הנה סיבה מדוע כדאי לעקוב גם אחרי העיתונות המודפסת. ידיעה שהופיע בקצה מוסף הכלכלה של “ידיעות אחרונות” ביום הבחירות נשאה את הכותרת “המודעה התמוהה של חברת שחל” (לחצו על התמונה להצגה בגודל מלא).
הידיעה מספרת של מודעה שפרסמה החברה העוסקת בתחום הטלרפואה, ובה התגאתה החברה כי סיכויי של מנוייה לשרוד לאחר אירוע לב גדול פי 2.2 מהסיכוי של כלל האוכלוסיה. האותיות הקטנות שמודעה שלחו את המעוניינים למחקר המלא באתר האינטרנט של החברה.
כתבת ידיעות אחרונות, יהודית יהב, לא התעצלה ובדקה מה עומד מאחורי הנתון הזה. הנה ממצאיה:
א. מאחורי הפרסום עומד פרופ’ אריה רוט, מנהל המחלקה לטיפול מרץ לב בבי”ח איכילוב, אך גם היועץ הרפואי של חברת שחל.
ב. המחקר בדק רק את מנויי חברת שחל, ולא מנויים של חברות מתחרות.
ג. מנויי שחל אינם בהכרח מדגם מייצג של האוכלוסיה – כך אמר לגב’ יהב פרופ’ מוטי רביד, מנהל בי”ח “מעייני הישועה”. רביד הסביר מדוע מנויי חברת שחל שונים באופן מהותי מאלה שאינם מנויים, ולכן ההבדלים בינם ובין שאר האוכלוסיה לא בהכרח נובעים מעצם השירות של חברת שחל, וייתכנו גורמים נוספים המסבירים את ההבדלים.
יהודית יהב גם טרחה והביאה את תגובתו של פרופ’ אבינועם רכס, יו”ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, שאינו רואה כל בעיה אתית בפרסום, וגם את תגובת חברת שחל, שכמובן אינה רואה שום בעיה.
אז קודם כל, באמת כל הכבוד לכתבת יהודית יהב שעשתה היטב את עבודתה.
אני רוצה להוסיף עוד מספר הערות.
מעיון ב”פרטים הנוספים” שבאתר שחל (קובץ pdf), עולה כי כל עורכי המחקר הזה, פרט לאחד, הינם אנשי חברת שחל (אחד מהם הוא עובד של חברת הבת הגרמנית PHTS). האחד יוצא הדופן הוא פרופ’ דוד שטיינברג מהמחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת תל-אביב, שאין לי ספק בדבר יכולותיו כסטטיסטיקאי, אבל אני חייב להיות שהופתעתי במקצת למצוא את שמו מתנוסס על הפמפלט הזה.
אמנם, אין פסול בכך שחברה מסחרית תתמוך במחקר מדעי המקדם את מטרותיה (גילוי נאות: גם החברה שבה אני עומד תומכת במחקרים כאלה, ואני אף נוטל חלק בחלקם ומעורב בניתוח הסטטיסטי של הנתונים), כפי שאמר פרופ’ רכס. אבל רשימת עורכי הפרסום מעידה כי יתכן והגבול האתי נחצה.
פרופ’ רכס דיבר גם על המחויבות לאמת המדעית, ומחויבות כזו ההייתה צריכה להוביל להבהרה לגבי ההטיה האפשרית של הנתונים ופרשנותם. אני בטוח לחלוטין כי דברי פרופ’ רביד אינם מהווים חידוש והפתעה גדולה עבור מומחי חברת שחל. יתרה מזו – בידם היכולת לבדוק האם עצם המינוי עושה את ההבדל, או שמא באמת מדובר רק במשתנה מתווך (confounding variable). אני מניח שהם יודעים היטב שרק ניסוי מבוקר יכול להוכיח כי המינוי הוא אכן שמגדיל את סיכויי השרידות. אני לא אומר שטענת חברת שחל מופרכת לחלוטין, אבל יש כמה סימני שאלה.
נניח שסיכויי השרידות של הקהל הרחב הם 50 אחוז. אז מכך נובע שלמנויי חברת שחל יש סיכוי של 110 אחוז (50 כפול 2.2)לשרוד? אולי לא מובר בסיכוי אלא ב- odds?
יואב,
כן, אלה odds, עוד דבר שהם לא טרחו להבהיר במודעה שלהם, וגם לא בפרסום עצמו.
מה ההבדל בין Odds לסיכוי?
odds הוא יחס בין סיכויים. אם הסיכוי של חולה המטופל בשחל לשרוד הוא 0.6875, הרי שהסיכויים שלא ישרוד הם 0.3125. ה-odds הוא היחס בין 0.6875 ל-0.3125 כלומר 2.2.