אלוהים משחק ביקום בקוביות
היום, 10.9.2020, הסטטיסטיקאי ק. ר. ראו, מחשובי הסטטיסטיקאים של המאה ה-20 חוגג את יום הולדתו ה-100. בפוסט הזה לא תקראו על הביוגרפיה שלו ,עבודתו המדעית ,והפרסים ואותות הכבוד שקיבל. בשביל זה כתבתי לכם ערך בויקיפדיה אודותיו. כאן אני רוצה לספר סיפורים. למעשה אלה סיפורים שראו עצמו סיפר, בשלושה ראיונות שנערכו איתו שנערכו ב-1985, 2003 ו-2016….
בפוסט זה אני סוקר את ספרו של איאן סטיוארט, “17 משוואות ששינו את העולם”. למרבה הצער, הסקירה מסתיימת בפרק השביעי, ולא במקרה. ההסבר לכך נמצא בסוף הפוסט
היום, 15.7.2019, מציינים את יום הולדתו ה-110 של הסטטיסטיקאי ויליאם ג. קוקריין. קוקריין נולד למשפחה מהמעמד הבינוני הנמוך בעיירה ראתרגלן בסקוטלנד. בבית הספר הצטיין בלימודים, וכך זכה במילגות ללימודים באוניברסיטת גלזגו, תחילה לתואר ראשון, ולאחר מכן למד לתואר שני במתמטיקה בהדרכת ג’ון וישארט. למרות שלא השיג תואר דוקטור, התקבל לעבודה בתחנת המחקר החקלאי ברותהאמסטד, בהמלצתו…
איך להמר (אם אתה מוכרח) אתם חייבים 100 אלף דולר לשוק האפור, אבל יש לכם רק 50 אלף, וצריך לשלם בערב. זה לא משנה אם יהיו לכם 50 אלף דולר, או 90 אלף, או 99,999. כל סכום קטן מ-100 אלף יגרום לתוצאות הרות אסון. הסיכוי היחיד שלכם נמצא בקזינו. אתם ניגשים לשולחן הרולטה, שם אפשר…
רשימה זו נכתבה בעקבות המפגש האחרון של קבוצת הדיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה שעסקה בניסויים קליניים. אציין כי אני הוא שהעלה את הנושא לדיון, והייתי אחראי לאיסוף והפצת חומר הקריאה למפגש. חלק מהחומרים שנקראו כבר סקרתי בעבר בהרצאה “מהלימון ועד הקופקסון” שנתתי במסגרת “ספקנים בפאב” (ואפשר לצפות בהקלטתה על ידי לחיצה על הקישור). רשימה זו כוללת…
המפגש השני של קבוצת הדיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה עסק בתולדות ההתפלגות הנורמלית. הדיון הסתמך בעיקר על פרק 13 מספרו של איאן האקינג, “אילוף הגורל” ((1. Hacking, I. (1990). The taming of chance (Vol. 17). Cambridge University Press. )), ובמידה פחותה על מאמרה של לוריין דאסטון ((2. Daston, L. (2008). Analogies and the migration of scientific ideas: the strange…
לא מכבר התחלתי להשתתף בקבוצת דיון בהיסטוריה של הסטטיסטיקה, ואשתדל לתעד את המפגשים החודשיים של הקבוצה. המפגש הראשון של הקבוצה עסק במחלוקת ביןקרל פירסון ותלמידו אדני יוּל בדבר הדרך הראויה למדוד את עצמת ההקשר (“מתאם”) בין שני משתנים איכותיים (כלומר משתנים שסולם המדידה שלהם אינו רציף). בתחילה אסביר בקצרה את הבעיה הסטטיסטית. לאחר מכן אתאר…
מיהו המדען (או מדענית) המשפיע ביותר במאה ה-20? שאלתי שאלה זו את עוקביי בטוויטר וגם בפייסבוק. קיבלתי שפע של תשובות: זיגמונד פרויד, מילטון פרידמן, רוברט אופנהיימר, אלכסנדר פלמינג, ורנר פון בראון, “ההוא שהמציא את הטרנזיסטור” (מקובל לייחס את ההמצאה לשלושת הפיזיקאים שבשנת 1956 זכו במשותף בפרס נובל לפיזיקה על תרומתם לפיתוחו: ויליאם שוקלי, וולטר בראטיין…
עצמו את עינכם ודמיינו לכם אחר הצהריים אביבי בקיימברידג’, אנגליה, בשנות העשרים של המאה הקודמת. אדונים וגבירות מתכנסים על אחת המדשאות למסיבת תה. הליידי, גיבורת הסיפור שלנו, היא מוריאל בריסטול. היא לא רק ליידי, אלא מדענית בזכות עצמה, ביולוגית החוקרת את תהליכי הפוטוסינתזה. למרבה הצער, לא ידועים לנו עוד פרטים רבים אודותיה, ואפילו תמונה שלה…
ביולי האחרון הרציתי במסגרת ערב “ספקנים בפאב” שנערך בבאר שבע על ההיסטוריה של הניסויים הקליניים (הרצאה שכבר ננתי כמה פעמים בעבר תחת הכותרת “מהלימון ועד הקופקסון“). ההרצאה בבאר-שבע צולמה, והועלתה לאחרונה לערוץ היוטיוב של קהילת הספקנים הישראלית, שם תוכלו לצפות בהרצאות מרתקות נוספות. כאן תוכלו כמובן לצפות בהרצאה שלי. צפיה מהנה!