לרשימתי על מחקר האוצר התקבלו שתי תגובות. להלן תגובתי לתגובות אלה.
להזכירכם, טענתי כי מחקר האוצר, הטוען כי העלאת שכר המינימום תביא להגברת האבטלה הוא בעייתי, וזאת ממספר סיבות:
1) המדד העיקרי עליו מסתמך האוצר, היחס בין שכר המינימום לשכר הממוצע, משקף דווקא את התנודות בשכר הממוצע ולא את השינויים בשכר המינימום, המתעדכן רק אחת לשנה או שנתיים. עליה ביחס זה נובעת בדרך כלל מירידה בשכר הממוצע, ולא מעליה בשכר המינימום.
2) מחקר האוצר הוכיח כי קיימת קורלציה בין יחס שכר המינימום והשכר הממוצע לבין שיעור האבטלה, אך הקורלציה עצמה אינה מעידה על סיבתיות, וייתכן בהחלט כי השינוי ביחס השר נגרם על ידי השינוי בשיעור האבטלה, ולא להיפך כפי שהאוצר טוען.
3) עורכי המחקר בחרו להתמקד בתקופת זמן קצרה יחסית לתקופת הזמן בה נהוג שכר המינימום, למרות שהנתונים ברשותם.
4) לאורך כל המחקר מוצגים נתונים בצורה מסולפת ומעוותת, כדי לנסות ולהדגיש את דעתם של עורכי המחקר, ונוצר בי הרושם כי דעתם נקבעה מראש.
כתב ליאור: “ניראה שאתה עושה סאלטות באוויר כדי לספר לנו מדוע המסמך בעייתי”
ובכן, מה לעשות, והמסמך באמת בעייתי, ואני משוכנע כי לו הוגש מסמך זה לפרסום בכתב עת מדעי, היה המאמר נדחה על הסף על ידי העורכים, ולו רק בגלל המניפולציות שנעשו בהצגת הנתונים, והסקירה הבלתי מאוזנת של העבודות הקודמות שנערכו בנושא זה.
כמו כן כתב מרק ק. כי הצגת בעייתיות אין בה כדי להפריך את הטענה.
ובכן, חובת ההוכחה מוטלת על בעל הטענה. אני לא מתיימר להפריך את טענת האוצר. אני טוען כי טענת האוצר אינה תקפה מלכתחילה, כיוון שלא הוכחה כלל – הוכחה שגויה אינה נחשבת להוכחה.
בהחלט ייתכן כי טענת האוצר נכונה, והעלאת שכר המינימום תגרום לנזקים. אולם, ייתכן גם כי האוצר טועה. האוצר לא הוכיח את טענתו. נקודה. ולכן טענת האוצר נותרת בגדר השערה בלבד.
ממשיך מרק וכותב: “בהחלט יתכן שהמתאם הזה מקרי או שהמדגם לא מספיק גדול”. כבר הסברתי את ההבדל בין מתאם לסיבתיות, ולא אחזור על כך שוב. ולגבי ה”מדגם”, כפי שהסברתי, לא נעשה כאן מדגם. נלקחו נתונים חלקיים – הנתונים הנוחים לאוצר. שכר מינימום נהוג בישראל מראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. האוצר בחר להתעלם מנתונים של 20 שנה, בהם לא עלתה האבטלה למרות הנהגת שכר המינימום ועלייה בגובהו של שכר זה. מרק תומך בטענת האוצר כיוון שזהו “הטיעון הרציונלי היחיד בשטח”. אבל הטיעון של האוצר אינו רציונלי, מה לעשות.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 2 בדצמבר 2004 שם התקבלו 7 תגובות
רוני ה. [אתר] בתאריך 12/2/2004 7:16:13 PM
אני לא חושב שצריך לבוא בטענות אל האוצר
מחלקת המחקר באוצר היא זעירה, והיא חוקרת מה שהשר הממונה מבקש לחקור. הבעיה בישראל היא שאין מכון מחקר אובייקטיבי שיזום מחקרים כלכליים. חוץ מהאוניברסיטאות, המחקר הכלכלי בארץ מרוכז רובו ככולו בבנק ישראל, וזאת שגיאה כי נושאי המחקר שלהם מוגבלים (בעיקר למדיניות מוניטרית) וגם הם לא תמיד אובייקטיבים.
ליאור בתאריך 12/3/2004 2:00:31 AM
ללא נושא
יוסי, כתבתי שזאת זכותך להצביע על כשלים במחקר, כמו כן הסכמתי איתך לגבי אחד מהם. עדיין אשמח לשמוע מה האלטרנטיבות שאתה מציע לגישת האוצר.
ד”ר בר ביצוע בתאריך 12/3/2004 10:20:50 AM
ללא נושא
הבעיה היחידה עם כל זה היא שחובת ההוכחה צריכה להיות מוטלת על אלו התומכים בהחלת והגדלת שכר המינימום ולא על אלו המתנגדים לו.
כזכור, שכר המינימום הוא סוג של התערבות ממשלתית שנועדה להשיג תוצאות מסויימות. גישה רציונלית לדבר מחייבת את *המצדדים* בחוק לבסס את טענותיהם:
א. מהן התוצאות אותן אמור להשיג החוק
ב. כיצד יאפשר החוק את השגתם
ג. האם ישנן תופעות לוואי, ואם כן, האם השפעתן איננה חמורה יותר מאותן תוצאות חיוביות שביקשנו להשיג
דומני שגם מצדדי החוק הנלהבים ביותר מבינים שיש תופעות לוואי והדבר ניכר בעצם ההצעה שהרי איש איננו מציע להעלות את שכר המינימום לאלפיים דולר, או חמישים אלף. (ומדוע לא בעצם?).
בתחום התוצאות החיוביות מעניין לציין את הנתון שמובא במחקר על אחוז הנמוך של עניים בקרב מקבלי שכר המינימום (פחות מחמישית). בניגוד למצגת השווא של ההסתדרות, שכר המינימום איננו בעיה של עניים משום שרוב העניים אינם עובדים.
מרק ק. בתאריך 12/3/2004 12:18:45 PM
ללא נושא
1. מצטער, אבל הכרתי את הפילוסופיה המדעי ת מלמדת אותי שיש בהחלט תחומים שבהם מסתפקים בהוכחות אמפיריות גם בלי לקבל תשובה לש אלה למה. לדוגמא חוקי ניוטון. היום אנחנו יודעים שהחוקים הקשורים במהירות וגרביטציה היו מוטעים, אבל במשך יותר ממאה שנים השימוש בחוקים האלו היה מספיק טוב למרות שלא הוכחו (או שההוכחות היו מוטעות). ההוכחה האמפירית לקשר בין שכר המינימום לאבטלה היא ה”חוק” היחידי שעומד בפנינו היום (מאחר שההסתדרות לא טורחת להציג מחקרים סותרים) והטענה שצריך להראות הוכחה תיאורטית לנכונות התוצאות לטעמי היא מוזרה, שקולה לסירוב של פיזיקאי להכיר בכך שמשקל הפרוטון הוא פי ~1800 ממשקל האלקטרון עד שלא יסבירו לו למה.
2. המחקר מציג בנספח (עמודים 21 והילך) שיש מתאם בין העלאתו היחסית של שכר המינימום לבין גידול באבטלה ברבעון שלאחריו, כלומר לםי המחקר יש סיבתיות. אני לא סטטיסטיקאי לכן אין לי מושג אם החישובים תקפים אבל כמו שהעיר עוזי ו. בתגובה לפוסט הקודם בכל מקרה חסרים למשוואה הרבה נתונים על גורמים אחרים שיכולים להשפיע על מצב האבטלה. האם זה הופך את המחקר ללא תקף? יתכן אבל מישהוא צריך לנמק למה ועד עכשיו לא שמעתי על אחד כזה. (כלומר יתכן באופן תיאורטי שהגורמים שעוזי מצביע עליהם אין להם שום השפעה)
3. כמו שכותב דר בר ביצוע, על ההסתדרות להציג את המחקרים שלה שמצדיקים את ההעלאה ומראים שבעיקבותיה המשק יצמח. כל הדיון פה מסתמך על נכונות טענות ההסתדרות, אבל איפה ההוכחה? (ונא להכניס את כל הגורמים שהזכיר עוזי לתוך ההוכחה). מה הטעם לתזז את כל המשק פעם בשנה למשך 4 שנים אם בכלל אין תועלת במהלך?
4. השאלה הבסיסית והדבר הבסיסי ביותר שמפריע לי במסע הפרסום של ההסתדרות הוא המטרה. מה המטרה של הגדלת הצמיחה? האם היא הקטנת האבטלה, או הקטנת העוני, או הקטנת רמת האי שיוויון במשק או ….. . להבנתי יתכן בהחלט שאותו גידול בצריכה שיבוא יגרום להגדלת הכנסותיהם של העשירים המופלגים בעלי החברות ולא ישנה במאום את מצבם של הילדים העניים (וכמעט בטוח שירע מאחר שכמו שכתבתי בפוסט הקודם העלאת מיסים או אינפלציה יהיו תוצאות די ברורות של הגדלת שכר המינימום בגלל ריבוי עובדי שכר המינימום במגזר הציכורי) האם גם אז תתמוך בהגדלת שכר המינימום?
5. בהמשך לארבע. יתכן שהמחקר אכן שגוי וההסתדרות צודקת בטענתה. אבל יתכן שיש כלים יותר יעילים להגיע לאותה מטרה, כמו הורדות מיסים (או הגדלת נקודות זיכוי) או מימון ציבורי לפרויקטי תשתיות עתירי עבודה כמו סלילת מסילות רכבת. אבל כשאין מטרה, פרט להיבחרותו של פרץ לראשות העבודה, אין דרך להציע אלטרנטיבות רלבנטיות.
אבי [אתר] בתאריך 12/3/2004 3:06:32 PM
ללא נושא
לגישות כלכליות אחרות ולהוכחות שהעלאת שכר לא גורמת לאינפלציה באתר
http://bnarchives.yorku.ca/archive/00000059
רוני ה. [אתר] בתאריך 12/3/2004 3:28:09 PM
תגובה קצרה לעצם הענין
אני לא חושב שיכולה להיות מחלוקת ששכר מינימום מגדיל את האבטלה ומצמצם את התעסוקה. כל מי שלמד מקרו א’ יכול לצייר את הגרף של ביקוש והיצע לעבודה ומה עושה קביעת שכר מינימום. לדעתי אין שום דרך בעולם לטעון ששכר מינימום מגביר את התעסוקה.
בנוסף לזה, שכר מינימום מעוות את תמונת התעסוקה במשק, מפני שכשיש שכר מינימום, אנשים לא בוחרים נכון את העיסוק שלהם. כאשר יש מצב שבו הרבה מקומות עבודה מציעים את שכר המינימום, אנשים יבחרו בעבודה על פי שיקולי נוחות, כלומר בעבודות הקלות פיסית והקרובות לבית ולא באלו שהמשק צריך.
אני חושב שהטענות בזכות שכר מינימום הן שתיים. האחת – ברוב ארצות העולם יש שכר מינימום וברמות מסויימות אפשר לחיות עם זה. השניה – השגת קיום מינימלי בכבוד. אבל מעבר לזה, אני חושב שהטענות על הגדלת הצמיחה הן דמגוגיה.