בתחילת 2019, פורסמה ידיעה בעיתון דיילי מייל לפיה כי טיפול הורמונלי חליפי (Hormone Replacement Therapy) בזמן המנאופוזה מכפיל את הסיכון לקרישי דם מסוכנים, כלשון הכותרת..
בניגוד למה שקורה בדרך כלל, הידיעה ציטטה גם את הנתון הבאשמסרו החוקרים מאוניבריטת נוטינגהאם: “על כל 10000 נשים המקבלות טיפול החלפת הורמונים, יש רק 9 מקרים נוספים של קרישי דם מדי שנה”. זוהי פיסת מידע חשובה. מהו בעצם הנתון הזה?
אני אתעלם מהתשובות הלא נכונות שהוצעו (שינוי באחוזים, מספר החולים שיש לטפל בהם, (( במדד זה אדון בהמשך הסדרה )) וקצב קפלן-מאייר) ואעבור מייד להסבר.
הנתון שדווח הוא הגידול המוחלט בסיכון.
לפני שנגיע לדיון, קצת פרופורציות: לפי הכותרת, הסיכון להתפתחות קרישי דם בקרב נשים המקבלות טיפול הורמונלי גבוה פי שניים מהסיכון אצל נשים שלא מקבלות טיפול כזה. זה לא ממש מדוייק. קריאה זהירה במאמר שפורסם ב-BMJ מעלה כי הנתונים שמדווחים אינם סיכונים יחסיים אלא יחסי סיכונים (odds ratios). אני אדון ביחסי הסיכונים בהמשך הסדרה. כמו כן, יחסי הסיכונים משתנים על פי סוג הטיפול ודרך המתן. מדווחות תוצאות שונות לגבי סוגים שונים של טיפולים הורמונליים, ואכן עבור אחד מהם יחס הסיכונים נאמד כ-2.1, ולטיפולים אחרים היו יחסי סיכונים נמוכים יותר. עבור אחד הטיפולים המקובלים יחס הסיכונים היה נמוך באופן משמעותי מ-1, כלומר לטיפול הספציפי הזה היה אפקט מונע נגד הופעת קרישי דם. יחס הסיכונים המשוקלל על פני כל סוגי הטיפולים היה 1.6 בערך. עד כאן בנוגע לפערים בין כותרות זורעות בהלה ובין המציאות.
מה המשמעות של הגידול המוחלט בסיכון? נניח שאצל כל 10000 נשים שאינן מקבלות טיפול הורמונלי, יש מקרה אחד של היווצרות קרישי דם בכל שנה. הסיכון המוחלט הוא לכן 1 מתוך 10000, (או 0.01%, למי שאוהב אחוזים). לפי דברי החוקרים, עקב הטיפול ההורמונלי יש 9 מקרים נופים בשנה. כלומר, עוד 9 נשים מתוך 10000 יפתחו קרישי דם עקב הטיפול. באחוזים, ובסך הכל יהיו 10 נשים מתוך 10000 שיפתחו קרשי דם.
מה אם ההנחה הראשונה שלנו לא נכונה, ולמעשה מבין במקום אישה אחת, מבין כל 10000 נשים שאינן מקבלות טיפול הורמונלי, קרישי דם מתפתחים אצל 9 נשים? זה לא משנה – הנתון שנמסר עדיין אומרי כי יהיו 9 מקרים נוספים, ובסך הכל 18 במקום 9.
למעשה, אם נפרש את הכותרת של הדיילי מייל כמדווחת על סיכון יחסי, ונניח כי הנתון של תוספת 9 מקרים הוא נתון המשקלל את כל סוגי הטיפולים, נוכל לעשות חישוב לאחור. תוספת של 9 מקרים פירושה הכפלת הסיכון (( וזה כאמור לא נכון )), כלומר ללא טיפול יש 9 מקרים ועם טיפול יש 18 מקרים מתוך 10000. אם נבטא את הסיכון באחוזים, נקבל כי הסיכון עלה מ-0.09% ל-0.18%. הפרש הסיכונים הוא רק 0.09%.
רשימה זו היא הרשימה הרביעית בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.
ראו גם:
- היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?
- כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
- הגלולה למניעת הריון והסיכון למוות עקב פקקת ורידים
- הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים
- מה הסיכון באכילת בשר מעובד?
- יעילות טיפול חדש לאוסטאורופוזיס
- ערך הניבוי החיובי של בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד