אלוהים משחק ביקום בקוביות
בעקבות ההתפתחויות הפוליטיות, נושא מפגש הזום האחרון של נסיכת המדעים היה “סקירה על סקרים”, ובו דנתי במשמעות של טעות הדגימה, הצגתי הטיות ומניפולציות אפשריות, וייעצתי מה כדאי לבדוק כאשר קוראים סקר. ניתן לצפות בהקלטת המפגש . למעבר ישיר להקלטה לחצו כאן. צפיה נעימה!
בסקרי מנדטים מה שחשוב לדעת זה עד כמה המנדטים המחושבים מתוצאות הסקר שונים מחלוקת המנדטים בתוצאות האמת. כמו כן חשוב לדעת מה קרה באמת למפלגות המתנדדות סביב אחוז החסימה. “טעות הדגימה” המדווחת באחוזים לא עונה לשאלות האלה.
בחודשים האחרונים, בעקבות ביקורת פוליטית בעיקרה, עברו אמצעי התקשורת בישראל לפרסם סקרי דעת קהל בהם נסקרת גם דעתם של ערביי ישראל, בניגוד לנוהג הקודם שבו נערכו סקרי דעת הקהל בקרב “האוכלוסייה היהודית הבוגרת”. סקרים אלה מבוססים על עריכה של שני סקרים נפרדים, אחד בקרב האוכלוסייה היהודית והשני בקרב האוכלוסייה הערבית, ושיקלול תוצאות שני הסקרים. מתודולוגיה זו ידועה בשם “מדגם שכבות”. לאחר שאסביר את העקרונות הסטטיסטיים של מתודולוגיה זו אנתח דוגמה ספציפית של מדגם כזה שהוצג בערוץ 10.
הסטטיסטיקה מבוססת על מדגמים. מדגם לא מייצג מוביל בדרך כלל להטיה בנתונים הנאספים ולמסקנות שאינן תקפות. לרוב אין זה מעשי לאסוף את כל הנתונים הדרושים למחקר מסויים ((למשל נתוני השכר של כל אזרחי מדינת ישראל)), ולכן יש להסתפק במדגם – כלומר בנתונים חלקיים. המדגם צריך לאפשר הסקה לגבי כלל הנתונים. אם המדגם אכן מאפשר זאת,…
אוכלוסיית ישראל גדולה בערך פי 2 מאוכלוסיית ניו זילנד. כדי לאמוד את מספר התומכים בראש הממשלה בישראל (עם טעות דגימה של כ-3%, וברמת סמך של כ-80%) דרוש מדגם מייצג בגודל של כ-500 איש (( המספר המדוייק הוא 457 )). מה צריך להיות גודלו של מדגם מייצג בסקר דומה בניו זילנד? שאלתי את השאלה הזו בסקר…
הקדמה – מדגמים וטעויות רשימה זו נכתבת שבוע לפני הבחירות לכנסת, אירוע המניב כמות גדולה למדי של סקרי דעת קהל. עם זאת, סקרי דעת קהל ומחקרים סטטיסטיים אחרים נפוצים למדי בכל ימות השנה. ברוב הסקרים המתפרסמים בעיתונות יש מידע כלשהו על “טעות הדגימה”, או “טעות הדגימה המירבית”. כך למשל, בסקר שבוצע על ידי חברת דיאלוג…
“ספקנים בפאב” הם מפגשים המיועדים לכל מי שמתעניין במדע, היסטוריה, פילוסופיה ובחינה רציונלית של המציאות. המפגשים מתקיימים בפאבים או במקומות אחרים שמאפשרים אווירה חברית ובלתי פורמלית, וכוללים בדרך כלל הרצאה ודיון. “ספקנים בפאב” נערך לראשונה בלונדון בשנת 1999, וכיום קיימות עשרות קבוצות ברחבי העולם. במסגרת הקהילה הספקנית בישראל קיימות ארבע קבוצות של ספקנים בפאב, בחיפה, תל-אביב,…
Read More “ספקנים בפאב – ערב הרצאות מיוחד לכבוד יום הסטטיסטיקה הבינלאומי” »
סקרים הם כלי מתודולוגי חשוב ורב עצמה, בעיקר במדעי החברה. באמצעות דגימה נכונה של חלק קטן מהאוכלוסיה, ניתן לאסוף מידע על אודות האוכלוסיה כולה, ומאוחר יותר ניתן לתרגם את המידע הזה לידע ולמדיניות. כל זה נפלא, אולם סקרים אינם כלי מושלם. הם חשופים להטיות רבות ולטעות סטטיסטית. כתבתי בבלוג רבות על אספקטים שונים של נושא…
בשבוע האחרון מתנהל דיון מעניין בין העיתונאי חנוך מרמרי והסטטיסטיקאי קמיל פוקס. הכל החל בסקר שערך פוקס ו תוצאות ראשוניות ממנו פורסמו בעיתון “הארץ” (אותו ערך מרמרי בעבר) בתאריך 6.8.2009. לפי הסקר שבוצע בפיקוחו של פוקס, 46% השיבו בחיוב על השאלה “האם הומוסקסואליות היא בעיניך סטייה?”. 42% השיבו שלא מדובר בסטייה. יתר הנשאלים השיבו שאינם…
Read More “קמיל פוקס וחנוך מרמרי מתדיינים על הטיות בסקרים” »
הנה סיבה מדוע כדאי לעקוב גם אחרי העיתונות המודפסת. ידיעה שהופיע בקצה מוסף הכלכלה של “ידיעות אחרונות” ביום הבחירות נשאה את הכותרת “המודעה התמוהה של חברת שחל” (לחצו על התמונה להצגה בגודל מלא). הידיעה מספרת של מודעה שפרסמה החברה העוסקת בתחום הטלרפואה, ובה התגאתה החברה כי סיכויי של מנוייה לשרוד לאחר אירוע לב גדול…