חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים

דרך מקובלת לבטא אפקט של טיפול או התערבות רפואית היא מה שמכונה “יחס הסיכויים”[1] או באנגלית odds ratio. המונח העברי מופיע במרכאות מכיוון, כפי שאסביר מייד, התרגום הוא לא מדוייק עד לא נכון, תלוי את מי שואלים.

השאלה שנשאלה בשאלון היא מאוד פשוטה. נתונה קובייה הוגנת, כלומר כאשר מטילים אותה לכל התוצאות יש סיכוי שווה להופיע. לכן, מהו ה-odds של הטלת המספר 6?

מי שעוסק בהימורים יבין מייד את התשובה. יש 6 תוצאות אפשריות, לכולן אותו סיכוי. חמש תוצאות אפשריות אינן שוות ל-6, יש רק תוצאה אחת השווה ל-6, לכן ה- odds, היחס בין מספר התוצאות הרצויות לבין מספר התוצאות הלא רצויות הוא 1:5. יחס זה מכונה לעיתים בשם “יחס ההימורים”.

שימו לב ש-1:5 אינו אומר כי ההסתברות להטלת 6 היא חמישית. ההסתברות להטלת 6 היא שישית. המשמעות של היחס  1:5 היא שההסתברות להטלת 6 קטנה פי 5 מההסתברות לא להטיל 6. בנוסף לכך, אם נחלק 1 ל-5 נקבל חמישית. נקבל חמישית גם את נחלק את הסיכוי לקבל 6, שהוא שישית, בסיכוי לא לקבל שש, שהוא חמש שישיות. זה תמיד נכון, ולכן יחס זה הוא יחס בין שני סיכויים.

ה-odds ratio, כפי ששמו מעיד עליו, הוא יחס בין שני odds, ומכיוון שה-odds הוא יחס, הרי שה-odds ratio הוא יחס בין שני יחסים, שכל אחד מהם הוא יחס בין שני סיכויים. לכן הביטוי “יחס הסיכויים” בעייתי בעיניי. לעיתים מכנים אותו בשם “יחס צולב”, ואסביר מדוע בהמשך הפוסט.

הנה דוגמה שתסביר מהו ה-odds ratio, ואת הקשר בינו ובין הסיכון היחסי והסיכון המוחלט.

הדוגמה לקוחה מידיעה שפורסמה באתר Medical News Today, בה נאמר כי הסיכון לחלות בסרטן השד אצל נשים הניזונות מתפריט מוטה בשר אדום גבוה ב-23% מהסיכון של נשים הניזונות מתפריט מוטה בשר עוף.

מדובר במחקר תצפיתי בו התבצע מעקב אחרי 42016 אלף נשים הנמצאות בקבוצת סיכון לתחלואה בסרטן השד – לכל אחת מנשים אלו יש אחות שחלתה כבר בסרטן השד. המחקר עקב אחרי הרגלי האכילה שלהן, כולל אכילת סוגי בשר שונים ובשר מעובד. במשך תקופת המעקב, כשבע וחצי שנים, 1536 נשים אובחנו כחולות בסרטן השד. מדובר באשה אחת מתוך כל 27 בערך[2], סיכון לא מבוטל של כ-3.7%. מהו יחס הסיכונים לתחלואה בסרטן השד שנצפה באוכלוסייה זו במשך תקופת המעקב? 1536 נשים אובחנו כחולות בסרטן השד, 40480 נשים לא אובחנו. יחס הסיכונים הוא לכן 1536 ל-40480, או כ-1 ל-26. שימו לב כי הסיכון שונה מיחס הסיכונים.

החוקרים דיווחו כי הסיכון לתחלואה בקרב נשים שאוכלות בעיקר בשר עוף נמוך לעומת הסיכון בקרב נשים האוכלות בעיקר בשר אדום ב-28%.

למעשה הם ביצעו ניתוח הישרדות ודיווחו כי יחס הסיכונים במובן של Hazard Ratio בין אוכלות העוף ואוכלות הבשר האדום הוא 0.72[3]. נתון זה מתקבל מחישוב המתקנן בתוכו משתנים נוספים, כגון גיל, BMI, עישון ומוצא אתני, וכמובן משך הזמן שעבר מתחילת המעקב ועד האבחון.

אבל (על פי החישובים שאפרט בהמשך):

יחס הסיכונים הוא 0.8 לומר הסיכון לחלות בסרטן השד עבור נשים הניזונות מתפריט מוטה בשר עוף נמוך רק ב-20% מהסיכון עבור נשים הניזונות מתפריט מוטה בשר אדום.

הפרש הסיכונים הוא 0.6% בלבד. הסיכון לחלות בסרטן השד עבור נשים הניזונות מתפריט מוטה בשר אדום הוא 3.1% ועבור אלה הניזונות מתפריט מוטה בשר עוף הוא 2.5%.[4]

התובנה שלי: נתוני ה-odds ratio הם בעייתיים, ואין להם פירוש משמעותי ברור. הנתונים של הסיכון היחסי והפרש הסיכונים נותנים תובנה הרבה יותר טובה באשר לגורמי הסיכון.

למי שמעוניין בכל החישובים: עיון יותר מעמיק בנתונים מעלה כי הנתון המתוקנן של  0.72 נגזר מהנתונים הבאים (קישור לקובץ וורד).

מתוך כ-10500 נשים (כרבע מהאוכלוסייה) שאכלו בעיקר בשר אדום, היו 329 מקרי סרטן, ומתוך כ-10500 נשים שאכלו בעיקר בשר עוף היו 258 מקרים.

נסדר את כל הנתונים בטבלה יפה:

תחלואה בסרטן השד
הטיית התפריט כן לא סך הכל
בשר עוף 258 10242 10500
בשר אדום 329 10171 10500
סך הכל 587 20413 21000

 

מה אנחנו יכולים ללמוד מהמספרים האלה?

ה-odds, יחס הסיכונים לחלות בסרטן השד עבור נשים שאוכלות בעיקר בשר עוף הוא 258 ל-10242. עבור נשים שאוכלות בעיקר בשר בקר יחס הסיכונים הוא 329 ל-10171. נחלק את היחסים ונקבל כי היחס בין היחסים הוא 0.78:

 

 

 

תוצאה זו שונה מעט מהתוצאה שדווחה מכיוון שכאמור החוקרים ביצעו תקנונים שאנחנו לא ביצענו.

אבל שימו לב לחישוב: למעשה הכפלנו את שני המספרים שבאלכסון הראשי של הטבלה וחילקנו אותם במכפלת המספרים שבאלכסון המשני של הטבלה. ציירנו מין צלב כזה על הטבלה, ולכן יחס הסיכונים, ה-odds ratio נקרא לפעמים בשם יחס צולב.

 

.רשימה זו היא הרשימה החמישית בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על השאלון של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.

ראו גם:

 

 


הערות
  1. ולפעמים – יחס הסיכונים – תלוי בהקשר []
  2. למי שישאל איך קיבלו 1 ל-27 כאשר הנתון שכולם מכירים הוא 1 מתוך 9: הנתון של 1 מתוך 9 מתייחס לסיכון של אישה לחלות בסרטן השד במהלך חייה. תוחלת החיים של אישה ברוב העולם המערבי היא כשמונים שנה. הנתון של 1 מתוך 27 מתייחס אמנם לנשים בסיכון, אך במשך תקופת זמן קצרה בהרבה – רק כשבע וחצי שנים. []
  3. ראו את הרשימה “איך יודעים כמה אנשים מתים מנזקי העישון” להסבר קצת יותר רחב על המושג של ה- Hazard []
  4. שאלה מעניינת: אם אחוז התחלואה הכולל הוא 3.7%, אך התחלואה בעל אחת משתי הקבוצות האלה לחוד נמוכה מ-3.7%? []

תגובה