חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

להשיב או לא להשיב

בפורום  תרבות עברית בתפוז מתנהל דיון תחת הכותרת “אני בסטטיסטיקה”. סיכום קצר: חברי הפורום מתפארים ומתגאים בסירובם לשתף פעולה ולענות לסוקרים, ואף מספרים כיצד הם מכשילים את הסוקרים בכוונה תחילה. להלן כמה ציטוטים:

  • לא רוצה לתת עוד מידע לאח הגדול
  • זה כיף לא לענות על חלק מהשאלות, סתם ככה… מאז ומתמיד אני עונה רק על שלוש עד ארבע שאלות מכל שאלון, למה? ככה. זה מצחיק אותי, זה משעשע אותי לחשוב אם כתוצאה מכך נזרק השאלון שלי, איך הדיוק ממלאים במקומי את השאלות החסרות ועוד ועוד
  • אני אומר להם על ההתחלה שהתשובה שלי לכל השאלות היא “כן”. ושיעבירו לאח הגדול מ’כפת לי?

והאמת – הדיון כאן הוא לא באמת על סטטיסטיקה, אלא על התרבות שלנו.

בשנת 1981 עלה ממדגם הבחירות שערך חנוך סמית עבור הטלויזיה הישראלית (אז היה רק ערוץ אחד) כי מפלגת העבודה ניצחה בבחירות. הנדגמים התבקשו להצביע בקלפי המדגם בדיוק כפי שהצביעו דקות אחדות קודם לכן בקלפי האמת.

שעות אחדות לאחר פרסום תוצאות המדגם, התברר כי תוצאות האמת בקלפיות ששותפו במדגם שונות באופן משמעותי מהתוצאות של קלפיות המדגם. כלומר – אנשים אשר הצביעו לליכוד בבבחירות, הצביעו בקלפי המדגם למפלגת העבודה. במלים אחרות: הם שיקרו לסוקרים. מה הם השיגו בכך? הם “דפקו” את הטלויזיה ואת חנוך סמית – שייצגו בעינהם את הממסד. הם גם הצליחו לגרום לשמעון פרס עוד מפח נפש אחד – שנאלץ לספוג את הפסדו בבחירות לאחר שכבר הוכרז כראש הממשלה הבא. כמו שנאמר – אין שמחה כמו שמחה לאיד.

יש הבדל גדול בין אנשים שאינם מעוניינים לשתף פעולה עם סוקרים, יהיו סיבותיהם אשר יהיו, ובין אלה המנסים להטעות בכוונה תחילה את עורכי הסקרים. אי שיתוף פעולה פאסיבי הוא אכן בעיה שעלולה לגרום להטיות חמורות בתוצאות המדגם (המקרה המפורסם ביותר הוא כנראה סקר הבחירות לנשיאות ארה”ב ב-1936 בהן התמודדו רוזוולט ולנדון). לא נעים, אך אין ברירה, ויש דרכים להתמודדות עם בעיה זו.

בבחירות האחרונות, לכנסת ה-16, שנערכו ב-2003, נתקלו מספר סוקרים, ובינהם פרופ’ קמיל פוקס, בתופעה המוזרה הבאה: מספר האנשים שהצהירו כי בבחירות הקודמות (אלה של שנת 1999) הצביעו לליכוד, גדול באופן משמעותי מהצפוי. על פי ההצהרות, הליכוד היה אמור לזכות בבחירות 1999 בכ-30 מושבים בכנסת, בעוד שבפועל הוא זכה ל-19 מושבים בלבד. כלומר: הנסקרים של 2003 לא אמרו אמת, במודע או שלא במודע, לגבי אופן הצבעתם בבחירות של שנת 1999.

פרופ’ פוקס, מבכירי הסטטיסטיקאים בארץ, פיתח שיטה סטטיסטית שהצליחה לתקן את ההטיה שנגרמה עקב דיווחים לא נכונים אלה, והצליח לחזות את תוצאות הבחירות של 2003.

נסיונות להטיה מכוונת  של תוצאות הסקר הם אופרה אחרת לגמרי. מטעי הסוקרים מתנהגים כטרולים באינטרנט: הם מנסים לגרום נזק לשם ההנאה שבדבר. דבר כזה עלול לגרום לפגיעה באנשים (גם אם מדובר “רק” במפח נפש שמעון פרס), ואף לנזקים כלכליים ונזקים אחרים שעלולים להגרם עקב החלטות המתבססות על אינפורמציה מוטעית. הטיעון שיקפוץ מייד: “אז שלא יסתמכו על סקרים” אינו קביל. הממשלה מקבלת החלטות רבות על סמך אינפורמציה הנאספת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – והחלטות מוטעות עלולות לגרום נזק לכל אחד מאיתנו. גם גופים פרטיים ראויים ליחס מכובד. אני לא חושב שמישהו מהמגיבים המכובדים בפורום, שצוטטו למעלה, היו מעלים בדעתם להכשיל אדם עיוור המגשש את דרכו ברחוב, בטיעון “שלא יסמוך על האנשים”.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 10 בפברואר  שם התקבלו 7 תגובות

אתגר  בתאריך 2/10/2005 11:26:00 PM

איזה שיטות טובות מומלצות

בשאלונים כדי למנוע תופעות כאלו, או לפחות לזהות אותן?

אודי  בתאריך 2/11/2005 5:16:59 PM

הזכות להרוס סטטיסטיקה

האדם המודרני מוצף בשאלות סקרים. אני חושב שפועל פה גם מנגנון טבעי דומה לזה שגורם לעובדים (במודע או שלא במודע) לחבל בציוד המשרדי (כ10% מאובדן הציוד מבחינה סטטיסטית הוא תוצאה של וונדליזם פנימי). כאשר מגיע מכון מחקר לשאול אותי על הרגלי הצריכה שלי, סביר להניח שמידע זה ישמש את הפרסומת הבאה, אנו בעצם עוזרים לבנות פרופיל נפשי של החברה לפני המותגים, מכיוון שאפשר להתייחס אל רוב הפרסום המודרני כדיסאינפורמציה, אני חשוב שזה תוצאה של דואליות בתהליך, אנחנו פשוט מחזירים בכלי היחיד שיש לנו.

יוכי  [אתר]  בתאריך 2/12/2005 10:28:40 AM

במלחמה

גם סטטיסטיקה היא עניין של פוליטיקה.ובמלחמה (פוליטית) כמו במלחמה: כל החטאים כשרים, גם חטא ההטעייה. מכיוון שתוצאות הסקרים משמשים כלי להשגת מטרות פוליטיות (כדי לקבוע מי יהיה “המועמד”, למשל, או לקבוע אסטרטגית פעולה וכיו”ב) – אז הנסקרים עושים בו שימוש דומה, אבל הפוך.
גרימת נזק לשם נזק היא כבר סיפור אחר, כמו שאודי הגדיר: וונדליזם פנימי.

אלון  בתאריך 2/19/2005 7:20:14 PM

הדור הבא?

גם בבחירות האחרונות לנשיאות בארצות הברית
הראה אותה הטייה. קרי אמור היה לקחת בקלות.. כבר שכחתם? יתכן ששיטות הסקירה הקיימות פושטות את הרגל. מה דעת המומחים?

דובי קננגיסר  [אתר]  בתאריך 5/24/2007 7:47:09 PM

פסססט! לא היו בחירות ב-2000

היו בחירות או ב-99′, או ב-2001 (לראשות הממשלה בלבד).

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 5/25/2007 9:05:01 AM

לדובי

תודה, תוקן.

תגובה