מכון פרייזר הקנדי פרסם לאחרונה מחקר שכותרתו "גידול מריחואנה בקולומביה הבריטית". המאמר מנסה לבחון את ההיבטים הכלכליים של תעשיית גידול המריחואנה. מחבר המחקר, ד"ר סטיבן ט. איסטון סוקר את תעשיית המריחואנה, ומנסה לאמוד את המדדים הכלכליים הקשורים בשוק זה.
ראשית אומד איסטון את הביקוש למוצר בהסתמכו על מחקרים שפורסמו. בשנת 2000, מעריך איסטון, היו בקנדה כ-1.7 מיליון משתמשים , שצרכו בסה"כ כ-164 טון מריחואנה, והוציאו על כך 1.8 מיליארד דולר (קנדיים, כנראה). לשם השוואה מובא נתון נוסף – סה"כ ההוצאות לצריכת טבק בקנדה באותה שנה היה 2.3 מיליארד דולר.
ההיצע שווה, כמובן, לביקוש (אם השוק בשיווי משקל), והרי אם נצרכו בפועל 164 טון מריחואנה, היה מי שייצר ומכר את כל החומר הזה. השאלות המעניינות באשר לצד ההיצע הן: מהו הרווח של יצרן מריחואנה? וכמה יצרנים יש?
איסטון נעזר במחקרים שפורסמו אודות תהליך הגידול של המריחואנה כדי לערוך הערכה גסה של תזרים
מה יקרה אם החוק ישונה והשימוש במריחואנה יהיה חוקי? הממשלה תטיל כמובן מס על המריחואנה
המזומנים בחממת גידול טיפוסית, בה מגדלים 100 צמחי מריחואנה. איסטון מעריך את עלות הציוד הדרוש (מנורות, מאווררים, זרעים ודשנים), עלות החשמל הנצרך במהלך הגידול, (הוא מודה כי חלק גדול היצרנים פשוט גונבים את החשמל), ולא שוכח לכלול בחשבון תשלומי שכירות וכן שכר לעובדים. בסיכומו של דבר, מעריך איסטון את ההוצאות השנתיות של עסק טיפוסי ב-24,500 דולר. היבול הטיפוסי הוא 13.5 ק"ג מריחואנה, שמחירו בשוק כ-76,000 דולר. בשקללו את הסיכון הכרוך בתפיסה של היבול על ידי רשויות החוק או מתחרים, מעריך איסטון כי החזר ההשקעה (ROI – return on investment) הוא כ-40% לשנה, רווח נאה למדי, בהשוואה לאפיקי השוואה מקובלים יותר. (לחצו כאן כדי לראות את התחשיב של איסטון).
בעזרת נתון זה יכול כעת איסטון ללהטט בנוסחאותיו כדי לנסות להעריך את מספר בתי הגידול (לחובבי תורת המחירים צפויות שעות של הנאה – אני ויתרתי על קריאת החלק הזה של המאמר). הוא מגיע למסקנה כי מספר בתי הגידול נע בין 10,500 ל-17,500.
בסופו של דבר, אחרי כל ההסתייגויות בדבר מגבלות החישובים שערך עד כה, ועוד פרק על מצב שוק המריחואנה בקולומביה הבריטית, מגיע איסטון לשאלה המעניינת באמת: מה יקרה אם החוק ישונה והשימוש במריחואנה יהיה חוקי?
ובכן – הממשלה תטיל כמובן מס על המריחואנה, כפי שממוסים "חטאים אחרים" (בלשונו של איסטון) כגון טבק, הימורים ואלכוהול. איסטון מעריך כי מחירה הסיטונאי של סיגריית מריחואנה, על פי החישובים שערך קודם, הוא בין 1.60 ל-4.70 דולר (תלוי בכמות המריחואנה שבסיגריה – בין 0.33 ל-1 גרם), לעומת המחיר הקמעונאי לצרכן העומד על 8.60 דולר לסיגריה המכילה חצי גרם מריחואנה. ההפרש הממוצע הוא לכן כ-7 דולר לסיגריה – טוען איסטון - והסיבה להפרש זה היא אי החוקיות של השימוש במריחואנה (הוצאות ייצור, הפצה ושיווק מכוסות, על פי איסטון, במחיר הסיטונאי). לכן, סבור איסטון, יכולה הממשלה לגרוף את כל ההפרש הזה לכיסה, ולהגיע לסך הכנסות של כ-2 מיליארד דולר. גם הרווח ליצרנים ולמפיצים יגדל, כי הלגליזציה תאפשר ייצור המוני יותר בעלות נמוכה יותר. אח, איזה עולם נפלא צפוי לנו.
אבל קריאה ביקורתית יותר של המאמר מעלה כמה תהיות.
ראשית, שימו לב כי כדי לאסוף 2 מיליארד דולר המתקבלים ממיסוי של 7 דולר לסיגריה יש למסות כ-286 מיליון סיגריות, שלצורך ייצורן דרושים כ-192 טון מריחואנה – גידול של כ-20% בצריכה – שיבוא ככל הנראה כתוצאה מהלגליזציה. הגידול בצריכה הוא הנחה סבירה למדי – אבל האם זהו הגידול האמיתי הצפוי? בין 1990 ל-2000 כמעט הוכפלה צריכת המריחואנה הבלתי לגלית בקנדה – מ-92 טון ל-164. עד 2006 בוודאי תגיע הצריכה ל-190 ק"ג בשנה. איזה גידול נוסף בצריכה צפוי עקב לגליזציה אפשרית? מה הנזק הצפוי עקב גידול זה (למשל, עקב גידול אפשרי במספר האשפוזים הפסיכיאטריים ו/או ירידה אפשרית בפריון העבודה, אם להזכיר רק שני נזקים אפשריים )? האם התועלת עולה על הנזק? לאיסטון אין תשובה.
שנית, כאשר ערך איסטון את צד ההכנסות של בית הגידול, חישב אותו לפי מחיר של כ-5700 דולר לק"ג, או כ-2.85 דולר לחצי גרם. לא מסתדר לי. לפי זה סיגריה של חצי גרם צריכה לעלות 9.85 דולר + הוצאות הפצה ושיווק. המחיר הסיטונאי הוא 8.60 דולר בלבד – וההפרש בין מחיר המריחואנה למחיר הקמעונאי הוא 5.75 דולר בלבד – והפרש זה כולל בתוכו עוד הוצאת לייצור הסיגריה, הפצה ושיווק. כיוון שהוצאות ההפצה והשיווק הן גבוהות למדי, הערכה יותר ריאלית של המס שניטל להטיל על סיגרית מריחואנה חוקית הוא להערכתי 2 דולר בלבד – דבר המוריד את סך ההכנסות הצפוי ממסים ל-570 מליון דולר (כאשר לוקחים בחשבון את הגידול בצריכה).
שלישית – האם חשבון ההכנסות וההוצאות של עסק לגידול מריחואנה מדוייק? הנושא הזה פתוח לספקולציות. אז בואו נניח לעניין. איסטון טוען כי ליגליזציה תקטין את הוצאות הייצור. האמנם?. בתי הגידול יצטרכו לשלם מסים מקומיים לפי תעריף עסקים, למשל, ולא תעריף מגורים (בצפון אמריקה המסים נכללים בשכר הדירה – אין דרך למגדלים להתחמק מתשלום). גם את עלויות הייצור יצטרכו המגדלים לשלם באופן מלא – החל בתשלום עבור צריכת החשמל, וכלה בתשלום שכר מינימום (לפחות) לעובדים (איסטון העריך את מרכיב השכר השנתי ב-2000 דולר בלבד – סכום בלתי ריאלי בעליל). איסטון לא מתייחס לכל הנושאים האלה.
ונשארה כמובן, השאלה המוסרית, שגם בה יש לדון בכובד ראש.
פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 באפריל 2006 22:27 במדור כלכלה וחברה שם התקבלו 5 תגובות
אחד העם בתאריך 4/3/2006 1:13:03 PM
איזו שאלה מוסרית?
הרי האלכוהול גורם להרבה יותר נזקים בריאותיים, כלכליים וחברתיים. אלכוהול הוא סם מסוכן ביותר שהנזק המצטבר שלו בצריכה גבוהה מוכח וידוע.
גם נזקי הניקוטין/סיגריות ידועים וברורים.
מדוע המדינה לא מבטלת? פוליטיקה. משום שזו החלטה פוליטית. מלבד זה, ראה מה קרה בארה"ב בתקופת היובש.
לגבי מריחואנה הדיעות חלוקות ועובדה שהיא משמשת גם כמשכך כאבים במרשם. האירוניה היא שמי שמקבל אישור חוקי להחזיק מריחואנה על צורותיה צריך להשתמש בדרכים לא חוקיות על מנת להשיגה……
מוסר הוא דבר חלקלק לעיתים והוא מושפע תרבותית (עבדות, עישון, צריכת אלכוהול וכו’). והרי פרויד כתב על סגולות האופיום שרווח בתקופתו. סופרים רבים כתבו תחת השפעת אבסינת (קיקיון?).
בנו של האין [אתר] בתאריך 4/3/2006 2:06:10 PM
הנה קצת צבע למספרים
http://israblog.nana.co.il/blo….sp?blog=21034&blogcode=1038856
n בתאריך 5/3/2006 1:34:37 PM
מאיפה המחירים האלה?
בארץ 50 גרם מריחואנה עולים בין 200-250 שקל, ומספיקים לקצת יותר מעשר סיגריות. למיטב ידיעתי המריחואנה בקנדה טובה ועולה בערך אותו דבר, יש הצעות לסיבה לגובה המחיר האמור? פרט למיסי הממשלה כמובן.
אריאל בתאריך 7/17/2007 10:19:35 PM
מופרך לחלוטין תיכנסו ליקרוא !!!
בארץ למיטב הבנתי ולמיטב הכסף שהוצאתי בעברי על זה ולא עברי הרחוק טולה הלוא היא 12 גרם חשיש (מריחואנה) עולה 200 ש"ח ולא כימעט ולא בערך זה מה שאתה קונה במחיר הנ"ל ובארץ כולם גנבים וזה עובר כמה ידיים לפיך ככה שאחרי קיצוץ של הקניין הראשון נישאר לך איזה 10 גרם.אז חלאס ליחיות בפנטזיה…
… בתאריך 3/30/2008 10:49:20 PM
ללא נושא
תראה, הבעיה עם החישוב שלך הוא שאם המריחואנה תהיה חוקית, אף אחד לא יפחד לגדל יותר מ 100 צמחים, משום שמאחר וחוקי לו לגדלם הוא יהפוך את זה לעסק קטן במקום תחביב שמכניס מהצד קצת..