חיפוש באתר

קישורים

RSS סטטיסטיקה ברשת

עמודים

קטגוריות

תגיות

מבט אל ההומיאופתיה

מבוא

במאמר זה אסקור את שיטת הטיפול ההומיאופתית וההנחות העומדות בבסיסה. בהמשך אבחן את ההומיאופתיה באמות המידה המקובלות של הרפואה המדעית: יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות השימוש (safety). לאחר מכן אסקור את ההיבטים המדעיים של התיאוריה ההומיאופתית והסברים אלטרנטיביים לפעולת התכשירים הומיאופתיים. לסיום אתייחס למספר היבטים אתיים הקשורים בשיטת טיפול זו, ואתן מענה לכמה טיעונים נפוצים התומכים בהומיאופתיה כאמצעי טיפולי לגיטימי.

עקרונות ההומיאופתיה

ההומיאופתיה פותחה בסוף המאה ה-18 על ידי הרופא הגרמני סמואל האנמן, לאור חוסר שביעות הרצון שלו מהשיטות הרפואיות המקובלות דאז, שכללו בין היתר הקזת דם וכוסות רוח, והיו מסוכנות יותר מהמחלות עצמן.
התיאוריה הומיאופתית טוענת כי לכל אדם יש אנרגיה הנקראת כח חיות (vital force). כאשר אנרגיה זו מופרעת או מוצאת מאיזון, מופיעות בעיות בריאותיות. ההומיאופתיה אמורה להחזיר את כח החיות לאיזון על ידי הפעלת כוח הריפוי העצמי של הגוף.

האנמן ביסס את שיטתו הרפואית החדשה על שני עקרונות. הראשון בהם הוא עקרון הדמיון, לפיו חומר הגורם להופעת סימפטום מסויים באדם בריא, יביא לריפוי אותו סימפטום עצמו באדם חולה. בהתאם לעקרון זה, ההומיאופתיה הקלאסית מתאימה לכל מטופל תכשיר אישי, המורכב מחומרים האמורים לגרום לסימפטומים מהם הוא סובל. הטיפול בסימפטומים אמור להחזיר לכוח החיות את האיזון, וכך תיעלם המחלה.

העקרון השני הוא עקרון המזעור, לפיו הקטנת המינון של החומר הפעיל בתכשיר הטיפול תגרום להגברת היעילות הטיפולית. התכשיר ההומיאופתי הוא לכן חומר פעיל המדולל שוב ושוב, תוך כדי ניעור.

כדי לקבוע את החומרים הפעילים הגורמים לסימפטומים, ולכן יכללו בהכנת התכשיר ההומיאופתי, הסתייעו האנמן ותלמידיו בתהליך שכינו "פרובינג" (proving). בתהליך זה בולע אדם בריא מרכיב מסויים המיועד להכנת התכשיר ההומיאופתי, ומנהל רישום מפורט של הסימפטומים אותם חש. על פי עקרון הדמיון, המרכיב אותו נטל ישמש לאחר מכן כתכשיר לריפוי סימפטומים דומים אצל אדם חולה. תהליך זה משמש עד היום הומיאופתים במחקריהם.

ההומיאופתיה במבחן הרפואה המדעית

מכל טיפול רפואי נדרשות שתי דרישות בסיסיות: יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות טיפולית (safety). ההחלטה על מתן טיפול רפואי מסויים נקבעת על פי המאזן בין היעילות הקלינית ובטיחות הטיפול. האם התכשירים ההומיאופתיים עומדים בדרישות אלה?

נדון תחילה ביעילות הקלינית. הדרך המדעית להעריך את היעילות הטיפולית של טיפול רפואי הינה באמצעות ניסוי קליני מבוקר. בניסוי כזה, חלק מהנבדקים מקבלים את הטיפול הנבחן, וחלק אחר מהנבדקים מקבל טיפול ביקורת. טיפול ביקורת יכול להיות טיפול שיעילותו כבר הוכחה, או טיפול חסר ערך (פלסבו). הנבדקים, ואנשי המקצוע המטפלים בהם, אינם יודעים האם מי מקבל את הטיפול הנבדק ומי את טיפול הביקורת. גם הצוות המפקח על הניסוי והאחראים לניתוח התוצאות אינם יודעים את החלוקה לקבוצות הטיפול כל עוד הניסוי טרם הסתיים. למרבה הצער, ניסויים קליניים מבוקרים בתכשירים הומיאופתיים הינם נדירים יחסית, וקיימת מחלוקת בדבר הפרשנות לתוצאותיהם. בכל מקרה, אף תכשיר הומיאופתי לא נרשם כתרופה בעקבות תהליך מחקר קליני.

בעניין בטיחות השימוש, מקובל לחשוב כי התכשירים ההומיאופתיים הינם בטוחים לשימוש. רמות הדילול בהכנת התכשיר הומיאופתי הינן כה גבוהות, עד שלעיתים קרובות מנת תכשיר אינה מכילה אפילו מולקולה אחת של המרכיב המקורי ממנו הוכנה, כלומר התכשיר מכיל למעשה מים (ולעיתים אלכוהול) בלבד. למרות זאת, קיימים בספרות הרפואית דיווחים אודות תופעות לואי שנגרמו עקב שימוש בתכשירים הומיאופתיים. התכשירים ההומיאופתיים עלולים להיות בלתי בטוחים לשימוש ממספר סיבות. ראשית, חלק מהתכשירים אינם כה מדוללים, וריכוז החומר הפעיל הנותר בהם גבוה דיו כדי לגרום לתגובה בלתי רצויה. כיוון שהתכשירים ההומיאופתיים מיוצרים מחומרים מסוכנים, וביניהם סרפדים, כספית וארסניק, הסכנה הבטיחותית בתכשירים אלה ברורה. סיבה נוספת היא זיהום אפשרי של התכשיר בתהליך ההכנה, וזאת מכיוון שבשיטת ההומיאופתיה הקלאסית המטפל מכין לכל חולה תכשיר ייחודי במעבדתו, ותהליך ההכנה אינו עומד בדרך כלל בסטנדרטים המקובלים בתעשיית התרופות. בעיה נוספת היא תכשירים המשווקים כתכשירים הומיאופתיים, אך מכילים מרכיבים פעילים נוספים, העלולים לגרום נזק (למען ההגינות אציין כי בעניין זה לא אשמה ההומיאופתיה עצמה). ולבסוף, טיפול הומיאופתי בלתי יעיל עלול לגרום לדחייתו של טיפול רפואי יעיל במטופל, ובינתיים עלול להיגרם נזק נוסף לחולה.

עלי לציין כי רוב הבעיות הבטיחותיות שנידונו כאן עלולות להיגרם גם בשימוש בתרופות "רגילות". אולם, התרופות המקובלות נתונות תחת תהליך בקרה בטיחותית בעת פיתוחן, וגם לאחר השלמת הפיתוח והכנסתן לשימוש. במקרים רבים נאספים נתונים אודות תופעות לואי לאחר תחילת שימוש נרחב בתרופה, ועקב כך מופסק השימוש בהן. התכשירים ההומיאופתיים אינם נתונים לבקרה דומה.

מבט מדעי

אם טיפול רפואי פועל, אין טוב מכך. קיימות תרופות שעברו את תהליך המחקר הקליני ונמצאות בשימוש, למרות שמנגנון הפעולה שלהן אינו ברור. במקרים כאלה, ממשיכים המדענים לחקור את מנגנון הפעולה של התרופה, מתוך תקווה לגלות אותו ולהמשיך משם לתגליות חדשות. לכן, העובדה כי אופן הפעולה של התכשירים ההומיאופתיים (שלצורך הדיון נניח כי חלקם אכן פועלים) אינו ידוע אינה מהווה בעיה. עם זאת אני סבור כי כולנו מעוניינים לדעת את מנגנון הפעולה של התכשירים הומיאופתיים.

כפי שהוסבר לעיל, ההומיאופתיה מבוססת על עקרונות מטאפיזיים: הנחת קיומו של כוח חיות,  עקרון הדמיון, ועקרון המזעור. ההסבר ההומיאופתי לכך שתכשיר שאינו מכיל אף מולקולה של החומר הפעיל הינו בכל זאת בעל תכונות תרפויטיות, הוא בכך שהמים בהם הומס המרכיב המקורי "זוכרים" את תכונותיו הריפוייות. התיאוריה ההומיאופתית עומדת בסתירה לעקרונות הידועים של המדע המודרני. בכך אין כל רע. תיאוריות מדעיות נסתרו בעבר וייסתרו בעתיד. אולם כדי לסתור תיאוריה מדעית יש להציג במקומה תיאוריה אלטרנטיבית, ולהראות הוכחות מדעיות לתקפותה של התיאוריה החליפית. ההומיאופתיה מציגה תיאוריה חליפית, אך אינה מספקת עדויות מדעיות התומכות בכך. אמנם, מתבצע מחקר מדעי בתחום, אך עד כה לא הניב מחקר זה כל עדות לתמיכה בתיאוריה ההומיאופתית.

עם זאת, קיימים הסברים אחרים לאפקט הנוצר בחולה המטופל בטיפול הומיאופתי.

ההסבר המתבקש הראשון הוא קיומו של אפקט פלסבו – אפקט הנוצר ע"י עצם מתן הטיפול, גם אם אינו יעיל. אולם אפקט פלסבו לא תמיד מתרחש, ויותר מכך, אפקט פלסבו מתבטא בשיפור ההרגשה של המטופל, אך אינו גורם לריפוי המחלה עצמה. (הערה: אמנם, לפי התיאוריה ההומיאופתית אין "מחלה" אלא "חולה", והטיפול ההומיאופתי מטפל לכן בסימפטומים אותם חש החולה, אולם חלק זה של הדיון עוסק במדע ולא בהומיאופתיה). לכן אפקט פלסבו יכול אולי להסביר חלק מהאפקט של הטיפול ההומיאופתי, אך לא את כולו.

סיבה נוספת להצלחה טיפולית היא הגישה האישית הנהוגה בטיפול ההומיאופתי. המטפל ההומיאופתי מקדיש למטופליו זמן ארוך באופן משמעותי מהזמן שמקדיש רופא "רגיל" לחוליו. זאת עקב הפילוסופיה ההומיאופתית הטוענת כי יש לטפל בחולה כמכלול, ולהתייחס לכלל תחושותיו ולא למחלה ספציפית. תשומת הלב וההתעניינות בחולה ללא ספק גורמת לשיפור בהרגשתו. בהחלט ניתן לומר כי ההומיאופתיה כוללת בתוכה אלמנטים של טיפול פסיכולוגי.

ישנן סיבות נוספות להצלחות של טיפולים הומיאופתיים המדווחות מדי פעם. הכל יודעים כי טיפול רפואי יגרום לריפוי הצטננות תוך שבעה ימים, בעוד שללא טיפול ההצטננות חולפת תוך שבוע. ההצטננות חולפת כיוון שמערכת החיסון של הגוף גברה על הוירוס שחולל את ההצטננות. המערכת החיסונית של הגוף גוברת בכוחות עצמה על מחלות רבות (אם כי לא על כולן!), ולא רק על הצטננות. במקרים רבים בהם חולה מטופל בהומיאופתיה, המחלה הייתה חולפת ללא כל טיפול. כיוון שניתן טיפול, המטפל (וגם המטופל) מייחסים את ההבראה לטיפול, גם אם אין בידם להוכיח כי הטיפול אכן גרם להבראה.

אפקט דומה של "הצלחת הטיפול" נובע מכך שישנן מחלות בעלות תהליך מחזורי (remission), בו מצבו של החולה משתפר מדי פעם, עד להתפרצות הבאה של המחלה. שוב, אין הוכחה כי הטיפול שניתן אכן גרם לשיפור במצב החולה, אבל ניתן טיפול, וחל שיפור, ולכן נוצרת אשליה של הצלחה טיפולית.

הסבר נוסף ליעילות הנצפית לעיתים בטיפול ההומיאופתי הוא בכך שתכשירים הומיאופתיים רבים, בעיקר כאלה המיוצרים בייצור המוני, מכילים גם חומרים פעילים מבחינה פארמקולוגית. רכיבים אלה, ולא הרכיבים ההומיאופתיים, גורמים לשיפור במצבו הבריאותי של המטופל.

ולבסוף, קיים גם האפקט התקשורתי. כידוע לכל עיתונאי מתחיל, המקרה בו כלב נשך אדם אינו מהווה ידיעה עיתונאית, אלא המקרה בו אדם נשך כלב. בעיתונות ששים יותר לדווח על הצלחות של טיפולים "אלטרנטיביים" וכשלונות של הרפואה המדעית, ולא להיפך. כך נוצר רושם להצלחות טיפוליות של הומיאופתיה וטכניקות טיפול דומות.

היבטים אתיים

הבעיה אתית העיקרית הקשורה בהומיאופתיה היא האפשרות של דחיית מתן טיפול רפואי יעיל לחולה המעדיף לקבל טיפול הומיאופתי. חלק מהמטפלים ההומיאופתיים מגדירים את עיסוקם כרפואה "משלימה", במובן שהטיפול ההומיאופתי משלים את הטיפול הרפואי ה"קונבנציונלי". הומיאופתיים אחרים מגדירים את עיסוקם כרפואה "אלטרנטיבית", וימליצו למטופליהם לוותר על טיפול רפואי לטובת טיפול הומיאופתי, גם כאשר יש בנמצא טיפול רפואי יעיל. רופא טוב, המחויב לטובת החולה, יציע למטופל מספר אפשרויות טיפוליות, אם הדבר אפשרי.

מדוע מטפל הומיאופתי ימליץ למטופל לוותר על טיפול רפואי אחר? התשובה היחידה האפשרית היא אמונתו של המטפל ביעילות הטיפול. הטיעונים להצדקה רבים, אך כיוון שמבחינה מדעית אין ביסוס להומיאופתיה, רק האמונה נותרת. במלים אחרות – להומיאופתיה יש סממנים של דת. אין לזלזל בכוח האמונה הדתית, אך הסתמכות בלעדית על כוח זה הוא מעשה נמהר.

בחינה של טיעונים בעד הגישה הטיפולית ההומיאופתית
נתקלתי במספר טיעונים הדוחים את כל הטענות נגד ההומיאופתיה שהועלו במאמר זה. אסקור אותם ואשיב.

טיעון אחד אומר כי עצם העובדה שההומיאופתיה קיימת כפרקטיקה טיפולית מאות שנים "מוכיח" את אמיתותה של התיאוריה הזו. כפי שציינתי, כדי להוכיח תיאוריה יש להביא ראיות חותכות לאמיתותה, וותק אינו מהווה ראיה כזו.

טיעון דומה הוא "טיעון גלילאו" – כאשר טען גלילאו כי הארץ מסתובבת סביב השמש הוא הוקע ככופר. אותם אלה שהתנגדו לגלילאו טעו, ואלה  הטוענים כיום נגד ההומיאופתיה הם מהדורה מודרנית של מוקיעי גליליאו. ובכן, עצם קיום ההתנגדות לרעיון כלשהו אינו עדות לנכונות הרעיון, אלא עדות לחילוקי דעות שיש ליישב. כאשר הובאו הוכחות חותכות  לתיאוריית גלילאו, נאלצו מתנגדיו (כלומר הכנסייה) להודות בטעותם. כאשר יובאו הוכחות חותכות ליעילות הטיפול ההומיאופתי, אני בטוח כי כל טועני הנגד של היום יודו גם הם בטעותם. אנא הודיעו לי כאשר ימצאו הוכחות כאלו.

טיעון נוסף אומר כי קיומם של אלפי מטופלים מרוצים (או מליוני סינים, וכדומה) מהווה הוכחה מספקת ליעילות הטיפול ההומיאופתי. כן מופיע לעתים קרובות אדם הטוען כי הטיפול ההומיאופתי היה טוב עבורו, או עבור חברו, או עבור קרוב משפחה, ולכן די בכך להוכחת יעילות הטיפול. שוב אומר כי המטופלים עשויים להיות מרוצים ממספר סיבות שאינן קשורות בטיפול עצמו, ומאידך, כנגד המטופלים המרוצים ישנם אולי מטופלים בלתי מרוצים. יעילות טיפולית יש להראות בניסוי קליני מבוקר, ואף טיפול הומיאופתי לא עמד במבחן זה באופן מלא.

הטיעון האולטימטיבי אומר כי אין מה להפסיד, ואם הטיפול ההומיאופתי לא יועיל – הוא גם לא יזיק. לא נותר לי אלא לומר שוב כי הטיפול ההומיאופתי כולל בתוכו נזקים פוטנציאליים, כפי שהסברתי במאמר זה.

הטיעון החזק ביותר שנתקלתי בו שולל כלל את התקפות של השיטה המדעית ככלי לתמיכה או הפרכה של תיאוריה. עליי להודות כי לטיעון כזה אין לי תשובה.

סיכום ומסקנות

ההומיאופתיה מתבססת על עקרונות מטאפיסיים הסותרים את הידע המדעי הקיים. היעילות הטיפולית של התכשירים ההומיאופתיים לא הוכחה, ובו בזמן השימוש בתכשירים אלה עלול להיות בלתי בטיחותי. עקב כך, הטיפול ההומיאופתי בעייתי יותר מבחינה אתית.

מקורות

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 19 ביוני 2005שם התקבלו 13 תגובות

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/20/2005 2:36:57 AM

אי-דיוקים, בורות והטעיות

לפי הסדר בהם נכתבו.
1. התפיס ה בדבר קיומו של כוח ויטאלי אינה רק נחלת ההומאופתיה או פרי-פיתוחה, ישנה מסורת מפו ארת כזו במערב, וותיקה ממנה בהרבה במזרח (צ'י).
2. מנסח ההומאופתיה, דר' האנמן, שילב את האלמנט הויטאלי אל שיטתו אחרי עשרות שנים של פרקטיקה מוצלחת. הוא נ תן לאמפיריות של מחקריו להוליך אותו לקראת פיתוח שיטה של טיפול, ולמען הדיוק, לא הת עמק במימד המטפיזי שעשוי היה לשמש רקע לשיטה. הסטורית, הוא לא יכל לדעת על קיומם של חיידקים, וירוסים או מספר אבוגדרו. לכן, הטענה המופיעה בהמשך הפוסט, לפיה ההומאופת יה "מבוססת על עקרונות מטאפיזיים" היא בלתי-רלוונטית למטרות מעשיות של טיפול. השורה התחתונה של האנמן ושל ממשיכיו (והכותבת מבקשת להמנות עליהם-) זה עובד או לא? זה מר פא או לא? הכותב ממשיך ומצטט הסבר על "הזכרון של המים". זהו הסבר של השנים האחרונות , שמצוטט על ידי כאלה ואחרים. ההסבר של דר' האנמן הוא שאין הסבר. הוא מציע תיאוריה, שלדבריו, יכולה לסבר את האוזן אבל שאינה מתיימרת להציג מכניזם מדוקדק. הכותב מוזמן לעיין גם במקורות ההומאופתיים ולא רק בביקורת עליהם. בבקשה – האורגנון של אמנות הר יפוי, סעיף 28 ואילך.
3. עדיין אין מילים בשפה המדעית המתהווה (או בד בריו של הכותב, ב"ידע מדעי קיים") כדי להסביר למה ההומאופתיה פועל (מועילה כשנכון, מזיקה כשלא). עדיין אין כלים בפיזיקה של ימינו כדי להסביר את מכניקת הקוואנטים עד-ת ומה. אז לא משתמשים בה? אז מוחקים את התופעה מההתנסות?
4. ההומאופתיה הק לאסית מתאימה לכל מטופל תכשיר אישי, נכון. חשוב לדייק – התכשיר הזה לקוח ממקור פשוט אחד, ולא מורכב ממספר חומרים כפי שמצויין.
5. הכותב שכח לציין שהאנמן ה עמיד עקרון שלישי במסגרת ההומאופתית – ההתייחסות למכלול של התופעות, השאיפה לריפוי הוליסטי. זו נקודה קריטית, מפני שהיא מדגימה את השוני בין תפיסת העולם של ההומאופתי ה לגישה הרפואית המקובלת. השפות הן שונות בתכלית. במחקר הקליני בהומאופתיה, לא שואל ים "האם החומר שלהלן יעיל לריפוי קרוהן", אלא מציגים שאלה פתוחה. כתבתי על כך כאן – http://www.notes.co.il/rakhel i/6447.asp
6. למה הכוונה ב"ניסויים קליניים מבוקרים בתכשירים הו מאופתיים" שהם "נדירים יחסית"? אלה הנערכים באקדמיה? (נחרת צחוק קלה, הרשו לי). האק דמיה דוחה את ההומאופתיה. יש פער רעיוני עצום (הפוסט הזה הוא דוגמית נאה), אין הכרה עם עקרונות השיטה או פתיחות לקראתה, אין אינטרס כלכלי לקדם את פיתוחן של הכנות הומ אופתיות (הן נורא זולות, בכל קנה מידה של פיתוח, הפקה והפצה – http://www.notes.co.il/rakheli/10394.asp). אם למחקר קליני שנערך על ידי הומאופתים הכוונה, הרי שמחקרים כאלה נערכים – ובכמויות – בכל העולם, גם בארץ. היחס בין מספר ההומאופתים למספר המחקרים בישראל הוא מרשים ל כל הדעות.
7. תכשיר הומאופתי לא יכול להרשם כתרופה, כי תרופה מוגדרת, בי ן השאר כחומר כימי – קריטריון שהכנה הומאופתית לא עומדת בו. דרך חוקית ארוכה עוד צפ ויה לנו בעניין.
8. בהומאופתיה הקלאסית המטפל/ת לא מכין/ה את התכשיר "במ עבדתו". זוהי אמירה מגוחכת, שלמעשה מעמידה את כל הפוסט הזה ואת אמינות מקורותיו באור עגום במיוחד . ישנם בתי מרקחת העוסקים בייבוא ההכנות ממפעלים מיוחדים. כל ההכנות ההומאופתיות מיוצרות, עד לדילול מסויים, באופן המוני (ולא כפי שהכותב טוען בהמשך).
9. אף מטפל/ת הומאופתי/ת לא יכול/ה לקחת על עצמו/ה את האחריות שבהנחיית המטופל/ת להפסיק טיפול רפואי, בוודאי כשמדובר בטיפול יעיל ונגיש. ואם מאן-דהוא/ית עושה זאת, מדוע להניח שבא/ה דווקא מקרב ההומאופתיה? אנחנו לא קצת ממהרים להאשים? תיאור ההומאופתיה כדת..הו באמת. אילו לפחות היה הטיעון מקורי ולא מועתק מאתר מסויים מאד.. לא צריך להאמין בהומאופתיה כדי שתעבוד, אני אישית מטפלת באנשים ללא ידיעתם (שכיבים-מרע בבית חולים, בהסכמת צוות רפואי שנואש. שומו שמיים, ימות המשיח הגיעו!!)
10. ועדיין, יש טיפולים רפואיים רגילים שהם בלתי-יעילים, או שדוחים מתן של טיפול רפואי שהינו יעיל, אין על כך מחלוקת.
11. "תופעות הלוואי" שהכותב מציין הן פרי ההסתכלות הקונוונציונלית, הסימפטומטית. בהומאופתיה הקלאסית מותאמת למטופל/ת הכנה, המתייחסת למכלול התופעות שלו/ה בכל האיברים ובכל המישורים. בטיפול הקונוונציונלי מתמקדים בהסרת סימפטום או צבר סימפטומים, וביטויים של תופעות-לוואי הן פועל-יוצא של ההתמקדות הזו.
12. תליית פעולת ההומאופתיה באפקט הפלצבו הוא חסר-שחר, ויעידו על כך הטיפולים היעילים בתינוקות, באנשים מחוסרי-הכרה ובבעלי חיים. אי אפשר לטעון שמטופלים כאלה מוטבים רק מעצם ההנהון והאוזן הקשבת. ומאידך, המטפל/ת ההומאופתי/ת עשוי/ה להציע את כל ההכלה והקשב ולפספס משום-מה את המרשם הנכון – ולכן לא יירשם כל שיפור במצב המטופל/ת.
13. הוא הדין ביחס לאורך המפגש. אני מזמינה את הכותב לשבת בסמינרים ובקליניקות של מטפלים מסויימים ולראות כיצד ניתן טיפול הומאופתי תוך דקות ספורות ביותר, ובלי יותר מדי חיוכים.
14. ביחס לרמיסיות – מעניין לראות שטיפול הומאופתי נכון מצליח "לשבור" את המחזוריות, לעצור התפרצויות של המחלה בשיאן ובכך לשמוט את הקרקע מתחת לטיעון בדבר "הטבע (או הזמן) עשה את שלו".
15. אף מטפל/ת שנזהר בשלום מטופליו/ה ושמכבד/ת את המקצוע, לא יטען "אם זה לא יועיל, זה לא יזיק". טיפול לא-נכון, לא מיומן ולא רציני עלול בהחלט להזיק.

תגובה מאת שירלי רחל  בתאריך 6/20/2005 10:45:22 PM

יוסי

בהתחלה עוד חשבתי להגיב לטיעוניך אבל רחלי עשתה זאת טוב הרבה ממני.
ואחר כך חשבתי לעצמי שיהלום אמיתי לא זקוק לכתב הגנה.
יהלום אמיתי זוהר וקורן ומאיר למרחוק.
וזו בעיני ההומאופתיה . בפשטותה, אמיתותה ואנושיותה הצרופה.
אז נכון שלומר" בזכות ההומאופתיה השתנו חיי וחיי משפחתי" לא עומד בקרטריונים מדעיים
אבל לפחות נותר לקוות ש.
מי שיזהה את הטוב הזה יבוא וייתרם
ומי שמאמרים מכרסמים כמו שלך משפיעים עליו באמת חבל על הזדמנות מוחמצת לשפר את איכות החיים ולרפא את הדורש ריפוי במובן הכי עמוק שנתקלתי בו

תגובה מאת רם  בתאריך 6/25/2005 8:04:23 PM

אמונה עיוורת

ל2 המגיבות המתלהמות,
אפשר לקבל דוגמה לתכשיר הומאופטי בעל יעילות מוכחת שנבדק ועמד במבחני יעילות? מה זאת אומרת "ריפוי במובן הכי עמוק"? כזה שמשאיר את החולה סובל כלפי חוץ למרות שהוא בריא עמוק בפנים? אולי הוא לא יודע שהוא חולה , אולי הוא לא שם לב שהבריא? אולי נמכור לו עוד קצת מים שעמדו ליד כבד ברווז (אוסילו)?
מה בקשר ליכולת הריפוי של חשיפה לכספית?

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/25/2005 8:57:04 PM

לרם

א. כל ההכנות ההומאופתיות יעילות, אבל המסגרת בה הן נבדקות שונה מזו המדעית. בהומאופתיה מבקשים לבדוק את הפוטנציאל של החומר, ולא רק האם יש קשר בינו לבין, נניח, מיגרנה. האקדמיה לא מעוניינת מאד במחקר על יעילות ההומאופתיה. זה מתנגש עם תמונת עולמה, וסותר את האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות. קרא (שוב, או לראשונה) את סעיף מס' 5 בתגובה שלי.
ב. ואגב תגובות, לא אעיד על עיסתי, אבל אני לא רואה בתגובתי דלעיל דבר שניתן לכנותו "מתלהם". אני מתייחסת לאי דיוקים ולטעויות בפוסט, זו זכותי כמישהי שבאה מתוך התחום.
ג. בהמשך לשאלתך, ריפוי מבפנים זה מבפנים החוצה. ריפוי של מצבים של אוטיזם, מצבים של מחלות ניווניות שמוגדרות כחשוכות-מרפא, ריפוי של מצבים של סרטן. מספיק נחשב?
ד. כשאתה כותב על "כבד ברווז", אתה מתייחס להכנה הקרוייה Oscillococcinum . זה לא נחשב הומאופתיה קלאסית, זה טיפול מאד סימפטומטי שלא מותאם לאדם. ואם לדייק בעובדות, המים לא עמדו ליד הכבד, אלא היו מעורבים בדילול שלו.
ה. למה אתה מתכוון בריפוי של חשיפה לכספית? אשמח לקבל פירוט של הסיטואציה. כך או כך, במיוחד בשבילך – ישנן 92 הכנות הומאופתיות שנמצאו אפקטיביות בריפוי של נזקי כספית. ישנה גם הכנה הומאופתית מכספית, מתאים מאד לפרנואידים.
ו. אתה מוזמן לבוא לקליניקות פתוחות ללימודי הומאופתיה, או לסמינרים של האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. זה כמובן, דורש פתיחות ורצון להאזין ולבדוק באמת. אם זה מעניין אותך, אתה יכול לפנות אליי דרך אתרי.

תגובה מאת ראובן  בתאריך 6/25/2005 11:16:57 PM

תשובה מפורטת לרחלי (אצל מי ההטעיות?)

תגובות למספר נקודות של רחלי (לא לכולן, רק לרלבנטיות)
1. אין משמעות לשאלה האם ההומאופתיה
המציאה משה ו או לא. מה גם שאותו משהו אינו מוגדר היטב.
2. הטענה היא שלא היתה שום ק פיצה למטפיזיקה. וש"השורה התחתונה של האנמן ושל ממשיכיו … – זה עובד או לא? זה מר פא או לא?". מצויין. אין הכרח לדעת את מנגנון הפעולה. אבל אם הבדיקה האמפירית היא נ ר לרגלי ההומאופתיה, אזי בדיקה אמפירית היא בדיוק כפי שצויין לעיל: זה עובד או לא ע ובד. והדרך ה י ח י ד ה להראות את זה היא בעזרת שיטות מחקר סטטיסטיות מדעיות.
3. אני לא יודע למה הכוונה שאין כלים בפיזיקה כדי להסביר את מכניקת הקוונטים . מכניקת הקוונטים היא ההסבר (לתופעות הטבע) לא הדבר שצריך להיות מוסבר. קיימים קשי ים קונספטואליים ופילוסופיים בתורת הקוונטים, אבל איש אינו טוען שמחר לא נוכל לגלות תופעה שאינה מתאימה לתורה ואז נאלץ לשנות אותה. כיוון שבהומאופתיה אין קריטריונים ברורים להפרכה, ברור שדבר כזה לא יכול לקרות בה, בהגדרה.
5. העקרון ההולי סטי אינו מנוגד לאידיאולוגיה של הרפואה הקונבנציונלית. התמחות-היתר הנדרשת לאור היד ע הרב שהצטבר והמיומנויות המסובכות שיש לרכוש אכן גורמת לפעמים לבעיה, אבל את זה יש לפתור בעזרת חיזוק מעמד רופא המשפחה כאינטגרטור של הטיפול הרפואי בתוך מסגרת הרפוא ה המדעית, ולא מחוצה לה. הסיסמה "לראות את האדם כולו" ברפואה אלטרנטיבית היא יפה ונ כונה, אך ריקה מתוכן. ברור שטיפול צריך להסתמך על מכנים משותפים לבעיות. אמנם כל אד ם מיוחד ושונה, אבל אם לא מחפשים את המשותף והדומה, והטיפול שונה לחלוטין בין אדם לאדם, אין שום דרך לדעת איך לטפל במישהו, כי אף פעם לא היה אף אחד כמוהו. לכן צריך להתיחס לפרטים ואח"כ לקומבינציה המיוחדת של האדם הספציפי, בהתאם לכללים ברורים ותוך איזונים וסדרי עדיפויות מתאימים.
6. אינני יודע מי זאת ה"אקדמיה" שדוחה את ההומאופתיה. אם היא נדחית, אולי זה כיוון שיש סיבות טובות לכך. אבל חשוב יותר: התחום מוצף בממון וחברות, מטפלים, "מכללות" וארגונים רבים מרוויחים כסף טוב מהנושא. האינטרס שלהם, עם או בלי האקדמיה, הוא להוכיח בצורה ברורה את יעילות הטיפול שלהם. מדוע, אם כן, המחקרים שנעשו בנושא הם מעטים, ואלו אינם מצליחים להוכיח את יעילותה של השיטה? תמצאו כאן http://skepdic.com/homeo.html סיכומי מחקרים בנושא – כאשר השורה התחתונה היא ש:
Homeopathy has been the subject of at least 12 scientific reviews, including meta-analytic studies, published since the mid-1980s….[And] the findings are remarkably consistent:….homeopathic "remedies" are not effective
11. את טוענת שאין תופעות לוואי, כי המושג מתאים רק להתיחסות פרטנית ולא הוליסטית "בהומאופתיה הקלאסית מותאמת למטופל/ת הכנה, המתייחסת למכלול התופעות שלו/ה בכל האיברים ובכל המישורים". כלומר את יודעת כל פרט על המטופל שלך עד המולקולה האחרונה ויודעת להכין בדיוק את התכשיר שיתאים עצמו לכל הבעיות וימנע מכל האפקטים השליליים. אשמח אם תסבירי לי איך עושים את זה (ולא בצורה של "מסתכלים על החולה ומתאימים לו את מה שהוא צריך כמכלול". זאת סיסמה, לא תשובה).
12. איך את מסבירה את מתן הטיפול במפגש של דקות ספורות עם הצורך להכיר לעומק את "האדם כולו" על מנת להתאים לו את נוסחת הפלא ההוליסטית? טלפתיה? אנרגיות? חוצנים?
14. רמיסיות: איפה ההוכחה ל"שבירת המחזוריות" של ההומאופתיה. דומני שהטיעון היה שדברים רבים נרפאים טבעית מעצמם, וההומאופתיה מנכסת לעצמה הצלחות שאין להן שום קשר אליה.
15. אם טיפול יכול להזיק, מהם אמצעי האבטחה שאתם נוקטים בהם על מנת שטיפולים מזיקים לא ינתנו. האם תוכלי לתת לי דוגמה של טיפול שאת מכירה שהזיק? האם ישנם תחקירים לאחר נזקים כאלו על מנת ללמוד את הלקחים? והיכן הם מפורסמים?

תגובה מאת נילי גולן  [אתר] בתאריך 6/26/2005 8:49:25 AM

יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות טיפולית

יוסי לוי יקירי
אם מדובר ביעילות קלינית ובבטיחות טיפולית איני בטוחה שכל הטיפולים הרפואיים הקונבנציונלים יכולים להסתופף תחת המטריה הזאת. תשאל כל רופא מתחיל והוא יספר לך כמה אנשים מתו בתקופת שביתת הרופאים הגדולה (פחות ממספרם בתקופה מקבילה כשהרופאים עובדים!!)..
אני בכל אופן קבלתי מד"ר אילן זמיר, רופא והוימאופט את שניהם כשהציל אותו מהטיפולים הקונבנציונליים ומהתרופות הכימיות נגד אסטמה.
אני מזמינה כל חוקר לפתוח את התיק הרפואי שלי ולבדוק מה קרה בשלוש השנים האחרונות לעומת עשר השנים שקדמו להן.
מכיוון שכך, אני ממליצה לכל מי שמוכן לשמוע ולא לעסוק בבדיקות מדעיות מקובעות לנסות טיפול אחר: יעיל, אינו רעיל, אינו מסוכן, אינו דורש הפסקת טיפול רפואי ובעיקר אנושי.
אתה מוזמן לקרא מעט מזעיר מהמלצות החולים על ד"ר אילן זמיר ובעיקר על ההומיאופטיה שהוא אמון עליה, כדי להבין שכל מה שכתבת כאן הוא עורבא פרח.
נילי גולן
מנהלת עם ד"ר זמיר את דפי בריאות, שהוקם לאחר הטיפול הרפואי המוצלח שלו.

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/26/2005 10:22:15 AM

לראובן
1. מנסח ההומאופתיה מע ולם לא טען שהוא "המציא" משהו, אלא שחשף עקרון שקודמיו השתמשו בו אקראית. מה שיצא מ תחת ידיו בהחלט מוגדר היטב, "חוק הדומים": החומר המסוגל לעורר סימפטומים באדם בריא, יכול גם לסלקם מאדם הסובל מסימפ' דומים. כל כך פשוט, כבר יותר ממאתיים שנה. כמה הש תנתה האמת הרפואית מאז? הנה הצעה אחת – http://www.haaretz.co.il/hasit….es/ShArtPE.j html?itemNo=571829
2. אחד מעקרונות ההומאופתיה הוא אינדי בידואליות. כלומר, גם אם עשרה אנשים זוכים להגדרה קונוונציונלית אחת, הם עדיין עשוי ים להרפא בעזרת הכנות הומאופתיות *שונות*, מפני שסך התופעות שלהם שונה.
לדוגמא, יש בהומאופתיה למעלה משלוש מאות הכנות שיכולות לסייע במצבי אסטמה. אצל אחד ההתקף מופיע לפני שהוא ניגש לבחינות, אצל שני הבעייה החלה אחרי גירושין ואצל שלישי כשעבר להתגורר בגוש-דן והחל לנשום את האוויר הצלול כיין. מבחינת ההומאופתיה, מדובר בשלוש סיטואציות שונות, והמטרה, מלבד זיהוי הטריגר, היא ללמוד את שאר המאפיינים של המטופלים (שכיחות, מה מקל, מה מחמיר ומה עוד מאפיין) ולהתאים הכנות שעשויות להיות ש ונות זו מזו. לא די ב"טייטל" הקונווציונלי.
מבחינת מחקר סטטיסטי, זה "ב לבול-מוח" לא נורמלי. בגלל השוני העצום בגישה, צריך לבנות מבחן שיתייחס לעקרון ההומ אופתי הזה. אין טעם להגיד "נבחן את יעילות ההכנה ההומאופתית המסויימת למצב של אסטמה ". מראש ניתן לחזות שהיעילות תהיה בטלה בששים (או שלוש מאות). מבחן סטטיסטי צריך לה תייחס לאופן שבו ההומאופתיה "מפלחת" את השאלה הנבדקת.
עד כה, המחקרים שמ תייחסים לאופן בו ההומאופתיה תופסת את המחלה ואת האופנים לרפאה הם ספורים ביותר. מב חינת הומאופתים רבים, וכאן אנחנו (כלומר, הגישה שאתה ויוסי לוי מייצגים, לעומת הגיש ה ההומאופתית) חלוקים בדיעותינו, המבחן הסטטיסטי אינו חזות הכל.
כמה פעמ ים נמצאו תרופות, שיעילותן הסטטיסטית הוכחה, כמסוכנות ואף קטלניות? אולי המודל ש"את ם" מציעים אינו מושלם? ואולי, מלבד זאת, הוא לא יכול לכסות את כל אפשרויות הריפוי ו צריך להקשיב לתופעות נוספות ולא לבטל אותן? מה שאתה לא רואה לא קיים?
מב חינתי, המבחן הטוב ביותר הוא לראות שמטופלים שלא נעזרו בשיטות הקונוונציונליות נרפא ים בהומאופתיה. לא מכוח אישיות המטפל, לא מכוח הפסקת התרופות הקונוונציונליות. איך תסביר הומאופתיה וטרינרית? טיפול בילודים? הומאופתיה בחדר לידה?
אני ש וב מפנה לפוסט בו כתבתי על כך. כדאי לקרוא גם את שרשור התגובות. דר' מיכל יקיר, שהת זה לדוקטורט שלה נסובה על מחקר סטטיסטי בהומאופתיה, מתייחסת שם לנקודה הזו.
3. בדבריי על מכניקת הקוואנטים (ואם תקרא שוב, אולי תר אה למה הכוונה) ביקשתי להדגים, שהעדר ההסבר שמיישב את התעלומות שהתיאוריה מציעה, לא מונע מאיתנו להעזר בה לצרכים מעשיים.
מדברים פופר? בבקשה. ההומאופתיה מנסחת קריטריונים שאפשר לבדוק את תקפותם ומידת המופרכות שלהם. עליך רק להוכיח שחוק הדומים (סעיף 1) לעיל אינו פועל והוא תצפית אקראית וחסרת משמעות סטטיסטית.
5. באומרי "עקרון הוליסטי", התכוונתי לכך שהומאופתיה מזהה שורש משותף אחד בב סיס התופעות הנפשיות והגופניות. על כך שרופא המשפחה בן-זמננו צריך לבצע אינטגרציה ב ין אינפורמציות של מומחים שונים אין עוררין, אבל מדובר בשתי פרשנויות שונות *לחלוטי ן* למושג ה"הוליסטיות".
6. נכון, הרפואה המשלימה תופסת תאוצה ויש ל כך היבט כלכלי. עם זאת, האקדמיה שיכולה לתת את הגושפנקא ליותר מחקרים, מלגות, משרות וכו' וכו', לא ששה להתאים פרוטוקול מחקרי שיבדוק את ההומאופתיה מתוך התייחסות לעקר ונות שלה (שוב, הוליסטיות ואינדיבידואליות).
המחקר של דר' מיכל יקיר באו ניברסיטה העברית מלמד, שהומאופתיה יכולה להחקר בכליים אקדמיים, אבל שנדרשת הקשבה לש פה ההומאופתית. עדיין, מדובר בזרזוף, ואולי הזרם יגבר עם הזמן והחשיפה. אני מופקדת, בימים האלה, על הזרוע הישראלית בשני מחקרים שבודקים את תקפות הפרוטוקול ההומאופתי לעריכת ניסויים בהכנות חדשות. כך שיש ניצנים, אבל ימים יגידו מה קורה עם זה.
לגבי הציטטה שאתה מביא מהאתר הזה. זו רמה של מחקר מדעי? על סמך האתר הזה אתה פוסל? זו הגישה המחקרית שלך לנושא? זו רמת ההתעמקות שלך בפרטים, הדעה העצמאית שגיבשת אחרי בדיקת כל הגרסאות? הבנתי.
11. אני לא יודעת על המטופל עד המולקולה האחרונה, אבל הנימה העולה מדבריך מלמדת אותי על גישתך לנושא. במפגש עם מטופל/ת אני שואלת על כל ההיבטים בחייו – פיזיים, רגשיים, מנטליים. יש טכניקה לתשא ול הומאופתי, יש טכניקה להתאמת ההכנה והמינון, יש כלים להתמודדות עם התהליך. אגב, י כולות להיות תופעות לוואי ולא טענתי שלא. אם הטיפול אינו מדויק, בוודאי שיקרו. נקוד ת המוצא היא שבהתאמה נכונה של ההכנה, היא לא תשפיע על מערכות נכונות.
את ה לא יכול לומר את זה על תרופה קונוונציונלית, מפני שא-פריורי, מתמקדים במערכת אחת. דוגמא ממחישה – הנוירולוג נותן תרופה נוגדת פרכוסים, ולוקח בחשבון תופעות לוואי אפ שריות (סחרחורת, הפרעות ראייה, בלבול וכיוב') ומשתדל לבצע הערכת נזק-תועלת כדי למקסם את הטיפול. בהומאופתיה יש מאות הכנות לפרכוסים, וכדי לבחור אחת מתייחסים לכל התופעות של האדם, לאו-דווקא נוירולוגית אלא גם במערכות פיזיות אחרות, מנטלית ורגשית, כדי להתאים לו את ההכנה לפני ולפנים.
אגב, לימודי ההומאופתיה הסדירים בארץ אורכים ארבע שנים. אני נסעתי לחו"ל כדי להתמחות עוד, שבע שנים בסה"כ. כמה משפטים אתה רוצה על זה? במה אתה עוסק? תסביר לי הכל ותענה לכל שאלותיי (אני אוהבת לשאול), בפסקה אחת בבקשה.
12. לגבי אבחונים מהירים – ראשית, מדובר במצבים מאד מסוימים. למשל, טיפול המוני במגפות, למשל "הומאופתים ללא גבולות" בדר' מזרח אסיה בעקבות הצונאמי בדצמבר אשתקד. באותן נסיבות לא שאלו את הנפגעים על ילדותם או מה הם אוהבים לאכול, אלא הסתכלו על סוג הפציעות, הסימפ' הכי בולטים (שוק, אבל, אמנזיה וכו'). שנית, בחלק מהמקרים הנסיון הרב הוא שמדבר (הומאופתים כמו שר, רוזנברג, ויתולקס).
אני עובדת עם אוטיסטים, עם חולי קרוהן, עם חולי סרטן. מצבים שנחשבים פרוגרסיביים, בלתי הפיכים ו"פתאום" התמונה משתנה כליל. מה קורה כשדלקות אוזניים נפסקות באיבן "פתאום" אחרי הכנה הומאופתית, אם כל הדלקות הקודמות נגמרו באנטיביוטיקה? איך עוברים הגזים לתינוק למרות שמבחינת הגיל, התזונה וכיוב' דבר לא השתנה? אני משערת שעבורך, כל עוד זה לא מכוייל סטטיסטית זה לא נחשב, אבל זו שיגרת העבודה שלי, ועם כל הכבוד, אני חושבת שזה יהיה מאד בלתי-אתי להפסיק את זה עד שתתרצה מהמספרים.
15. טיפול הומאופתי שמכוון לסימפטום, ולסימפטום בלבד, יכול להזיק. אם תתן הכנה הומאופתית ("שמעתי שזה טוב לדלקת בדרכי השתן") בלי לבחון את כל מאפייני המצב ובלי להתאים להם את ההכנה (למשל, שתן דמי יכול ללמד על התפתחות לא רצויה, וצריך למצוא את ההכנה שמכסה גם את זה), הרי שנמנע מהמטופל/ת המענה הבאמת מעמיק לבעייה.
נורא חבל שאתה מסרב להקשיב, ושנקודת המוצא שלך היא לפסול ויהי-מה. במקום לומר, "זה לא ברור, זה נשמע פרדוקסלי, אבל אומרים שזה קורה, בואו נתייחס לזה". אחדות מאמות המידה של מדען טוב הן פתיחות וסקרנות. אני לא רואה את זה אצלך. אולי הסטנדרט המדעי הקיים הוא לא חזות הכל? אולי אינו מקיף את כל התופעות?

תגובה מאת אחד העם  בתאריך 6/26/2005 10:41:04 AM

יעילות ובטיחות (?!)

יש בכך משום חוסר הגיון בעצם העיקרון הבסיסי-מה שגורם לסימפטום מביא גם לריפוי. על זה אף אחד לא דיבר כאן.
לנילי גולן-
את כנראה לא מבינה דבר בסטטיסטיקה… העובדה שאצלך "עבדה" הומאופטיה לא מצביעה על כך שבאופן עקרוני זה נכון. כמו שצוין במאמר יש אפקטים שונים שבהחלט יכולים להיות הגורם.
האם ניסית שיטות חלופיות נוספות? בובת וודו, שאיפה של צואת דבורים בוערת (ידוע שאין להם אסטמה ), עליה לקברי צדיקים, תליית סרט כתום על האוטו, ריקוד בעירום בגשם השני של החורף…. ?
ואם בעקבות אחת מההצעות שלי היית "נרפאת" האם היית פורצת בשבחי השיטה? האם היית קוראת גם לי "ד"ר"?

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 6/26/2005 11:11:47 AM

שלום עליכם, אחד העם

נורא לא הגיוני, אבל עובד. אף אחד לא דיבר על זה כאן, מפני שהאתר שלי ואתרו של יוסי לוי מתנהלים ב"רשימות" כבר כשנה, ועל זה דנו כבר בעבר.

תגובה מאת שלומי  בתאריך 6/30/2005 1:08:50 PM

כל תאוריה ניתן להפריך

לכל המאמינים למיניהם – כל תאוריה שיש לה השלכות אופרטיביות ניתנות למדידה – ניתנת להפרכה ע"י מציאת דוגמאות נגדיות – כל מה שנדרש מהומאופתיה הוא קריטריונים לא משנה עד כמה מסובכים אך עם זאת אוביקטיבים אשר ניתן לפיהם ליצור מבחן אשר עשוי להפריך את התאוריה
המבחן לצערי חייב להיות סטטיסטי במידה והעקרונות אינם ידועים (שאם לא כן היה ניתן לבדוק אמיתות העקרונות במידה והם מדידים)

תגובה מאת גילי נחום  בתאריך 7/6/2005 12:56:29 AM

דרוש חינוך למניעת בערות

עצוב מאוד לראות שלמרות ההתקדמות המדעית הענקית במאות האחרונות בני האדם עדיין מאמינים בשיקויים ומרקחות שלא עושים כלום חוץ מלרוקן את כיסם (מעצם העובדה שאם היו אפקטיבים היו מתייצבים למבחנים קלינים מתאימים).
מערכת החינוך צריכה לשלב הדרכה והסברה בתחום על מנת לשרש את החשיבה הלא רציונאלית הזו.

תגובה מאת גל   [אתר] בתאריך 10/24/2005 2:08:13 PM

הוכחות במחקרים מדעיים

http://www.homeopathy-israel.co.il/Index.asp?CategoryID=99

תגובה מאת מאדאם ה.  בתאריך 11/15/2006 11:58:40 AM

יוסי, האם תוכל להפנות אותי למידע אודות הרפואה הסינית? הכוונה לנקודת המבט המדעית. אני זקוקה לתחמושת כנגד מכריי הרציונליים לכאורה, שאחז בהם הדיבוק.

תגובה