הליידי הטועמת תה קר
ניסוי הליידי הטועמת תה של פישר שוחזר עם טוויסט – תה קר
אלוהים משחק ביקום בקוביות
ניסוי הליידי הטועמת תה של פישר שוחזר עם טוויסט – תה קר
עדויות בדבר הקשר בין עישון ותחלואה בסרטן הריאה החלו להופיע כבר בתחילת המאה העשרים, ומספר רב של מחקרים שנערכו בשנות הארבעים והחמישים של המאה העשרים סיפקו עדויות נוספות לקשר הזה. בפוסט זה אני סוקר את העדויות המחקריות שהראו את הקשר בין עישון סיגריות ותחלואה בסרטן, ואת השיקולים שהובילו לביסוס הקשר הסיבתי לפיו עישון הוא גורם הסיכון העיקרי לתחלואה בסרטן הריאה, וגיבוש הקונצנזוס המדעי התומך בטענה זו.
בשנת 1965 נעשה הניסיון הראשון להציג מתווה שיאפשר הסקת סיבתיות על סמך מתאם, כאשר סיר אוסטין ברדפורד היל הציג 9 קריטריונים להסקה כזו. בפוסט זה אציג ואדגים את הקריטריונים והביקורת עליהם. לבסוף אביע את דעתי על הרלוונטיות העכשווית של שלהם.
ניסוי מבוקר בהקצאה רנדומלית הוא סטנדרט הזהב להוכחת סיבתיות. אבל לפעמים אי אפשר לבצע ניסוי כזה, וגם כאשר ניתן לבצע ניסוי כזה דברים עלולים להשתבש.
לפני שבוע, הצייצן eSivion העלה סקר לא שגרתי בטוויטר, בו ביקש מהמשיבים להצביע כך התפלגות התשובות לסקר תהיה 10% לתשובה א, 20% לתשובה ב, 30% לתשובה ג ו-40% לתשובה ד: הניסוי הצליח! ((אם כי מבחן כי בריבוע מראה כי ההתפלגות של ההצבעות שונה באופן מובהק סטטיסטית מההתפלגות לה קיווה אי-שיוויון )) איך עושים את זה,…
הסקה סיבתית: סטנדרט הזהב להוכחת סיבתיות הוצג על ידי רונלד פישר בראשית המאה העשרים, אולם רעיונותיו התקבלו במלואם רק בשנות החמישים. בפוסט זה אני מציג את הרעיון של פישר ואת ההיסטוריה שלו.
פוסט זה סוקר מספר תיאוריות והגדרות של סיבתיות הרלוונטיות לנושא של הסקה סיבתית. היריעה, כמובן, רחבה הרבה יותר.
בשבועות הקרובים אפרסם סדרה של פוסטים שיעסקו בהסקה סיבתית. זהו פוסט הפתיחה המתאר את המוטיבציה לכתיבת הסדרה.
האם אתם מכירים את האמירה כי “כל המודלים שגויים, אך כמה מהם הם שימושיים”?
אמירה זו הופיע בספרו המשפיע של גו’רג’ בוקס על תכנון ניסויים. בוקס הוא מחשובי הסטטיסטיקאים של המאה העשרים. החודש מלאו 100 שנים להולדתו.
החודש מלאו מאה שנה להולדתו של הסטטיסטיקאי ויליאם קראסקל, הנודע בעיקר בזכות עבודותיו בתחומים של סטטיסטיקה אי פרמטרית, ניתוח משתנים איכותיים, ושיטות סטטיסטיות עמידות