Skip to content

נסיכת המדעים

אלוהים משחק ביקום בקוביות

  • עמוד הבית
  • אודות נסיכת המדעים
  • ייעוץ סטטיסטי
  • מבוא לסטטיסטיקה
  • מצגות Presentations
  • יצירת קשר
  • Toggle search form

הסטטיסטיקן הראשי מדבר

Posted on 3 בדצמבר 200826 ביולי 2024 By יוסי לוי אין תגובות על הסטטיסטיקן הראשי מדבר

הסטטיסטיקן הראשי, פרופ’ שלמה יצחקי (שאינו סטטיסטיקאי במקצועו, אלא כלכלן), ערך היום מסיבת עיתונאים לרגל פרסום השנתון הסטטיסטי לישראל. אתם מוזמנים לקרוא את דבריו ב-Ynet. חלק מהדברים מתייחסים לנושאים סטטיסטיים, ובהמשך חורגים דבריו אל תחומי הכלכלה והמדיניות החברתית. התייחסות לדבריו מאת יוסי דהאן שמומלץ לקרוא מופיעה באתר “העוקץ”. ברצוני להתייחס כאן לדבריו הקשורים ישירות בסטטיסטיקה.

אומר פרופ’ יצחקי: “ההצלחה והכישלון של תכניות למלחמה בעוני תלויה בדיוק הטכני של שיעור העוני…אם רוצים אפשר גם לקבוע שכל תושבי המדינה עניים…מדידת עוני צריכה להיות מדוייקת כמו מדידת עושר או גובה“.

אכן, דברים כדורבנות. אבל אז ממשיך פרופ’ יצחקי ואומר: “שיטת המדידה הקיימת מקנה “עדיפות” למשפחות מרובות ילדים…בגלל שסופרים נפשות ולא בודקים את הצרכים שלהם, מובטח שמספר העניים יגדל מדי שנה, בלא קשר למדיניות הממשלה“.

ובכן, כמה דברים לידיעת פרופ’ יצחקי: קיימות מספר שיטות למדידת רמת העוני, ושיטת המדידה של הביטוח הלאומי – שהיא השיטה “הרשמית” – שמרנית למדי, ועל פי מדידות אחרות שעורכים ארגונים אחרים מימדי העוני בישראל רחבים הרבה יותר.

כמו כן, דבריו של יצחקי על העיוות הנגרם במדידת המוסד לביטוח לאומי עקב גודלן השונה של משפחות שונות. האם פרופ’ יצחקי עיין אי פעם בדו”ח העוני של המוסד לביטוח לאומי (קובץ pdf)? אילו עשה כן, היה ודאי יודע שקו העוני מחושב בנפרד לכל גודל של משפחה – קו העוני למשפחה בת נפש אחת שונה מקו העוני למשפחה בת 4 נפשות, וקו זה שונה מקו העוני של משפחה בת 8 נפשות. אין לינאריות. לנפש אחת קו העוני היה ב-2004 בגובה 1777 ש”ח, אך עבור משפחה בת 4 נפשות גובה קו העוני היה 4548 ש”ח, ולא 7108 ש”ח. משפחה בת 8 נפשות נחשת ל-“לא עניה” אם הכנסת המשפחה היא מעל 7391 ש”ח בלבד, ולא 14216 ש”ח – הקו שהיה צריך להתקבל אילו רק “ספרו נפשות בלי לבדוק את הצרכים שלהן“, כמו שחושב הסטטיסטיקן הראשי.

כמו כן, לא ברור לי איך “מובטח שמספר העניים יגדל מדי שנה“. זה כנראה דבר שברור לכלכלנים מסויימים, ואני איני כלכלן. אשמח להסברים.

ממשיך יצחקי ואומר: “כשמוסיפים מעט לקצבאותיהם של הקשישים, קו העוני יכול לרדת מכיוון שהם מאוד קרובים אליו“. ובכן, קו העוני נקבע כ-50% מההכנסה החציונית. כל סטטיסטיקאי יודע כי שינוי בערכן של תצפיות קצה אינו משנה את ערך החציון. איך העלאת הקצבאות לקשישים תוריד את קו העוני? זה יכול לקרות רק אם יותר ממחצית האוכלוסיה חיה מקצבאות זקנה. זה לא המצב כרגע, אז “התרגיל הזה שכבר נעשה לא מזמן”, לטענת הסטטיסטיקן, כנראה שלא היה ולא נברא.

אבל הסטטיסטיקן אינו רוצה שנבין אותו לא נכון: “אני בעד שיעזרו למבוגרים. אני לא מתנגד, בשום אופן, לסיוע לעניים, אני מותח ביקורת על דרכי המדידה ועל דרכי הסיוע שנובעות ישירות מהן. אני מתנגד בכלל למדידה של עוני ותומך במדידה של אי שוויון“.

ובכן, פרופ’ יצחקי, סטטיסטיקאי השומר על האינטגריטי המקצועי שלו לעולם לא יאמר  כי הוא מתנגד למדידה של תופעה מסויימת. אחד מתפקידי הסטטיסטיקה הוא לספק מדידות מדוייקות, או במלים מדוייקות יותר – לספק אמדנים מדוייקים לאנשי מקצוע. אם לא נמדוד את שיעור העוני – האם העוני ייעלם? כל בת יענה תאמר שכן, אבל אנחנו לא יענים. פרופ’ יצחקי הוא כלכלן ופוליטיקאי, ולכן כנראה קרוב יותר בהשקפותיו אל ציבור בנות היענה.

פורסם לראשונה בשתי רשימות נפרדות אתר “רשימות” בתאריכים 4 באוקטובר 2005 ו-28 בספטמבר 2005  שם התקבלו 2 תגובות

אבי  בתאריך 9/28/2005 4:23:08 PM

ללא נושא

לא כל כך הבנתי מה הוא מציע? במחקר שנערך לאחרונה אודות עוני אבסולוטי (עוני סל) נמצא שבישראל יש יותר עניים מאשר בבדיקה של עוני יחסי (50% מהשכר החציוני). כך שבישראל יש הרבה עניים לא משנה איך בודקים את זה
בדיקה של עוני יחסי מקובלת בכל העולם וגם האו”ם מקבל שיטה זו וטוען שהיא טובה יותר, שיטה זו מאפשרת לבדוק כמה אנשים נחשבים לעניים בחברה מסויימת, תוך הבנה שעני בשבדיה הוא לא עני ברואנדה, יש לו צרכים אחרים ומצבו שונה, אולם בחברה שבה הוא נמצא הוא נחשב לעני
אם נבדוק את ההבדלים בעוני במדינות המתועשות נמצא שאין הבדל גדול- בארה”ב ובבריטניה הן העוני היחסי והן העוני האבסולוטי גבוה לעומתן בשבדיה ובנורבגיה הן העוני היחסי והן העוני האבסולוטי נמוך
כמו כן לא הבנתי את טענתו על ישראל, בישראל רמת עוני גבוהה ופערים גבוהים, אך ישאל לא ענייה במיוחד, אם כי גם לא עשירה ברמה אירופאית

זוריק  בתאריך 10/10/2005 10:37:22 PM

תודה

פשוט ככה

כלכלה וחברה, מה אומרת הסטטיסטיקה, סקרים Tags:עיוות נתונים

ניווט

Previous Post: אז כמה יזכו בפרס הראשון בהגרלת 50 המליון?
Next Post: פרס נובל למתמטיקה

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  • תכנים נוספים בנסיכת המדעים
  • ערוץ היוטיוב של נסיכת המדעים 
  • נסיכת המדעים בפייסבוק
  • חפירות על סטטיסטיקה
  • תכנים מומלצים ברשת בנושאי סטטיסטיקה ו- Data Science
  • Privacy policy
  • מה אומרת הסטטיסטיקה
  • כלכלה וחברה
  • בריאות
  • ביוסטטיסטיקה
  • האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה
  • נשים בסטטיסטיקה
  • סטטיסטיקה רעה
  • אותי זה מצחיק
  • בנימה אישית

Copyright © 2025 נסיכת המדעים.

Powered by PressBook WordPress theme

This website uses cookies to improve your experience. We'll assume you're ok with this, but you can opt-out if you wish.Accept Read More
Privacy & Cookies Policy

Privacy Overview

This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary
Always Enabled
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Non-necessary
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
SAVE & ACCEPT