בהארץ הופיע היום מאמר מתורגם שכותרתו “לא מבין אחוזים”. המאמר בוחן את צורת הדיווח המקובלת בתקשורת על סיכונים בריאותיים (ומן הסתם הדיון תופס גם על סיכונים אחרים). הנושא מעניין, אך ייתכן ויש לי בעיה בהבנת הנקרא (אולי העייפות המצטברת, אולי התרגום, אולי הזמן המועט שיש לי כרגע). כותב המאמר הוא בן גולדייקר, שחיפוש מהיר בגוגל העלה כי הוא כותב טור קבוע בשם Bad Science בגארדיאן. עוד קישור לעקוב אחריו באופן קבוע. לא הצלחתי למצוא עדיין את הנוסח המקורי למאמר שפורסם מהארץ, אבל נראה ששוה לקרוא את כל המאמרים שיש שם ממילא. מאמר אחר שמופיע שם עוסק ברפואה אלטרנטיבית – טרם הספיקותי.
וזה מוביל אותי לנושא הבא – המאמר של בני מוזס שהופיע במוסף הארץ והרשימה שלי שעסקה בהומיאופתיה הובילו לשלל תגובות, כולל מיני-רשימה של אחת הכותבות ברשימות שהופיעה כתגובה לרשימה שלי. לצערי עומס העבודה השבוע מונע ממני תגובה מהירה, אבל אתייחס כמובן לתגובה ההיא בכל הכבוד הראוי.
פורסם לראשונה באתר רשימות ב 23 ביוני 2005 שם התקבלו 9 תגובות
דוד כפרי [אתר] בתאריך 6/23/2005 10:30:32 AM
הקישור לרשימה שלך מוביל
לדף ריק…
דוד כפרי [אתר] בתאריך 6/23/2005 10:36:43 AM
ואם כל מה שיש לו להגיד
על רפואה משלימה זה הערה קטנונית (כן, קטנונית) על אטומים ומולקולות במאמר אחד (1) של כותבת אחת (1), הרשה לי להתעלם.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 6/23/2005 12:57:58 PM
תשובות לדוד
1) הלינק תוקן. תודה.
2) אני מניח שבתגובתך השניה אתה מתייחס למאמר של גולדייקר. כפי שאמרתי, לא קראתי מאמר זה (למעשה לא קראתי בעיון אף אחד ממאמריו). עם זאת ברצוני להבהיר שלא כל לינק שניתן על ידי הוא בהכרח לינק מומלץ. אני ממליץ לכל אחד לקרוא בצורה ביקורתית כל דבר.
lior [אתר] בתאריך 6/23/2005 7:13:10 PM
יוסי, אתה נלחם בתחנות רוח.
הומיאופתיה זה דבר שקשור לאמונה. לא ניתן להוכיח את זה בדרך מדעית, אבל מי שרוצה יכול להאמין בזה. ואמונה אי אפשר לסתור בהסברים לוגיים משכנעים ככל שיהיו. הטיעון “זה עזר למיליוני אנשים”, למרות שהוא חסר כל משמעות מדעית, תמיד יהיה טיעון מחץ.
קטנוני5 בתאריך 6/23/2005 8:25:03 PM
דוד – הלינק לאתר שלך
מוביל למדור פירסומי, או שנדמה לי ?
שירלי רחל בתאריך 6/23/2005 10:08:26 PM
ליאור
הומאופתיה איננה עניין של אמונה.
זה שאי אפשר להוכיח משהו בכלים המדעיים הקיימים אינו הופך אותו אוטומטית לעניין תיאולוגי.
ראיתי ילדים בני יומם ובעלי חיים שנרפאו כתוצאה מהסתייעותם בהומאופתיה. לא נראה לי שאפשר לקשור את זה לדבקות אמונתם. (הם עוד קטנים/ פשוטים מדי בשביל התחכום הזה).
lior [אתר] בתאריך 6/23/2005 11:45:21 PM
שירלי
עצם העובדה שלא ניתן להוכיח דבר מסויים בכילים מדעיים משאירה הרבה חלל ריק עבור האמונה ותחושת הבטן האישית. לא שרוחניות זה דבר רע. להפך. אבל אני חושב שאבי הרשימה לא מתייחס דווקא להומיאופתיה עצמה, אלא לנסיונות להציג אותה באופן מדעי או לנתח אותה בכילים מדעיים.
אני לא חולק על כך שטיפול הומיאופתי עזר למיליוני אנשים. אבל צריך לזכור שגם אלוהים עזר להרבה אנשים. בעצם, על כל אדם שטוען שההומיאופתיה עזרה לו אפשר להביא 10 אנשים שמוכנים להשבע שאלוהים עמד לצידם. האם ניתן להתייחס לנתון הזה כהוכחה לקיומו של אלוהים?
מיליוני אנשים גם יהיו מוכנים להעיד שביקור אצל מגדת עתידות עזר להם בקבלת החלטות. האם מכאן ניתן להסיק שקריאה בקלפים היא דבר שיעילותו הוכחה?
אמנם אני לא עוסק בהומיאופתיה, אבל ברור שאין לי שום דבר נגדה או נגד המטפלים והמטופלים. כבודה של ההומיאופתיה במקומה מונח. מה שלדעתי לא בסדר זה רק הנסיון לאלץ דרכים לא-מדעיות על מנת להנפיק להומיאופתיה חותמת מדעית.
שירלי רחל בתאריך 6/24/2005 12:16:41 AM
ליאור
לכן דיברתי על הכלים המדעיים הקיימים (או לחילופין: המוכרים לנו). בעיניי החלל שנוצר כתוצאה מכך לא מכוון דווקא לברירת המחדל: אינטואיציה, וודו וכשפים אלא אולי דווקא מפנה אותנו לאתגר למצוא כלים מתאימים (גם על החיידקים לא ידענו עד שמצאנו כלי מתאים לראותם: מיקרוסקופ), או לחילופין להשקיע יותר בכיוון של מחקר סטטיסטי ולאו דווקא כזה המתיימר לתאר איך הדברים קורים.
האמת היא שעד היום פורסמו כמאתיים מחקרים בהומאופתיה שרובם כוונו לשאלה האם ההומאופתיה אפקטיבית מעבר לפלצבו. חלק מהמחקרים היו באיכות בינונית וחלקם באיכות מצויינת. רובם הדגימו, הן בדרך של מחקר קליני והן באמצעות מחקרי שטח, כי יעילות ההומאופתיה גבוהה מעבר לפלצבו,וכי ביכולתה לגרום לתהליכי ריפוי, לשיפור משמעותי באיכות החיים ולהקלה במקרים שונים ובעייתיים.(המידע הנ”ל לקוח מתוך הביטאון “זמנים הומאופתיים” מספר 12).
נראה לי שכדאי להשקיע יותר בכיוון של מחקר איכותי. אתה מוזמן לקרוא על אחד כזה במוסף הארץ של היום. חיבור שבוצע ע”י ד”ר מיכל יקיר , והתקבל כתזה לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית, בראשות פרופ’ צבי בנטואיץ’ ופרופ’ שולמית קרייטלר.
באופן כללי אני מסכימה איתך. קשה ליצור שיח אמיתי עם העולם המדעי כשמדובר בגישה כל כך שונה ממנו מהותית. אבל אם גם אתה וגם אני מסכימים ששווה לחפש דרכים שיובילו לריפוי אנשים במינימום סבל ותופעות לוואי קשות- תסכים איתי לפחות שכדאי להשקיע מאמץ ליצור שיח כזה ולו מהכיוון הסטטיסטי.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 6/24/2005 9:25:15 AM
תשובות (חלקיות)
ליאור – אני לא נלחם בטחנות רוח – אני לא נלחם בכלל.
אני מציג את דעתי, ותו לא. אין לי ספק שהסיכוי כי מישהו ישנה את דעתו בעקבות הרשימה שלי הוא אפסי.
המטרה של רשימות היא יצירת תוכן איכותי – וזו גם המטרה שלי: יצירת תוכן איכותי המעורר את תשומת הלב אל תחומי העניין שלי.
לטענות האחרות – כולל טענותיהן של רחלי, שירלי ודוד שהופיעו כאן ברשימות, ועוד תגובות שהופיעו בתפוז, אתייחס ברשימה נפרדת.