תחרות כדור הבדולח – הזוכים

לאחר שכל הנתונים הדרושים לקביעת הזוכים בתחרות כדור הבדולח נאספו, זה הזמן להכריז על הזוכים!

את התשובות של כל אחד מהמשתתפים והניקוד שקיבלו בגין כל תשובה ניתן לראות בקישור זה, והנה גם קישור אל הדירוג הסופי.

במקום הראשון זכה עמית גל, במקום השני זכה דותן צור, ובמקום השלישי זכה צור קרליץ.

הפרסים, תלושים לקניית ספרים מתנת האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, יוענקו בכנס השנתי של האיגוד, שייערף שייערך בתאריך 25.5.2011 בתל אביב.

אני מברך את הזוכים ומודה לכל המשתתפים בתחרות.

תחרות כדור הבדולח – עכשיו התשובות

בערב ראש השנה הכרזתי על תחרות כדור הבדולח. עיתוני ערב ראש השנה תמיד מלאים בתחזיות לשנה הבאה. הפרשנים המדיניים חוזים את תוצאות המשא ומתן שמנהל ראש הממשלה עם הרשות הפלסטינית, חלקם "קבעו" כי הבחירות לכנסת יוקדמו וחלקם לא. חלקם יצדקו.  עוד מוקדם לדעת. פרשני הספורט דשו בסיכויי ההצלחה של נבחרת הכדורגל במוקדמות אליפות אירופה. מלאכתם הייתה קלה יותר.  לא זכור לי כי האסטרולוגים הודיעו על נפילתו הצפויה של חוסני מובראק, אבל אני בטוח כי מישהו מהם צפה את זה. נחמיה שטרסלר התריע כי אם לא יתבצע קיצוץ משמעותי תקציב המדינה יתרגש עלינו אסון כלכלי.

אני הצעתי להתעניין בשאלות אחרות: מה תהיה תוצאת גמר היורוליג בכדורסל? מה יהיה השכר הממוצע במשק? כמה נוסעים יעברו בנתב"ג? כמה נקודות יקבל השיר הישראלי באירוויזיון? איזה תכנית טלויזיה תזכה לרייטינג הגבוה ביותר בט"ו בשבט?

הזמנתי אתכם, הקוראים, לחזות את העתיד בצורה מבוקרת. כל אחד הוזמן להשתמש בשיטת חיזוי העתיד החביבה עליו:ניחוש, קריאה בכוכבים, פתיחת קלפים, אפשרתי לכם אפילו לנסות לאמוד את הערכים העתידיים מתוך נתונים היסטוריים, תוך שימוש בשיטת סטטיסטיות כלשהן, פשוטות או מתוחכמות, רחמנא לצלן.

חלק מקוראי הבלוג נענו לאתגר. חיזוייהם נרשמו, כולל הערכתם העצמית לטיב החיזוי – סטיית התקן, ה-"פלוס מינוס" המפורסם". את התשובות שקיבלתי תוכלו לראות כאן.

כעת החלו להצטבר גם התשובות הנכונות. רשימה זו מכילה את התשובות שכבר ידועות. חלק מהתשובות אינן ידועות עדיין, אבל ייודעו במהלך החודש הקרוב, כיוון שהפרסים לזוכים יוענקו בכנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שייערך ב-25.5.2011 בתל-אביב. (כללי הניקוד לקביעת הזוכים  נמצאים כאן).

הנה השאלות ששאלתי  והתשובות שכבר ידועות:

1. מה היה השכר הממוצע במשק למשרת שכיר (כולל משרות של עובדים זרים), במחירם שוטפים, בחודש ינואר 2011, על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? 8552 ש"ח  לינק:  http://www.cbs.gov.il/www/y_labor/e4_01.pdf

2. כמה נקודות יקבל השיר הישראלי בתחרות חצי הגמר של האירוויזיון ב-2011?  חצי הגמר בו השתתפ ישראל נערך ב-12.5.2011. דנה אינטרנשיונל שייצגה את מדינתנו לא הצליחה במיוחד, וצברה 38 נקודות בלבד.

3. כמה נקודות תקלע הקבוצה שתנצח השנה בגמר היורוליג בכדורסל, שייערך באביב 2011 בברצלונה? הגמר נערך ב-8.5.2011, שהיה גם ערב יום הזכרון. כשעה לפני שנשמעה צפירת הדומיה ברחבי ישראל גברו היוונים על המכבים בתוצאה 78:70.

4. מה יהיה מחירה של מניית גוגל, בדולרים של ארה"ב, בסוף יום המסחר 14.4.2011? 578 דולר ו-51 סנט בדיוק: http://www.google.com/finance/historical?cid=694653&startdate=Apr+14%2C+2011&enddate=Apr+14%2C+2011&num=30

5. מה יהיה מספר ההרוגים בתאונות דרכים הישראל בחודש פברואר 2011, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? בחודש פברואר 2011 היו 22 הרוגים בתאונות דרכים, 91 פצועים קשה ו-1794 פצועים קל. לינק לנתונים: http://www.cbs.gov.il/www/yarhon/q5_h.htm

6. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמה נוסעים יעברו בנמל התעופה בן גוריון בחודש דצמבר 2010? בחודש דצמבר 2010 עברו בנתב"ג 741.7 אלפי נוסעים. הנתונים התפרסמו ברבעון לסטטיסטיקה של תחבורה שהלמ"ס מוציאה לאור: http://www.cbs.gov.il/www/transport_q/t24.pdf

7. מה יהיה שיעור הצפיה בתכנית הטלוויזיה הנצפית ביותר בשבוע שבו יחול ט"ו בשבט תשע"א? באופן מדהים (מה הסיכוי שזה יקרה?), התכנית הנצפפית ביותר בשבוע זה הייתה התכנית "האח הגדול 2011- הדחה" עם 33.3 אחוזי צפיה: http://www.midrug-tv.org.il/scripts/rating10.asp (הלינק מת)

8. מה יהיה גובה מפלס הכנרת בתאריך 2.1.2011? לא פורסם נתון מדוייק. הנתון הראשון שפורסם לאחר התאריך הקובע היה גובה המפלס ב-5.1.2011, והוא 214.02 מטר מתחת לפני הים (http://twitter.com/#!/kinbot/status/22623366783434752). בתוקף תפקידי כשופט העליון של התחרות אני קובע כי זהו הנתון המבוקש לצורך קביעת הניקוד. 

9. מה תהיה טמפרטורת המקסימום היומית הממוצעת בחודש מרץ 2011 בקיבוץ נגבה? למ"ס דיווחה כי הנתון הוא 21ץ5 מעלות צלזיוס.  http://www.cbs.gov.il/www/yarhon/a2_h.htm

10. כמה תשובות יתקבלו לתחרות כדור הבדולח של "נסיכת המדעים"? התשובה: היו 11 12 משתתפים – תשובה אחת אבדה בנבחי המייל שלי ונמצאה. קצת התאכזבתי, אבל בהשוואה לתחרות שערכה החברה המלכותית לסטטיסטיקה (ושימשה השראה לתחרות זו) בה התקבלו 51 תשובות זה לא כל כך נורא 🙂

http://www.google.com/finance/historical?cid=694653&startdate=Apr+14%2C+2011&enddate=Apr+14%2C+2011&num=30

מצגת ההרצאה על תורת המשחקים

במסגרת "חודש משחקי החשיבה" שייערך ברעננה, נתתי אתמול הרצאה בנושא "נפלאות התבונה – מבט אל תורת המשחקים". ניתן לראות כאן את מצגת ההרצאה.

סטטיסטיקה – בפשטות

staistics made simple

הודעה על הרצאה: נפלאות התבונה – מבט אל תורת המשחקים

אני שמח להודיע כי במסגרת "חודש משחקי החשיבה" שייערך ברעננה, אתן הרצאה בנושא "נפלאות התבונה – מבט אל תורת המשחקים". בהרצאה אסביר את עקרונות היסוד בתורת המשחקים, ואתן כמה דוגמאות מפורסמות, כפי שהן באות לידי ביטוי בחיי היום יום וגם כפי שהוצגו במספר סרטים מפורסמים.

ההרצאה מיועדת לקהל הרחב ואינה דורשת כל ידע במתמטיקה.

ההרצאה תתקיים ביום ראשון, 10 באפריל 2011, בשעה 8.30 בערב,  בבית יד לבנים, רחוב אחוזה 147, רעננה. להזמנת כרטיסים, יש לפנות לספרייה הציבורית ברעננה, טלפון 09-7610570 או 09-7610588.

אשמח לראותכם.

הומיאופתיה – אין בזה שום דבר

בארץ משתוללת פרשת גלנט, מצרים על סף מהפכה, ואני כאן, כותב לכם על הומיאופתיה, כי גם זה חשוב.

כתבתי כאן על נושא ההומיאופתיה פעמים רבות. בקצרה – הומיאופתיה היא פסוודו-מדע. טכניקה המתיימרת לרפא חוליים, על ידי מתן מים לחולים. המים עוברים כביכול "תהליך עיבוד" שאמור להעניק להם "תכונות ריפוי", אך כל מחקר רציני שנערך בנושא הראה כי התיאוריה ההומאופתית לא מחזיקה מים, תרתי משמע. אסתפק כאן רק בהפניה אחת, לכתב העת החשוב ביותר בעולם בתחום הרפואה, ה-Lancet, שקבע מפורשות כי להומיאופתיה אין כל אפקט מעבר לאפקט הפלסבו.

והכן, מה רע בכך? אז חולה בא להומיאופת, שותה קצת מים או לוקח גלולת סוכר, ונהנה מאפקט פלסבו. לא מועיל, לא מזיק?

האמת המרה היא שההומיאופתיה טומנת בחובה נזקים ממשיים. כבר כתבתי על כך ברשימתי "מבט אל ההומיאופתיה". גם סיימון סינג ואדזרד ארנסט כתבו על נזקי ההומיאופתיה בספרם "ריפוי או פיתוי". הלינק יוליך אתכם אל קטע מהספר הדן בנזקי ההומיאופתיה.

חולים שפונים לטיפול הומיאופתי דוחים בכך טיפול רפואי מבוסס או מועיל, או אפילו מוותרים עליו. אסתפק רק בתיאור מקרה אחד, ממש מהשבוע האחרון.

רק לפני מספר ימים הופיעה הודעה בפורום ההומיאופתיה בתפוז, ובה מבקשת אם עצה לטיפול בביתה בת השלוש, הסובלת מדלקת אזניים המלווה בכאבים וחום גבוה מזה שלושה ימים. רופאת הילדים הורתה על טיפול באנטיביוטיקה, אך האם "חיכתה", וביום השלישי, אחרי שמצב הילדה לא השתפר, פנתה להומיאופת, שהורה על טיפול הומיאופתי כלשהו. האם ביקשה דעה נוספת בפורום. ההומיאופתים היו חד משמעיים – יש לתת לילדה את הרמדי ההומיאופתי ומייד. כתב ההומיאופת אבישי קמינר: "קיבלת רמדי מההומאופתית שמטפלת בבתך למה לא לתת לה את הרמדי?  למה לחכות? הילדה סובלת, לא חבל?". הוא לא המליץ לה לנסות את הטיפול האנטיביוטי שרשמה רופאת הילדים. נעמהמה, דמות מוכרת בפורום זה ובקומונה "בין ניו-אייג' למדע" המליצה "ליצור קשר במיידי עם ההומאופתית המטפלת ולשאול אותה בדיוק מה לעשות". ליצור קשר "במיידי" עם רופאת הילדים? חלילה. נועה שגיא, מנהלת הפורום, יעצה "לתת טיפול הומיאופתי מיד ולא לחכות". ולמקרה שחלילה תחליט האם המודאגת לטפל בביתה באנטיביוטיקה, מדגישה שגיא כי "גם אם החלטת לתת אנטיביוטיקה, פני להומיאופתית שלכם והיא תתאים טיפול לאחרי הדלקת כדי למנוע את הישנותה".

צריך לעשות משהו, ואני וחבריי לקהילה הספקנית נעשה משהו.

אנו נצא למחות נגד הלגיטימציה שנותנות קופות החולים ורשתות הפארם לטיפולים ההומאופתיים חסרי הערך, ונקרא לציבור הרחב לבחון בשיקול דעת את התועלת והנזק הפוטנציאליים הטמונים בטיפול הומיאופתי לפני ההחלטה לפנות לטיפול כזה.

לא נהיה לבד. יחד עימנו ימחו אלפי אנשים בעשרות מדינות, במסגרת אירוע 10:23, אירוע מחאה גלובלי נגד ההומיאופתיה ונזקיה. אני גאה להיות חלק מהמחאה הזו. אשמח אם תצטרפו אליי,ביום שישי הקרוב, ה-4.2.2011, בשעה 10:23, בכיכר דיזנגוף בתל-אביב.

איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה – פוסט הרצאה

ראשית, ברצוני להודות לכל מי שטרח והגיע להרצאה שנתתי בחיפה בתחילת השבוע. מקווה שכולם נהנו. אני מאוד נהניתי.

ציינתי כי חלק ניכר מהדוגמאות שסקרתי בהרצאה כבר הופיעו כאן בבלוג בעבר. להלן מראי מקום לנושאים שסקרתי.

הודעה על סדנאות בנושא ויזואליזציה של נתונים

האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה יקיים  השנה שתי סדנאות בנושא ויזואליזציה של נתונים, בהנחיית פרופ' יואב בנימיני.

  • סדנה ראשונה: ויזואליזציה של נתונים – עקרונות ומטרות. תתקיים בתאריך 16.2.2011. לסדנה זו לא נדרש ידע מוקדם.
  • סדנה שניה: ויזואליזציה של נתונים – מעקרונות למעשה. תתקיים בתאריך17.3.2011. ניתן להשתתף בסדנה זו ללא השתתפות בסדנה הראשונה, אך מומלץ לכל הפחות לקרוא את מצגת הפתיחה של הסדנה הראשונה (המצגת תפורסם באתר האיגוד).

שתי הסדנאות יתקיימו בתל-אביב, בשעות הבוקר (בשעות 9-13).

לפרטים והרשמה גלשו לאתר האיגוד.

עדכון (19.1.2011): תכני הסדנאות עודכנו באתר האיגוד לסטטיסטיקה

סיפורם של שני חברים

הקוראים שלי שמים בודאי לב שתדירות הרשימות כאן נמוכה לאחרונה. תירוצים יש למכביר, אבל הסיבה העיקרית היא שאין לי כל כך חשק לכתוב לאחרונה. המצב במדינתנו לא ממש מרנין, אותי לפחות. אני פותח כל בוקר על המחשב וקורא על שחיקת מעמד הביניים, מחדלים ממשלתיים – במקרה הטוב, מעשי הממשלה – במקרה הפחות טוב, חוסר אופק מדיני, הטרדות מיניות (רק אם זה יום טוב),  בעלי הון חמדנים, שנאת זרים, התגברות הכפיה הדתית, נסיונות לדה-לגיטימציה למי שמנסה להעביר ביקורת על הממשלה, ועוד ועוד.

שוב, יכול להיות שזה רק אני שחי לו במציאות מדומיינת, והאמת היא שיש לנו ארץ נהדרת. אבל זה לא ממש עוזר. זה מה שאני מרגיש, ואם זה מה שאני מרגיש, קשה לי לשים הכל בצד ולכתוב, סתם כך, על סטטיסטיקה ומתמטיקה.

יש לי כמה מעגלים של חברים, ובכולם אני שומע יותר ויותר דיבורים על דרכונים זרים והרהורים בדבר עזיבת הארץ, באופן זמני או לתמיד. רק ביום חמישי האחרון הועברה אלי הודעה על משרה פנויה לסטטיסטיקאי בפריז, בארגון OECD. אשתי אמרה לי בלי להסס: לך על זה. אני לא אלך על זה, כי אני לא מתאים לתפקיד הספציפי וגם התפקיד לא מתאים לי. אבל אני מודה שהאפשרות לגור ולעבוד בפריז קורצת לי.

כבר עשיתי זאת פעם. ב-1996 נסעתי עם משפחתי לפוסט דוקטורט בשיקגו, ונשארנו שם כמעט ארבע שנים. לכן, אני יודע שמעבר כזה הוא בכלל לא פשוט, והקשיים רבים מאוד – זה לא גן עדן שם. אבל הקשיים היו קשיים מסוג אחר, והעובדה שאת רוב ימי ממשלת נתניהו הראשונה ביליתי בניכר רק עשתה לי טוב.

למה חזרתי? היו הרבה סיבות, רובן אישיות. אבל אני יכול להגיד שכאן, עם כל הקשיים, זו בכל זאת המדינה שלי. עומר דוידוביץ, אדם שאיני מכיר כלל, צייץ את זה לפני כמה ימים:

תשובה לכל אלה ששואלים למה השמאלנים נשארים בארץ: אנחנו כאן כי אנחנו אוהבי ישראל. אנחנו כאן כי אנחנו רוצים ישראל טובה, סובלנית ודמוקרטית יותר

הציוץ הזה גרם לי בעצם לחשוב סוף סוף על הרשימה הזו. אספר בה את סיפורם של שני חברים, שחשו כי ארצם האהובה הופכת למקום שקשה יותר ויותר לחיות בו. זו אינה ארץ ישראל, אלא ארץ אחרת לגמרי, למרות ששני החברים האלה היו יהודים. אותה ארץ הגיעה בסופו של דבר אל שפל המדרגה, אל תחתית המדרון. לא, ישראל אינה דומה כלל וכלל לאותה ארץ, ומי שחושב שיש כאן השוואה בין שתי המדינות עושה זאת על אחריותו בלבד. שני החברים ראו איך החיים במולדתם הופכים לבלתי נסבלים. האחד בחר להשאר בארצו האהובה, למרות כל הקשיים. השני בחר לגלות ממנה, ולחפש את מזלו מעבר לים.

אדמונד לנדאו 1877-1938

ריכרד קוראנט 1888-1972

אדמונד לנדאו היה אריסטוקרט. אביו היה רופא, אמו בת למשפחת בנקאים. חותנו זכה בפרס נובל לרפואה. הוא למד מתמטיקה וקיבל את הדוקטורט שלו, על מחקריו בתורת המספרים, בגיל 22. האוניברסיטה שהעניקה לו את תואר הדוקטור היא האוניברסיטה של העיר בה נולד וגדל – אוניברסיטת ברלין. אדמונד לנדאו היה גרמני. הוא תמיד ראה את עצמו כגרמני, ולא סתם כגרמני, אלא גם כפטריוט גרמני. לנדאו היה ללא ספק אחד מגדולי המתמטיקאים של תקופתו, ניצב בשורה הראשונה של חזית המחקר המתמטי יחד עם דויד הילברט ופליקס קליין, עמיתיו למחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת גטינגן, המכה של עולם המתמטיקה, האוניברסיטה של גאוס, דיריכלה ורימן. אדמונד לנדאו, אגב, היה גם יהודי, והוא ראשון הפרופסורים למתמטיקה של האוניברסיטה העברית. הוא אמנם שקל לעזוב את מולדתו ולעבור לחיות בירושלים, אך לבסוף לא עשה כן.

ריכרד קוראנט, הצעיר מלנדאו ב-11 שנה, היה בן למשפחה מהמעמד הבינוני הנמוך. משפחתו הייתה בקשיים כלכליים. העסק של אביו כשל, והוא עבד כפקיד בחברת ביטוח. בגיל 14 היה על קוראנט לתת שיעוריפ פרטיים כדי לעזור בכלכלת המשפחה. את לימודיו באוניברסיטה התחיל בגיל שבו לנדאו כבר היה כמעט דוקטור. קוראנט גם הוא למד מתמטיקה, בגטינגן, ומדריך עבודת הדוקטורט שלו היה דויד הילברט. שנתיים לאחר שסיים את לימודיו והחל ללמד מתמטיקה באוניברסיטת גטינגן, פרצה מלחמת העולם הראשונה. קוראנט היה גרמני. פטריוט גרמני. הוא התגייס לצבא הגרמני, לחם בשורותיו ונפצע בקרב. לאחר מכן חזר ללמד בגטינגן. קוראנט, כמו לנדאו, גם הוא היה יהודי.

ב-1933 קרו כמה דברים בגרמניה. באמת לא חשוב מה. מי שיודע יודע. זה לא משנה לסיפור שלנו. לנדאו היה אז בן 56, קוראנט בן 45, שניהם פרופסורים מכובדים, באוניברסיטה שהיא עדיין המכה של המתמטיקה. שניהם גילו שחייהם באוניברסיטה הפכו לבלתי נסבלים. לנדאו הגיע בוקר אחד להרצאה שלו וגילה שכמה מתלמידיו חוסמים את כניסתו. הם אמרו לו שלאנשים כמוהו אין מקום בגטינגן, וגם לא בכל אוניברסיטה אחרת בגרמניה. הוא הושעה ממשרתו באוניברסיטה. למרות שיכול היה למצוא מייד משרה באוניברסיטה אחרת מחוץ לגרמניה (מדובר כאן הרי באחד מגדולי המתמטיקאים של התקופה), העדיף לחזור אל ביתו בברלין. כזכור, הוא היה בן המעמד הגבוה, והיה אמיד דיו כדי להמשיך לחיות מחוסר עבודה במולדתו האהובה, למרות שזו שברה את ליבו ואת רוחו. לנדאו מת ב-1938, בברלין.

קוראנט לא הושעה ממשרתו בגטינגן. אחרי הכל, הוא היה לוחם בצבא הגרמני. הוא העדיף לא להמתין ולראות עד מתי תעמוד לו זכות זו (מכתב ההשעיה הגיע לבסוף, למי שחשש). הוא עבר לאנגליה לאוניברסיטת קיימברידג', וכעבור שנה חצה את האוקיינוס אל אוניברסיטת ניו יורק, שביקשה ממנו להקים עבורה מכון למתמטיקה. הוא נשאר בניו יורק עד מותו ב-1972. שמו של המכון שהקים שונה ל-"מכון קוראנט" עוד בחייו, ב-1964.

הרצאה: איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה

אני שמח להודיע כי בתאריך 23.1.2011 אתן במסגרת אירוע "ספקנים בפאב" בחיפה הרצאה בנושא "איך לשקר בעזרת סטטיסטיקה". ההרצאה תיערך בשעה 20.30 ב-"מרתף 10", רח' ירושלים 23, הדר הכרמל, חיפה. הכניסה חופשית. אשמח לראותכם.

במסגרת ההרצאה, שתיערך בהשראת ספרו המפורסם של דארל האף, אביא דוגמאות למספר טכניקות מקובלות לעיוות נתונים, ואסביר כיצד ניתן לזהותן ולהזהר מהן. חלק מהדוגמאות שאציג הוצגו כאן בבלוג בעבר, אך אביא גם מספר לא קטן של דוגמאות חדשות. כמובן שלאחר ההרצאה אשמח לשוחח עם הקהל.

ההרצאה תיערך במסגרת הפעילות ההולכת ומתגברת של הקהילה הספקנית בישראל. החודש ינואר ייערכו עוד שלוש הרצאות במסגרת אירועי "ספקנים בפאב" בערים תל-אביב, באר-שבע וירושלים. בתל-אביב ירצה רועי צזנה  על "גבר ואשה, וכל מה שבאמצע" בתאריך 17.1.2011. בירושלים ירצה ד"ר גדי פרודובסקי על מומחים ידע ואמו. פרטי המפגש בבאר שבע יפורסמו בקרוב.