במאמר שהתפרסם היום בדה-מרקר, כותב פרופ’ יעקב עמיהוד על המשבר הפיננסי של המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ויוצא חוצץ נגד התנהלות הסטודנטים בנושא. הפתרון של עמיהוד למשבר הוא, איך לא, הנהגת תחרות בין האוניברסיטאות והעלאת שכר הלימוד. פרופ’ עמיהוד הוא פרופ’ לפיננסים בביה”ס הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו-יורק, והינו בעל תואר דוקטור בכלכלה וניתוח כמותי מאוניברסיטה זו. אני מכבד את דעתו של עמיהוד (אם כי מתנגד לה).
הבעיה היא כאשר עמיהוד מנסה לגייס את הסטטיסטיקה לעזרתו. וכך הוא כותב: “שכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל נמוך מאוד. בארה”ב, למשל, שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הציבוריות הוא 5,132 דולר…” ומייד מסייג את דבריו: “…אך באוניברסיטאות הציבוריות הטובות, שכר הלימוד גבוה בהרבה. כך, באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה, שכר הלימוד הוא 10,856 דולר. שכר הלימוד הממוצע באוניברסיטאות הפרטיות הוא כ-20 אלף דולר”.
עמיהוד מודע היטב לפערים הכלכליים בין ישראל לארה”ב: “ההכנסה הממוצעת לנפש בארה”ב מעט יותר מכפולה מזו שבישראל, ובהתאמה שכר הלימוד בארץ היה צריך להיות כמחצית מזה בארה”ב”. ולאחרשהביא בפנינו תובנה זו הוא קובע: “בפועל, הוא נמוך בהרבה”.
תרשו לי לעשות חשבון: שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות שלנו הוא כ-2400 דולר לשנה. 5132 הם קצת יותר מפי שניים מ-2400 (פי 2.13 למי שמתעקש). לכן, לפי החשבון שלי, שכר הלימוד באוניברסיטאות הציבוריות ביחס להכנסה לנפש שווה שערך בשתי המדינות. אז איך קובע עמיהוד כי שכר הלימוד בישראל “נמוך בהרבה”?
ובכן, כנראה שהוא משווה את שכר הלימוד כאן לשכר הלימוד באוניברסיטה הציבורית של פנסילווניה. כלומר, הוא משווה את הממוצע שלנו, לערך המקסימלי (או כמעט מקסימלי) של ארה”ב. זכותו. אבל שיספר לנו את זה, בבקשה.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 22 במרץ 20
05 שם התקבלו 6 תגובות
יאן בתאריך 3/22/2005 8:02:28 PM
ללא נושא
זאת ועוד: הוא גם שכח שיש עוד מדינות פרט לארה”ב בעולם. באירופה, להוציא בריטניה, שכר הלימוד נמוך או שהלימודים הם בחינם.
עזי בתאריך 3/22/2005 8:19:22 PM
שים לב…
שים לב שאת הטענות האלו (גם את של המגיב לפני) העלו בתגובות ב”הארץ” למאמרו של עמיהוד.
אם תרשה לי – אני *לא* מכבד את דעתו. הוא מבסס את דבריו על-סמך נתונים חלקיים, שגויים ומטעים, ומגיע בהכרח למסקנה מטופשת.
lior [אתר] בתאריך 3/22/2005 9:22:16 PM
כל הכתבה הזאת תמוהה מאוד
“בארצות הברית, למשל…”. יופי. לקח את המדינה שבה שכר הלימוד המקסימלי הוא מהגבוהים בעולם והפך אותה למשל, כאילו מדובר במקרה ממוצע.
הוא גם שכח לציין שבארצות הברית יכול כל סטודנט ללמוד כמעט בחינם במכללה הקרובה למקום מגוריו.
אל נושא המחקר באוניברסיטאות הוא בכלל לא מתייחס, ומתעלם באלגנטיות מכך שמחאת הסטודנטים, במקרה זה, אינה באופן ישיר נגד גובה שכר הלימוד.
כל זה ייאוש אחד גדול. עוד שנה וחצי אני צפוי לסיים את הדוקטורט, ולפי המצב שנראה עכשיו אין לי שום סיכוי למצוא משרה בישראל. עם רשימת המאמרים המדעיים הדלה שלי (לפחות כרגע) היה לי גם ככה קשה להתחרות במועמדים אחרים, אבל עכשיו זה נראה שבכלל אין תחרות. פשוט אין משרות פתוחות. ולהיות עובד קבלן שמפטרים אותו אחרי שנה ממש לא בא לי, מה גם שאפילו לזה לא בטוח שיקבלו אותי.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 3/23/2005 8:01:33 AM
תגובה לעזי
זה בסדר, אני מרשה לך 🙂
ערדי בתאריך 3/23/2005 1:32:23 PM
אבל בלי קשר לעמיהוד,
לא תסכימו ששכר הלימוד בארץ נמוך למדי, בטח ביחס לרמת האוניברסיטאות?
2400 דולר לשנה, כשמי שמוכן לתת כמה שעות שבועיות יכול להשתתף בפרויקט פר”ח ולשלם חצי מזה – 1200 דולר לשנה. 450 ש”ח לחודש, בחישוב שנתי.
בכל זאת, נראה לי שמדובר בשכ”ל מהנמוכים בעולם, לא כן?
יוני בתאריך 4/28/2005 6:45:34 PM
ארה”ב לא חייבת להיות מושא לחיקוי
לא כל מה שנעשה בארה”ב ירד הישר מהר סיני. בארה”ב יש גם דברים לא טובים.