כן. כה אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס של לשכת רוה”ח שהתקיים אתמול: “רוב העובדים שמקבלים רכב מהעבודה משתכרים סביב 8,000 שקל ברוטו, ולא יוכלו לספוג את תוספת שווי השימוש כתוצאה מהרפורמה”. זה נשמע מאוד משכנע, והתאים היטב לדבריו של אוריאל לין, נשיא לשכות איגוד המסחר, שהסביר כי רכב צמוד מקבל זה שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית.
אבל ברוש הוסיף עוד כמה מלים: “אצל עובד ברמות שכר כאלה, רוב הכסף הולך לצריכה. אין לו מנין לקחת עוד 600 שקל, ולכן זה מהר מאוד יגיע למעסיק”.
בואו נעשה חשבון. ניקח את העובד שמרוויח 8000 ש”ח ברטו בחודש ולכן מקבל רכב צמוד כי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות רכב משלו. כיום נזקף לשכרו סכום של 1330 ש”ח בגין שווי השימוש ברכב, ועם סיום הרפורמה שווי השימוש יהיה 2770 ש”ח, כלומר הוא ישלם מס על סכום של 1440 ש”ח נוספים.
המס השולי של העובד הזה (לפני הורדת מס הכנסה המשולבת עם הרפורמה) הוא 29%, ולכן תוספת המס שישלם היא 417 ש”ח, לא 600. אז ברוש לא יודע חשבון? או שהוא התבלבל? או שאולי ברוש מדבר על העובד שמרוויח 16,000 ש”ח, ותוספת המס השולי שלו אכן תגיע ל-504 ש”ח בעקבות הרפורמה ועוד מאה ומשהו ש”ח לביטוח לאומי(שזה אמנם לא מס אבל ברוש ודומיו מתייחסים אליו כאל כזה) יביאו את התוספת שלו ל-600 ש”ח.
אז ברוש דואג כביכול לשכירים שמרוויחים קצת מעל לשכר הממוצע, אבל “שפת הגוף” שלו – מראה למי הוא דואג באמת.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 27 בפברואר 2007 שם התקבלו 16 תגובות
אלון בתאריך 2/27/2007 10:38:58 PM
ללא נושא
כ”כ התרגלנו לליסינג, שאף אחד לא שואל את המובן מאליו- מהי הזכות הקנויה של אדם המרוויח 8000 ₪ לחודש לנסוע ברכב חדש? אם אין לו כסף לצריכה, אליבא דברוש, הרי שממילא לא ניתן לצפות שינהג ברכב חדש.
הכשל של ברוש רק ממחיש את העיוות בשיטת הליסינג לכל פועל.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 2/28/2007 9:41:38 AM
אלון – נסחפת
לא מדובר על זכות קנויה אלא על שכר – זכותו של אדם לקבל חלק משכרו בצורת רכב, ואין כל בעיה שאדם ששכרו 11,000 ש”ח יקבל 8000 ש”ח + רכב ששוויו 3000 ש”ח לחודש, בתנאי כמובן שישלם מס כפי הנדרש.
הבעיה שלי היא בעיקר עם ברוש, שמנסה לאחז עיניים על ידי הפרחת נתונים לא מדוייקים, כאילו שאף אחד לא יכול לבדוק את מה שהוא אומר.
אני מאוד מתפלא שכל רואי החשבון שהקשיבו לדבריו לא עלו מייד על התרגיל השקוף שלו.
עומר בתאריך 2/28/2007 11:44:13 AM
ההתייחסות הזו מצד ברוש
ברורה. החשש העיקרי בתחומים שונים הוא לא מהפגיעה באלו שמשתכרים שכר נמוך יחסית. גם אין חשש מפגיעה בבכירים, כי אלו פשוט זוכים לסל הטבות שכולל בתוכו גם שימוש ברכב. החשש העיקרי הוא מאובדן התמריץ לשכבת הביניים שהיא זו שמניעה את גלגלי המערכת, ולה גם יש אפשרות לקום וללכת למקום אחר. אני חושב שהחשש הזה מוצדק, ואני לא ממש מתרשם מהרפורמה החדשה הזו סביב הליסינג. יש לי תחושה ששכרנו כאן כחברה יצא בהפסדנו.
אלון בתאריך 2/28/2007 1:58:29 PM
ליוסי
יוסי – אני כמובן מסכים עם דבריך.
הגבתי לפן אחר בדבריו של ברוש, הלוקח כמובן מאליו שהעובד יסע במכונית חדשה – כאילו מדובר בזכות לאוויר נקי – כך שה”עוול” (בהשתת מס כבד המונע מהעובד לממש זכותו זו) ברור, כביכול.
מירב בתאריך 2/28/2007 2:37:18 PM
החישוב של ברוש דווקא נכון
תוספת של 1,440 ש”ח בחודש בשווי רכב צמוד, כאשר המס השולי הוא 29% וביטוח לאומי 12% נוספים, מביאים לכך שלעובד בשכר של 8,000 ש”ח תהיה תוספת מס של 590 (כמעט 600) ש”ח בחודש
יוסי לוי [אתר] בתאריך 2/28/2007 2:40:12 PM
מירב
עד כמה שזה נשמע מוזר – ביטוח לאומי הוא לא מס.
עומר בתאריך 2/28/2007 3:19:55 PM
יוסי,
ביטוח לאומי הוא דווקא כן מס כל יגיעה אישית, והוא מעלה את המס השולי בישראל בשיעור של כ-10 אחוזים.
מרזבאן בתאריך 2/28/2007 4:41:19 PM
יוסי
בעיקרון אתה צודק,
אבל החישוב שהראתה מירב הוא סביר ביותר ואולי אחרי הכל לא היה כזה פגם בדבריו של ברוש, גם אם בו עצמו יש פגם…
שוקי [אתר] בתאריך 2/28/2007 10:02:23 PM
מירב
שכירים משלמים רק 5 אחוזים לביטוח לאומי ועוד 2.5 לביטוח בריאות. רוב התשלום לבט”ל גם מוכר לצורכי מס הכנסה, לכן זה יוצא קרוב יותר ל-4 אחוז מאשר ל-12 אחוז.
אבי [אתר] בתאריך 3/1/2007 9:01:12 AM
אכן צעד מטופש של ברוש
גם עובד שמרויח 16 אלף ברוטו מעדיף ליסינג על פני רכב פרטי. זאת, משום שרכב פרטי פירושו התחייבות של 120 אלף שקלים.
לעובד ברמת שכר כזו יש בדרך כלל משכנתא לא-פעוטה וקצת מבאס להוסיף עליה עוד התחייבות שש-ספרתית.
עומר בתאריך 3/1/2007 12:03:54 PM
אתה מניח שרכב הליסינג הוא בגדר
תחליף לרכב חדש, מעין “או-או”. זה ממש לא כך. אנשים רבים יעדיפו בהעדר ליסינג רכב ישן וקטן, או אפילו תחבורה ציבורית (במקרה שהעבודה נמצאת בקרבה יחסית והרכב אינו דרוש להם לצרכי עבודה ממש).
ולעניין המשכנתא ורמת השכר – לחלק לא מבוטל מהעובדים ברמת השכר הזו אכן יש משכנתא. אך קיימת בהחלט האפשרות שרבים מהם, במקום להתלבט בין התחייבות שש-ספרתית ליסינג או רכב משומש, ימכרו את הבית, יחזירו המשכנתא ויתחפפו עם המשפחה לאוסטרליה. אני לא ממש בטוח שהשיקול הזה נלקח בחשבון ע”י הממשלה…
מירב בתאריך 3/5/2007 2:16:27 PM
לשוקי
שכירים משלמים על שכר שמעל ל-4,500 ש”ח: 7% ביטוח לאומי ועוד 5% ביטוח בריאות ובסך-הכל 12% מספרים מדויקים ובדוקים שאפשר למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי.
וליוסי – אני לא יודעת למה התכוונת כששכתבת שביטוח לאומי הוא לא מס, אבל לצורך החישובים שעשה ברוש וכדי לדעת כמה יפסידו שכירים בגין העלאת שווי השימוש ברכב, יש להתחשב גם בו.
מירב בתאריך 3/5/2007 2:19:33 PM
לשוקי2
מה זאת אומרת התשלום לביטוח לאומי מוכר לצרכי מס הכנסה?
שכירים פשוט משלמים 12% על כל שקל שמעל ל-4,500 ש”ח, ואין אף זיכוי ממס הכנסה על זה.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 3/6/2007 2:01:40 PM
התפלפלויות מסים
באותה מידה שמחשבים מס בריאות במסגרת מאזן הרווח וההפסד של תשלומי המסים, אפשר גם להגיד כי מי שהנטו שלו יפחת ב-600 שקל (נניח), גם ישלם פחות מע”מ (כי הוא יוציא פחות כסף כל חודש, בהנחה שכל משכורתו הולכת לצריכה), וכך סך המע”מ שישלם יפחת בכמעט 90 ש”ח. ועוד לא דיברנו על כל מיני מסים עקיפים שמגולמים בצריכה.
מירב בתאריך 3/6/2007 2:17:34 PM
ממש לא התפלפלות
מדובר בחישוב פשוט של כמה יפסיד עובד בנטו בעקבות העלאת שווי השימוש ברכב, כלומר בכמה יקטן השכר נטו שלו בעקבות המהלך. והחישוב הזה, מה לעשות, פשוט מאוד ומוביל למספר מסוים שאתה מתעקש למצוא סיבות למה הוא לא רלוונטי.
לפעמים יותר פשוט לומר “סליחה טעיתי” מאשר לחפש בכל דרך הצדקות לטענה שהעלית בפוסט הזה המבוססת על חישוב לא נכון שעשית (קורה ).
אגב, אינני נמנית כלל על חסידיו ומסנגריו של ברוש או של הצד שהוא מייצג (להיפך) אבל החישוב שהוא עשה הוא פשוט ונכון, בלי התפלפלויות ובלי משחקים חישוביים, כפי שאתה מתעקש לטעון בתגובותיך,
יוסי לוי [אתר] בתאריך 3/6/2007 8:04:34 PM
מירב
המלה האחרונה נשארת שלך. לבריאות