נסיכת המדעים

את רוב השבוע האחרון ביליתי בוושינגטון, בפורום הסטטיסטי המשותף השנתי של DIA ו-ה-FDA. הכנס עסק, מן הסתם, בנושאים סטטיסטיים הקשורים בפיתוח תרופות, ואחד המושבים בו עסק בדרכים הראויות להצגת נתונים קליניים, ובעיקר הגצה גרפית שלהם.

הרצאת הפתיחה של המושב הייתה יוצאת דופן, והכותרת שלה הייתה "Presenting Risk Data to Lay Audience" (כלומר, הצגת נתוני סיכון להדיוטות). המרצה, ד"ר מוניק מיטשל טרנר, מנהלת המכון לחקר תקשורת סיכונים באוניברסיטת מרילנד  שעשעה אותנו כאשר סיפרה כי כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"C אינם יודעים לעשנות על שאלות כגון: "הסיכון לחלות במחלה X הוא 1 ל-100, במחלה Y הסיכון הוא 1 ל-1000, והסיכון לחלות במחלה Z הוא 1 ל-10000. באיזה מחלה הסיכון לחלות גבוה יותר?", או "אם הסיכון לחלות במחלה X הוא 1 ל-20, מהו הסיכוי באחוזים לחלות במחלה זו?".

כולנו גיחכנו, אבל האמת מאחורי הנתונים האלה עצובה. מיטשל הסבירה כי לאנשים בעלי כישורים מתמטיים וסטטיסטיים טובים יותר יש הערכה (perception) טובה יותר של הסיכונים הבריאותיים העומדים בפניהם. עקב כך הם לסוגלים להחליט החלטות טובות יותר הקשורות לבריאותם, וכך הם נהנים מבריאות טובה יותר ומחיים ארוכים וטובים יותר. לעומתם, יש מי שיותר מוטרדת מנזקי רעש שעלולים להזיק לעובר שלה מאשר מנזקי הסיגריה שהיא מעשנת.

אז כאשר שואלים בבוז "מי צריך מתמטיקה?", ומוחאים כפיים לדמות הקולנועית שגילמה קתלין טרנר, שהצהירה כי מעולם לא נאלצה לפתור משוואה אחרי סיום הלימודים בתיכון (ראו את התגובה של אסף ברטוב לרשימה "מי צריך מתמטיקה" תחת הכותרת "הרבה מתמטיקה לא צריך" ואת תגובתי מייד לאחר מכן), מחמיצים נקודה חשובה. כישורים מתמטיים וסטטיסטיים הינם חיוניים.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 8 במרץ 2007 שם התקבלו 4 תגובות

tur  בתאריך 3/8/2007 7:43:42 PM

תראה…

באופן עקרוני אני מבכים לחלוטין ויש צורך במתמטיקה, ואפילו הרבה מתמטיקה, כדי להבין את העולם בימיניו.
אבל מה שמלמדים זה לא מה שצריך.
בסטטיסטיקה לא נוגעים עד לאוניברסיטה, אבל במספרים מרוכבים, חשבון אינפנטסימלי, וגיאומטריה אנליטית, שמעטים באמת צריכים, מלמדים וגם מלמדים.

auai  [אתר]  בתאריך 3/8/2007 11:52:21 PM

ח…הייתי אומר שהמרצה קצת מתבלבלת,

זה לא 50% זה 1 ל-2
אבל עכשיו ברצינות, אמנם נחמד להרגיש חכמים עלאק, אבל זה שטויות לא נכונות.

ליאור  [אתר]  בתאריך 3/9/2007 1:40:35 AM

המתמטיקה יפה למוח

המתמטיקה חשובה בגלל שהיא משפרת את כוח המחשבה ואת היכולת של המוח להבין ולנתח. לא בגלל שהיא עוזרת לנו לחשב את העודף במכולת (או את הסיכוי לחלות במחלה מסויימת, לצורך העניין).

באתר "נגיסה מהתפוח" פורסמה התייחסות לרשימה זו 
בתאריך 3/11/2007 12:08:16 PM

נגישות למאותגרי מתמטיקה!

הנה מנגנון CAPTCHA פשוט להחריד ונגיש לחלוטין. לאנשי הסיפור האמיתי, כל הכבוד לכם או למי שבחר לפתח את הפיצ'ר הזה כך. ולבזק – אני בטוחה שאף אחד לא יכעס אם תקבלו השראה.
והנה תשובה לשאלה למה צריך לדעת מתמטיקה 😉
המשך…

לא, לא מדובר כאן בפרסומת לרשת חנויות, אלא בשעשועון טלוויזיה עתיק יומין.

המתחרה ניצב בפני שלוש דלתות. מאחורי אחת הדלתות נמצאת מכונית, ומאחורי שתי האחרות – עזים. אם המתחרה יצליח לנחש היכן מסתתרת המכונית, הוא יזכה בה.

המשחק מתנהל בשני סיבובים. בתחילה, המתחרה בוחר באחת הדלתות. בתגובה, פותח המנחה (ששמו בגרסה האמריקאית היה מונטי הול, ומכאן נודעת הבעיה בשם Monty Hall Problem) את אחת משתי הדלתות האחרות, ומראה למתחרה כי מאחוריה מסתתרת עז.

כעת ניתנת למתחרה האפשרות לשנות את בחירתו הראשונית: הוא יכול לדבוק בדלת הראשונה שבחר, או לעבור לבחירה בדלת השלישית, שלא הוא בחר ומונטי לא גילה לו מה יש מאחוריה.

לכאורה, מה זה משנה? יש שתי דלתות, מאחורי אחת מהן יש מכונית, מאחורי השניה אין, והסיכויים הם 50:50. אז זהו, שלא. זה כמו לומר שמחר או שירד שלג בתל-אביב, או שלא, ולכן הסיכויים לירידת שלג בתל-אביב מחר הם 50:50.

צריך לזכור שכאשר מונטי פתח את אחת הדלתות, הוא ידע מראש כי מאחוריה אין מכונית, וניתן לנצל אינפורמציה זו כדי להסיק שהסיכוי כי המכונית נמצאת מאחורי הדלת השלישית הוא 2/3, ולכן כדאי למתחרה לשנות את בחירתו הראשונית.

מי שמעוניין בהסבר מתקדם יותר מוזמן לעיין בדף ההסבר של פורום המתמטיקה באוניברסיטת דרקסל (אנגלית) או בויקיפדיה בעברית.

אני משוכנע שכל ההסברים לא משכנעים. ניסיתי להסביר את הנקודה העדינה בהמון דרכים ואפשר לכתוב ספר על הנושא (ומישהו כבר כתב ספר כזה). בשנת 1994, כאשר לימדתי את הקורס "מבוא לסטטיסטיקה והסתברות" הקדשתי שעה שלמה לבעיה הזו. הזמנתי סטודנטים לעלות לבמה ולשחק במשחק, וערכנו רישום של ההצלחות בניחוש לפי אסטרטגיית הניחוש (שמירה על הניחוש הראשוני או החלפה). המדגם אמנם היה קטן ובכל זאת הסתמן יתרון לאסטרטגיית ההחלפה, אך לא כל הסטודנטים השתכנעו והמשיכו להתווכח איתי אחרי השיעור. (הקורס ההוא צולם על ידי אגודת הסטודנטים, וייתכן כי עדיין ניתן לצפות בקלטות בספריית האוניברסיטה העברית). ניסוי דומה נערך באתר של אוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו. אתם מוזמנים לשחק בעצמכם, וגם לעקוב אחרי סטטיסטיקת הניצחונות. בהצלחה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 5 במרץ 2007  שם התקבלו 16 תגובות

דרומי  [אתר]  בתאריך 3/5/2007 10:23:59 PM

אין חיה כזאת

אחרי אינסוף הסברים בויקיפדיה, ואחרי שראיתי תוכנה סטטיסטית מפיקה תוצאות מתאימות, השתכנעתי שכנראה האמת המתמטית בצד שלכם.
אבל בכל זאת, לא יכול להיות…

גיל  בתאריך 3/5/2007 10:26:25 PM

יש דרך טובה לשכנע אנשים

ההוכחות המתימטיות טובות ויפות אבל לא אינטואיטיבות.
הדרך הטובה ביותר לשכנע אותם היא לומר להם שידמיינו שיש 100 דלתות ולא 3, ושיש מכונית מאחורי אחת מהן. הם בוחרים דלת, ואז אתה מספר להם שפותחים בפניהם 98 דלתות כשבכולן יש עיזים. האם גם אז הם עדיין יעמדו על דעתם לא לשנות את הבחירה שלהם? ברור שלא, כי הם מבינים שמתוך 100 דלתות הסיכוי המקורי שלהם לנחש איפה הייתה המכונית די קטן.
כשיש רק 3 דלתות הסיכויים קרובים מדי, ולכן על ידי דוגמא מוגזמת קל להם לראות את ההיגיון מאחורי זה.

קורא  בתאריך 3/5/2007 11:53:39 PM

הסבר קל

נביט במשחק הבא: מטרת המשחק: להחזיר באס לב, והמשחק מתנהל כך:
בשלב ראשון אתה בוחר קלף אחד מתוך חפיסה (מבלי לראות את הקלף).
בשלב שני, אני מביט בכל הקלפים, בוחר אחד ומראה לך את כל הקלפים האחרים ואכן אף אחד מהם אינו אס לב.
השאלה עכשיו היא: אצל מי יש סיכוי גבוה יותר שנמצא האס לב? אצלי או אצלך?
אם אצלי ברור שכדאי לך להחליף.
(פתרון זה דומה מתמטית להצעה להביט במאה דלתות, אך משכנע יותר אנשים עם פחות רקע מתמטי)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 12:19:55 AM

100 הדלתות

גם את זה ניסיתי… עדיין יש כאלה שלא משתכנעים

גיל  בתאריך 3/6/2007 3:45:28 AM

יש עוד כמה טכניקות

שמוזכרות בויקיפדיה האנגלית:
http://en.wikipedia.org/wiki/M….Increasing_the_number_of_doors
מעניין שכשכותבת טור מפורסמת פירסמה בעיתון את הבעייה ב1990, מאות מתמטיקאים כתבו לה בתגובה שהיא טועה ומטעה את הציבור.

אורן  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 9:17:30 AM

גם אני ניסיתי

להסביר את זה לאנשים בצורה אינטואיטיבית וגם בצורה פורמלית וזה קשה…
נדמה לי שלכן אני מכיר את הבעיה בשם monty holl paradox
ולא
monty hall problem
למרות שזה לא פרדוקס אמיתי, אנשים נוטים לראות בזה פרדוקס גמור.

דב  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 2:28:50 PM

אני עדין בטוח שהסיכוי הוא 50%

מדובר כאן על הסתברות מותנה, ולכן לאחר שנשארנו עם שתי דלתות הסיכוי של דלת כל שהיא הוא בדיוק 50%.
כל ההסברים הללו מתעלמים מכך שיש לנו מידע חדש ודלת אחת פתוחה ויש מאחוריה עז. אנו עכשיו בוחרים בין שתי דלתות שמאוחרי אחת מהן יש מכונית סיכוי ברור של 50%.

הלל כהן  בתאריך 3/6/2007 2:35:34 PM

ללא נושא

ההסבר הגראפי הוא זה ששכנע אותי.
http://math.ucr.edu/~jdp/Monty_Hall/Monty_Hall.html

עומר  בתאריך 3/6/2007 4:34:27 PM

לדב וליוסי

דב, יש שני מקרים: בחרתי וילון וניחשתי נכון (סיכוי שליש) בחרתי וילון וניחשתי לא נכון (סיכוי 2/3). כעת נפתח וילון עם עז. אם לא אעבור, הרי שבהנתן שנחשתי נכון אני אזכה בסיכוי 1, ובהנתן שניחשתי לא נכון אני אנצח בסיכוי 0 ולכן הסיכוי שלי לזכות הוא לפי נוסחת ההסתברות השלמה:
(1/3)*1+(2/3)*0=1/3
אותו חישוב מוביל לכך שאם אעבור סיכויי לזכות יאמירו ל-2/3.
יוסי: הבעיה במונטי הול טמונה במקום אחר לגמרי. היא נמצאת בשאלה – מה המשמעות של המושג "כדאי לעבור"? די ברור שמבינים זאת כתוחלת הרווחים, ולפיכך יש כאן נטיה למושג ההסתברות ה"אמפירית", כממוצע של מספר ההצלחות בניסויים החוזרים על עצמם. אבל שווה בנפשך מה היה קורה אילו במקום פרס היינו מציבים כיתת יורים מאחורי הווילון, כך שאם "הצלחת" אתה נורה למוות, ואם "לא הצלחת" תישאר בחיים. מה המשמעות של "כדאי לעבור" במקרה זה, בו ברור לגמרי שה"ניסוי" חוזר רק פעם אחת ויחידה?

איתן  בתאריך 3/7/2007 7:56:25 PM

לגבי ההסבר הגרפי (הלל כהן)

תמיד היה לי קשה עם זה…
אבל לגבי ההסבר הגרפי ב
http://math.ucr.edu/~jdp/Monty_Hall/Monty_Hall.html
האם לא נכון לומר כי העמודה השמאלית איננה מדויקת ואמורות להיות שתי עמודות במקומה
(כי למנחה יש שתי אפשרויות לסמן כוס שגויה)
ואז שוב ההסתברות יורדת לחצי???
אני אשמח להסבר מלומד…

אחד  בתאריך 3/11/2007 9:46:00 PM

כל זה נכון בתנאי ש..

המנחה מאולץ לבצע את הפעולה הנ"ל בכל מקרה, ואינו זדוני. צירוף של מנחה זדוני אם חופש בחירה מסבך את התמונה (למשל, המנחה עשוי ללפעול כך: לתת אפשרות נוספת רק אם המתחרה בחר נכון כבר בדלת הראשונה, או לפעול בשיטה זו בסיכוי גבוה יותר מאשר כשהמתחרה לא בחר נכון)

עומר  בתאריך 3/12/2007 3:48:10 PM

אחד, זה טוב ויפה,

אבל קל מאוד לבדיקה (במקרה שהמנחה "זדוני" כהגדרתך)….

גדי אלכסנדרוביץ'  בתאריך 4/22/2007 9:44:39 PM

מה לגבי ההסבר הזה:

נניח שהמנחה לא היה פותח דלת, אלא נותן לך לבחור אם אתה רוצה, במקום הדלת שבחרת, לקחת את מה שנמצא מאחורי שתי האחרות. האם כדאי להחליף?
נראה לי שכולם יסכימו שהתשובה היא חיובית (בהנחה שהמנחה תמיד מציע להחליף, ולא רק כשאתה בוחר את הדלת שמאחוריה המכונית) – הרי מקבלים כאן "2 במחיר 1", ולכן ההסתברות גבוהה יותר.
אבל אז צריך לשאול את מי שהשתכנע – מה בעצם ההבדל בין המקרה הזה, ובין המקרה שבו המנחה נותן לך לבחור את שתי הדלתות האחרות, אבל פותח את אחת מהן, שהיא ממילא חסרת ערך (ותמיד אחת משתי הדלתות חסרת ערך?)
התשובה היא כי אין שום הבדל – ונראה לי שאת זה יותר קל לעכל מאשר את הבעיה המקורית.

קתרינה  בתאריך 4/29/2007 3:54:41 PM

אפשר גם הפוך

לבקש מאנשים להיות בצד המנחה, ולבקש מהם לחשב – כמנחה – מה הסיכוי שהמכונית תשאר אצלם בכל תנאי ותנאי.
משום מה אנשים מוצאים את זה קל יותר להבין, כשהם הצד "היודע כל" והם מבינים מה המשמעות של החלפה של המתחרה.
בכיתב של סטודנטים לסטטיסטיקה, החישוב ההסתברותי מספיק לשכנע.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/29/2007 6:38:04 PM

קתרינה

רעיון מצויין!

זהר  [אתר]  בתאריך 7/13/2007 7:49:47 PM

הרבי אומר לקתרינה

קודם תכניסי את העז הביתה – שבועיים אחר כך תוציאי אותה

יום ראשון בבוקר, נמל התעופה "ליברטי", ניו-ארק, ניו-ג'רזי.

אני מכיר את המנטאליות האמריקנית. גרתי כאן כמעט ארבע שנים, אז אני לא יכול להיות מופתע מהמשפט הנצחי "I’m sorry, but there’s nothing I can do”’   ובכל זאת, לשמוע את המשפט הזה שלוש פעמים תוך פחות משעה, בשלוש סיטואציות שונות, ועוד לאחר שתים עשרה וחצי שעות טיסה, זה קצת מוגזם.

פעם ראשונה – התור לביקורת דרכונים, השעה שש בבוקר, זמן מקומי. משפחה ישראלית, אבא, אמא, שני ילדים קטנים, עומדת בתור שלא זז. יש להם טיסת המשך בשעה שבע. האם פונה לאחראית התור ומבקשת ממנה התחשבות כדי שיספיקו להגיע לטיסה הבאה. התשובה: "מצטערת גברתי, אבל אין ביכולתי לעשות דבר" . ברוכים הבאים לאמריקה. מתברר שאפשר לעשות משהו. התור מורכב ברובו מישראלים, שמאפשרים למשפחה להתקדם עד ראש התור, משם הוא מתפצל לתורים קטנים יותר שסדרם נשלט עלי יד הסדרנית האמריקאית. מקווה שהם הגיעו לטיסה בזמן.

פעם שניה. עברתי את ביקורת הדרכונים והמכס, ושמתי פעמי לרכבת הטרמינל, כדי לעבור מטרמינל C אליו הגעתי לטרמינל A, משם יוצאת טיסת ההמשך שלי. הסדרנית בתחנת הרכבת מודיעה לנו כי עקב עבודות תחזוקה, הרכבת הבאה לטרמינל A תצא רק בעוד כחצי שעה. יש רק רכבת אחת שנוסעת הלוך ושוב לאורך המסלול, ובקרוב היא תגיע מכיוון טרמינל A לכיוון מגרשי החניה ותחנת הרכבת, וכשתגיע לקצה המסלול תיסע בחזרה ותוכל לאסוף אותנו מטרמינל C לטרמינל A. כמובן, הגברת החביבה אינה יכולה להבטיח כי כאשר הרכבת תגיע בכיוון הרצוי כולם יוכלו לעלות לרכבת (בינתיים עוד ועוד אנשים מגיעים וממתינים בתחנה), והפעם אני באמת מאמין לה כשהיא אומרת שאין ביכולתה לעשות דבר. התכנית שלי פשוטה – אני אעלה על הרכבת כשתגיע, אסע עד לתחנה הסופית ואז אסע בחזרה – כך אבטיח את מקומי על הרכבת, ובכלל, עדיף לשבת בקרון מאשר לעמוד בתחנה מלאת המון זועם. הגברת מזדעזעת: "אתה לא אמור לעשות את זה!". אני חושב מהר ומודיע לה ששיניתי את דעתי, ואני רוצה לנסוע דווקא לחניון 4. אם כך זה בסדר גמור, היא מאשרת. ניצחון קטן על המערכת.

פעם שלישית. ביקורת הביטחון בכניסה לשער היציאה בטרמינל A. בטרולי שלי מתגלה קצף גילוח מסוכן. איש הבטחון אדיב אבל אינו יכול לעשות דבר. עלי להשליך את הקצף לפח או להפקיד את כל הטרולי בתא המטען של המטוס, שם כנראה הקצף מנוטרל. נפרדתי מהטרולי, מקווה שניפגש שוב בוושינגטון. (הרשימה נכתבה בניו-ארק, בינתיים הטרולי ואני הגענו בשלום ליעדנו המשותף).

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 4 במרץ 2007 שם התקבלו 3 תגובות

אורן  [אתר]  בתאריך 3/4/2007 9:57:41 PM

תודעת השירות

האמריקאית היא משהו מגעיל באדיבותו המזוייפת ונדמה לי שניו-ארק הוא המבחיל בנמלי ארצות הברית (טוב אני סתם אומר, כמובן).
אבל אני תמיד מקבל בחילה מכל דגלי הענק הממוסמרים לקירות ומהפוסטרים המטופשים של אנשי ביקורת בגבולות עם הכיתוב "in the service of our nation" או "the face of our nation" או גם וגם ובדיוק כמו שאתה אומר – המשפט השגור אצלם זה – ה"אני מצטער אבל אני לא יכול לעשות שום דבר (חוץ מלדקלם משפטים מטומטמים כמו רובוט)"

Duchess  בתאריך 3/4/2007 10:15:58 PM

🙂

שמחתי לשמוע שגם אתה וגם הטרולי הגעתם בשלום ליעדכם.
C תמרון יפה בטרמינל
🙂

עזי  בתאריך 3/5/2007 6:02:26 PM

לגבי "המגעילות האמריקאית"

יותר טוב שיגידו "זה מה יש" ישראלי?

כן. כה אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס של לשכת רוה"ח שהתקיים אתמול: "רוב העובדים שמקבלים רכב מהעבודה משתכרים סביב 8,000 שקל ברוטו, ולא יוכלו לספוג את תוספת שווי השימוש כתוצאה מהרפורמה". זה נשמע מאוד משכנע, והתאים היטב לדבריו של אוריאל לין, נשיא לשכות איגוד המסחר, שהסביר כי רכב צמוד מקבל זה שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית.

אבל ברוש הוסיף עוד כמה מלים:  "אצל עובד ברמות שכר כאלה, רוב הכסף הולך לצריכה. אין לו מנין לקחת עוד 600 שקל, ולכן זה מהר מאוד יגיע למעסיק".

בואו נעשה חשבון. ניקח את העובד שמרוויח 8000 ש"ח ברטו בחודש ולכן מקבל רכב צמוד כי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות רכב משלו. כיום נזקף לשכרו סכום של 1330 ש"ח בגין שווי השימוש ברכב, ועם סיום הרפורמה שווי השימוש יהיה 2770 ש"ח, כלומר הוא ישלם מס על סכום של 1440 ש"ח נוספים.

המס השולי של העובד הזה (לפני הורדת מס הכנסה המשולבת עם הרפורמה) הוא 29%, ולכן תוספת המס שישלם היא 417 ש"ח, לא 600. אז ברוש לא יודע חשבון? או שהוא התבלבל? או שאולי ברוש מדבר על העובד שמרוויח 16,000 ש"ח, ותוספת המס השולי שלו אכן תגיע ל-504 ש"ח בעקבות הרפורמה ועוד מאה ומשהו ש"ח לביטוח לאומי(שזה אמנם לא מס אבל ברוש ודומיו מתייחסים אליו כאל כזה) יביאו את התוספת שלו ל-600 ש"ח.

אז ברוש דואג כביכול לשכירים שמרוויחים קצת מעל לשכר הממוצע, אבל "שפת הגוף" שלו – מראה למי הוא דואג באמת.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בפברואר 2007  שם התקבלו 16 תגובות

אלון  בתאריך 2/27/2007 10:38:58 PM

ללא נושא

כ"כ התרגלנו לליסינג, שאף אחד לא שואל את המובן מאליו- מהי הזכות הקנויה של אדם המרוויח 8000 ₪ לחודש לנסוע ברכב חדש? אם אין לו כסף לצריכה, אליבא דברוש, הרי שממילא לא ניתן לצפות שינהג ברכב חדש.
הכשל של ברוש רק ממחיש את העיוות בשיטת הליסינג לכל פועל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 9:41:38 AM

אלון – נסחפת

לא מדובר על זכות קנויה אלא על שכר – זכותו של אדם לקבל חלק משכרו בצורת רכב, ואין כל בעיה שאדם ששכרו 11,000 ש"ח יקבל 8000 ש"ח + רכב ששוויו 3000 ש"ח לחודש, בתנאי כמובן שישלם מס כפי הנדרש.
הבעיה שלי היא בעיקר עם ברוש, שמנסה לאחז עיניים על ידי הפרחת נתונים לא מדוייקים, כאילו שאף אחד לא יכול לבדוק את מה שהוא אומר.
אני מאוד מתפלא שכל רואי החשבון שהקשיבו לדבריו לא עלו מייד על התרגיל השקוף שלו.

עומר  בתאריך 2/28/2007 11:44:13 AM

ההתייחסות הזו מצד ברוש

ברורה. החשש העיקרי בתחומים שונים הוא לא מהפגיעה באלו שמשתכרים שכר נמוך יחסית. גם אין חשש מפגיעה בבכירים, כי אלו פשוט זוכים לסל הטבות שכולל בתוכו גם שימוש ברכב. החשש העיקרי הוא מאובדן התמריץ לשכבת הביניים שהיא זו שמניעה את גלגלי המערכת, ולה גם יש אפשרות לקום וללכת למקום אחר. אני חושב שהחשש הזה מוצדק, ואני לא ממש מתרשם מהרפורמה החדשה הזו סביב הליסינג. יש לי תחושה ששכרנו כאן כחברה יצא בהפסדנו.

אלון  בתאריך 2/28/2007 1:58:29 PM

ליוסי

יוסי – אני כמובן מסכים עם דבריך.
הגבתי לפן אחר בדבריו של ברוש, הלוקח כמובן מאליו שהעובד יסע במכונית חדשה – כאילו מדובר בזכות לאוויר נקי – כך שה"עוול" (בהשתת מס כבד המונע מהעובד לממש זכותו זו) ברור, כביכול.

מירב  בתאריך 2/28/2007 2:37:18 PM

החישוב של ברוש דווקא נכון

תוספת של 1,440 ש"ח בחודש בשווי רכב צמוד, כאשר המס השולי הוא 29% וביטוח לאומי 12% נוספים, מביאים לכך שלעובד בשכר של 8,000 ש"ח תהיה תוספת מס של 590 (כמעט 600) ש"ח בחודש

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 2:40:12 PM

מירב

עד כמה שזה נשמע מוזר – ביטוח לאומי הוא לא מס.

עומר  בתאריך 2/28/2007 3:19:55 PM

יוסי,

ביטוח לאומי הוא דווקא כן מס כל יגיעה אישית, והוא מעלה את המס השולי בישראל בשיעור של כ-10 אחוזים.

מרזבאן  בתאריך 2/28/2007 4:41:19 PM

יוסי

בעיקרון אתה צודק,
אבל החישוב שהראתה מירב הוא סביר ביותר ואולי אחרי הכל לא היה כזה פגם בדבריו של ברוש, גם אם בו עצמו יש פגם…

שוקי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 10:02:23 PM

מירב

שכירים משלמים רק 5 אחוזים לביטוח לאומי ועוד 2.5 לביטוח בריאות. רוב התשלום לבט"ל גם מוכר לצורכי מס הכנסה, לכן זה יוצא קרוב יותר ל-4 אחוז מאשר ל-12 אחוז.

אבי  [אתר]  בתאריך 3/1/2007 9:01:12 AM

אכן צעד מטופש של ברוש

גם עובד שמרויח 16 אלף ברוטו מעדיף ליסינג על פני רכב פרטי. זאת, משום שרכב פרטי פירושו התחייבות של 120 אלף שקלים.
לעובד ברמת שכר כזו יש בדרך כלל משכנתא לא-פעוטה וקצת מבאס להוסיף עליה עוד התחייבות שש-ספרתית.

עומר  בתאריך 3/1/2007 12:03:54 PM

אתה מניח שרכב הליסינג הוא בגדר

תחליף לרכב חדש, מעין "או-או". זה ממש לא כך. אנשים רבים יעדיפו בהעדר ליסינג רכב ישן וקטן, או אפילו תחבורה ציבורית (במקרה שהעבודה נמצאת בקרבה יחסית והרכב אינו דרוש להם לצרכי עבודה ממש).
ולעניין המשכנתא ורמת השכר – לחלק לא מבוטל מהעובדים ברמת השכר הזו אכן יש משכנתא. אך קיימת בהחלט האפשרות שרבים מהם, במקום להתלבט בין התחייבות שש-ספרתית ליסינג או רכב משומש, ימכרו את הבית, יחזירו המשכנתא ויתחפפו עם המשפחה לאוסטרליה. אני לא ממש בטוח שהשיקול הזה נלקח בחשבון ע"י הממשלה…

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:16:27 PM

לשוקי

שכירים משלמים על שכר שמעל ל-4,500 ש"ח: 7% ביטוח לאומי ועוד 5% ביטוח בריאות ובסך-הכל 12% מספרים מדויקים ובדוקים שאפשר למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי.
וליוסי – אני לא יודעת למה התכוונת כששכתבת שביטוח לאומי הוא לא מס, אבל לצורך החישובים שעשה ברוש וכדי לדעת כמה יפסידו שכירים בגין העלאת שווי השימוש ברכב, יש להתחשב גם בו.

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:19:33 PM

לשוקי2

מה זאת אומרת התשלום לביטוח לאומי מוכר לצרכי מס הכנסה?
שכירים פשוט משלמים 12% על כל שקל שמעל ל-4,500 ש"ח, ואין אף זיכוי ממס הכנסה על זה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 2:01:40 PM

התפלפלויות מסים

באותה מידה שמחשבים מס בריאות במסגרת מאזן הרווח וההפסד של תשלומי המסים, אפשר גם להגיד כי מי שהנטו שלו יפחת ב-600 שקל (נניח), גם ישלם פחות מע"מ (כי הוא יוציא פחות כסף כל חודש, בהנחה שכל משכורתו הולכת לצריכה), וכך סך המע"מ שישלם יפחת בכמעט 90 ש"ח. ועוד לא דיברנו על כל מיני מסים עקיפים שמגולמים בצריכה.

מירב  בתאריך 3/6/2007 2:17:34 PM

ממש לא התפלפלות

מדובר בחישוב פשוט של כמה יפסיד עובד בנטו בעקבות העלאת שווי השימוש ברכב, כלומר בכמה יקטן השכר נטו שלו בעקבות המהלך. והחישוב הזה, מה לעשות, פשוט מאוד ומוביל למספר מסוים שאתה מתעקש למצוא סיבות למה הוא לא רלוונטי.
לפעמים יותר פשוט לומר "סליחה טעיתי" מאשר לחפש בכל דרך הצדקות לטענה שהעלית בפוסט הזה המבוססת על חישוב לא נכון שעשית (קורה ).
אגב, אינני נמנית כלל על חסידיו ומסנגריו של ברוש או של הצד שהוא מייצג (להיפך) אבל החישוב שהוא עשה הוא פשוט ונכון, בלי התפלפלויות ובלי משחקים חישוביים, כפי שאתה מתעקש לטעון בתגובותיך,

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 8:04:34 PM

מירב

המלה האחרונה נשארת שלך. לבריאות

הערה על הלוואות מסובסדות לסטודנטים למימון עלות שכר הלימוד

כאשר כתבתי את הרשימה הראשונה בנושא שכר הלימוד באוניברסיטאות, שהתייחסה למאמרה של מירב ארלוזורוב על המכוניות של הסטודנטים, לא התייחסתי לכל הטיעונים שהועלו במאמר ההזוי ההוא. אחת הטענות הייתה שסטודנט יכול לממן את ההעלאה של שכר הלימוד המוצעת על ידי האוצר במחיר "פחות מעלות מנוי לכבלים" – כך טען קובי הבר, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, תוך כדי נפנוף במחשבון שלו. " אם מממנים את כל עלות התואר, 42 אלף שקל, בהלוואה… לעשר שנים, בריבית מסובסדת, ללא ביטחונות, ועם לפחות שנתיים לאחר הלימודים שבהן אין צורך להחזיר את ההלוואה ", הסביר הבר, "ההחזר החודשי במשך עשר שנים יהיה 425 שקל בחודש", וכל מי שיודע לחשב יודע שמדובר בריבית של פחות מ- 4% בשנה, אכן, דיל לא רע, בהתחשב שכיום שער הריבית הבסיסי של בנק ישראל הוא 4.25%, ובזמן הראיון ההוא שער הריבית הבסיסי היה גבוה יותר. האמת, שעם הטיעון ההוא של הבר קשה להתווכח – אכן מדובר בסובסידיה משמעותית, והטיעונים היחידים שיכולים לעלות נגד הם טיעונים טכניים במהותם (איך ינוהל מנגנון ההלוואות, מי יממן אותו, מאיזה סעיף תקציבי תמומן הסובסידיה, ובכלל, מדוע לסבסד את שכר הלימוד באופן עקיף במקום באופן ישיר). ההצהרה ההיא של הבר הייתה למעשה סנסציונית – בכיר באוצר מצהיר על כוונתו לסבסד את מימון שכר הלימוד לסטודנטים.

אבל כמו כל הטיעונים האחרים שהועלו במאמר ההוא, גם הטיעון ההוא היה לא יותר מאחיזת עיניים במטרה להסיח את הדעת מהמטרות האמיתיות של הבר ושלוחתו מירב ארלוזורוב. הנה מה שאמר קובי הבר בראיון לעורך הכלכלי של ידיעות אחרונות, סבר פלוצקר, שהתפרסם במוסף הכלכלה של יום ששי, 23.2.2007. "מה עם הלוואות מסובסדות לסטודנטים למימון הלימודים?" שאל פלוצקר, והבר השיב: "שהסטודנטים יפנו לבנקים. יש בישראל שוק הון ואשראי פרטי המתפקד מצויין. האוצר יהיה מוכן, במקרים יוצאי דופן, להעניק סבסוד עקיף קטן. קטן מאוד."

ובכך קבר הבר גם את המודל האוסטרלי של הלוואות מסובסדות למימון שכר לימוד ("מימון שכר לימוד בהלוואות המדינה המוחזרות במיסוי" – קישור למסמך רקע באתר הכנסת – הלינק מת).

הערה על גובה שכר הלימוד הראוי על פי השקפת האוצר

ועוד חשבון קטן: אם כל עלות התואר היא 42,000 ₪, כפי שטען הבר בראיון שנתן לארלוזורוב,  הרי שמדובר בשכר לימוד של 14,000 ₪ לשנה.   אבל אצל פלוצקר מתברר שוב כי הבר לא באמת חשף אצל ארלוזורוב את מטרותיו האמיתיות. הנה דבריו של הבר כפי שהובאו בידיעות אחרונות: "שכר הלימוד לסטודנט ממוצע צריך להגיע, להשקפת האוצר, ל-18-20 אלף שקל לשנה". למה 18-20 אלף ₪? לא ברור, שכן כמה שורות לאחר מכן מוסבר כי שכר הלימוד הכולל המשולם על ידי הסטודנטים (במוסדות הזוכים לתמיכה מתקציב המדינה) הוא כ-1.25 מיליארד ₪ בשנה, ולדעת האוצר עליהם לשלם 2 מיליארד בשנה. כלומר, האוצר חושב שיש להעלות את שכר הלימוד ב-60%, לגובה של 16,000 ₪ בשנה. ואם הבר יצליח לחלוב מהסטודנטים עוד 20-40% (שמשמעותם רבע עד חצי מיליארד ₪ בשנה) למה לא לנסות את שיטת המצליח?

עכשיו אתם צריכים להחליט לאיזה קובי הבר אתם מאמינים – לזה שהתראיין לארלוזורוב או לזה שהתראיין לפלוצקר.

הערה בעניין גובה שכר הלימוד הראוי על פי אברהם שוחט

כפי שהבהיר הבר בראיון אצל פלוצקר, גובה שכר הלימוד הראוי בעיניו צריך להגיע ל-20,000 ₪ בשנה, ובקנה מידה כלכלי מדובר בכ-25% מהתמ"ג לנפש. השיקול של הבר פשוט – הסטודנטים צריכים להביא מהבית עוד שלושת רבעי מיליארד שקלים (לפחות), ויעלה כמה שיעלה. אף אחד לא צריך להתרגש מהלך המחשבה של החנווני הלאומי. הוא "לא ישפוך מיליארדי שקלים" על "המשאב היקר של ישראל", שהרי הוא ראש אגף התקציבים, ומתפקידו לחשוב רק על הטווח הקצרצר.

גם מאברהם שוחט וועדתו אל תצפו מחשיבה לטווח ארוך – הועדה הרי הוקמה כדי להצדיק את זריקת מסקנות ועדת וינוגרד לפח האשפה. ועדת וינוגרד, כזכור, הוקמה כדי "להציג דרכים ואמצעים שיבטיחו נגישות להשכלה גבוהה לכל צעיר וצעירה בישראל". ועדת וינוגרד הוקמה כדי לחשוב על הטווח הארוך. ועדת שוחט הוקמה כדי לפתור בעיות תקציביות, כך אמר בפירוש יו"ר הועדה, אברהם שוחט, בראיון למירב ארלוזורוב (אתם לא מופתעים, נכון?): " כל אחד מבין שיש בעיית מקורות. המקורות הם תקציבי ממשלה, 70%, שכר לימוד, 17%, והיתר מגיע מתרומות והכנסות האוניברסיטאות. ברור לכן שנושא שכר הלימוד הוא נושא מרכזי בדיונים במצב האקדמיה היום". שוחט, תסמכו עליו, יפתור את בעיית המקורות, והוא אכן מבהיר לארלוזורוב כי "שכר הלימוד באוניברסיטאות יצטרך להתייקר". "צריך לייקר את שכר הלימוד, כי אחרת אנחנו מחזקים את החזקים", אומר שוחט, כלומר, הורדת שכר הלימוד תפגע בסטודנטים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. ארלוזורוב קונה את זה, ועל זה כבר כתב ג'ורג' אורוול: "בערות היא כח".

הערה בעניין גובה שכר הלימוד הראוי

בעבר כתבתי כאן ששכר הלימוד הראוי צריך להיות בגובה של 5% מהתמ"ג. האמת, שלפתי את המספר הזה על פי תחושה, בעיקר מתוך השוואה למדינות אחרות (40% בארה"ב, 20% בבריטניה וקנדה, 12% ביפן, 13% בישראל לפני העלאת שכר הלימוד בעקבות מסקנות ועדת שוחט).

ישראל, שמשאבי הטבע שלה דלים ואוכלוסייתה מצומצמת, חייבת להשקיע במשאב האנושי שלה. הנגשת ההשכלה הגבוהה לכל אדם במדינת ישראל זה לא מותרות, אלא השקעה אסטרטגית חיונית, אפילו קובי הבר מבין את זה. הבר דורש מהאוניברסיטאות, בראיון לפלוצקר, בקרה תקציבית ושקיפות, וכאן אני דווקא מסכים איתו, אבל מה לזה ולגובה שכר הלימוד? שכר הלימוד צריך להיות בגובה כזה שכל סטודנט פוטנציאלי יוכל לממן אותו בכוחות עצמו. 5% מהתמ"ג, קצת יותר ממשכורת מינימום חדשית, נראה לי סכום סביר. נכון שמדובר במחיר מבצע, ושכר הלימוד הריאלי גבוה יותר. המדינה,כלומר אנחנו, נממן את ההפרש, ונקבל את מלוא ההשקעה בחזרה כאשר הסטודנט יסיים את לימודיו, ויתרום את חלקו לתוצר הלאומי.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 בפברואר 2007  שם התקבלו 10 תגובות

יובל  בתאריך 2/24/2007 2:57:38 PM

אחד הדברים שמדהימים אותי כל פעם מחדש

איך אנשי האוצר, ונאמניהם ב-The Marker, בכל פעם שהם רוצים לקצץ במשהו, מסבירים שאי אפשר להשקיע בזה כשמקצצים בקצבאות זקנה, ושהכסף העודף יזרום לעידוד השכבות החלשות.
רק שאנשי האוצר מעולם לא העלו קצבאות, או סייעו לשכבות החלשות. רק כאשר הממשלה כפתה זאת עליהם, לאחר תחמונים רבים, הצליחו להחזיר את הקצבאות שקוצצו (באופן "זמני" במקור). קיצוצי המס הולכים להטבות מס לעשירים, באופן קבוע.
ככה גם עם ההשכלה הגבוהה – מי שמאמין לאנשי האוצר, שהכסף שיחסך מההשקעה באוניברסיטאות ילך לשכבות החלשות – שיקום.

ערן בילינסקי  [אתר]  בתאריך 2/24/2007 5:56:30 PM

ועוד קצת דיפרנציאציה

מדוע ששכר הלימוד לא יהיה דיפרנציאלי לפי הפקולטות השונות (אשר יוכלו להתנהל כמשקים סגורים + עלות קבועה לאוניברסיטה אשר מכילה אותן)? מדוע צריכים תלמידי מדעי הרוח ומדעי החברה לממן את המעבדות היקרות של תלמידי המדעים המדויקים?

בתאריך 2/24/2007 9:31:34 PM

דיפרנציאציה?

1. מתכון לחיסול פקולטות קטנות ולא פופולריות.
2. עידוד כלכלי לבריחה מפקולטות יקרות (טכנלוגיות, קולנוע, רפואה).
3. "החלשת החלשים": הדרך לביסוס כלכלי עוברת, בד"כ, בפקולטות היקרות. מי ילמד בהן?

ליאור  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 12:26:19 AM

יוסי

כל הכבוד לך על העקביות במאבק נגד כוונות האוצר לרסק את ההשכלה הגבוהה.
אני לא מסכים עם הטענה ששכר הלימוד בישראל הוא נמוך ביחס למה שמקובל בעולם. זה אולי מה שרוצים באוצר שכולנו נחשוב, אבל זה פשוט לא נכון. אם אפילו אתה, שמדלג בקלילות מעל טיעונים פופוליסטיים לא מבוססים ושם עליהם שלט "זהירות מלכודת", לא מסמן את הנקודה הזאת אז כנראה שלמעלה באוצר מישהו עושה עבודה טובה (מבחינתו, לפחות).
על פי מיטב הבנתי, באירופה הלימודים הם בחינם ושכר הלימוד ממומן כולו על חשבון המדינה. באוסטרליה ויפן, שכר הלימוד הוא זול. בארצות הברית, שבה ההכנסה הממוצעת היא פי שניים מישראל, סטודנט יכול ללמוד באוניברסיטה מצויינת במחיר של 1000 או 1200 דולר לסימסטר, שזה בערך כמו שכר לימוד ישראלי. גם באוניברסטאות פרטיות סטודנט יכול לסיים את התואר בעלות כוללת של בערך 10,000 דולר. בנוסף קיימת רשת צפופה מאוד של מכללות איזוריות, שהלימודים בהן הם כמעט בחינם.
מי שהיה תלמיד טוב בתיכון יקבל פטור מלא משכר הלימוד בתוספת מלגת קיום נאה. כל זה בלי קשר למצבו הכלכלי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 8:59:05 AM

הבהרה לליאור

אני בפירוש לא טענתי ששכר הלימוד בישראל הוא זול, וגם לא נמוך בהשוואה למה שמקובל בעולם. ראה את "רשימת המכוניות".
שכר הלימוד בישראל דומה לזה של יפן, בריטניה, יפן וקנדה. זה לא זול. זה מצד שני גם לא יקר במיוחד לדעת האוצר, אבל דעתי שונה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 9:03:06 AM

תגובה לערן בילסקי

לא ברור לי על מה מסתמכת הטענה שלך. ניתן באותו אופן לשאול למה 150 תלמידי שנה א מתמטיקה צריכים להצטופף בכיתה אחת, ןכך לסבסד כיתה ממוצעת בפקולטה למדעי הרוח שמונה שישה סטודנטים.

ערן בילינסקי  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 10:02:47 AM

ב-י-ל-י-נ-ס-ק-י

(קופי פייסט לשם שלי זה כל כך מסובך? אגב, התגובה שלי משום מה לא הופיעה לאחר השליחה. התנצלותי אם היא מופיעה כעת פעמיים)
לא טענתי ממש טענה אלא הצעתי עקרון. אבל אני מסכים. הם לא צריכים. תנוהל כל מחלקה/פקולטה כמשק סגור. יתמכו חברות ההיי-טק בפקולטות המדעים המדויקים, חברות הביוטכנולוגיה במחלקות למדעי החיים, וקרנות ונדבנים שונים בפקולטות למדעי הרוח והחברה. יתומחר שכר הלימוד על פי עלותו בפועל ולא על פי ממוצע כללי. מי שרוצה ללמוד מקצוע יקר יצטרך להגיע עם כסף מהבית, לקבל מלגה אם הוא טוב מספיק לדעתו של מי שיש לו כסף לתת, או לקחת הלוואה אם הוא מאמין בעצמו ובסיכוייו להצליח במקצוע בו בחר.
אני מוכן להתפשר על תמיכה מינימלית מהקופה הציבורית לקיום פקולטות לא-פופולריות, אבל סבור שיש להכניס ענייני היצע וביקוש למערכת. מחלקה שאינה זוכה לפופולריות בקרב התלמידים וגם לא מושכת אליה קרנות, מממנים ונדבנים תצטרך להצטמצם. זה אולי לא נעים כשאתה מלמד אשורולוגיה באוניברסיטה העברית, אבל זה צריך להיות המצב.
אני לא אוהב דמגוגיה בסגנון "לרסק את ההשכלה הגבוהה", חלוקה ל"רעים" ו"טובים", וחבל שליאור השתמש במילים הללו (ועוד יותר גרוע אם הוא באמת חושב כך). האם אתם באמת סבורים שמישהו מנסה לרסק את המערכת? לשם מה? קונספירציה ליצירת אזרחים טיפשים שאפשר יהיה למכור להם יותר ויותר מוצרים בלי חוש ביקורת? תנו למי שלא מסכים עם ההשקפה שלכם קצת יותר קרדיט.
(כמובן שהכל בסופו של דבר נובע מהוויכוח הלא מוכרע בין חופש לשוויון ובין קפיטליזם לסוציאליזם. לא נכריע אותו כאן, אבל ראוי להציג את העמדה המתחרה בצורה הוגנת)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 10:49:53 AM

ערן

קודם כל, אני מתנצל על השיבוש בשם המשפחה שלך.
לטיעוניך:
אני לא מבין למה צריך להגדיר יחידה אקדמית כמשק סגור, ולא משנה אם מדובר ברמת המחלקה, הפקולטה, או האוניברסיטה.
אני טוען בפירוש את ההיפך: אסור שמערכת ההשכלה הגבוהה תתנהל כמערך עסקי של משקים סגורים. מדובר במשאב שיש להשקיע בו כספים מבחוץ, ואין רע בכך, כיוון שמדובר בהשקעה בעלת תשואה גבוהה ביותר.

ערן בילינסקי  [אתר]  בתאריך 2/25/2007 11:55:34 AM

אדרבא תשואה

(לא נורא, אני כבר רגיל. אולי אכתוב על זה רשומה אצלי, ואספר גם על אלו שמסווגים אותי כשמאלני ומאייתים "ביילינסקי" 🙂 )
האם *כל* מערכת ההשכלה הגבוהה נושאת תשואה גבוהה? איזו תשואה מקבלים מהמחלקות לספרות ולהיסטוריה? מדובר בתחומי ידע שאינם נושאים תשואה (או שמביאים תשואה ישירה/עקיפה קטנה) אלא מעשירים את הידע האנושי, שהוא דבר בעל ערך בפני עצמו, אך קשה לי לראות כיצד ניתן לכמתו במושגים פיננסיים.
הבעיה לדעתי היא שתארים במקצועות מסוימים (בעיקר במדעי החברה והרוח) הפכו לתחליף של תעודת בגרות כתעודת כניסה למקצועות מסוימים, וזאת בשילוב עם הנטייה היהודית ללמדנות. אנשים רבים לומדים תואר אקדמי כדי "להוכיח" למעבידים פוטנציאליים שהם עברו איזשהו רף נוסף, כאשר בפועל הם לא עושים כמעט שימוש בידע שלמדו.
על כן, אם אתה מסכים ש"תשואה" היא שיקול, הרי שיש טעם לבדוק אילו מקצועות לימוד מביאים תשואה גבוהה יותר מאחרים (ואיזה תחומים לא מביאים תשואה), ולא לממן מערכת מיון משוכללת (אם להקצין את זה לרגע). דהיינו, חזרנו לדיפרנציאציה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/26/2007 11:52:00 PM

ערן – אל תשים מלים בפי

תשואה היא מושג ערטילאי בהקשר הזה.
אני ממליץ לך לקרוא את מאמרו של יאיר ברק שהתפרסם היום בהארץ:
מה שטוב לבורסה ומלפפונים – לא מתאים לחינוך

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 בפברואר 2007 שם התקבלו 4 תגובות

מרזבאן  בתאריך 2/18/2007 10:33:07 PM

מבריק

מבריק ומקסים,
ובחיי, שאני לומד מתמטיקה שנה שנייה וזה היה לא טריוויאלי..

טלג  [אתר]  בתאריך 2/18/2007 11:58:25 PM

חמוד חמוד חמוד

אחלה ששיתפת, תודה יוסי 🙂

דובי  [אתר]  בתאריך 2/19/2007 8:32:18 AM

ללא נושא

אני מניח שגם אני למדתי "מתמטיקה חדשה", מה שמעלה את השאלה איך זה שאני מבין חשבון בסיסי כיום.
ועוד שאלה: איך למדו חיסור לפני זה?
אבל תמיד טוב להתקל במשהו חדש (אהם) של לרר.

ערן  בתאריך 2/19/2007 11:06:25 AM

יש בכלל דרך אחרת ללמוד מתמטיקה?

בעצם, איך לימדו חיסור לפני השיטה הזאת?

5 דברים? שלא ידעתם? עלי?

האמת, לא חשבתי שמישהו מתעניין, וגם לא עקבתי במיוחד אחרי כל הפוסטים האלה שנפוצו בבלוגוספירה כמו לחמניות אחרי הגשם, אבל כיוון שמוסיף ביקש החלטתי להיענות (באיחור אפנתי שבועיים וקצת). אז הנה, 5 דברים ש(אולי) לא ידעתם עלי.

• לקראת סוף כיתה יו"ד, כאשר תלמידי התיכון בו למדתי חולקו למגמות לקראת כיתה י"א, המורה למתמטיקה שלי הסביר להוריי כי אני "לא מתאים ללמוד 5 יחידות מתמטיקה". לדבריו, 4 יחידות מספיקות לי בהחלט, "קוראים לזה מגמה ביולוגית", אמר בביטול מה. דעתו של המורה הזה לא נתקבלה בסופו של דבר, ולמדתי במגמה הריאלית, עם 5 יחידות מתמטיקה (וכעונש, גם 5 יחידות פיזיקה). תיאוריית אי ההתאמה של אותו מורה זכתה לחיזוק בזכות ציון "לא מספיק" במתמטיקה שקיבלתי בסוף כיתה "א לאחר שמר רוטנברג תפס אותי 3 פעמים ברציפות ללא שיעורי בית, אבל בסופו של דבר הוכחתי שהצדק היה עימי.
• אחד הספרים היותר אהובים עלי הוא "100 שנים של בדידות". פעם, בראשית שירותי הצבאי, מצאתי את עצמי בחדר חולים למשך שבוע, וחומר הקריאה היחיד שברשותי היה ספר זה. אז קראתי אותו שוב ושוב, וכשהגעתי לסופו, פשוט חזרתי להתחלה והמשכתי לקרוא. לא נמאס לי.
• אני אלרגי לדשא, פריחת עצי זית, לענה חד-זרעית, אבק וחתולים, והשד יודע למה עוד. בשנה הראשונה שבה התגוררתי בארה"ב כל חמשת האלרגנים הנ"ל לא היו בסביבתי, וכך נהניתי משנה נטולת עיטושים סדרתיים, נזלת, גירוי בעיניים וגירודים. השנה שלאחר מכן כבר הייתה פחות מוצלחת, ופיתחתי אלרגיות חדשות, כולל אלרגיה לניקל (הנמצא בחלק מהמטבעות המקומיים) שגרם לי לפריחה בידיים.
• עד שעברתי לגור בארה"ב אהבתי לצפות במשחקי כדורסל. אבל בארה"ב התגוררתי בשיקגו, וכך התאפשר לי לצפות רבות במעלליו של מיכאל ירדן, בטלוויזיה וגם ממש על הפרקט (פעמיים). לאחר פרישתו של הנ"ל גיליתי שמשחקי כדורסל עם שחקנים "רגילים" פשוט משעממים אותי. כפיצוי, פיתחתי אהבה חדשה לספורט הבייסבול בכלל, ולקבוצת השיקגו קאבס בפרט.
• כשסיימתי את לימודי בתיכון, צה"ל החליט לגייס אותי לשירותיו כחצי שנה לאחר סיום הלימודים, בחודש פברואר. אני חששתי להפסיד שנת לימודים אחרי השחרור, ולכן ביקשתי להקדים את גיוסי לחודש אוגוסט ונעניתי, אולם עקב כך לא השתתפתי בטיול השרשים המשפחתי לבולגריה, שתוכנן לאוקטובר. הוריי נסעו לשם עם אחי בעוד אני הייתי בטירונות. הביקור בבולגריה נדחה ב-25 שנה, ולבסוף נסעתי לשם עם אבי ובני. החדשות הטובות – לא הרבה דברים השתנו שם במשך חצי יובל שנים.

ועכשיו לחלק הקשה באמת – מאיזה חמישה בלוגרים אבקש לספר על עצמם חמישה דברים, בהתחשב בעובדה שכמעט כולם כבר תרמו את 5 הדברים שלהם? את הרשימה שלי בחרתי מרשימת הבלוגים שאני עוקב אחריהם בקביעות, ולאחר שוידאתי שהם עדיין לא נסחפו במשחק הזה, והיא כוללת את: דני מדיסוננס קוגניטיבי, רוית ושקדיה מ-Watchers, הגברת עם אובססיית השואה, עמוס, נביא הזעם המינורי, ואלון, הסטודנט לכלכלה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 12 בפברואר 2007 שם התקבלו 6 תגובות

עופר  בתאריך 2/12/2007 6:25:12 PM

ללא נושא

שיקאגו קאבס?
אני משתתף בצערך…

שקדיה  [אתר]  בתאריך 2/12/2007 6:56:23 PM

מצטערת לאכזב…

אבל כבר תרמנו בעבודה 🙂
האמת שהמשחק (בשינויים קלים) חצה לאורכו ולרוחבו של ישראבלוג לפני יותר משנה. אז קראו לו "העברת שרביט".
אם אתה סקרן, תוכל לקרוא כאן:
http://israblog.nana.co.il/blo….sp?blog=15765&blogcode=2637247

רוית  בתאריך 2/12/2007 9:34:37 PM

יאללה שקדי – מה איכפת לך

בואי נספר לכולם עוד חמישה דברים עליו.
זה הרי לא יהיה ממש קשה ולנו יש אובססיית חשיפה מטורפת כל כך…. 🙂

asd  בתאריך 2/12/2007 10:20:09 PM

למה אתה הומו ?

מעולה, תודה רבה

רועי  [אתר]  בתאריך 2/18/2007 2:24:00 PM

גם אני מצטער לאכזב…

היי יוסי,
אני מודה לך מאוד על ההזמנה, אבל גם אני נאלץ לסרב.
ברמה הפרקטית, אני מעדיף להשקיע זמן-בלוג בכתיבת פוסטים חדשים, ולא ב"אלה הם חיי".
ברמה האידיאולוגית, אני חושב שסצינת הבלוגים בישראל (מה שמכונה "הבלוגספירה") שקועה בעצמה יותר מדי. לא נראה לי שהדבר הנכון הוא לכתוב עוד פוסטים ארס-פואטים, לשחק עוד משחקי שרשרת וגם לא לשלב ביניהם…
רק לשם ההבהרה: את הפסקאות האחרונות יש לקרוא בנימה מתנצלת, לא מאשימה 🙂
דני

דני  [אתר]  בתאריך 2/18/2007 2:25:01 PM

אופס,

שם הכותב היה אמור להיות דני, כמובן 🙂
(זה מה שקורה כשמשתמשים במחשב פומבי)

הקפיטליסטים נגד הירוקים

בבלוג הקפיטליסט היומי הופיע פוסט שכותרתו "הסכנה הירוקה – ארגוני איכות הסביבה נגד העניים". מתברר שבקרוב יוקרן בארץ סרט קולנוע שיחשוף את "ההשלכות הקטסטופאליות של אמונת השווא בדת הירוקה" (שגיאת הכתיב במקור). ארגוני איכות הסביבה, והמזהירים מפני הסכנות לעתידו של כדור הארץ, הם בעצם "תימהוני לבוש בשלט המזהיר שהעולם קרב לאובדנו" (השפה העילגת במקור). התחממות כדור הארץ והחור באוזון הם לא יותר מאשר "חזונות אפוקליפטיים", שאותם מנצל המערב כדי למנוע מהמדינות העניות בעולם "ליהנות מאורח החיים מהחיים הטובים, הארוכים והבריאים שאנו במערב לוקחים כמובנים מאליהם", אלא אם יבואו הקפיטליסט וחבריו ויצילו את העולם מפני הארגונים הירוקים. כאילו שרק בזכות כריתת יערות הגשם ושימוש יתר בגז CFC ודומיו הגיע המערב להישגיו המדעיים שאפשרו את השיפור באיכות החיים בכלל  והתפתחות הרפואה בפרט.

אני לא ממש מתכוון להגיב כאן על כל השטויות האלה. האמת היא שלא התאפקתי, והגבתי בבלוג הנ"ל, אבל, לא תאמינו, התגובה שלי נמחקה (למרות שהקפיטליסט עצמו ביקש ממני להגיב אצלו בבלוג, ולא סתם לשלוח טראקבק ). כשירות לקוראיי אני מביא כאן את תגובתי לפוסט ההוא (ובכל זאת אשלח גם טראקבק, כשירות לקוראיו):

<ציניות>
ממש מרגש, איך שכל הקפיטליסטים דואגים בעצם לעניים, וטוב לדעת שכל המחקרים המדעיים בדבר התחממות כדור הארץ, החור באוזון, הדלדלות מקורות האנרגיה ועוד, הם סתם עורבא פרח, עובדה – בספר של מילטון פרידמן לא כתוב על זה כלום.
</ציניות>

לפחות כאן התגובה הזו לא תימחק.

עדכון: התגובה שלי בבלוג הקפיטליסט אושרה לפרסום בשבת, 03 בפברואר 2007 בשעה 1:26, לא לפני שנערכה, וההבהרה כי מדובר בתגובה צינית נמחקה. הטראקבק שלי לשם עדיין לא אושר לפרסום על ידי אבירי החופש לבחור.

עדכון 10.3.2018: בלוג הקפיטליסט היומי אינו קיים יותר, וטוב שכך.

מירב ארלוזורוב נגד האוניברסיטאות

מירב ארלוזורוב הקדישה בשבוע האחרון מרץ רב למלחמה באוניברסיטאות, שמהוות כידוע עוד חוליה בציר הרשע המונע מהעולם את בשורת הקפיטליזם. בסדרת של מאמרים (לא ספרתי כמה מלים היו בכל מאמר) תקפה ארלוזורוב את האוניברסיטאות הציבוריות בישראל, בניסיון להכין את הקרקע לקראת המסקנות הצפויות של ועדת שוחט.

דווקא במעוזה של ארלוזורוב, בבלוג שמופיע באתר דה-מרקר, עונה לה יהונתן קלינגר בקצרה: "בלי מחקר באוניברסיטאות השוק הפרטי בכלל לא יוכל לקום. בלי הכשרה של אקדמאיים שיפתחו חומרים מתקדמים אין למדינה יכולת לעודד יזמות פרטית. השוק הפרטי זקוק לאקדמיה לא פחות מכמה שהאקדמיה זקוקה לשוק הפרטי, ולכן כל מימון של אוניברסיטה על ידי המדינה נועד לממן ניוד חברתי."

הדברים האלה לא שכנעו את מרק ק., שהגיב בבלוג של קלינגר: "זה יפה התמודדות שנעשתה פה מול הטענות של ארלוזורוב. היא הביאה טענות מנומקות ומה אנחנו מקבלים כטיעון כנגדה? אוסף קלישאות חסרות ביסוס."
ובכן, כדי להתייחס לכל מה שארלוזורוב אומרת בצורה רצינית (כלומר להביא נתונים שיסתרו את הטענות שהיא מפריחה באוויר) צריך מישהו במשרה מלאה, ולי, וגם ליהונתן, כבר יש משרה מלאה אחת לפחות. כבר ראינו לפחות במקרה אחד (כמה מכוניות יש לסטודנטים?) כי הנתונים שלה לא מדויקים במקרה הטוב, ומצוצים מהאצבע במקרה היותר שכיח.

ובכל זאת, מי שמעוניין (מרק, אתה מעוניין, לא?), יכול לקרוא כמה תגובות מנומקות למאמריה של ארלוזורוב: גיא דוידוב מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה כותב על חיוניותם של ארגוני עובדים – גם באוניברסיטאות,  ואילו משה יוסטמן ואביה ספיבק, פרופסורים לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ועמיתים בכירים בתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר ירושלים הבהירו במאמר בהארץ כי האוניברסיטאות בישראל הן דווקא מצוינות, ובמאמר נוסף כעבור מספר ימים הסבירו כי המשבר באקדמיה לא ייפתר באמצעות שכר דיפרנציאלי- הוא רק יעמיק.

כולם נגד מס הכנסה שלילי

הנרי קיסינג'ר אמר פעם כי הסדר הוגן במזרח התיכון הוא הסדר שמקפח את כל הצדדים במידה שווה. בפרפראזה על דבריו ניתן לאפיין רעיון גרוע כרעיון שכל הצדדים מתנגדים לו נחרצות. ורעיון מס ההכנסה השלילי הוא רעיון כזה. לרעיון המטופש הזה מתנגדים גם אנשי מרכז אדווה במאמר מנומק, וגם בלוג הקפיטליסט היומי, שפרסם מאמר מנומק לא פחות של הוגה הדעות הקפיטליסטי הנרי הזליט בגנות הרעיון הזה שהגה דווקא הנביא מילטון פרידמן. לא משנה איזה מאמר משכנע אתכם יותר – אני לא מתכוון להכנס כאן לויכוח – המסקנה בשורה התחתונה היא אותה מסקנה.

וכדי לשים דברים בפרופורציות, הזכיר סבר פלוצקר במאמר מערכת בידיעות (שפורסם גם ב-Ynet) כי מנגנון דומה ברוחו למס ההכנסה השלילי קיים בישראל מאז ימי ממשלתו של בגין – זהו חוק הבטחת והשלמת הכנסה – שקוצץ וסורס במשך השנים. פלוצקר גם מזכיר כי בישראל יש גם מנגנון של "פנסיה חובה" – עוד רפורמה ששלף שר האוצר הירשנזון ממגבעתו, רק שקוראים לו בשם פחות אטרקטיבי – "ביטוח לאומי".

ההערכה שלי – רפורמת מס ההכנסה השלילי תצא לדרך מסיבה פשוטה – יש מי שירוויח ממנה, והרבה, ואלה לא מי שהרפורמה הזו מיועדת כביכול לעזור להם.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 בפברואר 2007 שם התקבלו 20 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 2/2/2007 9:18:33 PM

אולי אני צריך לבקש תשלום מארלוזורוב 😉

הדה הומניזם שעושים לדברים של ארלוזורוב ממש נוגע ללב. חבל שאיש לא טורח לציין שחלק מהדברים הנורא מרגיזים שכתובים במאמרים שלה הם ציטוטים של אנשים אחרים (אם אני לא טועה גם האמירה על המכוניות).
אני מרגיש צורך לציין לשבח את גיא דוידוב שהאמירה שלו על כך שבארצות הברית אין זכות התאגדות ודאי הפכה אותו מידית לליצן הרשמי של האוניברסיטה.
אני מתפלא על כל העצבים שמופנים כלפי ארלוזורוב. אני נשבע בהן צדק שעבדתי במפעל הסתדרותי והיה שם שכר דיפרנציאלי למרות ההתאגדות. ואני לא לא מבין מה רע בכך שאדם מעלה טענות שאחרים יכולים להתיחס אליהן ולהציג הסברים ולסתור אותן. האם עדיף היה שארלוזורוב תנהג כמנהג עדות החברתיים ותכתוב מאמר שהכותרת שלו היא ועדים זה רע!!!1!!! ? (ודרך אגב בתור מי שחייבו אותו לקחת קורס באנגלית כתנאי ללימודים אקדמאים אני לא יכול לקבל את הטעון של מחסום שפה שספיבק מעלה)
בכל מקרה ממה שידוע לי בארצות הברית הממשלה ממנת פרויקטי מחקר ולא אוניברסיטאות. אני לא רואה שהשיטה הזו גורמת לירידה ברמת המחקר של האקדמיה האמריקאית. כמובן שאם שיטה כזו תונהג בארץ אנשי הסגל יצטרכו להצדיק את השכר שלהם וזה אוי ואבוי. זה לא שועדת שוחט תציע דבר כזה, אבל אם לא יתאים למרצים מה שודעת שוחט תחליט הם ודאי יכולים לקום כאיש אחד ולפתוח אוניברסיטה חדשה שממנה הם יוכלו להתפרנס בכבוד בהתאם למה שמגיע להם לפי היכולות האקדמיות שלהם.

רון  בתאריך 2/2/2007 9:45:28 PM

ללא נושא

בקשר לקפיטליסטים נגד הירוקים – באופן מרתק פתאום הפכו הקפיטליסטים לאלטרואיסטים שרק מעוניינים בטובתו של הזולת ולפתע נשכח עקרון התועלת האישית והאגואיזם שאמור להיות העקרון המכונן שלהם ושל ההתקדמות
האנושית (הרי "הקפיטליסט היומי" הוא חלק מהמערב). אם כך, קיימות 2 אופציות מתבקשות או שעקרון התועלת האישית והאגואיזם המפורסם
שלהם (האופה אופה בגלל תועלתו האישית להרוויח כסף בלבד) אינו נכון בתור מניע להתקדמות האנושית (הרי "הקפיטליסט היומי" הוא מערבי, אם כך למה שהוא לא ירצה להיות מתקדם ומפותח יותר ממדינות עולם שלישי?) או שדבריו של "הקפיטליסט היומי" הם אגואיסטים ואינטרסנטים והם רק מתעטפים באלטרואיזם ובדאגה לזולת
מזוייפים (וכך גם אפשר לראות את כל טענותיו האחרות, לדוגמא שהוא דואג ואכפתי למצב העניים ולכן תומך בהפרטת האוניברסיטאות וכו').

ד.ט  בתאריך 2/2/2007 10:21:23 PM

למרק, התרעומת המרכזית על ארלוזורוב

היתה בגלל התמונה הלא מדוייקת שהיא ציירה. היא כתבה שאין בקרה על כספים המיועדים להשתלמויות מדעיות, בעוד שלמעשה יש בקרה קפדנית ביותר. היא נתנה לכתבה כותרת בנוסח "כספי השתלמויות עוברים כירושה לנכדים" על סמך הנתון המרעיש שגם מרצים שפרשו מקבלים כספים להשתלמויות, ופטרה כ"מעניין" את הטענה שהם ממשיכים לחקור. במציאות, מה שקצת קשה לה אולי להבין, מרצים רבים מאד ממשיכים לחקור כל עוד הם יכולים, יש להם תפוקה מדעית, והם נוסעים לכנסים.

ד.ט  בתאריך 2/2/2007 10:22:47 PM

אולי צריך להבהיר

שמרצים שפרשו – הכוונה יצאו לפנסיה ואינם מלמדים, סטטוס שמכונה אמריטוס. הם עדיין חוקרים ויכולים להנחות סטודנטים לתואר שני ולעתים גם שלישי.

דרומי  [אתר]  בתאריך 2/3/2007 12:01:35 AM

מס הכנסה שלילי זה ממש לא השלמת הכנסה

א. מס הכנסה שלילי אינו אוניברסלי – מקבלים אותו רק עובדים
ב. מס הכנסה שלילי הוא סיבסוד מעסיקים – הוא מתקבל בתלוש, לעומת הבטחת הכנסה שמתקבלת בנפרד. לכן המעסיק יכול לקחת אותו בחשבון כמרכיב בשכר, ולהוריד את השכר בהתאם.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 2/3/2007 7:23:05 AM

ד. ט.

הכי רחוק שהגעתי באקדמיה זו דרגת סטודנט, אז אני אפילו לא מנסה לטעון שארלוזורוב צודקת. גם לי יש דברים אחרים לעשות בחיי פרט לבחינת הנכונות של הטענות שלה והמסקנות שהיא מסיקה מהן.
מצד שני כאשר אני קורא שאנשים שחולקים עליה משתמשים בכל מיני סיסמאות של "קפיטליסטים נצלנים", כמו שרון מדגים פה בתגובות, אני מניח שאין להם תגובה ענינית, כי היא לא קימת.

אזרח.  בתאריך 2/3/2007 8:10:21 AM

ליוסי.תגובה דומה שכתבתי לקפיטליסט אחר.

אותו הקפיטליסט גם הוא רמז שהירוקים מפריעים למדינות העניות לצמוח.ציטוט:" "עם זאת הנאומים של קנדי, שאחד מהם – כשהוא יושב מול כיתה של ילדים, נשמעו בחלקים מהסרט על סף האבסורד. השמאל שטורח להבהיר שהתעשיינים והקפיטל מזהמים את העולם, מגיע לא אחת לכדי טיעונים שבראי הזמן הם מטופשים עד להחריד. יושב קנדי ואומר לילדים (ב-1968): "אתם יודעים שזיהום הסביבה הוא כל כך חמור, שבעוד כמה עשרות שנים אנשים יסתובבו בניו יורק עם מסיכות גז. גם בערים נוספות זה יקרה".
מעבר לכך שהיפנים, שהם האנשים היותר אסתטיים וקפריזיים לגבי היגיינה בעולם מסתובבים עם מסיכות על פניהם כדי לא לנשום חלקיקי עשן, דווקא הערים המתועשות שרדו את האסון האקולוגי. אלה שהן עניות (ניו דלהי וחברותיה) הן הסובלות האמיתיות. ודווקא הן ערים סוציאליסטיות עם המון שאין לו כלום.
כתבתי שתי תגובות על דבריו אלה.במיוחד ציטטות של קיינס ומלטון פרידמן, ומסה של מילטון פרידמן.
אזרח.

רון  בתאריך 2/3/2007 10:47:55 AM

ללא נושא

לא כתבתי בשום מקום "קפיטליסטים נצלנים".

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 2/3/2007 12:26:55 PM

רון

לא, רק טענת שקפיטליסטים אינם מעונינים ברווחתו של הזולת.

רון  בתאריך 2/3/2007 12:42:37 PM

ללא נושא

מרק אני למדתי כלכלה באוניברסיטת ת"א ושמה לימדו אותנו בקורס המבוא שכל פרט שואף בראש ובראשונה למקסם את תועלתו ושתועלנות ואגואיזם הם הכוחות שמניעים את האדם. זה לא היה סתם טענות אגב, אלו הנחות בסיס של הקפיטליזם הניאו-קלאסי ובאמצעותם ניתחנו במשך 3 שנים. בהמשך התואר שלי למדתי תיאוריות "אלטרואיסטיות" כגון "המנצח לוקח הכל" (כלכלת עבודה) וכו'.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 2/3/2007 3:40:24 PM

רון

בהחלט יתכן שאתה צודק ורק 99.999% מהאנשות במאה ה21 שואפת למקסם את תועלתה ומונענת על ידי מניעים אגואיסטיים שלה. מצד שני לא ממש מענינת אותי בנית תיאוריות בשביל 0.001% של האוכלוסיה, ולא משנה עד כמה שהיא נכונה.
אם אתה לא מאמין שאנשים הם חיות אגוצנטריות, אתה מוזמן להתחיל עם החברה של הקומוניסט הקרוב אליך ביותר, ולזכות לשמוע מה הוא חושב על חלוקה שווה.

רון  בתאריך 2/3/2007 6:10:33 PM

ללא נושא

אתה שם לב איך שינית את דעתך. כתבתי שפרץ האלטרואיזם הזה שהופיע בבלוג קפיטליסטי מוזר ואני לא מאמין לו. בפוסט הראשון כתבת שאני רק כותב השמצות לא נכונות ושאין לי טיעון (זה לא נכון שהקפיטליסטים תומכים בתועלתנות אישית) ולפתע שינית לגמרי את דעתך וכעת אתה טוען שההנחה בדבר תועלתנות אישית אגואיסטית היא נכונה, הייתי מציע לך קודם כל לגבש את השקפתך ואחר כך להתווכח איתי.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 2/4/2007 12:43:46 AM

רפורמה באוניברסיטאות

נסיכה שלום,
אשמח מאוד לפרסם את כל תגובותיך באתר הקפיטליסט, אין ולא תהיה צנזורה בקפיטליסט.
בנוגע למאמרם ההזוי של ספיבק ומשה יוסטמן. לטענתם אנשי אקדמיה הם מין מלכים פילוסופיים שלא מושפעים מתמריצים כלכליים ושיכולים וצריכים ליצור בסביבה חסרת לחצים, תמריצים ומדדים.
אני לא מבין מאיפה יוסטמן מביא את השטויות האלו, בנוגע לספיבק, לו יש את הפנסיה מבנק ישראל שבטח עוזרת לא להמנע מלחשוב על ענייני פרנסה. אני מכיר דוקטורנטים ודוקטורים רבים שהם גם בני אדם, וכן אכפת להם כמה הם מרוויחים, והם כן רוצים לראות אוניברסיטה ששמקדמת אותם על פי כישוריהם ויכולותיהם האינדיבידואליות, ויעידו על כך מאות המוחות הבורחים מהאקדמיה הישראלית כל שנה לרעות בשדות זרים.
בנוגע למס הכנסה שלילי, מדובר ביריה באוויר של שר אוצר מיואש שגמר את הסוס.

ניחן  בתאריך 2/4/2007 1:47:17 AM

קפיטליסט יקר,

נסה לקרוא פעם את הבלוג המשיחי שלך, שבו כל דבר הוא "אסון", "סכנה", או "קטסטרופה", בדיוק כמו ההתנסחויות במניפסט של כת מצויה, עבור על הפוסטים רוויי הבוז, העלגות והטעויות, ונסה להבין עד כמה מגוחך זה מצדך לקרוא למאמר הפרופסורים שפורסם בדה מרקר "הזוי"

באתר "מסעותיו של מרק בשבילי החיים" פורסמה התייחסות לרשימה זו
בתאריך 2/4/2007 8:18:00 AM

עבור מי אני עמל? בעיקר עבור עצמי!

רון, בתגובות למאמר של יוסי לוי, עושה את מה שבני אדם הכי נהנים לעשות ומחלק את העולם לטוב מוחלט ורע מוחלט. אצל רון אדם קפיטליסט הוא רק דרגה אחת … המשך…

מוסיף  [אתר]  בתאריך 2/4/2007 3:21:43 PM

יוסי,

אל תבזבז את זמנך היקר על חבורת הפוצים, קפוצי הישבן, השמרנים, והדי ביזאריים הללו.
כאן תוכל לקרוא על נסיון חד פעמי, וכנראה מייצג שהיה לי איתם לפני מספר חודשים:
http://www.popup.co.il/?p=1845
כפי שכתבתי בפוסט שלי, אני לא נכנס ולא קורא את הבלוג של החבר'ה האלה, שבאמת מביישים את האינטיליגנציה והטעם הטוב. שם לא תוכל ליצור או למצוא דיון אינטלקטואלי ראוי.
את הבלוג שלך, לעומת זאת, אני מכבד וקורא באדיקות.

אסף הדני  [אתר]  בתאריך 2/4/2007 5:04:51 PM

הבהרה מה"קפיטליסט היומי"

ראשית, אישור התגובה לוקח לעיתים זמן. לא צריך לעשות ביג- דיל מכל דבר, אנחנו לא מצנזרים אף אחד, אנו מגיני חופש הביטוי והחופש לבחור. ההכפשות הנ"ל די מיותרות, חבל.
שנית, לא ערכנו ולא נערוך לעולם תגובות, כל עוד הן בגבולות הטעם הטוב, כמובן. התגובה שלך הייתה בגבולות הללו, אך מתקלות ובעיות טכניות שעדיין אנו מנסים להתגבר עליהן, משום מה נמחק משהו (לא ברור לי איך), אבל בכל מקרה אתה מוזמן לכתוב תגובה חדשה מהתחלה ועד הסוף, אנו נשמח ומבטיחים לא לצנזר.
שוב, לעשות דמוניזציה מכלום, זה מדלדל את הרוח בישראל. נשמח שתתייחס לגופו של עניין.
שלישית, על סמך מה אתה קובע שהייתה שגיאת כתיב? לא מצאתי כזו ואני הייתי סגן עורך בטאון הפקולטה למשפטים.

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 2/5/2007 4:48:48 PM

בטאון הפקולטה למשפטים

באמת? אתה סגן עורך? וואו, איך אין לך זיקפה בכל בוקר?
ולעניין מס ההכנסה השלילי, אמר פעם יורם גבאי: לא יהיה בישראל מנגנון של מס הכנסה שלילי כל עוד אין מערכת של דיווח למס הכנסה של כל אזרח ואזרח. קשה לי לדמיין כיצד המכשלה הפעוטה הזו לא תעמוד בדרכה של הרפורמה הזו. במלים אחרות, הכאב ראש האדמיניסטרטיבי הרציני שכרוך בכלך הוא גדול מדי. פשוט אין סיכוי.

אליק  בתאריך 2/6/2007 8:40:15 AM

סגן עורך ביטאון יקר

קטסטופאליות זאת לא מילה כותבים קטסטרופאליות(הושמטה ר)
המילה שווא פירושה ניקוד, המילה הנכונה תהייה שוא

אפרסק  בתאריך 2/10/2007 6:48:04 PM

אופס, מציצה לך ההחפצה!

(תגובה למרק ק.)
חברתו של הקומוניסט הקרוב ביותר איננה רכוש שניתן לחלק אותו או לזכות בו, היא אדם בזכות עצמה.

כמו כל דת, גם לדת הקפיטליסטית יש זרמים שונים. יש קפיטליסטים רפורמיים, כמו מוחמד יונוס או ג'ורג' אקרלוף, והמאה-שערים של הקפיטליזם שוכנת ללא ספק בשכונת הייד פארק שבדרום שיקגו.את אנשי הזרם המשיחי-חסידי ניתן למצוא במקומות רבים, ואחד המקומות האלה הוא בלוג בשם "הקפיטליסט היומי".

אני עוקב אחרי הבלוג הזה. אני לא אדם דתי, ובפרט איני מאמין בשיטה כלכלית מסויימת כלשהי, שהיא האחת ואין בלתה. לכן אני פתוח לקרוא גם רעיונות קפיטליסטיים, למרות שבדרך כלל איני מסכים איתם. אני גם לא ממש מעוניין להכנס לויכוח עם כותבי הבלוג הזה, אבל לפעמים אין ברירה, והמתקפה החריפה של הקפיטליסט היומי על מערכת האוניברסיטאות הגדישה את הסאה.

מסתבר כי הקפיטליסט שלנו רואה באוניברסיטאות הציבוריות מועדון לבני העשירונים העליונים, שבאו לחפש חתן או לעשות לביתם, והמועדון הזה ממומן, הפלא ופלא, על ידי הסטודנטים במכללות שמשלמים "שכר לימוד מלא" המסבסד את "שכר הלימוד המגוחך" של האוניברסיטאות.

הקפיטליסט מספר לנו גם מאיפה הגיע לתובנות האלה. לא, הוא לא הלך למגרש החניה כדי לספור את המכוניות (תודה לאל). הוא הביט התבוננות מעמיקה בסטודנטים היושבים באולם כימיה 8 או טבע 1, ולא ראה שם הוגים,מדענים, משוררים, סופרים או פילוסופים אלא רק סטודנטים משועממים. אכן, תצפית מדעית במיטבה.

ולכן, רק מתוך דאגה עמוקה לחברה הישראלית, ולשוכני העשירונים הלא עליונים, הוא מציע העלאה חדה בשכר הלימוד, ובמקביל, תהליך הפרטה מהיר של מערכת המכללות. כך, ללא ספק, יסולקו בני העשירונים העליונים המשועממים מן האוניברסיטאות, והאוניברסיטה תהפוך בחזרה למוסד אליטיסטי ומורם מעם. במקביל, מציע הקפיטליסט הסרת חסמים לפתיחת מכללות פרטיות, שיוכלו "להוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה".

אבל מה עם העובדות?  בואו נבחן אותן ברצינות.

בישראל יש שני סוגי מכללות – ציבוריות ופרטיות. בעוד ששכר הלימוד במכללות הציבוריות שווה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, שכר הלימוד במכללות הפרטיות כפול ואף משולש משכר הלימוד במוסדות הציבוריים. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?

והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)

האמת היא שהמכללות הפרטיות מהוות אלטרנטיבה אמיתית בחינוך הגבוה בלימודי המשפטים ומנהל העסקים, הביקוש לחוגים אלה עולה על ההיצע באוניברסיטאות, והן עונות על הביקוש תוך גביית מחיר ראוי, על פי כל כללי הטקס של תורת  השוק החופשי. אין לי כל בעיה עם זה. אדרבא, אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות.

מה הקפיטליסט שלנו רוצה באמת? העלאה חדה בשכר הלימוד לא תאפשר לשוכני העשירונים הנמוכים להיכנס לאוניברסיטה ביתר קלות, אלא להיפך – זה הגיון פשוט של מבוא לכלכלה, שיעור ראשון. הקפיטליסט רוצה לבצר את האוניברסיטאות כמקום לבני העשירונים העליונים – כך הן יהפכו למוסדות אליטיסטיים אמנם, אך במחיר איבוד המצויינות האקדמית, כי בעל המאה הוא אולי בעל הדעה, אך לא בהכרח בעל הדעת.

ועוד – העלאה בשכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור אחריה העלאה בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ובעקבותיה גם העלאה נוספת בשכר הלימוד במכללות הפרטיות, ללא ספק עסק מצויין עבור המכללות הפרטיות. אבל תגובת השרשרת של ההעלאות בשכר הלימוד תאט עוד יותר את המוביליות החברתית ואת פערי המעמדות בחברה הישראלית.

אני מציע להקשיב הפעם דווקא לקפיטליסט אחר,  בנימין נתניהו, שמטיף ליישם את המודל של אירלנד בישראל. באירלנד, אחד הצעדים הראשונים שנעשו במסגרת הרפורמה הכוללת שם, לפני כ-15 שנה, היה להוריד את שכר הלימוד באוניברסיטאות בצורה חדה – לאפס.

מתוך רצון לנגח את האוניברסיטאות הציבוריות ולרומם את המכללות הפרטיות, הקפיטליסט שלנו מציע לנו לפעול נגד האינטרסים שלנו עצמנו. הצמיחה הכלכלית לא תבוא מצמצום הנגישות להשכלה הגבוהה, והחלפת המערכת האוניברסיטאית במערכת של בתי ספר מקצועיים פוסט תיכוניים. להיפך – זהו מתכון בטוח להידרדרות מהירה של ההון האנושי שלנו – שהפך אותנו לאחת מ-25 המדינות העשירות בעולם (במונחי תמ"ג לנפש). אם יוגשם חזונו של הקפיטליסט היומי, החברה הישראלית כולה תפסיד, קפיטליסטים ולא-קפיטליסטים כאחד.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 17 בינואר 2007 שם התקבלו 17 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 11:54:43 AM

סוף כל סוף

אני שמח לקרוא סוף כל סוף ביקורת אינטיליגנטית ובעיקר נתמכת בנתונים על הקפיטליסט היומי. הבחור הזה מעצבן אותי מזה זמן, גם באופן אישי, אבל חוץ מדמגוגיה זולה כלפי הדמגוגיה הזולה שלו לא הצלחתי לחשוב על דבר.
אז, כאמור, תודה.

ירון  בתאריך 1/17/2007 12:37:21 PM

תנאי הכרחי אך לא מספיק

בעניין רפורמת אירלנד והורדת שכר הלימוד – אני תומך. אני חושב שזה תנאי הכרחי להעלאת רמת האוניברסיטאות והעשרתן באנשים בגוונים שונים. אני אפילו חושב יותר מכך – יש לעודד את כולם ללמוד באופן שלא יהיו להם צרות פיננסיות לכלכל את עצמם. כלומר מימון מסויים של הוצאות מחייה במהלך הלימודים (אולי תנאי פנימייה – לא יודע). אני הרי זוכר את עצמי במהלך הלימודים ויודע כמה קשה ללמוד כאשר חייבים לעבוד – אפילו אם זה רק בשביל לשלם את שכר הדירה ולא בשביל שכר הלימוד. אני זוכר גם את האבסורד שהרגשתי שדוקא המצטיינים שמשיגים את הציונים הכי טובים – דווקא הם מקבלים מלגות מחייה, ושאר העמך שמשיגים ציונים בסדר אבל נאבקים בשביל זה – מקשים עלינו עוד יותר את החיים כי אנו נאלצים לעבוד למחייתנו ולבזבז זמן יקר במקום ללמוד. מלגות ההצטיינות הן רק רלוונטיות במצב הנוכחי. במקום שלימוד באוניברסיטאות הוא חינם (כולל מחייה), לכולם אותה ההזדמנות ולא צריך לעודד מצטיינים – הם יצטיינו ללא קשר ליכולת הכלכלית שלהם (היכולת הכלכלית הופכת להיות לא רלוונטית).
בכל מקרה, שינוי כזה חייב לבוא יחד עם הקשחה בדרישות האקדמיות הטהורות – מבחנים, עבודות ודרכי הערכה אחרות. זאת על מנת שההשקעה תשתלם ותהיה ברירה טבעית של מצטיינים לפי יכולת אקדמית נטו שלא תלוייה ביכולת כלכלית. הדרך למדוד יכולות אקדמיות היא נושא בפני עצמו, וכמובן שגם שם ישנן הטיות כלפי עשירונים עליונים וראו הביקורת שיש על המבחן הפסיכומטרי(כמו עולם תוכן של מי שכותב את המבחנים, תואמות של ציונים לשכבות אוכלוסייה עשירות וכו'). יש בזה מן הצדק, ואם הרפורמה שאני מציע תתבצע (קרי בידוד הקריטריונים ללימוד על ידי יכולות אקדמיות טהורות) אזי יש לעשות רפרומה גם בדרך שבה בוחנים את היכולות האקדמיות הללו. אבל זוהי סאגה אחרת לגמרי.

יהונתן  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 4:20:00 PM

ללא נושא

בתור מי שלמד במכללה פרטית (הבינתחומי) ומלמד בה עוד היום, אני לא מסכים שהאליטיזם מתבצר שם. ניתן לראות התפלגות של מלגאים ואנשים שמוכנים לעשות הכל כדי לקבל את החינוך הטוב שניתן שם מצד אחד כמו גם אנשים שמוכנים לשלם יותר עבור לימודים איכותיים יותר מכיוון האליטה (ואולי ראוי לבחון משכורות של בוגרים כהשוואה).
אבל, דווקא בתחום של התשוקה למקצוע והרצון ללמוד ניתן למצוא, אולי בתואר השני שם יותר מאשר בתואר הראשון, קבוצה מגובשת של סטודנטים עם תשוקה למקצוע ולאו דווקא רצון להרוויח יותר. אנשים שמעניין אותם לחקור, ללמוד ולחדש.
שכר הלימוד הגבוה מגלם, בסך הכל, את היכולת לקבל חינוך יותר טוב לעיתים.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/17/2007 5:56:00 PM

דמוגוגיה זולה

אוי ואבוי לטבע אם אלו הם סטטיסטיקיאיה,
מאמרך המלומד כולל הרבה טעויות גסותף חוסר הבנה של המאמר שלי ומעט דמגוגיה זולה.
ברשותך, התייחס לטעויות הגסות וחוסר ההבנה, את הדמגוגיה השאיר לך (:
1. אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?
זאת הייתה דווקא שאלה, ושאלה טובה. מסתבר שסטודנטים מעשירונים עליונים נמצאים דווקא יותר באוניברסיטאות מאשר במכללות הפרטיות (זאת בהסתכלות ארצית, לא בדקתי את הבןטחונים מול אוניברסיטת חיפה דווקא).
2. והסטודנטים שבמכללות הפרטיות – האם הם המשוררים והפילוסופים של המחר, או שמא הם עורכי הדין והברוקרים של המחר? (רמז – נסו למצוא מכללה פרטית שבה יש חוג לפילוסופיה)
לא הם לא, וזה בדיוק מה שאני טוען במאמר שלי, באוניברסיטאות לומדים מקצוע, רוב האנשים עוסקים בקצועות גשמיים ולא במדעי הרוח או במחקר, וזה מה שהם צריכים ללמוד. אם הם רוצים ללמוד משהו אחר, לא פרקטי שלא ישרת אותם, שיעשו את זה מכיסם ולא ממשאביה של המדינה.
3. בנוגע לשכר הלימוד במכללות הפרטיות, אתה שוכח (או לא יודע) פרט חשוב מאוד. בישראל לא כל אחד יכול לפתוח מכללה פרטית. האמת היא כי יולי תמיר מאוד מאוד מאוד לא רוצה שמכללות כאלו יפתחו.
אז נחזור לשיעור ראשון של מבוא לכלכלה טוב, הרי אתה היית שם, אם יש מישהו שמגביל את ההיצע מה יקרה למחיר ? חלק ממה שאני מציע במאמרי הוא להוריד את הרגולציה ולתת למכללות לעלות ולפרוח.
4. נקודה אחרונה וחשובה – החבר'ה ליצים שאתם שאתה בונה סביבם את כל המערכת, אותם שלוש עשרה בני עשירון תחתון שאיכשהו הסתננו לאוניברסיטה העברית ונהנים משכר לימוד מופחת. נגיד ולא יהיה צדיק אחד בישראל שיהיה מוכן לסבסד גאון עני, גם אז, איך אתה יכול לתת יד למערכת רווחה לעשירים שלוקחת מהרוב המוחלט ששייך למעמדות הנמוכים ולא הולך לאוניברסיטה ונותנת לסטודנטים עשירים.
ועוד משהו: אתה בחור אינטיליגנטי, פעם הבאה שאתה מפרסם תגובה בקפיטליסט, עשה טובה ותרום לדיון, אל תזרוק רק טיזר לאתר שלך, אני לא עושה את זה.
יום טוב ושבוע נפלא

בתאריך 1/17/2007 6:15:53 PM

Philosophy and etc.

Something that won't serve them? how are u to call that?
philosophy, literature and etc are the base of society and reflect on many issues.
i learn computer sience in huji and i know that there is no chance i'll ever be a programer or something like it, in that case i should quit my studies?

ליאור  בתאריך 1/18/2007 7:41:22 AM

קפיטליסט יומי

התגובה שלך היא אחת העצובות ביותר (שלא ל ומר מייאשות) שקראתי בזמן האחרון, וזה רק בגלל שאני יודע שיש הרבה שמזדהים עם התוכן והסגנון.
אחרי משפט פתיחה גס רוח, אתה טורח להתעלם לחלוטין מכל הטענות של המאמר ולענות על דברים שבכלל לא הוזכרו בו.
על מה לכל הרוחות אתה עונה בסעיף 3? הרי הוא כותב במפורש "אני בהחלט בעד מתן היתרים לפתיחת מכללות פרטיות נוספות". אז מה אתה רוצה בדיוק??
הבעיה ב"הסרת החסמים" היא לא עלייה בשכר הלימוד (לא הוזכר בשום מקום במאמר) אלא בינוניזציה נוספת בהשכלה הגבוהה. כי תואר אקדמי זה לא רק עניין של היצע וביקוש והוא גם לא תעודת הסמכה למקצוע כלשהו, אלא גם (ובעיקר) עניין של איכות ומצויינות. פתיחת מוסד המעניק תארים כעסק כלכלי הוכיח את עצמו בישראל כתורם מרכזי לבינוניות המתפשטת בהשכלה הגבוהה, בעיקר בתארים הראשונים.
לגבי סעיף 1. ברור שככל שהמצב הסוציו-אקונומי של אדם מסויים טוב יותר כך גדל הסיכוי שלו להתקבל ללימודים במוסד יוקרתי. אבל זה לא העניין כאן. השאלה היא כיצד מסייעות המכללות הפרטיות לאלה שלא מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות המובילות. אין לי מספרים בדוקים, אבל מניסיון אישי רב אני יכול להניח בסבירות די גבוהה שאחוז העשירונים העליונים במכללות הפרטיות גבוה בהרבה מהאחוז שלהם באוניברסיטאות. לכן המכללות הפרטיות, באופן כללי, לא משרתות את אנשי הפריפריה שלא הצליחו להתקבל למוסד יוקרתי בגלל ההשכלה הנחותה (לעומת המרכז) שקיבלו בבית הספר. בםועל המציאות היא שהמכללות הפרטיות משרתות בעיקר את בני המעמד הבינוני-גבוה שלא עמדו בתנאי התחרות של האוניברסיטאות ולכן מצאו מפלט במכללות בעלי תנאי קבלה נמוכים ואחוזי הדחה בלתי קיימים (עד היום לא פגשתי או שמעתי על אדם שהודח ממכללה פרטית, ולא משנה כמה הוא לא-חכם או כמה פעמים הוא נכשל בבחינה מסויימת). את שכר הלימוד אין להם בעיה לשלם.
סעיף 4. דיברת על שיעור ראשון במיקרו? אז מה לדעתך תעשה העלאת שכר הלימוד לביקוש להשכלה גבוהה? נכון. הביקוש ייקטן. אבל השכלה גבוהה היא לא הטבה שהמדינה נותנת לאדם מסויים. מדובר בהשקעה. ולא סתם השקעה, אלא ההשקעה הטובה ביותר שמדינה יכולה לעשות. למדינה יש אינטרס מובהק שכמה שיותר אנשים יקבלו השכלה ברמה גבוהה (ולא תואר בינוני במנהל עסקים באיזו מכללה קיקיונית)
סעיף 2 שלך ממש מפחיד. האם היסטוריה, ספרות, יהדות, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, ביולוגיה, פילוספיה וכו' הם מקצועות מיותרים שיש לבטל את קיומם (על ידי גביית שכר לימוד בלתי אפשרי) רק בגלל שהם לא מופיעים (כרגע) במודעות הדרושים בעיתון?? אתה בכלל קולט מה אתה אומר כאן?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/18/2007 8:26:04 AM

תודה לליאור

אני מבקש להודות לליאור שטרח וכתב היטב את התגובה הראויה לתגובתו של הקפיטליסט היומי לרשימה.

אבי  בתאריך 1/18/2007 1:34:29 PM

מבוא בשיווק

הקפיטליסט היומי צריך לקחת שיעור בסיסי בניהול ושיווק. המכללות הפרטיות ממתגות את עצמן כיוקרתיות ולכן העלאה של שכר הלימוד באוניברסיטאות תגרור העלאת שכר הלימוד מצידן בכדי להישאר יוקרתיות.
מכללה כגון המרכז הבין תחומי לא יכולה להרשות לעצמה תדמית של מכללה זולה.

אורי  בתאריך 1/18/2007 3:52:50 PM

מצבם של הסטודנטים

"אז איפה סביר למצוא יותר סטודנטים מהעשירונים העליונים? באוניברסיטה ציבורית שגובה שכר לימוד של 1400 דולר לשנה, או במכללה פרטית שגובה מעל 4000 דולר לשנה?"
לפחות לפי המחקר כאן http://derug.co.il/template/de….7&parentP=168&catP=2&maincat=1 הבוחן את הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים באקדמיה הישראלית אוניברסיטאות תל אביב, הטכנין, חיפה, בר אילן, בן גוריון והעברית כולן נמצאות מעל לממוצע וחלקן (במיוחד הטכניון ותל אביב) הרבה מעל לו.
מההשוואה עולה כי מספר אלו שהגדירו את מצבם "מצוקה כלכלית" במכללות הפרטיות היה גדול בשיעור ניכר ממספר אלו שהגדירו את עצמם ככאלו באוניברסיטאות או במכללות האזוריות.

מישהו  בתאריך 1/19/2007 12:04:50 AM

ללא נושא

כמעט כל המכללות שבהן הסטודנטים הגיעו מרקע סוציו-אקונומי נמוך הן מכללות ציבוריות, עם שכר לימוד מסובסד שדומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות. במכללות הפרטיות בהן שכר הלימוד גבוה (המכללה למנהל, המרכז הבינתחומי) רקע הסטודנטים היה ממעמד סוציו אקונומי גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות כגון האוניברסיטה העברית, בן גוריון ובר אילן. המוסד שבו הסטודנטים היו מרקע הסוציו אקונומי הגבוה ביותר היה המכללה הפרטית המרכז הבינתחומי.

שי  בתאריך 1/19/2007 11:10:10 AM

השגיאה האחרת של הקפיטליסט

כשמסתכלים על מערכת ההשכלה הגבוהה כמודל עסקי לכל דבר, חשוב להגדיר נכון את המודל. השגיאה של הקפיטליסט וחבריו, שזוהתה במאמר של Michael Courtney ו־Amy Courtney, היא שיש להסתכל על הסטודנט לא כצרכן, אלא כחומר הגלם, והמוצר של האוניברסיטאות הוא הידע שרוכש בהן הסטודנט.
Who is the customer in higher education?
Michael Courtney, PhD
Forensic Science Program, Western Carolina University, Cullowhee, NC 28723
Amy Courtney, PhD
Department of Biology, Southwestern Community College, Sylva, NC 28779
http://www.arxiv.org/ftp/physics/papers/0612/0612117.pdf

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:01:45 PM

שי, אני לא ממש מבין,

הסטודנט כחומר גלם בידי מי?
ובעניין המאמר – אני מצאתי שם כמה הכללות והנחות שלא ממש בוססו ע"י הכותבים בנתונים מחקריים, אלא נראה שמדובר בסברות כרס. אולי תוכל להסביר לי במה זה שונה ממה שכל יתר המגיבים כאן (למעט, אולי, אויר) עושים?

עומר  בתאריך 1/21/2007 1:02:16 PM

סליחה,

הכוונה היתה לא ל"אויר" אלא ל"אורי"

אלון   [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:07:06 AM

ללא נושא

יש עוד אספקט חברתי מעניין של בני הטובים במכללות הפרטיות. אבל זה לפעם הבאה, כי אחת בלילה כעת והמלאכה מחר מרובה.
בדיוק סיימתי להעלות פוסט קצר בנושא, עם שתי האגורות שלי.

הקפיטליסט היומי  בתאריך 1/22/2007 1:22:11 AM

מלודרמטי

עצוב, מייאש, גס, מפחיד….
בהעדר עובדות אנחנו נשארים לפעמים רק עם ההרגשה, הסנטימנט העיוור שמוליך אותנו ברוח וצילצולים למסקנה הלא נכונה.
אתה מוזמן לקרוא את הנתונים של האתר מעל הממוצע, אליו מפנה אורי בשביל להיתקל בכמה עובדות מעניינות על עולם ההשכלה הגבוהה, אחת מהן היא כי הסטודנטים במכללות הפרטיות עשירים פחות מהסטודנטים המסובסדים באוניברסיטאות.
וליתר הטענות.
1. אתה טועה, במכללות הפרטיות הסטודנטים לא יותר עשירים.
4. (אני הולך לפי הסדר שלך) מדינה לא משקיעה, אנשים משקיעים. אתה מכיר את עצמך יותר טוב מכל אדם , פוליטיקאי או מדינה. אתה יודע אם שווה לך יותר להשקיע 90 אלף ש"ח בהשכלה שלך או בעבודה בקטיף. אנשים לא הולכים בשביל לתרום קודם כל למדינה שלהם, הם רוצים קודם כל לתרום לעצמם, ושהם משפרים את עמם ומתאימים את היכולות והכישורים שלהם בצורה הטובה ביותר לבחירות שלהם גם הם וגם הסובבים אותם (במקרה זה החברה והמדינה) מרוויחים.
בשיטה הישראלית המעוותת אנשים הולכים ללמוד דברים שלא היו הולכים ללמוד אם שכר הלימוד היה משקף את העלות האמיתית שלו, הם גם לומדים במוסד ששפ דגש על חיי מחקר והגות בעוד הם מחפשים השכלה פרקטית, אנחנו לא עם של חוטבי עצים ושואבי מים, אבל אין סיבה שכל בן אדם שני פה ילמד תואר ראשון כאילו הוא בדרך להיות פרופסור (הכוונה לתואר אוניברסיטאי).
2. הסעיף המפחיד, ילדים מתחת לגיל 15 מתבקשים לעבור לאתר של מגמה ירוקה – אני חושב שפילוסופיה, ספרות ושירה הן בחירות לגיטימיות חשובות ומעניינות כמסלול תעסוקתי או לימודי, אני פשוט לא חושב שבחירה של אדם בכיוון כזה צריכה להיות על חשבון אדם אחר שבחר בעוונותיו ללמוד משפטים וכלכלה או רחמנא ליצלא לא ללמוד.
יותר מזה, ההוגים הגדולים של כל הזמן היו רחמנא ליצלא פופולאריים ונהנו מהכנסות בלתי תלויות בכספים שנלקחו בכפינ מאנשים אחרים
האם דיקנס, טולסטוי,דבוז'ק, דוסטויבסקי, ואגנר, רנואר, מונה, ת‘אקרי, באלזק, גרשווין, ורמיר, רמברנדט, טר בורך, פלובר, אתגר קרת, ורדי, הוגו, רוסיני, שרה ברנרד סבלו מחרפת רעב ? האם סשה ארגוב אולי גדול משוררי ישראל היה משורר פחות טוב כיוון שהיה גם אדם שמחזיק את עצמו ועבד כפקיד בנק.

הקפיטליסט היומי  [אתר]  בתאריך 1/22/2007 1:29:12 AM

ללא נושא

שי יקר,
האם הטעות שלי היא שלא קראתי את מאמרם של סגניו של אלוהים
Michael Courtney ו־Amy Courtney.
אני מבקש ממך להביא טיעונים ולא קישור למאמר כטיעון, אין טעם להתווכח ולהתנצח למרות שברור שמדובר בערימת שטויות. אני לא הולך לקרוא מאמר בשביל להפריך אותה.
נ.ב – ההסתכלות של האנטיליגנציה השמאלית
על אנשים וסטודנטים כנפעלים במערכת ולא כפועלים בה מזעזעת, מצערת, מפחידה ומייאשת אותי. (":

בלוג כלכלי

קיבלתי פני כשבועיים דואל מאלון ניר, שכותב בלוג חדש יחסית בבלוגיה של תפוז/גלובס, תחת הכותרת "הסטודנט". אלון מנסה לכתוב בלוג בהשראת "פריקונומיקס", והסה"כ נראה מספיק מעניין כדי שאוסיף אותו לקורא הרסס שלי.  אלון ביקש ממני להתייחס (ועשיתי זאת בתגובה בבלוג שלו)  לפוסט האחרון שלו שבו כיכבו 2 דמויות היפותטיות: הסטטיסטיקאי הנאיבי והכלכלן מספר הסיפורים. אבל אני, מה לעשות, דווקא סטטיסטיקאי מספר סיפורים שנתקל בכלכלנים נאיביים.
אלון, אל תיקח את הסיפור הזה באופן אישי. אתה סטודנט, ואם תלמד היטב יש לך סיכוי טוב להיות כלכלן בלתי נאיבי שיודע גם לספר את הסיפור הסטטיסטי. בהצלחה.

ספרים על כלכלה

רותי קרני כתבה לי:
מר לוי שלום, תהיתי אם תוכל להמליץ לי על ספרים שמדגימים את ההבדל בין השקפת העולם הנאו-ליברלית לאחרות, למשל שני ספרי "מבוא לכלכלה" שניתן לראות בהם את השפעות השקפת העולם. אודה לך על כל המלצה.

ובכן רותי, קודם כל, את יכולה לקרוא לי יוסי. ולשאלתך:

ספר מצויין שמתאר את יסודות הכלכלה מנקודת המבט הקפיטליסטית/ניאו-ליברלית הוא "כלכלה עירומה – מפשיטים את מדע הכלכלה" מאת צ'ארלס וילן. וילן כותב היטב, ואף עשוי, או יותר נכון, עלול לשכנע את הקוראים בכמה תיאוריות ניאו ליברליות, כגון תיאוריית החלחול, עקומת לייפר, וכמובן תיאוריית ההרס היצירתי של פרידמן שלה קושר וילן כתרים רבים.

מהעבר השני, אני ממליץ על שני ספרים: "כח השוויון בכלכלה" מאת ד"ר אסתר אלכסנדר, וכן את ספרם של שמשון ביכלר ויהונתן ניצן – "מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום".

קריאה מהנה.

סוציאליסט או קפיטליסט?

ניר ברמן כתב לי אחרי שקרא את רשימתי "כמה מכוניות יש לסטודנטים?": האם אתה מאמין בגישה סוציאליסטית בה על אדם בעל יכולת לסבסד אדם חסר יכולת (בנושא לימודים) או גישה קפיטליסטית יותר בה על המדינה לעודד את בעלי היכולת כי בכך יוכלו לתרום יותר למדינה בעתיד?
שאלה מצויינת, והרי תשובתי:
אני סבור שהמדינה צריכה לעשות ככל שביכולתה לעזור לכלל אזרחיה. במקרה של השכלה גבוהה זה די פשוט: ברור שעידוד ההשכלה הגבוהה מועיל לאזרחי המדינה, וברור גם שאין קשר בין היכולת הכלכלית של אדם מסויים ובין היכולת האקדמית שלו. לכן, המדינה צריכה לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד, ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית. האם זוהי גישה סוציאליסטית או קפיטליסטית? אני ממש לא יודע.
בתגובה לתשובתי, כתב לי ניר: היות ותקציבה של המדינה מגיע מתשלום המיסים של תושביה, עמדה בה על המדינה לדאוג לכך שכל אדם יוכל ללמוד היא סוציאליסטית מטבעה לדעתי, או שאני טועה?
ובכן ניר, הכל תלוי בהגדרות. במדינת ניו המפשייר (שהמוטו שלה הוא live free or die), זה אכן ייחשב לסוציאליזם קיצוני. האם הגישה לפיה כל אדם יכול ללכת על המדרכה בתל-אביב, שנסללה בכספי משלם המסים, היא סוציאליסטית בטבעה? אולי, אבל מה האלטרנטיבה?

למי לעזור ולמי להקל

ועוד שאל אותי ניר ברמן, בתשובה לתשובתי: כתבת שהמדינה צריכה לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד, אבל האם לדעתך עליה לאפשר לאדם בעל יכולת אקדמית גבוה יותר ללמוד ביתר קלות מאדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר (תסכים איתי שיכולות אקדמיות שונות מאדם לאדם) ובכך לעודד מצוינות, האם עליה להקל על אדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר כי הוא זקוק לעזרה, או האם עליה להתעלם לחלוטין מהיכולת האקדמית של האנשים ולתת לכולם סיכוי שווה?
ובכן, אני חושב שלא הובנתי, הפעם בעניין רציני. המדינה צריכה, לדעתי, לאפשר לכל אדם בעל יכולת אקדמית ללמוד. במלה "לאפשר" התכוונתי לאפשר מבחינה כספית. אסור שייוצר מצב בו אדם שיכול ללמוד לא יוכל לעשות כן בגלל סיבות כלכליות.
ולא רק שלא הובנתי, גם לא הבנתי למה הכוונה ב-"להקל על אדם בעל יכולת אקדמית נמוכה יותר". האם הכוונה להורדת הדרישות האקדמיות (נניח, ציון 43 ב"מבוא לכלכלה" יחשב לציון עובר, או מתן אפשרות לגשת למועד ב' בבחינת הבגרות, כאשר בכל מקרה ייחשב הציון הגבוה מבין השניים)? אני בהחלט מתנגד לכך. לעומת זאת, יש בהחלט לסייע לאנשים בעלי יכולות אקדמיות נמוכות יחסית על ידי השקעת משאבים נוספים ברמות האקדמיה הבסיסיות – גן, בית ספר ובית ספר תיכון. תואר אקדמי אוניברסיטאי הוא דבר חשוב, אבל השכלה בסיסית יותר חשובה לא פחות, ואולי אפילו יותר. אני חושב שהחיים של כולנו יראו טוב יותר מכל בחינה, כולל זו הכלכלית, אם נקפיד לאפשר לכל אחד השכלה בסיסית (גן עד סוף התיכון) ברמה המתאימה לאדם בתקופה המודרנית, וזה לא מה שנעשה כיום במדינת ישראל.

טוטו ידידותי

כתב לי מאיר: יוסי חמודי… אהבתי את ההומור שלך באתר…:-) במקרה הגעתי אל האתר הזה. שמע הייתי שמח לשמוע דעתך בגדול על המיזם שלנו במשקפיים מלומדות כמו שלך. אתה איש של מספרים ואנחנו בתחילת 2007 מתחילים לרוץ. מעניין אותי לשמוע דעתך ואם תמצא לנכון לסייע ליעץ לשלוח בדיחות מידי פעם אדרבא… תודה ידידי  (הערה: הלינק לאתר המיזם לא מופיע כאן בכוונה תחילה – י.ל.)
תשובה: מאיר חביבי, ראה תשובתי ברשימה "מי אמר 69  ולא קיבל". אמנם שם דיברתי על לוטו ואתה עוסק בטוטו, אבל העקרון הוא אותו עקרון. אני מקווה שגם הלקוחות הפוטנציאליים שלך יקראו את הרשימה שלי ויחסכו את כספם לעניינים רציניים יותר.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 12 בינואר 2007 שם התקבלו 5 תגובות

אלון הנאיבי  [אתר]  בתאריך 1/12/2007 10:36:44 AM

ללא נושא

לא נפגעתי, חלילה, אלא להפך. כמו שכתבתי בפוסט הביכורים שלי
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=econ101
מטרת הבלוג היא לחשוב קצת בקול, כדי לגרות קצת את האונה ולשמוע אישושים או הפרכות, ביציאה מנקודה שאני סטודנט שיש לו עוד הרבה מה ללמוד.

איתיש  [אתר]  בתאריך 1/12/2007 11:57:13 AM

שוב בעניין הלוטו –

נדמה לי שיש יתרון מסוים לקניה קבוצתית, כשלכל אחד מספרים פרטיים משלו – אם קונים כרטיס שיטתי, ומחלקים בין המשתתפים את הפסאודו-ניחושים הבודדים.
מצד שני, קראתי פעם, איני זוכר איפה, שטופס שיטתי (1) אינו חוסך בעלות הכרטיס, אלא רק חוסך מילוי ידני, וש-(2) אמנם הזכיה בטופס שיטתי גבוהה יותר, אך הסיכוי לזכות בה נמוך – בגלל שלמעשה אתה מנחש יותר מידי צירופים דומים, שמזכים אותך ברבים מתתי-הפרסים.
אבל בהתעלם מזה, אולי יש יתרון מסוים לקניה קבוצתית…

אורי  בתאריך 1/12/2007 2:05:38 PM

יכולות אקדמיות

אני מזדהה עם עמדתך לגבי מתן ועידוד השכלה אך איני יכול להתעלם מהאירוניה באמירה על הפרדת יכולות אקדמיות מיכולות כלכליות. לכל אדם יש לדעתי היכולת לסיים תיכון ואף תואר ראשון, אך היכולת בפועל היא נגזרת ישירה של מצב כלכלי.

אורי  [אתר]  בתאריך 1/13/2007 10:33:29 PM

ומעניין לעניין באותו עניין

הייתי שמח לשמוע את דעתך על הספר החדש בעברית – "יסודות הכלכלה – מדריך לאזרח", מאת תומס סואל, בהוצ' שלם:
http://www.ibooks.co.il/NS_GetProdInfo.asp?prodid=14960036

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/14/2007 8:09:06 AM

תשובה לאורי -בעניין הספר של סואל

לא קראתי את הספר, אך אתה מוזמן לקרוא את דבריו של פרופ' אביה ספיבק, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ועמית בכיר במכון ון ליר, במוסף הספרים של הארץ:
"'יסודות הכלכלה: מדריך לאזרח' של תומס סמואל הוא ספר פשטני ומיושן ברעיונותיו ובדוגמאותיו… ספרו של סואל חסר את הברק האינטלקטואלי והנטייה התיאורטית שמאפיינים את המחברים האחרים מן האסכולה השמרנית, למשל מילטון פרידמן או פרדריק האייק… בתוך הקליפה החיצונית הסטנדרטית הזו נמצאים תכנים של אידיאולוגיה לוהטת וחסרת פשרות… לעתים אנו רואים היפוך מרשים לאחור של הלוגיקה הכלכלית…"