חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

מי צריך מתמטיקה

היום ב”הארץ”, מופיע מאמר מאת דונלד מקניל (מתורגם מהניו יורק טיימס) שכותרתו “מי צריך מתמטיקה?“. כותרת המשנה, שמסכמת היטב את רוח המאמר היא: “ארה”ב הגיעה בשבוע שעבר רק למקום ה-28 בעולם במבחני המתמטיקה; נו אז?”.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 20 בדצמבר

שם התקבלו 9 תגובות

הסטוריון מצעד המחץ  [אתר]  בתאריך 12/20/2004 8:56:34 AM

ואיפה ישראל בעולם?

עידן  בתאריך 12/20/2004 10:39:23 AM

זוועה

נקווה שלא יאמצו גישה זו אצלנו.
מילא העובדה שמדענים חייבים מתמטיקה ושלמדע יש חשיבות מכרעת לטווח ארוך.
למטמתיקה וחשיבה לוגית יש חשיבות עצומה ביום יום.
אדם מהישוב לא פותר משוואות ריבועיות אולם מאד כדאי שידע להסיק מסקנות באופן לוגי ולא פחות חשוב, לזהות מתי מסקנה כלשהיא לא נכונה.
וכל זאת בלי להזכיר את האלגנטיות והיופי.

הקומיקסר  בתאריך 12/20/2004 12:17:58 PM

השורה התחתונה החשובה שם

בעיני היא שמתמטיקה חשובה כמו כל מיומנות מחשבה אחרת.
כולל שירה.

אורן  [אתר]  בתאריך 12/20/2004 12:34:54 PM

מעשה שהיה

שלום רוזנברג, מרצה לפילוסופיה ואדם משעשע שהיה בעברו מורה למתימטיקה סיפר פעם (באחד השיעורים בקורס מבוא לתורת ההכרה. אני לא זוכר מה הקשר) שתלמידה שלו בתיכון שאלה אותו בשביל מה ללמוד מתמטיקה.
הוא ענה לה שהמח הוא כמו עיפרון – צריך לחדד אותו כדי שיהיה אפשר להשתמש.
היא ענתה, כך הוא מספר, שעיפרון שמחדדים יותר מדי – נשבר לו השפיץ ואי אפשר להשתמש בכלל…

גיל  [אתר]  בתאריך 12/20/2004 7:02:58 PM

שירה היא מיומנות מחשבה?

לקומיקסר, בתמיהה-
האם ניתוח שיר הוא כניתוח צפרדע
והתרגשות ממטאפורה כתזזית האינדוקציה?

אסף ברטוב  [אתר]  בתאריך 12/21/2004 12:02:34 AM

הרבה מתמטיקה לא צריך

לדעתי אין הצדקה לחייב אוניברסלית ללמוד אלגברה, חדו”א, טריגונומטריה, לוגריתמים, וכו’. יש לשמור על מסלול “ריאלי”, היינו לאנשים שמתעתדים לעסוק במדעים או בהנדסה, ולדרוש מכלל האוכלוסיה רק מיומנות באריתמטיקה (כולל אחוזים, כמובן) ובהסתברות, שהם לטעמי שני התחומים השימושיים לכל אדם בחברה המודרנית.
את הפונקציה הממיינת של לימודי המתמטיקה, שמוזכרת במאמר, יש להחליף במיון לפי נושא לימוד חשוב יותר, ואמין יותר כקריטריון ממיין, לטעמי, והוא הלשון: רמת לימודי הלשון, ההבעה, הלוגיקה המילולית, והרטוריקה הנהוגים כיום מחפירים, והרמה הנדרשת מכל תלמיד מייצרת אזרחים בורים, עילגים, ומעורפלי מחשבה.
*בכל* נושא יש חשיבות ליכולת ביטוי והבעה בהירה ומדויקת, ובכל נושא יש צורך בהבנת הנקרא ובחשיבה מופשטת. לכן את הזמן שיתפנה אם יופחת הדגש על לימודי המתמטיקה הבלתי-נחוצים שתיארתי כדאי להקדיש לשיפור הוראת הבנת הנקרא, חשיבה מילולית, וכן לפתוח בלימודי רטוריקה בסיסיים, שנעדרים לחלוטין מתכנית הלימודים התיכונית, ואפילו מזו של האוניברסיטאות.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/21/2004 1:56:37 PM

תגובה לאסף

ראשית, אציין כאן כי אסף העלה את הנושא לדיון גם בבלוג שלו, ושם התפתח דיון מעניין שבו יש כרגע 17 תגובות. אני ממליץ לקרוא:
http://www.livejournal.com/users/ijon/150038.html?view=862486
התגובה ה-17 בדיון הנ”ל היא תגובתי, ואני מביא אותה גם כאן (חלק מהתגובה מתייחס גם לדברים שנאמרו במהלך הדיון בבלוג של אסף):
אני חושב שיש הסכמה גורפת על כך שצריך לשנות את האופן שבו מלמדים היום את רוב המקצועות בבתי הספר. אני בהחלט חושב שיש צורך לערוך רפורמה רצינית בייחוד בלימודי המתמטיקה.
אולם, הטענה המרכזית במאמר מהניו יורק טיימס, שאתה חוזר עליה במובלע, היא כי לימודי המתמטיקה (או רובם) “מיותרים”, והטיעון הדמגוגי של קתלין טרנר (?, או יותר נכון של הדמות שאותה היא מגלמת בסרט כלשהו) כי מעולם לא נאלצה לפתור משוואה אחרי סיום הלימודים בתיכון עובד גם לגבי מקצועות אחרים. למשל:
* מעולם לא נזקקתי לניתוח ספרותי של שיר משירי ביאליק לאחר סיום הלימודים בתיכון.
* מעולם לא הייתי צריך לנקד מילה עברית כלשהי לאחר סיום הלימודים בתיכון.
* מעולם לא נזקקתי לפרש פרק בתנ”ך לאחר סיום לימודי בתיכון.
ועוד ועוד.
אני בטוח שאתה יכול להבין להסביר מדוע בכל זאת חשוב ללמוד ספרות, תנ”ך, לשון עברית, ועוד מקצועות אחרים (אזרחות? היסטוריה? מי צריך את זה?) בבית הספר. יש גם נימוקים כבדי משקל לטובת המתמטיקה, ואני סבור שאדם בעל רמת השכלה מינימלית בחברה המודרנית אכן צריך ללמוד פרקים מסויימים במתמטיקה מתקדמת – כן, וזה כולל גם טריגונומטריה וחשבון דיפרנציאלי.
אני מקווה להרחיב על כך במאמר שאכתוב בעתיד.

ג’ון דו  בתאריך 12/23/2004 10:55:08 AM

צודק בהחלט

העיתונאי לא משתמש לאחר סיום לימודיו במשוואות טריגונומטריות, והפיזיקאי לא משתמש בשירי ביאליק.
הסופר לא יצטרך לעולם לחשב אינטגרלים, והמתמטיקאי לא ימצא שימוש בפירוש רש”י לבראשית י”ג.
אז למה להסתפק רק בלימודי המתמטיקה? בוא נסיים את הלימודים בכיתה ז’ (בערך הכיתה שבה מסיימים ללמוד את המעט שצריך לחיים), וניתן לתלמידים ללכת לעבוד.
הבעיה לדעתי, היא שבניגוד להיסטוריה ולספרות, משום מה מתמטיקה לא נחשבת כ”תרבות”, כדבר שחיוני לדעת גם מעבר לשימושים הפרקטים בחיי היומיום. נערים שלא יודעים מי היה הרצל או מי היה ביאליק מוקעים בעיתונות ובתקשורת כחסרי השכלה ותרבות. לעומת זאת, לא מעט אנשי רוח מפורסמים דווקא מתגאים (במידה זו או אחרת) בכך שאין להם מושג קלוש במתמטיקה.
הסיבה לחלוקה הזאת היא פשוטה: אותם האנשים שנוטים באופן טבעי להומניסטיקה, הם אלה שיתפסו את משבצות העיתונאים, הסופרים, כתבי הטלוויזיה ושאר המדיומים שבהם ניתן להשפיע על תפיסת העולם של הציבור. אלה הנוטים דווקא לתחום הריאלי הולכים לאוניברסיטה ונחשבים כ”עופות מוזרים”.
לדעתי, אדם שרוצה להחשיב עצמו כאינטלקטואל צריך לדעת מהו הקשר בין מושג האינפלציה למושג הנגזרת, בדיוק כמו שהוא צריך להכיר את “עוד חוזר הניגון” של אלתרמן
(אגב – חידה ידועה שואלת מי היה הנשיא האמריקאי שנעזר בנגזרת שלישית כדי לזכות בבחירות)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 5/13/2008 8:51:17 AM

תשובה לחידה של ג’ון דו

ניקסון
http://homepage.smc.edu/nestler_andrew/math7/derivatives.htm

לקריאה נוספת בנושאים הקשורים לנושא רשימה זו

תגובה