אלוהים משחק ביקום בקוביות
בתהליך הסטטיסטי של בדיקת השערות מוצבות זו מול זו שתי השערות. ההשערה הבסיסית, המכונה השערת האפס, מתארת את הידע הקיים (ידע מדעי או אחר), ומולה ניצבת השערה אלטרנטיבית, המייצגת תיאוריה חדשה. כדי להוכיח כי התיאוריה החדשה נכונה, על החוקר להציג ראיות מובהקות ומשמעותיות שיביאו לדחיית השערת האפס לטובת ההשערה האלטרנטיבית. מה קורה אם אין ראיות…
בבית הספר של ילדיי התקיים הבוקר “יום ההורה המעשיר”, במסגרתו הגיעו הורים והעבירו שיעורים בכל מיני נושאים מעניינים. אני, כמובן, העברתי שיעור על סטטיסטיקה ופיתוח תרופות, לתלמידי כיתה ג. למעוניינים, מצגת השיעור נמצאת כאן.
בנושא המתאם והסיבתיות דנתי רבות ((זה היה הפוסט הראשון שהופיע בנסיכת המדעים!)). יש הרבה דוגמאות משעשעות: מתאם בין יבוא לימונים לבטיחות בדרכים, בין צבעה של מכונית והסיכוי כי תהיה מעורבת בתאונת דרכים, ובין מחזורי הירח ומחירי המניות. קוריוזים כאלה בדרך כלל לא גורמים נזק ((אם כי עלולים להיגרם הפסדים כספיים למי שישקיע את כספו על…
כבר הסברתי כאן באריכות מהו ה-p-value, ומה הוא לא. לא אחזור כאן על כל הפרשנויות המוטעות למשמעותו של ה-p-value, אך אציין את המובן מאליו – פרשנות לא נכונה של ה-p-value והתרכזות בלעדית בשאלה האם תוצאה היא מובהקת או לא, מהווה סטטיסטיקה רעה שעלולה להביא לתוצאות חמורות. האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה (ASA) פירסם בראשית 2016 הצהרה בדבר…
לפני מספר שנים כתבתי כאן שלוש רשימות על הסיכוי שקול בודד ישפיע על התוצאות של הבחירות. (למה להצביע ומה הסיכוי שקולך ישפיע, מה הסיכוי שקולך ישפיע אם תצביעי בבחירות, מה הסיכוי שקולך ישפיע בבחירות – המשך דיון). היום ראיתי בפייסבוק קישור לידיעה שהעלה יובל אילון. מסתבר שבבחירות לבית הנבחרים של מדינת וירג’יניה, שנערכו שלשום, הביסה המתמודדת הדמוקרטית…
שוב פירסמתי סקר בטוויטר שמאחוריו מסתתרת רשימה על בעיה מעניינת בהסתברות – והפעם בעיית ימי ההולדת. הנה השאלה והתפלגות התוצאות: בואו ננסה להבין ביחד מה קורה כאן. לשם כך, כרגיל, צריך להניח הנחות. ההנחה הראשונה היא שאין תלות בין תאריכי הלידה של שני אנשים שונים. כלומר, אם אתם יודעים, למשל, שאני נולדתי ב-13 באוקטובר ((אל…
יש הרבה דרכים לעשות סטטיסטיקה רעה, אבל גם סטטיסטיקה רעה אפשר לעשות באופן רע יותר. אני לא חושב שמישהו מת כתוצאה מדיאגרמת עוגה תלת מימדית, אבל סטטיסטיקה רעה באמת עשויה להיות הרת אסון. קבלו את שבעת החטאים של הסטטיסטיקה. ((לא בסדר מסויים)) כל קישור יוביל אתכם לסקירה מורחבת על הנושא. פרשנות לא נכונה של ה-p-value…
לפני כשבועיים הבאתי כאן דוגמה לסטטיסטיקה רעה, בה מרצה בקורס Data Science הדגימה כיצד מחשבים בפייתון מקדם מתאם. היא השתמשה בקובץ שהכיל נתונים על סרטים, וחישבה את מקדם המתאם בין המספר הסידורי של הסרט בבסיס הנתונים ובין הרייטינג הממוצע שלו. (( הרייטינג הממוצע הוא בעצמו יצור בעייתי מבחינה סטטיסטית, ואקדיש לו רשימה אחרת )) לי…
Read More “למה זה לא רעיון טוב לחשב מתאם בין מספר סידורי לכל דבר בעצם” »
לאחרונה השתתפתי בכמה דיונים בפייסבוק שהגיעו למבוי סתום. ניסיתי להבין למה זה קורה ולבסוף הבנתי: אני דיברתי על מודלים והם דיברו על אלגוריתמים. לכאורה לא צריכה להיות שום בעיה. מודל זה דבר אחד, אלגוריתם זה דבר אחר. אם תחפשו בגוגל מודל, לא תמצאו שום מקום שיטען כי מודל הוא אלגוריתם. גם ההיפך נכון. אז מה…
בשנת 2004 פירסם משרד האוצר מחקר על “שכר המינימום ונזקיו”, ובו הזהירו חכמי המשרד מפני הקטסטרופה הכלכלית שתתרחש אם יועלה שכר המינימום. נזכרתי בעובדה הזו בעקבות ציוץ מתבדח בטוויטר . המחקר ההוא היה מופת של סטטיסטיקה רעה: “מדגם” מוטה בכוונה תחילה – נבחרו רק הנתונים שהתאימו לאג’נדה, בלבול בין מתאם לסיבתיות, שימוש במדדים בעייתיים, זריקת…
Read More “מחקר האוצר על “שכר המינימום ונזקיו” – 13 שנים מאוחר יותר” »