נסיכת המדעים

הסטטיסטיקן הראשי, פרופ' שלמה יצחקי (שאינו סטטיסטיקאי במקצועו, אלא כלכלן), ערך היום מסיבת עיתונאים לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי לישראל. אתם מוזמנים לקרוא את דבריו ב-Ynet. חלק מהדברים מתייחסים לנושאים סטטיסטיים, ובהמשך חורגים דבריו אל תחומי הכלכלה והמדיניות החברתית. התייחסות לדבריו מאת יוסי דהאן שמומלץ לקרוא מופיעה באתר "העוקץ". ברצוני להתייחס כאן לדבריו הקשורים ישירות בסטטיסטיקה.

אומר פרופ' יצחקי: "ההצלחה והכישלון של תכניות למלחמה בעוני תלויה בדיוק הטכני של שיעור העוני…אם רוצים אפשר גם לקבוע שכל תושבי המדינה עניים…מדידת עוני צריכה להיות מדוייקת כמו מדידת עושר או גובה".

אכן, דברים כדורבנות. אבל אז ממשיך פרופ' יצחקי ואומר: "שיטת המדידה הקיימת מקנה "עדיפות" למשפחות מרובות ילדים…בגלל שסופרים נפשות ולא בודקים את הצרכים שלהם, מובטח שמספר העניים יגדל מדי שנה, בלא קשר למדיניות הממשלה".

ובכן, כמה דברים לידיעת פרופ' יצחקי: קיימות מספר שיטות למדידת רמת העוני, ושיטת המדידה של הביטוח הלאומי – שהיא השיטה "הרשמית" – שמרנית למדי, ועל פי מדידות אחרות שעורכים ארגונים אחרים מימדי העוני בישראל רחבים הרבה יותר.

כמו כן, דבריו של יצחקי על העיוות הנגרם במדידת המוסד לביטוח לאומי עקב גודלן השונה של משפחות שונות. האם פרופ' יצחקי עיין אי פעם בדו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי (קובץ pdf)? אילו עשה כן, היה ודאי יודע שקו העוני מחושב בנפרד לכל גודל של משפחה – קו העוני למשפחה בת נפש אחת שונה מקו העוני למשפחה בת 4 נפשות, וקו זה שונה מקו העוני של משפחה בת 8 נפשות. אין לינאריות. לנפש אחת קו העוני היה ב-2004 בגובה 1777 ש"ח, אך עבור משפחה בת 4 נפשות גובה קו העוני היה 4548 ש"ח, ולא 7108 ש"ח. משפחה בת 8 נפשות נחשת ל-"לא עניה" אם הכנסת המשפחה היא מעל 7391 ש"ח בלבד, ולא 14216 ש"ח – הקו שהיה צריך להתקבל אילו רק "ספרו נפשות בלי לבדוק את הצרכים שלהן", כמו שחושב הסטטיסטיקן הראשי.

כמו כן, לא ברור לי איך "מובטח שמספר העניים יגדל מדי שנה". זה כנראה דבר שברור לכלכלנים מסויימים, ואני איני כלכלן. אשמח להסברים.

ממשיך יצחקי ואומר: "כשמוסיפים מעט לקצבאותיהם של הקשישים, קו העוני יכול לרדת מכיוון שהם מאוד קרובים אליו". ובכן, קו העוני נקבע כ-50% מההכנסה החציונית. כל סטטיסטיקאי יודע כי שינוי בערכן של תצפיות קצה אינו משנה את ערך החציון. איך העלאת הקצבאות לקשישים תוריד את קו העוני? זה יכול לקרות רק אם יותר ממחצית האוכלוסיה חיה מקצבאות זקנה. זה לא המצב כרגע, אז "התרגיל הזה שכבר נעשה לא מזמן", לטענת הסטטיסטיקן, כנראה שלא היה ולא נברא.

אבל הסטטיסטיקן אינו רוצה שנבין אותו לא נכון: "אני בעד שיעזרו למבוגרים. אני לא מתנגד, בשום אופן, לסיוע לעניים, אני מותח ביקורת על דרכי המדידה ועל דרכי הסיוע שנובעות ישירות מהן. אני מתנגד בכלל למדידה של עוני ותומך במדידה של אי שוויון".

ובכן, פרופ' יצחקי, סטטיסטיקאי השומר על האינטגריטי המקצועי שלו לעולם לא יאמר  כי הוא מתנגד למדידה של תופעה מסויימת. אחד מתפקידי הסטטיסטיקה הוא לספק מדידות מדוייקות, או במלים מדוייקות יותר – לספק אמדנים מדוייקים לאנשי מקצוע. אם לא נמדוד את שיעור העוני – האם העוני ייעלם? כל בת יענה תאמר שכן, אבל אנחנו לא יענים. פרופ' יצחקי הוא כלכלן ופוליטיקאי, ולכן כנראה קרוב יותר בהשקפותיו אל ציבור בנות היענה.

פורסם לראשונה בשתי רשימות נפרדות אתר "רשימות" בתאריכים 4 באוקטובר 2005 ו-28 בספטמבר 2005  שם התקבלו 2 תגובות

אבי  בתאריך 9/28/2005 4:23:08 PM

ללא נושא

לא כל כך הבנתי מה הוא מציע? במחקר שנערך לאחרונה אודות עוני אבסולוטי (עוני סל) נמצא שבישראל יש יותר עניים מאשר בבדיקה של עוני יחסי (50% מהשכר החציוני). כך שבישראל יש הרבה עניים לא משנה איך בודקים את זה
בדיקה של עוני יחסי מקובלת בכל העולם וגם האו"ם מקבל שיטה זו וטוען שהיא טובה יותר, שיטה זו מאפשרת לבדוק כמה אנשים נחשבים לעניים בחברה מסויימת, תוך הבנה שעני בשבדיה הוא לא עני ברואנדה, יש לו צרכים אחרים ומצבו שונה, אולם בחברה שבה הוא נמצא הוא נחשב לעני
אם נבדוק את ההבדלים בעוני במדינות המתועשות נמצא שאין הבדל גדול- בארה"ב ובבריטניה הן העוני היחסי והן העוני האבסולוטי גבוה לעומתן בשבדיה ובנורבגיה הן העוני היחסי והן העוני האבסולוטי נמוך
כמו כן לא הבנתי את טענתו על ישראל, בישראל רמת עוני גבוהה ופערים גבוהים, אך ישאל לא ענייה במיוחד, אם כי גם לא עשירה ברמה אירופאית

זוריק  בתאריך 10/10/2005 10:37:22 PM

תודה

פשוט ככה

איתי רום, במאמר שפורסם ביום שישי בגלובס, מראה כיצד עמותת אור ירוק מנצלת באופן ציני תוצאות של סקר וחתימות שאספה לצורך קידום מטרותיה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 ביולי 2005 שם התקבלו 5 תגובות

עזי  בתאריך 7/24/2005 8:48:25 AM

סקר מוטה ומטעה

אכן, סקר מוטה ומטעה — אך אין זה שונה בהרבה מסקרים רתומים רבים המקובלים בארצנו, ולא רק בה. חבל שעמותה בעלת מטרות כה חשובות, שהשקיע בה ממיטב כספו אדם יקר (אבי נאור), נוקטת בצעדים נלוזים שכאלו.
כאחד שסרב להפצרות נציג "אור ירוק" בדוכן החתמה על אותה עצומה מטופשת (ו"התחייבות אישית לנהיגה זהירה" מטופשת לא פחות), אני מרגיש רק שלם יותר עם עצמי על סירובי לחתום.

חתול תעלול  [אתר]  בתאריך 7/24/2005 2:26:30 PM

סירבתי בזמנו לחתום על העצומה

אני חושב שעמותת "אור ירוק" עשתה המון להנצחת שיטת האכיפה המטופשת של המשטרה בדרכים, שמתמקדת בעבירות שבינן לבין תאונות אין הרבה קשר – אבל יש המון קשר לשאיבת כסף מציבור הנהגים לקופת המדינה.
משטרת ישראל, ובכללה מתנדבי "אור ירוק", מעמידים ניידות באמצע הכביש, יוצרים פרובוקציות לעבירות ומצבים המסכנים את התנועה (ע"ע ניידת שחוסמת נתיב בשביל למדוד מהירות ולצלם עבריינים) – ואני חשבתי שאסור לתת יד לדבר הזה. לצערי, אזרחים רבים וטובים חשבו אחרת, או שפשוט הלכו אחר הסיסמאות הריקות מבלי לשים לב לביצוע…

שי פישר  [אתר]  בתאריך 7/24/2005 3:56:40 PM

אולי העם רוצה לשלם מיסים

האם נעשה פעם סקר דומה?
אולי רוב העם יגלה אחריות ויתמוך במיסים?

ז'אק  בתאריך 7/24/2005 4:04:37 PM

מסים

אני, באופן אישי, מאוד אוהב לשלם מסים. גם חברים שלי מאוד אוהבים לשלם מסים. בימי שישי בערב אנחנו הולכים ללשכות מס הכנסה ומשלמים מסים.

בוב  בתאריך 7/26/2005 11:11:45 AM

חוק בנפורד

אתה יכול אולי להסביר למה חוק בנפורד עובד? זה נשמע לא הגיוני.
מצאתי את זה בראיון מאוד מעניין בקישור:

תודה

להלן ציטוט מכתבה שהופיעה ב"הארץ":

עמנואל הדנה … סיים ב-2000 תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

…

לאחרונה הוזמן הדנה להשתתף בדיון בוועדת העלייה והקליטה בכנסת בנושא "הצלחות בקליטת העלייה מאתיופיה". בדיון הוא סיפר שהנהלת האוניברסיטה ביקשה ממנו לשבח את הצלחתה בקליטת עולים מאתיופיה, במהלך הופעות בפני תורמים וחברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה. "אני הייתי הסטודנט השני (ממוצא אתיופי) באוניברסיטה. אני זוכר שנערך באוניברסיטה כנס שבו נדרשתי להציג כי יש גידול של 100% במספר הסטודנטים האתיופים באוניברסיטת תל אביב. זה היה מצב מאוד עגום, ואני מאוד התנגדתי לזה", הוא סיפר.

הממ.. גידול מ-1 ל-2 זה גידול של 100%. הם צודקים, החבר'ה האלה מהנהלת האוניברסיטה.

תודה לחנן כהן ששלח לי את הלינק.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך8 במאי 2005

מתברר שכאשר לא הייתי בארץ כינס שר האוצר מסיבת עיתונאים, והבטיח כי תוך 10 שנים תימנה ישראל בין 10 המדינות העשירות בעולם. אכן, יש סיבה לאופטימיות זהירה. הדבר נודע לי בטיסה חזרה היום, תוך כדי קריאת מאמר מאת סבר פלוצקר ב"ידיעות אחרונות".

פלוצקר עושה את החשבון שכל תלמיד תיכון אמור לדעת לעשות (בתנאי שלמד והבין את הנושא הקרוי "סדרה הנדסית"), ומסיק כי בקצב הצמיחה הנוכחי של המשק (2.7% בשנת 2004, שהייתה שנה מוצלחת יחסית מבחינת הצמיחה הכלכלית) , תגיע ישראל לרמת תמ"ג לנפש השווה לממוצע של עשרת המדינות העשירות בעולם כיום, תוך 70 שנה.

אני קצת יותר אופטימי. לפי הנתונים שאני מצאתי באתר הבנק העולמי (לינק לקובץ pdf), התמ"ג לנפש בשנת 2003 היה 16020 דולר (מקום 38), ואילו התמ"ג לנפש של איסלנד, שדורגה במקום העשירי היה 30810 דולר. אם כולם ידרכו במקום ורק אנחנו נצמח בקצב של 2.7% לשנה, נשיג את איסלנד תוך 25 שנים בלבד, ולרמה של לוקסמבורג, המובילה את הרשימה עם תמ"ג של כמעט 44000 דולר לנפש, נגיע תוך 38 שנה בלבד בקצב הנוכחי.

כמובן, אם כלכלת ישראל תצמח בקצב של 5% לשנה, נוכל תוך 10 שנים להגיע לתמ"ג לנפש של 26094 דולר, שזה בין הולנד ובלגיה כפי שהיו ב-2003. ואני סבור שזהו יעד ריאלי בהחלט. אחרי הכל, כלכלת ישראל כבר צמחה בקצב כזה בעבר, בין 1952 ל-1977, וגם בין 1992 ל-1995. אין סיבה שלא נוכל לעשות זאת שוב.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 17 באפריל 2005 20:53שם התקבלו 11 תגובות

ערדי  בתאריך 4/18/2005 12:34:18 AM

ללא נושא

ברור לך הרי שהתחזית/שאיפה הזו לא מובנית על קצב הצמיחה הנוכחי, אלא מעריכה שהוא יגדל בהרבה. אם אתה לא חושב שהוא יגדל, פשוט תגיד את זה. אם אתה חושב שצמיחה מתרחשת רק תחת שלטון מפא"י/מערך/עבודה, פשוט תאמר גם את זה. ציניות לא מעידה על עומק, בדרך כלל להיפך.

ליאור  בתאריך 4/18/2005 12:51:29 AM

ללא נושא

הגידול בתוצר לנפש מושפע לא רק מקצב הצמיחה אלא גם מהגידול הטיבעי. פלוצקר מניח שהגידול הטיבעי ימשך בקצב הנוכחי שהוא רחוק מכל מדינה בעשירייה המובילה. באוכלוסיות שלמות בישראל (חרדים, ערבים) מספר הילדים גדול מהממוצע מכל מדינה במערב ובחלק גדול ממדינות העולם השלישי.
אי אפשר להמשיך לעודד קיצבאות שמעודדות ריבוי ילדים ולדבר על דימיון ל10 המדינות העשירות בעולם, זה פשוט לא הולך ביחד.

עמרי  בתאריך 4/18/2005 12:44:12 PM

ייתכן שיצליחו לשמר את התוצר

תוך הפחתת מספר הנפשות.

מרק ק.  בתאריך 4/18/2005 12:52:39 PM

ללא נושא

למה שלא תשנה את הכותרת של הבלוג ל"אני מתעב את ביבי" ואז אנשים יפסיקו לנסות לחפש את המתמטיקה שלא ממש קימת בו?
באופן עקרוני כאשר יש מצב שבו a/b > c/d יש הרבה אפשרויות להגיע למצב שבו האי שיוויון מתהפך תוך X מהלכים. פלוצקר (כמה כסף ג'ודי משלמת לו על כל מאמר שמלגלג על נתניהו?) ואתה משום מה החלטתם שהדרך היחידה למהפך הוא שהיחס c/d יגדל באופן קבוע יותר מa/b למרות שגם c וגם d יגדלו. לצערכם המתמטיקה הפשוטה לא מחיבת את זה, וניתן להגיע לאותו היפוך על ידי משחק עם המכנים בלבד. למשל נניח שמחר ישראל מוותרת על האוכלוסיה הערבית שלה והופ תוך שניה גדל מאוד הGDP, ובכיוון ההפוך אם מדינות אירופה יכלילו את כל המהגרים כחלק מהאוכלוסיה שלהן אז הGDP שלהן ירד. אפשרות נוספת היא שה a יקטן, אפשרות שהיא מאוד רלבנטית לארצות אירופה שבהן האוכלוסיה הרבה יותר זקנה מהאוכלוסיה בישראל ויציאת האנשים לפנסיה תקטין בהכרח את הGDP שלהן.
מסקנה: בשביל להגיע להיות במקום העשירי כלכלת ישראל לא בהכרח חיבת לגדול (ובתסריט של הפרדות מהערבים היא אפילו יכולה לקטון!)

מינוס אחד  בתאריך 4/18/2005 9:46:59 PM

ללא נושא

עזוב, יוסק'ה קשה להם… אל תיקח את התגובות שלהם ללב…ביבי הוא מותק

פלוספלוס  בתאריך 4/18/2005 11:39:53 PM

ללא נושא

לפי השקט מצדו של יוסי נראה שדוקא לו קשה.

אבנר  בתאריך 4/19/2005 3:34:19 PM

ללא נושא

אכן, יוסי לוי אמר את שלו ונעלם. מן הסתם עסוק בחישובים מורכבים כרגע.

אבי  [אתר]  בתאריך 4/28/2005 3:05:55 PM

איזו בחירה אקראית של טווחי שנים

ממש מתמטיקאי אובייקטיבי אתה, מה?

יאן  בתאריך 5/10/2005 11:01:33 PM

למרק ק.

ההנחה שכולם ידרכו במקום היא הנחה מקלה. גם בשנים האחרונות שלא היו טובות במיוחד באירופה, צמחו כל הכלכלות במערב היבשת בשיעור של לפחות אחוז אחד בשנה במונחים של תוצר לנפש. כלכלות אחרות צמחו מהר יותר.
לגבי הזדקנות האוכלוסייה, 10 שנים אינן כה משמעותיות.
נתניהו קבע בתחזיתו הנלהבת כי אם נמשיך בצמיחה כפי שהיתה בשנתיים האחרונות נזנק לעשיריה הפותחת על-סמך ביצועי הכלכלה בלבד, בלי שום שינויים דמוגרפים מרחיקי לכת. ברור שנוכל גם לכבוש את סעודיה ולהחרים את הנפט שם, הכל יכול להיות, אבל ביבי דיבר על כלכלה נטו ומה לעשות, הוא טיפטיפה טעה.

יאן  בתאריך 5/10/2005 11:05:40 PM

למרק ק.

ההנחה שכולם ידרכו במקום היא הנחה מקלה. גם בשנים האחרונות שלא היו טובות במיוחד באירופה, צמחו כל הכלכלות במערב היבשת בשיעור של לפחות אחוז אחד בשנה במונחים של תוצר לנפש. כלכלות אחרות צמחו מהר יותר.
לגבי הזדקנות האוכלוסייה, 10 שנים אינן כה משמעותיות.
נתניהו קבע בתחזיתו הנלהבת כי אם נמשיך בצמיחה כפי שהיתה בשנתיים האחרונות נזנק לעשיריה הפותחת על-סמך ביצועי הכלכלה בלבד, בלי שום שינויים דמוגרפים מרחיקי לכת. ברור שנוכל גם לכבוש את סעודיה ולהחרים את הנפט שם, הכל יכול להיות, אבל ביבי דיבר על כלכלה נטו ומה לעשות, הוא טיפטיפה טעה.

יאן  בתאריך 5/10/2005 11:07:23 PM

לערדי

משרד האוצר עצמו צופה צמיחה של 2 אחוז (בתוצר לנפש) בחמש השנים הקרובות. צמיחה של 5 אחוז דרושה כדי להדביק את העשיריה הראשונה בתוך עשר שנים בהנחה שכולם יעמדו במקום.
ביבי קצת נסחף, מה לעשות.

במאמר שהתפרסם היום בדה-מרקר, כותב פרופ' יעקב עמיהוד על המשבר הפיננסי של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ויוצא חוצץ נגד התנהלות הסטודנטים בנושא. הפתרון של עמיהוד למשבר הוא, איך לא, הנהגת תחרות בין האוניברסיטאות והעלאת שכר הלימוד. פרופ' עמיהוד הוא פרופ' לפיננסים בביה"ס הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו-יורק, והינו בעל תואר דוקטור בכלכלה וניתוח כמותי מאוניברסיטה זו. אני מכבד את דעתו של עמיהוד (אם כי מתנגד לה).

הבעיה היא כאשר עמיהוד מנסה לגייס את הסטטיסטיקה לעזרתו. וכך הוא כותב: "שכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל נמוך מאוד. בארה"ב, למשל, שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הציבוריות הוא 5,132 דולר…" ומייד מסייג את דבריו: "…אך באוניברסיטאות הציבוריות הטובות, שכר הלימוד גבוה בהרבה. כך, באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה, שכר הלימוד הוא 10,856 דולר. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הפרטיות הוא כ-20 אלף דולר".

עמיהוד מודע היטב לפערים הכלכליים בין ישראל לארה"ב: "ההכנסה הממוצעת לנפש בארה"ב מעט יותר מכפולה מזו שבישראל, ובהתאמה שכר הלימוד בארץ היה צריך להיות כמחצית מזה בארה"ב". ולאחרשהביא בפנינו תובנה זו הוא קובע: "בפועל, הוא נמוך בהרבה".

תרשו לי לעשות חשבון: שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות שלנו הוא כ-2400 דולר לשנה. 5132 הם קצת יותר מפי שניים מ-2400 (פי 2.13 למי שמתעקש). לכן, לפי החשבון שלי, שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות ביחס להכנסה לנפש שווה שערך בשתי המדינות. אז איך קובע עמיהוד כי שכר הלימוד בישראל "נמוך בהרבה"?

ובכן, כנראה שהוא משווה את שכר הלימוד כאן לשכר הלימוד באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה. כלומר, הוא משווה את הממוצע שלנו, לערך המקסימלי (או כמעט מקסימלי) של ארה"ב. זכותו. אבל שיספר לנו את זה, בבקשה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 22 במרץ 20

05 שם התקבלו 6 תגובות

יאן  בתאריך 3/22/2005 8:02:28 PM

ללא נושא

זאת ועוד: הוא גם שכח שיש עוד מדינות פרט לארה"ב בעולם. באירופה, להוציא בריטניה, שכר הלימוד נמוך או שהלימודים הם בחינם.

עזי  בתאריך 3/22/2005 8:19:22 PM

שים לב…

שים לב שאת הטענות האלו (גם את של המגיב לפני) העלו בתגובות ב"הארץ" למאמרו של עמיהוד.
אם תרשה לי – אני *לא* מכבד את דעתו. הוא מבסס את דבריו על-סמך נתונים חלקיים, שגויים ומטעים, ומגיע בהכרח למסקנה מטופשת.

lior  [אתר]  בתאריך 3/22/2005 9:22:16 PM

כל הכתבה הזאת תמוהה מאוד

"בארצות הברית, למשל…". יופי. לקח את המדינה שבה שכר הלימוד המקסימלי הוא מהגבוהים בעולם והפך אותה למשל, כאילו מדובר במקרה ממוצע.
הוא גם שכח לציין שבארצות הברית יכול כל סטודנט ללמוד כמעט בחינם במכללה הקרובה למקום מגוריו.
אל נושא המחקר באוניברסיטאות הוא בכלל לא מתייחס, ומתעלם באלגנטיות מכך שמחאת הסטודנטים, במקרה זה, אינה באופן ישיר נגד גובה שכר הלימוד.
כל זה ייאוש אחד גדול. עוד שנה וחצי אני צפוי לסיים את הדוקטורט, ולפי המצב שנראה עכשיו אין לי שום סיכוי למצוא משרה בישראל. עם רשימת המאמרים המדעיים הדלה שלי (לפחות כרגע) היה לי גם ככה קשה להתחרות במועמדים אחרים, אבל עכשיו זה נראה שבכלל אין תחרות. פשוט אין משרות פתוחות. ולהיות עובד קבלן שמפטרים אותו אחרי שנה ממש לא בא לי, מה גם שאפילו לזה לא בטוח שיקבלו אותי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/23/2005 8:01:33 AM

תגובה לעזי

זה בסדר, אני מרשה לך 🙂

ערדי  בתאריך 3/23/2005 1:32:23 PM

אבל בלי קשר לעמיהוד,

לא תסכימו ששכר הלימוד בארץ נמוך למדי, בטח ביחס לרמת האוניברסיטאות?
2400 דולר לשנה, כשמי שמוכן לתת כמה שעות שבועיות יכול להשתתף בפרויקט פר"ח ולשלם חצי מזה – 1200 דולר לשנה. 450 ש"ח לחודש, בחישוב שנתי.
בכל זאת, נראה לי שמדובר בשכ"ל מהנמוכים בעולם, לא כן?

יוני  בתאריך 4/28/2005 6:45:34 PM

ארה"ב לא חייבת להיות מושא לחיקוי

לא כל מה שנעשה בארה"ב ירד הישר מהר סיני. בארה"ב יש גם דברים לא טובים.

העובדות:

• עו"ד משה שוב העלים הכנסות בסך של כ-2 מליון ש"ח, ועל ידי כך "התחמק" מתשלום מס בסך כמליון ש"ח.
• בית המשפט השלום גזר עליו עונש של 9 חדשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בעבירה (הפלילית) של העלמת הכנסה. כן נגזר עליו קנס בסך 100,000 ש"ח.
• בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של עו"ד שוב, ובמקום 9 חדשי מאסר בפועל הטיל עליו 6 חודשי עבודות שירות. עם זאת, הוכפל הקנס פי 10, והועמד על 1,000,000 ש"ח.

קטונתי מלחוות דעה האם נעשה כאן צדק. אחרי הכל, ההקלה בעונש נעשתה על דעתם של שני שופטים נכבדים, דבורה ברלינר וזאב המר. השופטת יהודית שיצר, חברתם להרכב, חלקה על דעתם ומתחה עליהם ביקורת בהחלטת המיעוט שכתבה.

לעומת זאת, פרופ' רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שיבח את החלטת הרוב במאמר שפרסם ב"גלובס". במצפון שקט, כותב שפירא: "על אף שמשה שוב ניסה לקחת ממני עשרים אגורות בערך, אני חש הקלה גדולה על כך שהעונש האכזרי הזה (9 חודשי מאסר – י.ל.) נחסך ממנו", ומכאן הוא ממשיך ומביא שפע של נימוקים לתמיכתו בהקלה בעונש: הוא נסמך של "שיקולי תועלת ציבורית מצרפית", נתלה ב"פילוסופיה התועלתנית של המאה ה-18" וברמב"ם, ומפעיל את השיקול הכלכלי הידוע כ"עקרון התועלת השולית הפוחתת".

מה פירוש הביטוי "משה שוב ניסה לקחת ממני עשרים אגורות בערך"? הרי עו"ד שוב הורשע בניסיון לגנוב 1000000 ש"ח מאוצר המדינה. החשבון של רון שפירא הוא פשוט: אם משה שוב ניסה לגנוב 1000000 ש"ח מהמדינה, על 5 מיליוני אזרחיה (בזמן ביצוע העבירה), הרי שמשה שוב ניסה לגנוב ("לקחת", כלשונו של שפירא) 20 אגורות מכל אזרח – בממוצע כמובן. לדעתו של שפירא 9 חודשי מאסר על מי שניסה לגנוב ממנו 20 אגורות זהו עונש אכזרי.

שפירא שכח למצע גם את העונש. בתשעה חודשים יש 388,800 דקות. כלומר, העונש האכזרי שהוטל על עו"ד שוב הוא כ-23 שניות לשקל, או קצת יותר מ-4.5 שניות מאסר עבור 20 האגורות שניסה "לקחת" משפירא. לי זה לא נראה אכזרי במיוחד, בייחוד אם ניקח בחשבון שאם שוב היה מתנהג יפה בכלא, היה מרצה כ-2.8 שניות בפועל לכל 20 אגורות.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 14 במרץ 2005 שם התקבלו 9 תגובות

קורינה  [אתר]  בתאריך 3/14/2005 11:19:28 PM

ללא נושא

מפליא הפרופסור. דבריו הם ממש המחשה למהותה של דמגוגיה: קח מתוך אמת את החצי שנוח להציג וסמוך על כך שרוב האנשים לא סטיסטיקאים וגם לא כולם חושבים תמיד.
תודה

עזי  בתאריך 3/15/2005 8:28:25 AM

אחלה פוסט!

טוב שיש נבונים כמוך, יוסי, שעומדים על המשמר האקדמי והמוסרי ומונעים מקשקשנים ומגלגלי-עיניים מלתעתע בנו!
מונעים? אמממ… לא בדיוק. לפחות תופסים אותם בטריקיהם הזולים לאחר מעשה.

ליאור  בתאריך 3/16/2005 10:49:17 AM

LOL

טיעון מעולה, סחתיין.

יאן  בתאריך 3/16/2005 10:58:25 AM

ללא נושא

צודק. טיעון יפה.
אגב, הכרתי אדם, בעל מלאכה קטן, שנשלח לכלא לחצי שנה על העלמת מס בסכום שאני משער שלא התקרב למיליון ש"ח.
עונש מאסר על עבירות מס הוא דבר לא כל כך נדיר, דווקא (משום מה) בשכבות הנמוכות, אצל עצמאים זעירים, שיפוצניקים וכדומה.

אחיה  בתאריך 3/19/2005 9:56:32 PM

ללא נושא

אני מתקשה להבין למה עולה מתוך דבריך ריח של כעס על השופטים.
הרי, לי לא אכפת כל כך כמה ישב אותו גנב בכלא; לעומת זאת, אכפת לי מאותם 900,000 ש"ח שהוחזרו לקופת המדינה.
אמנם יש עניין של הרתעה, אך זה זניח מול כל הכסף שהוחזר לקופת המדינה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/20/2005 8:25:50 AM

תשובה לאחיה

הרשימה לא כוונה נגד השופטים אלא נגד הטיעון הדמגוגי של פרופ' שפירא.
את דעתי על פסיקת השופטים אני שומר לעצמי, ולדעתי האישית אין כל חשיבות במקרה זה.
אני מניח שפרופ' שפירא היה כותב את אותו מאמר בשינויים קלים לו היו השופטים מחמירים בעונשו של עו"ד שוב.

אבא של הדר  בתאריך 4/22/2005 1:20:40 PM

יש לדייק

נהניתי מאד מחישוב העונש הזקוף בשניות לכל משלם מיסים. ראוי היה לחשב ספרות נוספות אחרי הנקודה, למען יראו וייראו. אגב, האם יחזירו לנו את הגזלה או שזה רק לאוצר המדינה? תמהני

ערן  בתאריך 1/26/2006 11:08:25 PM

לידיעתכם

אין הפחתת שליש בעונש של חצי שנה…..חמוד שלי, תישאר בסטטיסטיקה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/28/2006 12:29:41 PM

תשובה לערן

תודה על ההערה, אם כי בפעם האחרונה שבדקתי, 9 חודשים הם יותר מחצי שנה.

 

 2004 היא שנת המפנה – כותב שטרסלר ב"הארץ". אני לא רוצה להכנס לכל הטיעונים של אותו עורך בכיר לענייני כלכלה וחברה, אבל בסיכום שלו השקר זועק מייד בראש העמוד. שטרסלר מציג את הגרף הבא המראה כיצד צנחו שיעורי האבטלה בשנה שעברה – מה זה צנחו? האבטלה נעלמה. רואים את העמודה של אוקטובר 2004? כמה שהיא נמוכה. מצבנו לא היה מעולם טוב יותר.

את ההפניה לכתבה של שטרסלר ולתרגיל הגרפי השקוף שלו מצאתי באתר "העוקץ".

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 4 בינואר 2005  שם התקבלו 3 תגובות

דנה  [אתר]  בתאריך 1/4/2005 1:35:36 PM

מדהים

בתור אחת שעבדה פעם בתחום, בחיים לא הייתי מאשרת את הגרף הזה, בשל ההטעיה האדירה הזאת. כנראה שמי שערך את הכתבה הזאת לא היה מספיק מרוכז. וחבל.

רבינו  בתאריך 1/4/2005 5:42:59 PM

מדהים

מדהים שהטריק הזה תמיד עובד…

ערדי  בתאריך 1/5/2005 1:41:28 PM

נו

אתה באמת חושב ששטרסלר מצייר בעצמו את הגרפים?
(ל"הארץ" יש באופן כללי אובססיה משונה לגרפים – הכי מצחיקים הגרפים במדור הספורט כמו "שערים של קולאוטי למשחק")

החידה הזו הועלתה בפורום המתמטיקה של תפוז. אני מביא אותה לכאן. נשמע מה דעתכם 🙂

באוניברסיטה יש 500 תלמידים הלומדים קורס מסויים. לכן נפתחו ארבע קבוצות הרצאה לקורס זה. התברר כי ל-3 קבוצות נרשמו 100 סטודנטים לכל אחת, ולקבוצה הרביעית נרשמו 200 סטודנטים. הנהלת האוניברסיטה דיווחה כי בכל קבוצה יש בממוצע 125 סטודנטים, על פי החישוב:

הסטודנטים טענו כי מספר הסטודנטים הממוצע לכיתה גבוה יותר: אם נשאל כל סטודנט כמה סטודנטים יש בקבוצה שלו, 200 מהם יענו "200" ו-300 מהם יענו "100". לכן מספר הסטודנטים הממוצע הוא:

אז מי צודק?

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בדצמבר 2004  שם התקבלו 3 תגובות

עומרון  בתאריך 12/27/2004 10:59:39 AM

אני כנראה ממש אהבל

אני לא מבין למה זה מעניין מה יגידו הסטודנטים ומה זו המכפלה הזו.
סופרים את כמות הסטודנטים ומחלקים בארבע.
(זה מה שלימדו אותי בבית ספר)

עומרון  בתאריך 12/27/2004 11:01:21 AM

אגב,

אם תשאל את אותו מספר סטודנטים בכל כיתה כמה תלמידים בכיתה שלהם ותחשב באותו האופן – תגיע ל-125.
נראה לי (באמת לא מבין בזה) שכשאתה שואל את הסטודנטים כולם אתה מטה את המדגם (יכול להיות?????)

בתאריך 12/27/2004 12:26:25 PM

ואם…

יהיו 10 קבוצות,
9 של סטודנט אחד ואחת של 491
אז הנהלת האוניברסיטה תרחץ כפיה בממוצע של 500/10
כלומר 50 סטודנטים לקבוצה.
אבל הרוב המוחלט של הסטודנטים יהיו תקועים בקבוצה ענקית.
המממ…

שוב, ברצוני להשיב ברשימה נפרדת לתגובות שהתקבלו ברשימה הקודמת בנושא.

כותב ד"ר בר-ביצוע: "חובת ההוכחה צריכה להיות מוטלת על אלו התומכים בהחלת והגדלת שכר המינימום ולא על אלו המתנגדים לו". טענה דומה כותב מרק ק. בתגובה נוספת: "הכרתי את הפילוסופיה המדעית מלמדת אותי שיש בהחלט תחומים שבהם מסתפקים בהוכחות אמפיריות גם בלי לקבל תשובה לשאלה למה". אני מסכים בהחלט.

אני מסכים חלקית. טענתו של מרק ק. נכונה ברמה הפילוסופית.השאלה היא האם מחקר האוצר מהווה תשובה אמפירית. תשובתי לכך היא שלילית, וזאת עקב כל הטעויות וההטעיות המתודולוגיות במחקר הזה.האוצר מנסה להוכיח את טענתו בנימוקים המבוססים על ניתוחים סטטיסטיים. בסטטיסטיקה אני מבין, ועל סמך הידע והנסיון המקצועי שלי בתחום אני טען כי האוצר לא הוכיח את טענתו, ואף עיוות בכוונה תחילה את הנתונים כדי לנסות ליצור רושם כי טענתו נכונה.

ובעניין חובת ההוכחה: חוק שכר המינימום קיים, לכן לא מוטלת כל חובת הוכחה על אלה התומכים בהחלתו – הנושא נידון על ידי המחוקקים, והחוק נמצא ראוי. חובת הוכחה חלה על כל המבקשים לשנות את החוק: ההסתדרות המציעה להעלות את שיעור שכר המינימום, והאוצר המציע להקטין את שיעור שכר המינימום ואף לבטל את החוק.

ד"ר בר-ביצוע ומרק ק. טוענים כי גם על ההסתדרות להביא טיעונים לטובת עמדתה. אני מסכים בהחלט. ככל הידוע לי ההסתדרות לא פרסמה כל מחקר סטטיסטי כדי לתמוך בטענתה, אלא בחרה להביא טיעונים משני תחונים אחרים: התחום המקרו-כלכלי והתחום המוסרי. אם יוצג בפני מחקר סטטיסטי התומך בטענת ההסתדרות – אשמח לקרוא ולהתייחס. ברצוני רק להבהיר כי גם אם אין בידי ההסתדרות כל טיעון תקף לטובת עמדתה (ואני סבור שזה לא המצב), הבעייתיות במחקר האוצר לא תיעלם, כיוון שטענותיי לגבי המחקר הזה אינן קשורות לעמדתה של ההסתדרות.

ד"ר בר-ביצוע ממשיך וכותב כי שכר המינימום הוא סוג של התערבות ממשלתית הגוררת תופעות לוואי, וכי יש לבחון היטב את השפעתן על המערכת הכלכלית (דברים דומים כותב בהמשך רוני ה.). שוב – דברים כדורבנות. טענתי היא כי האוצר לא בחן היטב את השפעות שכר המינימום על המערכת, אלא עשה זאת ברשלנות ובהטעיה.

לסיום מציין ד"ר בר-ביצוע נתון נוסף שהוזכר במחקר, לפיו רק חמישית מכלל העניים הינם בין משתכרי שכר המינימום. לאור כל הבעייתיות שראיתי באופן הצגת הנתונים במחקר האוצר, אני סבור שיש להתייחס בחשדנות גם לנתון זה. אך גם אם הנתון נכון, אני סבור שמדובר בנתון בלתי נסבל מבחינה מוסרית, ואין להרשות מצב בו אדם העובד במשרה מלאה צריך לחיות בעוני. ואם יש מחיר שהחברה צריכה לשלם כדי שמצב זה יתקיים – המטרה ראויה דיה כדי להצדיק תשלום המחיר, גם אם הוא גבוה.

ואם כבר אנו נדרשים לנתון זה, אני חייב להתייחס להערתו הדמגוגית של ד"ר בר-ביצוע האומר כי "שכר המינימום איננו בעיה של עניים משום שרוב העניים אינם עובדים". ובכן, נניח חמישית מהעניים עובדים ומשתכרים שכר מינימום. מיהם שאר ארבע החמישיות? איזה חלק מהם הוא ילדים? איזה חלק מהם הם נכים? גימלאים? אנשים המשתכרים שכר נמוך משכר המינימום? איזה חלק מהם הם מובטלים שאינם מצליחים למצוא עבודה גם בשכר המינימום? לכל השאלות האלה אין תשובות במחקר האוצר.

מרק ק. כותב בסעיף השלישי של הערתו כי "המחקר מציג בנספח… שיש מתאם בין העלאתו היחסית של שכר המינימום לבין גידול באבטלה ברבעון שלאחריו, כלומר לפי המחקר יש סיבתיות". הטענה הזו חוזרת שוב ושוב, ואין לי בריה אלא להתייחס אליה שוב ושוב. מתאם לא מעיד על סיבתיות. מתאם לא מעיד על סיבתיות. מתאם לא מעיד על סיבתיות. (שוב – ראו את רשימתי בנושא). ונזכור גם כי המתאם הוא בין שיעור השכר הממוצע לשיעור אבטלה – שכר המינימום קבוע ומתעדכן רק אחת לשנתיים – זוהי אחת הבעיות המרכזיות של מחקר האוצר.

רוני ה. מעדיף להביא טענות מתחום הכלכלה: "כל מי שלמד מקרו א' יכול לצייר את הגרף של ביקוש והיצע לעבודה…" וכולי. ובכן, כל מי שלמד מיקרו כלכלה (ולא מקרו) אכן יודע לצייר גרף של ביקוש והיצא. אבל מי שלמד מיקרו כלכלה צריך גם לדעת את הנחות המודל ומגבלותיו. לעומת זאת, מי שלמד מקרו-כלכלה (זה בסמסטר ב', אני חושב, וצריך לעבור את המיקרו כדי להגיע למקרו) למד גם על המודל הקיינסיאני (ראו מאמר על ג'ון מיינארד קיינס בפורום המתמטיקה של תפוז), ועל ההבדל בין שיקולים ברמת המיקרו (שם עקומות ההיצע והביקוש תקפות, במגבלות מסויימות) לבין שיקולים ברמת המקרו – שם יש להביא בחשבון נתונים מצרפיים והשפעות גומלין.

עוד שתי שאלות חשובות שמעלה מרק ק. הן מה המטרה של הגדלת הצמיחה, והאם יתכן שיש כלים יותר יעילים להגיע לאותה מטרה. אלה שאלות מצויינות, הלוקחות את הדיון מהתחום הסטטיסטי הצר אל התחום הנחב של ההשלכות המוסריות של החלטות כלכליות. לא אני הוא האיש להשיב על שאלות אלה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 6 בדצמבר 2004

שם התקבלו 11 תגובות

חנן כהן  בתאריך 12/6/2004 10:49:28 AM

יוסי, אני לא מבין למה אתה מתעקש

השאלה החשובה בנושא שכר המינימום היא האכיפה, או ה"כיפה" (כי הרי אי א-כיפה היא שלילה כפולה. סתם משחק מלים מטופש).
ראה קישור ברשימה הראשונה שלך בנושא.
יכול להיות שאתה מוצא בדיון בנושא הזה עניין אינטלקטואלי המנותק מהמציאות, אז תהנה. אני רואה בזה ביזבוז משאבי מוח, שלך ושל הקוראים.
אני כותב את זה כי אני מעריך אותך, לא כדי לריב.
חנן

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 12/6/2004 1:02:04 PM

לא נכון

ביקוש והיצע בשוק העבודה נלמדים כחלק מהקורס במקרו־כלכלה ולא במיקרו. להזכירך, מיקרו כלכלה עוסקת בשוק המוצרים ובתורת היצרן והצרכן. ומקרו כלכלה הוא קורס שנה ב' ולא סמסטר ב'.
אבל מה זה משנה לאיזה קורס זה שייך? ואיך הגעת לקיינס? מה לקיינס ולשכר מינימום?
אם אתה רוצה לנהל דיון כלכלי אתה צריך לפחות להכיר את התאוריות.

שוקי  [אתר]  בתאריך 12/6/2004 1:20:45 PM

השאלות המוסריות

מכיוון שסיימת את הרשימה בלומר שאינך האיש להשיב על השאלות המוסריות, נדמה לי שכדאי בכל זאת לומר על זה משהו.
אני אתחיל דווקא מאחת מטענות המחקר של משרד האוצר, שיש בה כדי להמחיש את האבסורד. לדברי האוצר, כל שקל נוסף לשכר המינימום ישלח הביתה 73 אנשים, מובטלים חדשים. לפי החישוב הזה, אני אומר – אדרבא: אם שכר המינימום יהיה 200 ש"ח אז בוודאי נגיע לתעסוקה מלאה.
זו אמירה מעצבנת, אבל היא ממחישה את האבסורד: הרי אף אחד לא חושב שאפשר להתקיים מ-200 ש"ח לחודש, וזה מחייב אותנו לשאול מה כן מספיק לקיום.
שכר מינימום, בהגדרה, הוא פגיעה בעקרונות השוק החופשי. אבל כך הם גם חוקי ההגבלים העסקיים, הפיקוח על הבנקים ומיסים. גם מי שמדבר על הפחתת מיסים לא טוען שצריך לבטל מיסים, וגם מי שתומך בהפרטה כדי שתהיה תחרות משתמש היום בטיעונים לפיהם מונופול הוא דבר רע.
לכן, אפשר להסכים שגם להשקפתם של ליברלים בני ימינו, לא יכול להתקיים שוק חופשי לגמרי. השאלה באיזה אופן ועד כמה מותר או רצוי לפגוע בפעולה החופשית של השוק, היא ממילא שאלה פרקטית ולא מוסרית. לכן, צריך לבדוק אילו ערכים היא משרתת.
שגשוג המשק הוא מטרה חשובה. אבל שגשוג המשק נועד לשרת את רווחת הציבור, וצעדים שפוגעים ברווחת כל הציבור או חלק ממנו צריכים להיבחן לאור התובנה הזו. פגיעה לא קשה לזמן מוגבל היא דבר אחד. פגיעה קשה וחמורה היא דבר אחר.
לכן, לצעדים שפוגעים בצורה קשה ברווחתם של אחוזים ניכרים מתושבי ישראל, לא יכולה להיות הצדקה מוסרית. זהו לא רק קידוש של האמצעים אלא פגיעה בעצם המטרה. שכר המינימום הוא אחד הכלים שנועדו למנוע בדיוק את זה, ולכן נדרשת לא רק אכיפה שלו אלא הכרחי שהוא יהיה "ריאלי", כלומר יאפשר להתקיים בכבוד.

ענבל  בתאריך 12/6/2004 1:55:49 PM

לשוקי

תודה – כתבת מעולה. עזרת לי להבין את מה שאני מרגישה איסטינקטיבית

ענבל  בתאריך 12/6/2004 1:55:49 PM

לשוקי

תודה – כתבת מעולה. עזרת לי להבין את מה שאני מרגישה איסטינקטיבית

חנן כהן  בתאריך 12/6/2004 2:32:22 PM

והמלצת קריאה

יסודות מעורערים – תקציב 2005 והכלכלנים
מאת: עופר סיטבון
בצד ביקורת נקודתית נוקבת וחיונית כנגד 'גזירות' התקציב השונות, צריך לנסות ולערער את הנחות היסוד שעליהן מבוסס התקציב. תפקידם של הפעילים החברתיים הוא לנסות ולהראות כיצד קורסים הבניינים הכלכליים שבונה האוצר, על-פי הנחות היסוד שלהם עצמם.
http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/12/_2005.html

עומרון  בתאריך 12/6/2004 3:02:52 PM

שוק חופשי

אין דבר כזה. ממתי מטבע זה משהו שנולד בטבע? או בורסות? או כללים שמגנים על זכויות יוצרים? או מיסוי?
אין דבר כזה שוק חופשי וכדי שיתקיים שוק חופשי יש צורך בחקיקה שתסדיר זאת.
לכן כל הטיעונים בדבר פגיעה בשוק החופשי מטרתם אחת – לגרום לנו לחשוב כאילו אין דבר טבעי יותר משוק חופשי, בעוד שעצם קיום השוק מותנה בהסכמת המשתתפים.

דני בלוך  בתאריך 12/7/2004 2:23:16 AM

הבטחת הכנסה

הפתרון הנכון לצמצום העוני הוא העלאת שכר המינימום תוך סיוע מודרג לעסקים קטנים לסבסוד השכר למעסיק שאינו יכול לעמוד בכך. לפני כמה שנים ניתנה סובסידיה למעסיק על-ידי ביטול המס המקביל. הביטול הזה לא השיג את מטרתו = פגע בתקציב הבריאות ולא צמצם את האבטלה. לכן, להבא, כל סבסוד צריך להגיע ישירות לעובד, דרך הביטוח הלאומי.

ד  בתאריך 12/7/2004 4:12:15 PM

ללא נושא

א. חובת ההוכחה – לטעון שקיום החוק פוטר את המצדדים בו מחובת ההוכחה זו טענה מגוחכת. גם אם היינו מניחים את ההנחה הסטטית (שמה שהיה טוב לאתמול טוב גם להיום) בוודאי שאין לנו שום סיבה להניח שמקבלי ההחלטות היו נקיים משיקולים פסולים או הבנה לקויה של המציאות. על פי ההגיון הזה לא היינו צריכים לבטל את הצנע, פיקוח על מטבע זר, מס נסיעות ועוד שורה ארוכה של חוקים מזיקים, רק משום שהם כבר קיימים.
ב. אתה כנראה לא הבנת את הנתון שהבאתי. חמישית ממקבלי השכר הנמוך הם ממשפחות עניות. שאר המשתכרים שכר נמוך באים ממשפחות מבוססות או מעמד בינוני – קרי – מדובר באנשים צעירים אחרי צבא, סטודנטים וכו. שכר נמוך במעמד הזה הוא צפוי והגיוני – אנשים מרוויחים פחות בתחילת הקריירה.
ע"פ דו"ח העוני, למחצית (51 אחוזים) מהמשפחות המוגדרות עניות אין מפרנס. למחצית השניה יש מפרנס אחד (ומרביתן אינן משפחות חד הוריות, אגב) ורק לאחוז זעום מקרב המשפחות העניות יש שני מפרנסים. מכאן שהאבחון של העוני כבעיה של אי עבודה איננו בלתי סביר כלל, סביר להניח שעבודה של בן הזוג השני, גם בשכר נמוך משכר המינימום, הייתה מוציאה רבות מהן אל מעל לקו העוני. ובכל מקרה, הנתון מצביע באופן מובהק על כך ששכר מינימום *איננו* בעיה של עוני משום שהוא איננו מאפיין את העוני.
גם אם נניח את ההנחה חסרת הביסוס שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לצמצום היצע העבודה, היא בוודאי לא תגרום להרחבתו. מאחר והבעיה האמתית של העוני נגרמת מאי עבודה, לא הועלנו בדבר.

ד"ר בר ביצוע  בתאריך 12/7/2004 4:14:24 PM

ההודעה הקודמת הייתה ממני

ההודעה הקודמת הייתה ממני

יחיאל   בתאריך 3/20/2005 3:33:30 PM

יש כסף

שכר שנתי ברוטו** שכר חודשי ברוטו* שם דרגה שם דירוג תאור המשרה
610,128.13 50,626.25 שופ מח מוקבלים לשופטים מנהל נציבות תלונות הציבור
544,000.62 45,095.15 סג.נ.מ מוקבלים לשופטים מנכ"ל
504,796.77 41,826.27 46+ ביקורת מדינה משנה למנכ"ל
500,308.26 41,229.15 46+ ביקורת מדינה משנה למנכ"ל
509,710.84 41,007.83 46 ביקורת מדינה עוזר למבקר המדינה
509,957.13 40,427.65 45+ ביקורת מדינה מנהל אגף
495,413.93 38,954.84 45+ ביקורת מדינה מנהל אגף
485,272.01 38,427.10 44+ ביקורת מדינה מנהל אגף
537,915.85 37,394.37 46+ ביקורת מדינה יועץ
447,748.52 37,214.84 46 ביקורת מדינה יועץ
444,913.77 36,896.39 46+ ביקורת מדינה סמנכ"ל
462,827.69 36,385.40 45+ ביקורת מדינה מנהל אגף
459,671.68 36,263.01 45+ ביקורת מדינה מנהל אגף
456,403.30 36,256.98 45+ ביקורת מדינה מנהל אגף
א. אם יקצצו בשכר הבכירים 80% יהיה מספיק גם להעלות את שכר המינימום העסק הוא לא רק שלהם אלא גם של העובדים וגם בזכותם הוא קיים.
ב. מעסיק שלא מרויח מספיק כדי לשלם שכר הוגן שיסגור את העסק
ג. יש לשדרג את אחוז המס שמשלמים
ד. פשוט שודדים לאור היום את הקופה הציבורית בלי טיפת בושה

 

לרשימתי  על מחקר האוצר התקבלו שתי תגובות. להלן תגובתי לתגובות אלה.
להזכירכם, טענתי כי מחקר האוצר, הטוען כי העלאת שכר המינימום תביא להגברת האבטלה הוא בעייתי, וזאת ממספר סיבות:
1) המדד העיקרי עליו מסתמך האוצר, היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע, משקף דווקא את התנודות בשכר הממוצע ולא את השינויים בשכר המינימום, המתעדכן רק אחת לשנה או שנתיים. עליה ביחס זה נובעת בדרך כלל מירידה בשכר הממוצע, ולא מעליה בשכר המינימום.
2) מחקר האוצר הוכיח כי קיימת קורלציה בין יחס שכר המינימום והשכר הממוצע לבין שיעור האבטלה, אך הקורלציה עצמה אינה מעידה על סיבתיות, וייתכן בהחלט כי השינוי ביחס השר נגרם על ידי השינוי בשיעור האבטלה, ולא להיפך כפי שהאוצר טוען.
3) עורכי המחקר בחרו להתמקד בתקופת זמן קצרה יחסית לתקופת הזמן בה נהוג שכר המינימום, למרות שהנתונים ברשותם.
4) לאורך כל המחקר מוצגים נתונים בצורה מסולפת ומעוותת, כדי לנסות ולהדגיש את דעתם של עורכי המחקר, ונוצר בי הרושם כי דעתם נקבעה מראש.

כתב ליאור: "ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי"

ובכן, מה לעשות, והמסמך באמת בעייתי, ואני משוכנע כי לו הוגש מסמך זה לפרסום בכתב עת מדעי, היה המאמר נדחה על הסף על ידי העורכים, ולו רק בגלל המניפולציות שנעשו בהצגת הנתונים, והסקירה הבלתי מאוזנת של העבודות הקודמות שנערכו בנושא זה.

כמו כן כתב מרק ק. כי הצגת בעייתיות אין בה כדי להפריך את הטענה.

ובכן, חובת ההוכחה מוטלת על בעל הטענה. אני לא מתיימר להפריך את טענת האוצר. אני טוען כי טענת האוצר אינה תקפה מלכתחילה, כיוון שלא הוכחה כלל – הוכחה שגויה אינה נחשבת להוכחה.
בהחלט ייתכן כי טענת האוצר נכונה, והעלאת שכר המינימום תגרום לנזקים. אולם, ייתכן גם כי האוצר טועה. האוצר לא הוכיח את טענתו. נקודה. ולכן טענת האוצר נותרת בגדר השערה בלבד.

ממשיך מרק וכותב: "בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול". כבר הסברתי את ההבדל בין מתאם לסיבתיות, ולא אחזור על כך שוב. ולגבי ה"מדגם", כפי שהסברתי, לא נעשה כאן מדגם. נלקחו נתונים חלקיים – הנתונים הנוחים לאוצר. שכר מינימום נהוג בישראל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. האוצר בחר להתעלם מנתונים של 20 שנה, בהם לא עלתה האבטלה למרות הנהגת שכר המינימום ועלייה בגובהו של שכר זה. מרק תומך בטענת האוצר כיוון שזהו "הטיעון הרציונלי היחיד בשטח". אבל הטיעון של האוצר אינו רציונלי, מה לעשות.
 

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 בדצמבר 2004 שם התקבלו 7 תגובות