חיפוש באתר

קישורים

RSS סטטיסטיקה ברשת

עמודים

קטגוריות

תגיות

מחקר האוצר על "שכר המינימום ונזקיו" – קריאה ביקורתית

לפני כשבוע פרסם משרד האוצר מחקר שערך תחת הכותרת "השפעת שכר המינימום ונזקיו", שמהווה את תשובת האוצר למסע הציבורי שמנהלת ההסתדרות למען העלאת גובה שכר המינימום בישראל. כ פי שכותרת המחקר מעידה, מסקנת המחקר היא כי חוק שכר המינימום גורם נזק כלכלי למשק, והעלאתו אף תגרום לנזקים כלכליים נוספים.
טיעוני נייר העמדה שפרסם האוצר מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: ציטוט מחקרים ומאמרים העוסקים בנושא השפעות שכר המינימום, ה שוואת שכר המינימום בישראל לשכר המינימום הנהוג במדינות אחרות, ומחקר אקונומטרי/סטט יסטי שערכו כלכלני האוצר על פי נתוני המשק הישראלי.

עורכי המחקר מודים כי אין הס כמה בקרב החוקרים בדבר השפעת גובה שכר המינימום על שיעור התעסוקה, וכותבים בפירוש כ י "העדויות האמפיריות  לגבי השפעת העלאת שכר המינימום על התעסוקה, על העוני וא י השוויון… מגוונות ולעיתים סותרות". כמו היופי, גם הקשר בין שני משתנים כלכליים הוא בעיני המתבונן. הנכם מוזמנים לקרוא את סקירת האוצר ואת המחקרים המצוטטים במסמך האוצר, ולשפוט בעצמכם. ברשותכם אתעכב רק על ציטוט אחד, שמקורו דווקא לא אקדמי.  ; כותב מסמך האוצר מציין כי "התאחדות התעשיינים מעריכה כי סך כל תוספת העלות למעסיק ים במשק…בגין העלאת שכר המינימום ל-4500 ש"ח נאמד בכ-22 מיליארד ש"ח". הבה נעשה ח שבון. שכר המינימום כיום הוא מעט יותר מ-3300 ש"ח. העלאתו ל-4500 ש"ח פירושה העלאה של 1200 ש"ח לחודש לעובד פירושה העלאה של כ-14400 ש"ח לשנה. האם העלות של 22 מיליאר ד ש"ח הינה עלות לשנה? מספר משתכרי שכר מינימום הוא כ-10% מהשכירים במשק, שהם כ-180 ,000 עובדים. הכפלה של  14400 ש"ח ב-18000 תיתן 2.5 מיליארד ש"ח. מספר זה שונה למדי מהערכת התעשיינים.

השוואת שכר המינימום בישראל לשכר המינימום במדינות אחרו ת מתחילה, כראוי, בסקירת המצב בארץ. כבר בקריאה של הסקירה ההיסטורית, הקורא מתבלבל. כותב הסקירה מערבב בין סקירה היסטורית של התפתחות שכר המינימום, ובין דעותיו לגבי השפעות שכר המינימום על מצב המשק. כך למשל הוא כותב כי "היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע עלה החל ב-1995 בקצב מהיר. בשנת 1995 עמד היחס על 40.0 אחוזים, לעומת 47.8 אחוזים בשנת 2003". האמת היא ששכר המינימום עמד על 40% מהשכר הממוצע עד 1997, ואז ש ונה בחוק להיות שווה ל-47% מהשכר הממוצע. לכן התייחסות ל"קצב" גידול הינה מטעה.

בחלק זה של הסקירה מושווה שכר המינימום בישראל לשכר המינימום לפי בסיסים שונים – בי חס לשכר הממוצע, ביחס לשכר החציוני, וביחס לתוצר לנפש. כך, למשל, מראה אחת הטבלאות עליה בשכר המינימום בישראל ביחס לתוצר לנפש, מ-47.8% בשנת 2000 ל-53.3% בשנת 2003. בולט במיוחד בטבלה הזינוק שבין שנת 2001, בה היה שכר המינימום 47.8% מהתוצר לנפש לח ודש, לשנת 2002, בה עלה היחס בין שכר המינימום לתוצר ל-52.8%. אולם, הכלכלן מהאוצר לא מביא בפנינו את הנתונים לפיהם חושבו היחסים. בדיקה תראה כי בין שנת 2001 ל-2002 לא עודכן שכר המינימום כלל – בשנים אלה השכר עמד על 3266.58 ש"ח (ראו נתונים הסטוריים לגבי שכר המינימום והשכר הממוצע באתר חברת "נתון").. העלייה ביחס בין שכר המינימום לתוצר לא חלה בגלל עליית שכר המינימום, אלא בגלל הירידה בתוצר. כך גם "זינק" היחס בין שכר המינימ ום לשכר הממוצע מ-44.4% ב-2001 ל-45.7% ב-2002. שוב, לא שכר המינימום עלה, אלא השכר הממוצע ירד. נקודה זו חשובה במיוחד כיוון שבחלק השלישי מסתמך עורך המחקר על היחס ב ין שכר המינימום לשכר הממוצע כאל המשתנה המרכזי בניתוח. עלינו לזכור כי יחס זה אינו גדל רק כתוצאה מעליית שכר המינימום, אלא גם כאשר השכר הממוצע יורד. כך, כאשר באחד הגרפים מראה הכותב כי במקביל לעליה היחס שכר המינימום והשכר הממוצע בין 2001 ל-2002 חלה גם עליה באבטלה מ-11% ל-12%, עלינו לזכור כי לא חלה עליה בשכר המינימום אלא יר ידה בשכר הממוצע במקביל לעליה באבטלה.
חלק ההשוואות משופע בגרפים ובאיורים, ושם חוזר שוב ושוב הטריק של עיוות הצגת הנתונים באמצעות שינוי מלאכותי של בסיס ההשוואה, כפי שהסברתי ברשימתי הקודמת שעסק במחקר הזה.

החלק האחרון במחקר הוא ניתוח אקונומטרי סטטיסטי של נתונים היסטוריים מהמשק הישראלי. במחקר זה ישנם שני כשלים עיקריים. ראשית, המחקר מתייחס לתקופה של 11 שנים, מ-1993 ל-2003, וזאת למרות ששכר המינימום נהוג בישראל מראשית שנות ה-70. מדוע? מסביר עורך המחקר: "תקופת המדגם נבחרה כך שלא תכלול את השינויים המבניים הגדולים שהתרחשו בתחילת שנות ה-90". ובכן, יש כאן הטעיה גדולה. זה אינו מדגם. החוקר מעדיף להתרכז מסיבותיו שלו בתקופה מסויימת, ולוקח את כל הנתונים מאותה תקופה. הנתונים משקפים אכן את שאירע בשנים אלה, אך רק אותן.

הכשל השני הוא הבלבול בין קשר לסיבתיות, כפי שהסברתי כבר ברשימה "האם החסידה מביאה ילדים לעולם?" שעסקה בנושא זה. עצם העובדה שמתגלה קשר בין מספר משתנים, לא אומר כי שינו בערכו של משתנה אחד גורם לשינוי בערכו של משתנה אחר. המחקר האקונומטרי אכן מצביע על קשר בין שיעור התעסוקה והיחס בין שכר המינימום והשכר הממוצע, אך אינו מבסס את הסיבתיות שהאוצר טוען לקיומה. כפי שכבר ראינו, היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע יכול לעלות כי השכר הממוצע יורד, והשכר הממוצע יורד בגלל ירידת הביקוש לעובדים (כפי שלכל כלכלן יסביר לכם), כלומר בגלל עליה באבטלה. ייתכן בהחלט מצב בו עליה באבטלה מגדילה את היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע, גורמת באותה עת לירידה בתוצר, ואז גם היחס בין שכר המינימום לתוצר עולה.
לסיכום, המחקר של משרד האוצר הינו בעייתי במספר מישורים. הוא מסתמך על נתונים לתקופה קצרה יחסית – שהיא כשליש מהתקופה בה נהוג שכר המינימום בישראל. המדד בו משתמש האוצר לייצוג שכר המינימום יכול להשתנות גם כאשר שכר המינימום אינו משתנה, ועלול להראות עליה בשכר המינימום היחסי דווקא עקב עליה באבטלה וירידה בתוצר. בנוסף לכך האוצר מציג את הנתונים בצורה המציגה את המציאות האמיתי  באופן מעוות, מבלבל בין קשר וסיבתיות, אינו מציע תיאוריה כלכלית לביסוס הסיבתיות שותה הוא מנסה להוכיח, ומבטל כלאחר יד מחקרים אחרים שהגיעו לתוצאות מנוגדות לשלו.
 
פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בנובמבר 2004 שם התקבלו 7 תגובות

ליאור  בתאריך 11/27/2004 7:21:14 PM

ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי (וזאת זכותך). אני גם יכול לקבל חלק מהטיעונים שלך כמו למשל עיוות הגרפים. זה עדיין לא מעלה או מוריד בעיניי ואני סבור שהעלאת שכר המינימום עלולה להיות אסון במיוחד בעיתוי הנוכחי. אני לא צריך בשביל זה את כלכלני האוצר, מספיק לי לראות כמה מהקולגות שלי מאבדים מקומות עבודה:

http://www.nrg.co.il/online/16/ART/826/761.html

העלאת שכר המינימום תעלה כאן את העלויות בכל ענפי המשק ותהפוך את המשק לתחרותי פחות. במקום זאת יש להתרכז בהורדת יוקר המחייה שיאפשר לעניים לחיות טוב יותר ולמשק להיות תחרותי יותר. הורדת עלויות תעשה בין השאר ע"י הפסקת החגיגה הציבורית של חבריהם של פרץ ועוזי כהן.

אולי תנסה להסביר מדוע את חושב שצריך להעלות את שכר המינימום.

מרק ק.  בתאריך 11/27/2004 11:16:18 PM

בסופו של דבר הטענה היא פשוטה לחלוטין. לאורך זמן יש בישראל (כלומר לא מנוסח במחקר כלל שתקף לכל העולם) מתאם ישיר בין העליה ביחס שבין שכר המינימום לתל"ג לנפש לבין עליה באבטלה. בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול אבל עד שמישהו לא יציע טיעון רציונלי שמבוסס על עובדות שמראה אחרת אני נשאר עם הטיעון הרציונלי היחידי בשטח.

אם אתה מחפש תיאוריות כלכליות אז אני מוכן לספק שתים טריביאליות הישר מהמותן.

1. עסקים שעלות השכר בהם היא מרכיב גדול מהוצאות העסק ושמעסיקים הרבה עובדים לא מיומנים בשכר מינימום ושיש להם תחרות (למשל בתי קפה) העליה בעלויות השכר תעביר חלק מהם להפסד ולכן תגרום בסופו של דבר לסגירתם, ולכן יהיו יותר סטודנטיות מובטלות.

2. 34% ממקבלי שכר המינימום עובדים בשרות הציבורי (ממשלה ועיריות לשלוחותיהן) על מנת לממן את את עלית שכר המינימום הממשלה תיאלץ להטיל מיסים (מאחר שאין דבר כזה ארוחת חינם). אם המס יוטל על המעסיקים אז גם במקרה שהמפעל לא יפשוט את הרגל יהיה לו פחות כסף לגייס עובדים חדשים. האפשרות האחרת היא שהמס יוטל על השכירים, אפשרות שפוליטית לא נראית כברת ביצוע, הרי כולנו חכמים לדרוש שלאחר יהיה יותר טוב אבל כמה מאיתנו ממש מוכנים להקריב משהו בשביל זה?

בסופו של דבר זה שהגדלת שכר המינימום גוררת גידול באבטלה היא ענין של הגיון פשוט, והמקרים שבהם זה לא קורה הם היוצאי דופן. בשביל שגידול בשכר מינימום לא יוביל לגידול באבטלה אתה צריך משק שבו רב עובדי שכר המינימום עובדים במונופולים שמסוגלים לגלגל את הגידול בהוצעות השכר על הלקוחות שלהם. הסטורית ברגע שהמתפרות בארץ נחשפו לתחרות עם המתפרות בירדן, בגלל רמת השכר הגבוהה יחסית בארץ שחויבה על ידי שכר המינימום עבודות התפירה עברו לירדן כי המתפרות לא יכלו לגלגל את העלות של שכר המינימום על הצרכנים בגלל היבוא היותר זול.

יוסי לוי    בתאריך 11/29/2004 2:51:54 PM

אתייחס לתגובותיכם ברשימה נפרדת, כיוון שהדיון יחרוג מתחום הסטטיסטיקה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/2/2004 6:11:11 PM

תגובתי למרק ולליאור נמצאת ברשימה בלינק הבא:
http://www.notes.co.il/joseph/8728.asp

עוזי ו.  בתאריך 12/2/2004 9:57:11 PM

(מתוך תגובה שכתבתי באתר "האייל הקורא", 22.11.2004)

1. הגרף בעמוד 18 מראה מתאם מופלא בין "יחס שכר המינימום" לבין שעור האבטלה. היחס הוא שכר המינימום הקבוע בחוק, מחולק בשכר הממוצע.
בתקופות שבהן שכר המינימום אינו משתנה, היחס עולה ככל שהשכר הממוצע יורד. אם כך, הגרף מוכיח שככל שהשכר הממוצע *יורד*, מספר המובטלים עולה. פירוש: כשהמשק במצב רע, המשק במצב רע. מצב המשק הוא המשתנה ה"נסתר", שמסביר מדוע היחס מינימום-מתוך-ממוצע עולה יחד עם מספר המובטלים.

2. בהשוואות בינלאומיות מחולק שכר המינימום בתל"ג לנפש, כתחליף להשוואה של כח הקניה הדולרי של שכר המינימום. מכיוון שבמדינות אירופה וארה"ב התל"ג לנפש גבוה ב- 20%-80% מאשר בישראל, מתקבל הרושם ששכר המינימום שלנו מגיע לרמה האירופית. בכל מקרה, ברור שההחלטה לבצע השוואה כזו או אחרת היא החלטה מודעת שמשפיעה על המסקנות, ולא "הגיון כלכלי" אובייקטיבי.

3. עיינתי בנספח האקונומטרי המרתק (עמודים 21 עד 32). מתברר – כצפוי – שלא רק שכר המינימום משפיע על שעור האבטלה, אלא גם גורמים אחרים (שיטת הרגרסיה מאפשרת במידת מה לבודד את ההשפעה של כל אחד מהגורמים). הדבר המעניין אינו רשימת הגורמים המסבירים, אלא רשימת הגורמים ש*לא נלקחו בחשבון* (החוקרים מסבירים שמשתנים לא מובהקים לא נכללו בטבלאות הסיכום, אבל אינם מספרים לנו אילו משתנים נמצאו בלתי מובהקים).

תקופת המחקר היא 1993 עד 2004. השינויים העיקריים שישראל עברה בתקופה הזו תלויים בשני צירים: המצב הבטחוני והכלכלה העולמית. שני הגורמים אינם מופיעים כלל בניתוח. אפשר היה למשל לקחת בחשבון את מספר כניסות התיירים לארץ (כמדד לאווירה הנובעת מהמצב הבטחוני), ואת ממוצע האינדקס של הבורסות המובילות בעולם (משוקלל לפי סחר החוץ של ישראל). השוואה כזו היתה יכולה לגלות ששעור המובטלים עולה כשהמשק בצרות – ושהמשק בצרות בגלל הבטחון ובגלל הכלכלה העולמית, ולא בגלל שכר המינימום הנושכני.

שקדיה  [אתר]  בתאריך 2/19/2006 2:25:42 PM

אני לא מומחית לכלכלה, אבל אם הבנתי נכון, מסקנת המחקר אינה שהמשק הישראלי יתמוטט אם יועלה שכר המינימום, אלא רק ירוויח פחות. ואם בכך מדובר, אזי השאלה היא מהי חשיבותו של מחקר זה מול מחקרים או שיקולים חברתיים?
המדינה הרי יכולה להחליט "להרוויח" פחות למען מטרות חברתיות חשובות, והיא גם עושה זאת. כך, לדוגמה, מדינת ישראל החליטה שלמרות העלות הגבוהה, יש חשיבות לכך שכל ילד ילמד 13 שנה (החל מגן חובה). לחוק חינוך חינם יש השלכות כלכליות בטווח המידי ובטווח הארוך, אך בראש ובראשונה הוא תוצר של החלטה חברתית.
באותו אופן ניתן לבחון את העלאת שכר המינימום – להעלאה בוודאי תהיה השפעה על רווחי המעסיקים והמדינה, אך בבסיסה זו החלטה חברתית הקשורה למטרות ששמה לעצמה החברה הישראלית.

אהרון  בתאריך 1/16/2008 9:10:29 PM

אם אינני טועה, יש לקחת בחשבון את נתוני השכר של של המשכורות המוצמדות לשכר המינימום. הוספת כל אותם שכירים ששכרם מוצמד עשוייה להוסיף כמה מלירדים נוספים לחשבון (אני לא בטוח אם זה יעזור להגיע לסכום המנופח של 22 מליארד, אבל אולי עם תוספת המיסים שצריך המעביד לשלם, או אם הצמדת השכר נעשית במכפלות – זה עשוי להגיע לשם)

תגובה אחת ל“מחקר האוצר על "שכר המינימום ונזקיו" – קריאה ביקורתית”

תגובה