הגלולה למניעת הריון והסיכון למוות עקב פקקת ורידים

מחקר משנת 1995 דיווח כי שימוש הכפיל את הסיכון למוות עקב . איזה נתון סטטיסטי דווח כאן?

השאלון מציע ארבע תשובות אפשריות: המצאות (prevalence), סיכון מוחלט (Absolute risk), מדד g של כהן  למדידת גודל האפקט ((אין דבר כזה: יש Cohen’s d וגם Hedegs’ g)), וגם את התשובה הנכונה שהיא הסיכון היחסי (relative risk) המכונה לעיתים בשם יחס הסיכונים (risk ratio).

אסביר תחילה את נושא הסיכונים באמצעות דוגמה (( לא אתייחס כאן לנושאי ההמצאות וגודל האפקט )), ואחר כך אתייחס לנושא הקשר בין הגלולה למניעת הריון לפקקת הורידים.

כשאנחנו מדברים על סיכונים, יש שני מושגי יסוד: הראשון הוא גורם הסיכון: למשל עישון, שימוש בגלולה למניעת הריון או השתתפות בקורס מבוא לסטטיסטיקה. המושג השני הוא התוצא הבריאותי, כגון תחלואה בסרטן, פקקת ורידים או היהפכות לזומבי.

הסיכון המוחלט הוא ההסתברות שהתוצא הבריאותי יארע. בדרך כלל אומדים אותו כפרופורציה באוכלוסייה. נניח לדוגמה כי באוכלוסייה של  10000 אנשים בריאים 20 אנשים הפכו לזומבים. אם נחלק 20 ב-10000 ואחר כך נכפיל במאה נקבל כי הסיכון המוחלט להפיכה לזומבי הוא 0.2%.

לעומת זאת, בקבוצה של 10000 סטודנטים שנחשפו לקורס מבוא לסטטיסטיקה, 40 סטודנטים הפכו לזומבים, וזה סיכון של 0.4%. החשיפה לקורס הכפילה את הסיכון פי 2, מ-0.2% ל-0.4%. אנו אומרים לכן כי הסיכון היחסי הוא 2.

אבל צריך להיזהר מסיכונים יחסיים, כי הם לא משקפים את העלייה בסיכון. בדוגמת הזומבים, הסיכון הוכפל אבל עלה רק ב-0.2%. לא צריך לזלזל, אבל צריך גם לשמור על פרופורציות. לטעמי, דיווח של הפרש הסיכונים מועיל יותר להערכת סיכונים מאשר דיווח על הסיכון היחסי.

מה בקשר לפקקת הורידים?

אזהיר תחילה כי אין להסתמך על הנתונים שאביא כאן כדי לקבל החלטה כזו או אחרת או כדי להמליץ המלצות. יש כאן הערכות שרמת הדיוק שלהן לא ידועה, והנחות שרירותיות שאניח לצורך ההדגמה.

על פי ויקיפדיה, הסיכון המוחלט לפקקת ורידים אצל נשים המשתמשות בגלולה למניעת הריון הוא 60 מקרים ל-100000 שנות חיים, לעומת 30 אצל נשים שלא משתמשות בגלולה. ((הנתון של 60 מקרים הוא למעשה ממוצע, כיוון שהסיכון משתנה בהתאם לסוג הגלולה והרכבה)) כלומר, הסיכון אכן מוכפל, והסיכון היחסי לתחלואה הוא 2. הסיכון היחסי למוות כנראה דומה, אך לא ברור האם יש הבדל בשיעורי התמותה בין נשים המשתמשות בגלולה ונשים שאינן משתמשות בגלולה. שיעורי התמותה תוך שנה מאירוע הפקקת נעים בין 50% ל-90%, תלוי במקרה הספציפי. על פי מכון קוקריין, יחס הסיכונים גבוה יותר ומגיע במקרים מסויימים עד ל-3.5 – תלוי בהרכב הגלולה ומשך השימוש. בהחלט אין להקל ראש בסיכון הזה, אבל כפי שציינתי קודם, חשוב יותר לדעת את הפרש הסיכונים. אני אשתמש בנתוני ויקיפדיה כדי להדגים זאת.

מה הכוונה ב-100000 שנות חיים? הסיכון משתנה עם רמת החשיפה. אין דין אישה שהשתמשה בגלולה במשך שנתיים כדין אישה שהשתמשה בגלולה 15 שנה. לכן יש לשקלל את נתוני התחלואה במשך השימוש בגלולה. בואו נניח, לצורך הדוגמה בלבד, כי אישה ממוצעת משתמשת בגלולה במשך 20 שנים. לכן מאה אלף שנות חיים שקולות ל-5000 נשים (( 5000×20=100000 )). 30 מקרים מתוך 5000 הם 6 מתוך 1000, כלומר ניתן, תחת ההנחה הנ”ל, (( שימוש ממוצע של 20 שנה בגלולה )) כי בקרב נשים שלא משתמשות בגלולה, 6 מתוך כל 1000 יחלו בפקקת העורקים, ובקרב הנשים המשתמשות בגלולה 12 מתוך כל 1000 יחלו. בדוגמה זו, השימוש בגלולה יוסיף עוד 6 נשים חולות לכל 1000. זהו נתון שממחיש את רמת הסיכון: עוד 6 נשים מכל 1000 יחלו, ובסיכוי גבוה גם ימותו, אם ישתמשו בגלולה למניעת הריון במשך 20 שנה. לדעתי מידע זה מאפשר החלטה מושכלת יותר לגבי נטילת הסיכון.

רשימה זו היא הרשימה השלישית בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.

ראו גם:

• היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?
• כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
• הקשר בין טיפול הורמוני חליפי והתפתחות קרישי דם.
• הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים
• מה הסיכון באכילת בשר מעובד?
• יעילות טיפול חדש לאוסטאורופוזיס
• ערך הניבוי החיובי של בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד