בשנת 2004 פירסם משרד האוצר מחקר על “שכר המינימום ונזקיו”, ובו הזהירו חכמי המשרד מפני הקטסטרופה הכלכלית שתתרחש אם יועלה שכר המינימום. נזכרתי בעובדה הזו בעקבות ציוץ מתבדח בטוויטר . המחקר ההוא היה מופת של סטטיסטיקה רעה: “מדגם” מוטה בכוונה תחילה – נבחרו רק הנתונים שהתאימו לאג’נדה, בלבול בין מתאם לסיבתיות, שימוש במדדים בעייתיים, זריקת מספרים חסרי ביסוס והצגה מעוותת של הנתונים (המעוותים). תוכלו לחזור ולקרוא את כל הביקורת שלי על המחקר ההוא.
13 שנים מאוחר יותר, אני סבור שהקטסטרופה הכלכלית לא התרחשה. עסקים לא פשטו רגל בהמוניהם, האבטלה לא עלתה (ראש הממשלה מתגאה באבטלה הנמוכה), ובכלל הכלכלה “במצב מצויין” לפחות בנתוני המקרו (במיקרו זה כנראה סיפור אחר, אבל נעזוב את זה כרגע).
האם במבט לאחור אנשי משרד האוצר סבורים שמסקנות המחקר היו בעייתיות לכל הפחות? כן ולא.
מצד אחד, המחקר ההוא נגנז. בפוסט שלי מ-2004 היה לינק למחקר. הנה הוא שוב: http://www.mof.gov.il/research/skiraframe.htm. אל תטרחו ללחוץ. הלינק הזה מוביל עכשיו להודעת שגיאה. ניסיתי לחפש אותו בגוגל. אמנם לא מצאתי אותו, אבל כן מצאתי מחקר חדש! משנת 2016! “השפעת השינויים בשכר המינימום על התעסוקה והשכר
בישראל”! (קישור לקובץ pdf). קראתי (לא בעיון רב, אני מודה). ((עדכון: המחקר המקורי התגלה בארכיון הרשת: https://web.archive.org/web/20051103080421/http://mof.gov.il:80/research/skira11_2004/skira11_2004.pdf . תודה לאייל בר חיים! ))
מה מתברר?
המחקר חדש, השטיקים אותם שטיקים. שוב המדגם המוטה, שוב בלבול בין מתאם וסיבתיות, שוב שימוש במדדים בעיתיים, שוב הצגה מעוותת של הנתונים, ושוב אותה מסקנה. הקטסטרופה בדרך.
מה אין במחקר החדש? נכון מאוד – אין התייחסות למחקר הישן, וזה מאוד נוח, כי כך אין צורך להתייחס אליו ולדון בשאלות מטרידות, כמו למשל האם התחזיות של המחקר ההוא התממשו (הן לא).
סיכום בשתי מילים: זאב זאב
יהיה משמח מאוד אם תכתוב פוסט ״קריאה ביקורתית״ גם עבור המחקר החדש. לא מזמן קראתי את הפוסטים בנושא מ 2004 וזה היה מאוד מעניין.
וסחטיין (אייל בר חיים) על מציאת המחקר הקודם!
הזמן שלי מוגבל… 🙂 הנה סקירה מהירה שתאפשר לך קריאה ביקורתית של הדו”ח אם תרצה בכך.
כמו שאמרתי, אין שוני מהותי בין המחקר הישן למחקר החדש. הם משתשמים באותן השיטות. הבעיה המהותית מכולן היא בחירת “תקופת המדגם” – שמתעלמת מתקופה של כ-20 שנים בהן היה מונהג שכר מינימום ללא שום בעיות משקיות מהותיות, וכך המחקרים מתרכזים רק בנתונים שמתאימים לאג’נדה שלהם. בעיה שניה היא בלבול בין קורלציה לסיבתיות, ובמילים יותר מדוייקות – הצעת סיבתיות שלא בהכרח נתמכת בנתונים, אבל מתאימה למה שמנסים להוכיח. בעיה שלישית היא שימוש במדדים המראים את היחס בין שכר המינימום לממוצע, לתמ”ג וכולי ולבחון את השינויים בהם ואת השפעת השינויים, מבלי למיין כי שכר המינימום ברוב הזמן אינו משתנה, ומה שמשתנה זה השכר הממוצע, התמ”ג וכולי. בעיה אחרונה היא הצגת נתונים בגרפים מעוותים – בעיקר בשיטה של קיצוץ ציר ה-Y.
קראתי את הרשימה המקורית גם כן, מאלף. תודה.