אלוהים משחק ביקום בקוביות
כל מה שרציתם לדעת על סקרי בחירות ומדגמים: איך עורכים סקרים ומי עורך אותם. עד כמה הסקרים מדוייקים. איך בוחרים מדגם, מהו מדגם מייצג, למה מדגם עלול להיות לא מייצג. מה המשמעות של טעות הדגימה, איך מחשבים את טעות הדגימה. למה הסקרים טועים לפעמים. איך טרומן ניצח את דיואי למרות שהסקרים אמרו את ההיפך.
בעקבות ההתפתחויות הפוליטיות, נושא מפגש הזום האחרון של נסיכת המדעים היה “סקירה על סקרים”, ובו דנתי במשמעות של טעות הדגימה, הצגתי הטיות ומניפולציות אפשריות, וייעצתי מה כדאי לבדוק כאשר קוראים סקר. ניתן לצפות בהקלטת המפגש . למעבר ישיר להקלטה לחצו כאן. צפיה נעימה!
בסקרי מנדטים מה שחשוב לדעת זה עד כמה המנדטים המחושבים מתוצאות הסקר שונים מחלוקת המנדטים בתוצאות האמת. כמו כן חשוב לדעת מה קרה באמת למפלגות המתנדדות סביב אחוז החסימה. “טעות הדגימה” המדווחת באחוזים לא עונה לשאלות האלה.
בחודשים האחרונים, בעקבות ביקורת פוליטית בעיקרה, עברו אמצעי התקשורת בישראל לפרסם סקרי דעת קהל בהם נסקרת גם דעתם של ערביי ישראל, בניגוד לנוהג הקודם שבו נערכו סקרי דעת הקהל בקרב “האוכלוסייה היהודית הבוגרת”. סקרים אלה מבוססים על עריכה של שני סקרים נפרדים, אחד בקרב האוכלוסייה היהודית והשני בקרב האוכלוסייה הערבית, ושיקלול תוצאות שני הסקרים. מתודולוגיה זו ידועה בשם “מדגם שכבות”. לאחר שאסביר את העקרונות הסטטיסטיים של מתודולוגיה זו אנתח דוגמה ספציפית של מדגם כזה שהוצג בערוץ 10.
היום הוא היום הגדול – היום האחרון לפני הבחירות בו מותר לפרסם תוצאות סקרים. אתמול בלילה (בשעה שאחרי חצות) עלה הסקר המסכם של עיתון הארץ לאתר. לכתבה צורפה דיאגרמת עוגה לפיה גוש השמאל זוכה ב-57% מהמנדטים/קולות, ומפסיד בבחירות. מבולבלים? בשעה שבע בבוקר הטעות כבר תוקנה. תודה לאיתי אשר ששלח לי את צילום המסך.
הקדמה – מדגמים וטעויות רשימה זו נכתבת שבוע לפני הבחירות לכנסת, אירוע המניב כמות גדולה למדי של סקרי דעת קהל. עם זאת, סקרי דעת קהל ומחקרים סטטיסטיים אחרים נפוצים למדי בכל ימות השנה. ברוב הסקרים המתפרסמים בעיתונות יש מידע כלשהו על “טעות הדגימה”, או “טעות הדגימה המירבית”. כך למשל, בסקר שבוצע על ידי חברת דיאלוג…
סקרים הם כלי מתודולוגי חשוב ורב עצמה, בעיקר במדעי החברה. באמצעות דגימה נכונה של חלק קטן מהאוכלוסיה, ניתן לאסוף מידע על אודות האוכלוסיה כולה, ומאוחר יותר ניתן לתרגם את המידע הזה לידע ולמדיניות. כל זה נפלא, אולם סקרים אינם כלי מושלם. הם חשופים להטיות רבות ולטעות סטטיסטית. כתבתי בבלוג רבות על אספקטים שונים של נושא…
בשבוע האחרון מתנהל דיון מעניין בין העיתונאי חנוך מרמרי והסטטיסטיקאי קמיל פוקס. הכל החל בסקר שערך פוקס ו תוצאות ראשוניות ממנו פורסמו בעיתון “הארץ” (אותו ערך מרמרי בעבר) בתאריך 6.8.2009. לפי הסקר שבוצע בפיקוחו של פוקס, 46% השיבו בחיוב על השאלה “האם הומוסקסואליות היא בעיניך סטייה?”. 42% השיבו שלא מדובר בסטייה. יתר הנשאלים השיבו שאינם…
Read More “קמיל פוקס וחנוך מרמרי מתדיינים על הטיות בסקרים” »
הנה סיבה מדוע כדאי לעקוב גם אחרי העיתונות המודפסת. ידיעה שהופיע בקצה מוסף הכלכלה של “ידיעות אחרונות” ביום הבחירות נשאה את הכותרת “המודעה התמוהה של חברת שחל” (לחצו על התמונה להצגה בגודל מלא). הידיעה מספרת של מודעה שפרסמה החברה העוסקת בתחום הטלרפואה, ובה התגאתה החברה כי סיכויי של מנוייה לשרוד לאחר אירוע לב גדול…
הבוקר התפרסם ב”הארץ” מאמר מאת פרופ’ יואב בנימיני, נשיא האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, שכותרתו “איך לקרוא את הסקרים?”. ארבעה ימים לפני הבחירות, וביום האחרון בו החוק מתיר פרסום פומבי של סקרי בחירות ותוצאותיהם, מפרט בנימיני סיבות אפשריות לשוני הגדול הנצפה כעת בין הסקרים השונים. סיבה אפשרית אחת, מסביר בנימיני, היא השפעה אפשרית של מי שמממן את…
בתאריך 29.1.2009 התראיינו שני סוקרים: מינה צמח ממכון דחף ואיציק רוזנבלום ממכון PORI בתכנית תיק תקשורת שהנחה עמנואל רוזן. נושא הראיון (איך לא?): סקרי הבחירות. להלן הראיון (שהועלה במקור באתר העין השביעית תחת הכותרת “טוטו בחירות“). לאחר שתצפו, תוכלו לקרוא כמה מלים משלי. תיק תקשרות 3-29.1.09 from the7eye on Vimeo. אני נוטה להסכים…