוטין מכל הטענות של המאמר ולענות על דברים שבכלל לא הוזכרו בו.
על מה לכל הרוחות אתה עונה בסעיף 3? הרי הוא כותב במפורש “אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות”. אז מה אתה רוצה בדיוק??
הבעיה ב”הסרת החסמים” היא לא עלייה בשכר הלימוד (לא הוזכר בשום מקום במאמר) אלא בינוניזציה נוספת בהשכלה הגבוהה. כי תואר אקדמי זה לא רק עניין של היצע וביקוש והוא גם לא תעודת הסמכה למקצוע כלשהו, אלא גם (ובעיקר) עניין של איכות ומצויינות. פתיחת מוסד המעניק תארים כעסק כלכלי הוכיח את עצמו בישראל כתורם מרכזי לבינוניות המתפשטת בהשכלה הגבוהה, בעיקר בתארים הראשונים.
לגבי סעיף 1. ברור שככל שהמצב הסוציו-אקונומי של אדם מסויים טוב יותר כך גדל הסיכוי שלו להתקבל ללימודים במוסד יוקרתי. אבל זה לא העניין כאן. השאלה היא כיצד מסייעות המכללות הפרטיות לאלה שלא מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות המובילות. אין לי מספרים בדוקים, אבל מניסיון אישי רב אני יכול להניח בסבירות די גבוהה שאחוז העשירונים העליונים במכללות הפרטיות גבוה בהרבה מהאחוז שלהם באוניברסיטאות. לכן המכללות הפרטיות, באופן כללי, לא משרתות את אנשי הפריפריה שלא הצליחו להתקבל למוסד יוקרתי בגלל ההשכלה הנחותה (לעומת המרכז) שקיבלו בבית הספר. בםועל המציאות היא שהמכללות הפרטיות משרתות בעיקר את בני המעמד הבינוני-גבוה שלא עמדו בתנאי התחרות של האוניברסיטאות ולכן מצאו מפלט במכללות בעלי תנאי קבלה נמוכים ואחוזי הדחה בלתי קיימים (עד היום לא פגשתי או שמעתי על אדם שהודח ממכללה פרטית, ולא משנה כמה הוא לא-חכם או כמה פעמים הוא נכשל בבחינה מסויימת). את שכר הלימוד אין להם בעיה לשלם.
סעיף 4. דיברת על שיעור ראשון במיקרו? אז מה לדעתך תעשה העלאת שכר הלימוד לביקוש להשכלה גבוהה? נכון. הביקוש ייקטן. אבל השכלה גבוהה היא לא הטבה שהמדינה נותנת לאדם מסויים. מדובר בהשקעה. ולא סתם השקעה, אלא ההשקעה הטובה ביותר שמדינה יכולה לעשות. למדינה יש אינטרס מובהק שכמה שיותר אנשים יקבלו השכלה ברמה גבוהה (ולא תואר בינוני במנהל עסקים באיזו מכללה קיקיונית)
סעיף 2 שלך ממש מפחיד. האם היסטוריה, ספרות, יהדות, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, פילוספיה וכו’ הם מקצועות מיותרים שיש לבטל את קיומם (על ידי גביית שכר לימוד בלתי אפשרי) רק בגלל שהם לא מופיעים (כרגע) במודעות הדרושים בעיתון?? אתה בכלל קולט מה אתה אומר כאן?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/18/2007 8:26:04 AM

תודה לליאור

אני מבקש להודות לליאור שטרח וכתב היטב את התגובה הראויה לתגובתו של הקפיטליסט היומי לרשימה.

אבי  בתאריך 1/18/2007 1:34:29 PM

מבוא בשיווק

הקפיטליסט היומי צריך לקחת שיעור בסיסי בניהול ושיווק. המכללות הפרטיות ממתגות את עצמן כיוקרתיות ולכן העלאה של שכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור העלאת שכר הלימוד מצידן בכדי להישאר יוקרתיות.
מכללה כגון המרכז הבין תחומי לא יכולה להרשות לעצמה תדמית של מכללה זולה.

אורי  בתאריך 1/18/2007 3:52:50 PM

מצבם של הסטודנטים

“אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?”
לפחות לפי המחקר כאן http://derug.co.il/template/de….7&parentP=168&catP=2&maincat=1 הבוחן את הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים באקדמיה הישראלית אוניברסיטאות תל אביב, הטכנין, חיפה, בר אילן, בן גוריון והעברית כולן נמצאות מעל לממוצע וחלקן (במיוחד הטכניון ותל אביב) הרבה מעל לו.
מההשוואה עולה כי מספר אלו שהגדירו את מצבם “מצוקה כלכלית” במכללות הפרטיות היה גדול בשיעור ניכר ממספר אלו שהגדירו את עצמם ככאלו באוניברסיטאות או במכללות האזוריות.

מישהו  בתאריך 1/19/2007 12:04:50 AM

ללא נושא

כמעט כל המכללות שבהן הסטודנטים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך הן מכללות ציבוריות, עם שכר לימוד מסובסד שדומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. במכללות הפרטיות בהן שכר הלימוד גבוה (המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי) רקע הסטודנטים היה ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות כגון האוניברסיטה העברית, בן גוריון ובר אילן. המוסד שבו הסטודנטים היו מרקע הסוציו אקונומי הגבוה ביותר היה המכללה הפרטית המרכז הבינתחומי.

שי  בתאריך 1/19/2007 11:10:10 AM

השגיאה האחרת של הקפיטליסט

כשמסתכלים על מערכת ההשכלה הגבוהה כמודל עסקי לכל דבר, חשוב להגדיר נכון את המודל. השגיאה של הקפיטליסט וחבריו, שזוהתה במאמר של Michael Courtney ו־Amy Courtney, היא שיש להסתכל על הסטודנט לא כצרכן, אלא כחומר הגלם, והמוצר של האוניברסיטאות הוא הידע שרוכש בהן הסטודנט.
Who is the customer in higher education?
Michael Courtney, PhD
Forensic Science Program, Western Carolina University, Cullowhee, NC 28723
Amy Courtney, PhD
Department of Biology, Southwestern Community College, Sylva, NC 28779
http://www.arxiv.org/ftp/physics/papers/0612/0612117.pdf

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:01:45 PM

שי, אני לא ממש מבין,

הסטודנט כחומר גלם בידי מי?
ובעניין המאמר – אני מצאתי שם כמה הכללות והנחות שלא ממש בוססו ע”י הכותבים בנתונים מחקריים, אלא נראה שמדובר בסברות כרס. אולי תוכל להסביר לי במה זה שונה ממה שכל יתר המגיבים כאן (למעט, אולי, אויר) עושים?

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:02:16 PM

סליחה,

הכוונה היתה לא ל”אויר” אלא ל”אורי”

אלון   [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:07:06 AM

ללא נושא

יש עוד אספקט חברתי מעניין של בני הטובים במכללות הפרטיות. אבל זה לפעם הבאה, כי אחת בלילה כעת והמלאכה מחר מרובה.
בדיוק סיימתי להעלות פוסט קצר בנושא, עם שתי האגורות שלי.

הקפיטליסט היומי  בתאריך 1/22/2007 1:22:11 AM

מלודרמטי

עצוב, מייאש, גס, מפחיד….
בהעדר עובדות אנחנו נשארים לפעמים רק עם ההרגשה, הסנטימנט העיוור שמוליך אותנו ברוח וצילצולים למסקנה הלא נכונה.
אתה מוזמן לקרוא את הנתונים של האתר מעל הממוצע, אליו מפנה אורי בשביל להיתקל בכמה עובדות מעניינות על עולם ההשכלה הגבוהה, אחת מהן היא כי הסטודנטים במכללות הפרטיות עשירים פחות מהסטודנטים המסובסדים באוניברסיטאות.
וליתר הטענות.
1. אתה טועה, במכללות הפרטיות הסטודנטים לא יותר עשירים.
4. (אני הולך לפי הסדר שלך) מדינה לא משקיעה, אנשים משקיעים. אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכל אדם , פוליטיקאי או מדינה. אתה יודע אם שווה לך יותר להשקיע 90 אלף ש”ח בהשכלה שלך או בעבודה בקטיף. אנשים לא הולכים בשביל לתרום קודם כל למדינה שלהם, הם רוצים קודם כל לתרום לעצמם, ושהם משפרים את עמם ומתאימים את היכולות והכישורים שלהם בצורה הטובה ביותר לבחירות שלהם גם הם וגם הסובבים אותם (במקרה זה החברה והמדינה) מרוויחים.
בשיטה הישראלית המעוותת אנשים הולכים ללמוד דברים שלא היו הולכים ללמוד אם שכר הלימוד היה משקף את העלות האמיתית שלו, הם גם לומדים במוסד ששפ דגש על חיי מחקר והגות בעוד הם מחפשים השכלה פרקטית, אנחנו לא עם של חוטבי עצים ושואבי מים, אבל אין סיבה שכל בן אדם שני פה ילמד תואר ראשון כאילו הוא בדרך להיות פרופסור (הכוונה לתואר אוניברסיטאי).
2. הסעיף המפחיד, ילדים מתחת לגיל 15 מתבקשים לעבור לאתר של מגמה ירוקה – אני חושב שפילוסופיה, ספרות ושירה הן בחירות לגיטימיות חשובות ומעניינות כמסלול תעסוקתי או לימודי, אני פשוט לא חושב שבחירה של אדם בכיוון כזה צריכה להיות על חשבון אדם אחר שבחר בעוונותיו ללמוד משפטים וכלכלה או רחמנא ליצלא לא ללמוד.
יותר מזה, ההוגים הגדולים של כל הזמן היו רחמנא ליצלא פופולאריים ונהנו מהכנסות בלתי תלויות בכספים שנלקחו בכפינ מאנשים אחרים
האם דיקנס, טולסטוי,דבוז’ק, דוסטויבסקי, ואגנר, רנואר, מונה, ת‘אקרי, באלזק, גרשווין, ורמיר, רמברנדט, טר בורך, פלובר, אתגר קרת, ורדי, הוגו, רוסיני, שרה ברנרד סבלו מחרפת רעב ? האם סשה ארגוב אולי גדול משוררי ישראל היה משורר פחות טוב כיוון שהיה גם אדם שמחזיק את עצמו ועבד כפקיד בנק.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:29:12 AM

ללא נושא

שי יקר,
האם הטעות שלי היא שלא קראתי את מאמרם של סגניו של אלוהים
Michael Courtney ו־Amy Courtney.
אני מבקש ממך להביא טיעונים ולא קישור למאמר כטיעון, אין טעם להתווכח ולהתנצח למרות שברור שמדובר בערימת שטויות. אני לא הולך לקרוא מאמר בשביל להפריך אותה.
נ.ב – ההסתכלות של האנטיליגנציה השמאלית
על אנשים וסטודנטים כנפעלים במערכת ולא כפועלים בה מזעזעת, מצערת, מפחידה ומייאשת אותי. (“: