אלוהים משחק ביקום בקוביות
משבר השחזוריות. reproducibility crisis. ההיסטוריה של הניסויים הקליניים. ג’יימס לינד. ג’ון סנואו. דה מואבר. לפלס. גאוס. קטלה. גאלטון. מקסוול. פירסון. יול. ליאו גודמן. ויליאם קראסקל. יוסי הוכברג. רונלד פישר. ג’רום קורנפילד. יואב בנימיני. בופון. פלורנס נייטינגייל. אריך להמן. תומס בייס. דויד בלקוול. ג’ורג’ בוקס. וילקוקסון. גוסט. טוקי. ברדלי אפרון. דמינג. ג’רזי ניימן. רון קנת. ישראל אומן. אסתר סמואל כהן.
מחר יהיה היום הראשון בחודש מרץ, המצויין כחודש הנשים בהיסטוריה ((אולי לא התרגום הכי טוב ל-“Women’s history month”, אשמח לקבל הצעות)) במספר מדינות, בכללן ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, וב-8 לחודש מרץ מצויין יום האישה הבינלאומי. כדי לציין את החודש הזה, אפרסם כאן בכל יום במהלך חודש מרץ פוסט שיוקדש לסטטיסטיקאית אחת, ובסך הכל 31 סטטיסטיקאיות….
ב-28.11.2017 הופיע בכתב העת Nature מאמר שנשא את הכותרת הפרובוקטיבית Five ways to fix statistics. המאמר נכתב לאור “משבר השחזוריות” (reproducibility crisis) בו חשים היום חוקרים מתחומים רבים, כלומר הקושי ההולך וגובר לשחזר תוצאות מחקריות במחקר נוסף בלתי תלוי. יש הטוענים כי אחת הסיבות למשבר הזה הוא שימוש לא נכון בסטטיסטיקה. עורכי Nature פנו לחמישה…
רשימה זו נכתבה בעקבות המפגש האחרון של קבוצת הדיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה שעסקה בניסויים קליניים. אציין כי אני הוא שהעלה את הנושא לדיון, והייתי אחראי לאיסוף והפצת חומר הקריאה למפגש. חלק מהחומרים שנקראו כבר סקרתי בעבר בהרצאה “מהלימון ועד הקופקסון” שנתתי במסגרת “ספקנים בפאב” (ואפשר לצפות בהקלטתה על ידי לחיצה על הקישור). רשימה זו כוללת…
המפגש השני של קבוצת הדיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה עסק בתולדות ההתפלגות הנורמלית. הדיון הסתמך בעיקר על פרק 13 מספרו של איאן האקינג, “אילוף הגורל” ((1. Hacking, I. (1990). The taming of chance (Vol. 17). Cambridge University Press. )), ובמידה פחותה על מאמרה של לוריין דאסטון ((2. Daston, L. (2008). Analogies and the migration of scientific ideas: the strange…
לא מכבר התחלתי להשתתף בקבוצת דיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה, ואשתדל לתעד את המפגשים החודשיים של הקבוצה. המפגש הראשון של הקבוצה עסק במחלוקת ביןקרל פירסון ותלמידו אדני יוּל בדבר הדרך הראויה למדוד את עצמת ההקשר (“מתאם”) בין שני משתנים איכותיים (כלומר משתנים שסולם המדידה שלהם אינו רציף). בתחילה אסביר בקצרה את הבעיה הסטטיסטית. לאחר מכן אתאר…
פרופ’ יוסי הוכברג, מהחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, והנשיא השביעי של האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה, נפטר אתמול. בשנים האחרונות לחייו פרש הוכברג ממחקר עקב מחלתו. הוכברג היה בין החוקרים המובילים בעולם בתחום בדיקת ההשערות המרובות, והיה שותפו של פרופ’ יואב בנימיני לכתיבת מאמרים רבים בתחום, ובכלל זה המאמר פורץ הדרך שהציג את שיטת ה-False Discover Rate…
אני מניח שרוב הקוראים כבר שמעו על גרי יורופסקי ועל הטענה (המגוחכת לכשעצמה) כי ההרצאה שלו היא ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם. למי שלא יודע, יורופסקי הוא טבעוני קיצוני המטיף לטבעונות קיצונית והטמעתה בשיטות קיצוניות. אני לא מתכוון לדון בהרצאה שלו ובטיעוניו (וגם לא לתת לינק), כיוון שרוב הטיעונים (לשני הצדדים) כבר הושמעו. אני…
Read More “על מתאם וסיבתיות, או האם צמחונות גורמת לאנורקסיה” »
מיהו המדען (או מדענית) המשפיע ביותר במאה ה-20? שאלתי שאלה זו את עוקביי בטוויטר וגם בפייסבוק. קיבלתי שפע של תשובות: זיגמונד פרויד, מילטון פרידמן, רוברט אופנהיימר, אלכסנדר פלמינג, ורנר פון בראון, “ההוא שהמציא את הטרנזיסטור” (מקובל לייחס את ההמצאה לשלושת הפיזיקאים שבשנת 1956 זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה על תרומתם לפיתוחו: ויליאם שוקלי, וולטר בראטיין…
עצמו את עינכם ודמיינו לכם אחר הצהריים אביבי בקיימברידג’, אנגליה, בשנות העשרים של המאה הקודמת. אדונים וגבירות מתכנסים על אחת המדשאות למסיבת תה. הליידי, גיבורת הסיפור שלנו, היא מוריאל בריסטול. היא לא רק ליידי, אלא מדענית בזכות עצמה, ביולוגית החוקרת את תהליכי הפוטוסינתזה. למרבה הצער, לא ידועים לנו עוד פרטים רבים אודותיה, ואפילו תמונה שלה…
שר החינוך, גדעון סער, הודיע אתמול על זכייתו של פרופ’ יואב בנימיני בפרס ישראל בתחום חקר הכלכלה וחקר הסטטיסטיקה. השר אימץ את המלצות וועדת פרס ישראל בראשותו של פרופ’ בנציון זילברפרב וברך את פרופ’ בנימיני על זכייתו בפרס. בנימוקי הוועדה ציינו חבריה: “פרופ’ בנימיני הוא דוגמא של שילוב בין סטטיסטיקאי יישומי התורם לענפי מדע רבים…
Read More “פרס ישראל בחקר הכלכלה והסטטיסטיקה יוענק לפרופ יואב בנימיני” »