נסיכת המדעים

לפני יומיים פורסמה בפורום מתמטיקה בתפוז ההודעה הבאה:

נתונים מספר נקודות (x,y) .אני צריך למצוא קו מקורב לכל הנקודות. (אין לי הגדרת מתמטית לזה). אני צריך רק את הנוסחא לזה, אין צורך בהסברים

כיוון שכך, הוא אכן קיבל את הנוסחא בלבד, ללא הסברים, ממנהל הפורום שהיה באותו בוקר במצב רוח ציני משהו:

אתה מעוניין לחשב את קו הריבועים הפחותים, שנקרא גם קו הרגרסיה.
אמנם אתה לא מעוניין בהסברים אבל אני ממליץ לך להתעניין – הנה סיפור שיבהיר מדוע זה כדאי.
הנוסחא, בכל אופן היא:

b=inv(X'X)*X'*Y

בהצלחה.

וכצפוי, כעבור שעה קלה באה הודעת תגובה משואל השאלה שכותרתה "סליחה, אבל לא הבנתי את התשובה" עם בקשות להסברים ("מה זה INV?" וכולי), בהם לא היה מעוניין בתחילה.

כל אחד מאיתנו משתמש בחיי היום יום במכשירים רבים. לרובנו אין מושג כיצד המכשירים האלה פועלים. איך פועלת הטלוויזיה? מה גורם למקרר לקרר? ומהם העקרונות הפיזיקליים והמכניים המניעים את המכונית שלנו? ובכל זאת, רובנו המכריע יודע להשתמש במכשירים האלה בצורה נכונה. אנו יודעים שצפיה מרובה בטלוויזיה מזיקה, שאין להכניס סיר חם למקרר, ושיש לבדוק בקביעות את מצב השמן והמים במנוע המכונית, למלא את מיכל הדלק ולנהוג לפי חוקי התנועה.

אבל כשהדברים מגיעים לשימוש בכלי סטטיסטי מתוחכם, הגישה משתנית פתאום.

נכון, כדי להשתמש בשיטת הריבועים הפחותים לא צריך ידע מעמיק בתיאוריה של מרחבים וקטוריים והבנה של משפט גאוס-מרקוב. אבל צריך בכל זאת לדעת איך להשתמש בכלי הזה. כי לא מספיק רק לחשב את המקדמים של קו הרגרסיה על פי הנוסחה הנ"ל. צריך לבדוק תחילה האם השימוש ברגרסיה לינארית מתאים לנתונים שבידי השואל (ובהמשך השרשור מתברר שלא), ואם מתברר שכן, צריך גם לבדוק האם התוצאה שהתקבלה מתקבלת על הדעת. ובשביל זה צריך לדעת יותר מאשר להציב מספרים בנוסחה ולחשב.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 10 באוגוסט 2005

את המודעה הזו ראיתי באחד מעיתוני סוף השבוע (הפרטים הפרסומיים הושמטו):

ובכן, 80% חסכון בצריכת החשמל ו-20% הנחה נותנים 100% אחוז חסכון של… מה בדיוק?

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 5 באוגוסט 2005 שם התקבלו 2 תגובות

נורמן בייטס  בתאריך 8/5/2005 6:10:18 PM

עזוב באמ'שך

העיקר שהנורות יאירו את כל רמת-גן.

עזי  בתאריך 8/5/2005 6:43:44 PM

זה ברור!

חיסכון בְּחשבון!

בהארץ-TheMarker הופיע היום ראיון עם ניצב שחר איילון, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל. בראיון זה אומר איילון: "בהרבה מאוד מקרים התברר לנו שאין בהכרח קשר ישיר בין התשתיות לתאונות דרכים". ואילו לפני כחודש, לאחר התאונה השניה בין רכבת ומשאית אמר מפקד המחוז הדרומי של המשטרה, ניצב אורי בר לב: "לו הייתי יכול – הייתי משבית תנועת הרכבות".

אז אולי לא התשתיות גורמות לתאונות הדרכים אלא הרכבות?

במאמרם הקלאסי משנת 1974 "שיפוט בתנאי אי ודאות" מתארים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן את היוריסטיקת הזמינות. טברסקי וכהנמן הראו כי ישנם מצבים בהם אנשים מעריכים שכיחות של מאורע על פי הקלות שבה הם מצליחם להעלות בדעתם דוגמאות למאורע. אדם המבקש להעריך, למשל, עד כמה נפוץ המנהג של הזמנת פיצה לארוחת ערב, ינסה להעריך איזה חלק ממכריו נוהג לעשות כן. זה הרבה יותר פשוט מאשר לערוך מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה. המחיר שמשולם עבור הפשטות הוא, כמובן, הטיה בתשובה, או במלים פשוטות יותר – התשובה שתתקבל אינה מדוייקת. דוגמאות נוספת לשימוש בהיוריסטיקת הזמינות: אנשים המדווחים של טיפול כלשהו כיעיל, כיוון ששמעו על "הרבה אנשים שזה עזר להם".

אני חושש ששני הקצינים נפלו קרבן להיוריסטיקת הזמינות.

במקרה של ניצב בר לב העניין ברור: שתי תאונות בהן התנגשו רכבת ומשאית אירעו בהפרש של מספר שבועות. המסקנה לכאורה ברורה – הרכבת מסוכנת, ולכן יש להפסיק את תנועתה. מעניין מדוע לא הציע הקצין להפסיק את תנועת המשאיות עד שיינקטו האמצעים הדרושים למנוע תאונות נוספות.

כאן אחטא ואשתמש בהיוריסטיקת הזמינות בעצמי. אני נוסע קבוע ברכבת, ושומע נוסעים אחרים מדברים בינם לבין עצמם, ומזהירים את חבריהם לבל ישבו בקרון הקדמי של הרכבת, כיוון שהוא "מסוכן יותר".

ואילו ניצב איילון, כדי לחזק את דבריו אומר: "בסוף השבוע האחרון, למשל, אדם שהפעיל טרקטור לא נעמד נכון ביחס לטרקטור והוא הידרדר עליו – תאונה ללא קשר לתשתיות." איילון מביא דוגמא זמינה כדי לגזור ממנה אמירה כללית. במאמר מופיעים גם נתונים מדו"ח הועדה להכנת תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים (ועדת שיינין ), לפיהם שיפורים בתשתיות הביאו להפחתת של 20 עד 50 אחוז בתאונות הדרכים (בהתאם לסוגי השיפורים). זה לא משכנע את איילון. חבל מאוד שקצין כה בכיר מסתמך על דוגמאות במקום על נתונים.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 2 באוגוסט 2005 שם התקבלה תגובה אחת

מינוס  בתאריך 8/3/2005 8:03:01 PM

הוא לבדו

תראה הוא יושב לבדו בתחנה, כולם הלכו לדרום החם, והוא יושב ומגרבץ, ומוציא הודעות.
לעצמו הוא חושב- למה לא בחרו בי כדי לעצור מתנחלת בת 16 כתומת כרבולת. קשה . קשה במשטרה.

לפני כתשעה חודשים סקרתי כאן מאמר של עמוס כרמל שעסק בנושא ניהול סיכוני הטרור. את הנושא הזה בוחן מזוית אחרת פרופסור נאסים טאלב מאוניברסיטת מסצ'וסטס, במאמר שפורסם אתמול בניו-יורק טיימס (דרושה הרשמה).

טאלב טוען כי התגובות לאירועי הטרור הינן לא רציונליות, אלא מבוססות על מנגנונים רגשיים. מנגנונים אלה היו טובים דיים כדי להתריע בפני אבות אבותינו על הסכנה הצפויה במפגש עם נמר, אך אינם מתאימים להערכת סיכונים בסביבה המודרנית בה אנו חיים כיום. כך מתקבלות החלטות אי רציונליות. למשל, בעקבות התקפת הטרור של ה-11 בספטמבר קטן נפח תעבורת הנוסעים בטיסות, ועלה נפח התחבורה הקרקעית. התוצאה – יותר הרוגים בתאונות דרכים. אבל הרוגים אלה לא נספרים במאזן הרוגי הטרור, למרות שבהחלט מקרי מוות אלה נגרמו עקב התקפת הטרור של ארגון אל-קעידה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 26 ביולי 2005 שם התקבלה תגובה אחת

שי פישר  [אתר]  בתאריך 7/27/2005 1:15:03 PM

אין מוכנות לתמחר חיי אדם

הדעה המוצהרת הרווחת היא שחייו של אדם אחד שווים יותר מאיכות חייהם של אנשים אחרים, רבים ככל שיהיו.
בפועל זה לא מיושם – למשל מכוניות ותאונות הדרכים. אך נהלי העבודה של כוחות הביטחון לא מוכנים לקחת סיכון, ולו הקטן ביותר, לסיכון חיי אדם ובתמורה מאמללים חיים של אלפי/רבבות/מליוני אנשים. הדוגמא שנתת היא לנזק לחיי אדם, אך הדוגמא הזו מעט ערטילאית ועקיפה, ולדעתי אין בה צורך כיוון שגם פגיעה ברמת החיים של מספר אנשים רב מצדיקה סיכון חיי אדם (ברמה כלשהי).
בצבא אין ניהול סיכונים משום שהנתון הכי חשוב של כל קודקוד הוא מס' הפאשלות שהוא אחראי להם. לכן המטרה היא אפס סיכונים, אפס פאשלות, והקטנת ראש לגבי ההשלכות.

איתי רום, במאמר שפורסם ביום שישי בגלובס, מראה כיצד עמותת אור ירוק מנצלת באופן ציני תוצאות של סקר וחתימות שאספה לצורך קידום מטרותיה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 ביולי 2005 שם התקבלו 5 תגובות

עזי  בתאריך 7/24/2005 8:48:25 AM

סקר מוטה ומטעה

אכן, סקר מוטה ומטעה — אך אין זה שונה בהרבה מסקרים רתומים רבים המקובלים בארצנו, ולא רק בה. חבל שעמותה בעלת מטרות כה חשובות, שהשקיע בה ממיטב כספו אדם יקר (אבי נאור), נוקטת בצעדים נלוזים שכאלו.
כאחד שסרב להפצרות נציג "אור ירוק" בדוכן החתמה על אותה עצומה מטופשת (ו"התחייבות אישית לנהיגה זהירה" מטופשת לא פחות), אני מרגיש רק שלם יותר עם עצמי על סירובי לחתום.

חתול תעלול  [אתר]  בתאריך 7/24/2005 2:26:30 PM

סירבתי בזמנו לחתום על העצומה

אני חושב שעמותת "אור ירוק" עשתה המון להנצחת שיטת האכיפה המטופשת של המשטרה בדרכים, שמתמקדת בעבירות שבינן לבין תאונות אין הרבה קשר – אבל יש המון קשר לשאיבת כסף מציבור הנהגים לקופת המדינה.
משטרת ישראל, ובכללה מתנדבי "אור ירוק", מעמידים ניידות באמצע הכביש, יוצרים פרובוקציות לעבירות ומצבים המסכנים את התנועה (ע"ע ניידת שחוסמת נתיב בשביל למדוד מהירות ולצלם עבריינים) – ואני חשבתי שאסור לתת יד לדבר הזה. לצערי, אזרחים רבים וטובים חשבו אחרת, או שפשוט הלכו אחר הסיסמאות הריקות מבלי לשים לב לביצוע…

שי פישר  [אתר]  בתאריך 7/24/2005 3:56:40 PM

אולי העם רוצה לשלם מיסים

האם נעשה פעם סקר דומה?
אולי רוב העם יגלה אחריות ויתמוך במיסים?

ז'אק  בתאריך 7/24/2005 4:04:37 PM

מסים

אני, באופן אישי, מאוד אוהב לשלם מסים. גם חברים שלי מאוד אוהבים לשלם מסים. בימי שישי בערב אנחנו הולכים ללשכות מס הכנסה ומשלמים מסים.

בוב  בתאריך 7/26/2005 11:11:45 AM

חוק בנפורד

אתה יכול אולי להסביר למה חוק בנפורד עובד? זה נשמע לא הגיוני.
מצאתי את זה בראיון מאוד מעניין בקישור:

תודה

בית קזינו מוכן להכפיל את כספו של כל מי שינחש נכונה את הצבע שיעלה בסיבוב הבא של גלגל הרולטה – שחור או אדום. חברות ביטוח משפות את לקוחותיהן על הנזקים שנגרמו להם. סטטיסטיקאי מודיע על תוצאת הבחירות מייד  לאחר סגירת הקלפיות, ורשויות הבריאות מאשרות תרופות חדשות לשימוש (ולפעמים גם מורות על הפסקת השימוש בתרופות מסוימות). קבוצת ספורט מחליטה לחתום על חוזה שמן עם שחקן כוכב. כל אלה הם שימושים של חוק המספרים הגדולים.

מבין המשפטים הגדולים של הסטטיסטיקה – חוק המספרים הגדולים הוא ככל הנראה הבסיסי ביותר. ניסוח מעט רשלני של החוק אומר כי אם אתה צופה בסדרה אינסופית של תצפיות מקריות שאינן תלויות זו בזו, אשר כולן מתארות את אותה התופעה, אזי ממוצע הסדרה ילך ויתקרב לערך קבוע. ערך זה הוא התוחלת של התופעה המקרית הנצפית.

למתמטיקאים יש ניסוחים מדויקים לטענה הזו, וכמובן שגם הוכחה. המתמטיקאי השוויצי יעקב ברנולי הוכיח את הגרסה הראשונה של החוק בסוף המאה ה-17, וגרסאות מורחבות וחזקות יותר שלו הוכחו מאוחר יותר.

יעקב ברנולי הונצח על בול שוויצי. ברקע הניסוח המתמטי של חוק המספרים הגדולים, אותו הוכיח ברנולי לפני יותר מ-300 שנה, ותיאור גרפי של החוק.

מדוע החוק הזה חשוב כל כך? אנסה להסביר זאת באמצעות דוגמא פשוטה יחסית – גלגל הרולטה.

 גלגל הרולטה בקזינו של מונטה קרלו מחולק ל-37 גזרות שוות, ועל כל גזרה רשום אחד מבין המספרים 0, 1,2,… ועד 36. 18 מבין המספרים מסומנים בצבע אדום, 18 בשחור, ואילו המספר אפס מסומן בצבע ירוק. ההימור הפשוט ביותר מאפשר לך לבחור את אחד הצבעים, אדום או שחור. אם הימרת על סכום של יורו אחד כי בסיבוב הבא של הרולטה יעלה מספר המסומן באדום, ואכן כך קרה, היורו שלך יוחזר לך יחד עם יורו נוסף בו זכית. אם לא עלה בגורל מספר "אדום"… אתה יכול לנסות שוב את מזלך.

אם הסיכויים של כל המספרים לעלות בגורל שווים, הרי שהסיכוי כי יעלה בגורל מספר מסויים (7, למשל) הוא 1/37. הסיכוי כי יעלה מספר אדום בגורל הוא לכן 18/37, והסיכוי כי יעלה מספר שאינו אדום בגורל הוא 19/37. גם בהימור על שחור הסיכויים לזכות הם 18/37 ולהפסיד – 19/37. כלומר, בכל הימור על אדום/שחור הסיכוי לזכיה הוא 18/37 והסיכוי להפסד הוא 19/37.

אבל כל זה רק תיאוריה – תיאוריה המבוססת על מודל הסתברותי. האם התיאוריה עומדת במבחן המציאות? דרך אפשרית לבחון את התיאוריה היא לנסות אותה במציאות. הבה נבצע המון (אבל ממש המון) סיבובים של גלגל הרולטה, ונבדוק מהי פרופורציית הפעמים בהן עלה בגורל מספר "אדום" מתוך כלל הסיבובים. נשמע הגיוני.

אבל ההגיון של מתמטיקאים מוזר למדי. כדי שהניסוי המוצע יניח את דעתם, עליו להסתמך על משפט מתמטי כלשהו. חוק המספרים הגדולים מקשר בין המודל ההסתברותי – ובין הניסוי הסטטיסטי, ולכן מהווה את הבסיס המתמטי לניסוי הזה. אם המודל המתמטי אכן מתאר נכונה את התנהגות גלגל הרולטה, אז חוק המספרים הגדולים אומר כי פרופורציית הפעמים בהן יעלה בגורל מספר "אדום" תהיה בקירוב 18/37.

ומה יוצא לקזינו מכל זה? כסף, הרבה כסף. ב-18/37 (או 48.6%) מההימורים יפסיד הקזינו יורו, וב-51.4% מההימורים ירוויח הקזינו יורו. הרווח הממוצע להימור כזה הוא לכן 0.027 יורו להימור. אבל אם סך כל ההימורים האלה בערב אחד הוא 100,000 יורו (סתם זרקתי מספר) הרווח מהימור פשוט כזה הוא כ-2700 יורו. לא רע. כמובן שיש הימורים בהם הסיכויים של המהמר להרוויח נמוכים יותר (וסיכויי הקזינו לזכות גבוהים יותר), ואז גם הרווח של הקזינו גדל בהתאם. תראו את הרווחים של חברות הביטוח.

כשמשתמשים בחוק המספרים הגדולים – חשוב מאוד להיות מודעים למגבלות שלו. הבה ונראה מה עלול לקרות אם לא עושים זאת.

קודם כל, רצוי מאוד כי התנאים של המשפט יתקיימו. אם שחקן כדורסל קולע בממוצע 30 נקודות למשחק במשך 5 עונות בהן שיחק כ-450 משחקים, זה באמת הישג ראוי לציון. אבל לפני שתחתימו את הכוכב על חוזה שמן, עצרו וחשבו: האם באמת אנו צופים בסדרה של תצפיות בלתי תלויות? (הדעות חלוקות). האם הסדרה תימשך עד אינסוף? סביר להניח שלא.

גם אם התנאים של המשפט מתקיימים, איזה מודל הסתברותי משקפות התצפיות? אם המודל שלכם הוא לא המודל הנכון, אתם עלולים למצוא את עצמכם מכריזים על ניצחון בבחירות של מועמד שדווקא הפסיד, כמו שלמשל קרה לעיתון ה-Literary Digest ב-1936.

גם אם תנאי המשפט מתקיימים, והמודל הוא המודל נכון, יש עוד בעיה קטנה. המשפט מדבר על התנהגות סדרת התצפיות באינסוף. באופן מעשי, אפשר להסתפק במספר סופי של תצפיות, אם המספר הזה מספיק גדול. זהו "גודל המדגם" המפורסם. מהו מדגם גדול מספיק? תנו לי מספר, ואתן לכם דוגמא בה המספר הזה אינו מהווה גודל מדגם מספיק גדול. חוק המספרים הגדולים אינו אומר דבר על "קצב ההתכנסות" של סדרת הממוצעים. לכן כדי לקבוע את גודל המדגם יש להשתמש בכלים אחרים, ועל כך אכתוב ברשימה אחרת.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 19 ביולי 2005 23:07 שם התקבלו 8 תגובות

גילי נחום  בתאריך 7/20/2005 12:39:52 AM

מעניין מאוד

עוד לפני כמה שנים חשבתי להרוויח 200 דולר ללילה בעזרת הטכניקה הבאה:
(נניח שההימור הוא הוגן p=0.5)
להמר 200 דולר, אם הרווחתי אז לסגור את הבסטה וללכת לבית שמח ומאושר, במידה והפדסתי אז אהמר שוב בסכום הנדרש לזכות ב- 400 דולר (בכדי לכסות על ה- 200 הפסד ולהרוויח 200) אם הפסדתי שוב אז להמר על סכום שיכסה את ה- 600 הפסד ויביא לי רווח נטו 200 וכן הלאה…
בהנחה שאני לא יכול להפסיד לנצח אני ארוויח מתישהוא את ה- 200 דולר הללו ואפרוש מהקזינו עם 200 דולר רווח באותו הלילה (לא רע).
השאלה היא מה הסיכוי שיגמר לי הכסף לפני שאצליח להרוויח את ה200 דולר (נאמר שיש לי מגבלה של 20000 דולר).

lior  [אתר]  בתאריך 7/20/2005 6:24:15 AM

גילי

בו נבדוק.
ב 20,000 הדולר שלך אתה יכול להשתמש (20,000/100) פעם להימור של 200 דולר. בגלל שאתה מתכוון להכפיל את הסכום ב 2 בכל שלב, אתה יכול להמר רק
log2(20000/200) פעמים. אם נעלה קצת את הסכום הכולל שאתה מוכן להשקיע זה יוצא 7.
הסיכוי שתזכה בפעם הראשונה הוא 0.5^1. הסיכוי שתזכה בפעם השניה הוא 0.5^2, וכן הלאה. מתקבל כאן טור הנדסי מ 1 עד 7 שאת סכומו ניתן לחשב על ידי:
0.5*)0.5^7-1(/)0.5-1(
כלומר, הסיכוי שתזכה ב 200 דולר הוא 0.99218.
אם השקעת ב 7 סיבובים סכום של 25,600 דולר, תוחלת ההפסד שלך שווה ל:
)1-0.99218(*25,600(=~200
תוחלת הרווח גם היא 200 דולר. לכן, כצפוי, לא הרווחת ולא הפסדת.

lior  [אתר]  בתאריך 7/20/2005 6:25:49 AM

טעות קטנה

ב 20,000 דולר אפשר להמר 20,000/200 שזה 100 פעמים.

yoav  בתאריך 7/20/2005 1:28:40 PM

שיטה מוצלחת, אבל:

מהסיבה הזו, בתי הימורים מגבילים את הסכום המקסימלי שמותר להמר, וכך חוסמים את יעילות השיטה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/20/2005 10:32:27 PM

בעניין שיטת ההכפלה

אני ממליץ לכל מי ששוקל להשתמש בשיטה זו בביקורו הקרוב בקזינו, לקרוא את מה שנכתב במדור השאלות הנפוצות של פורום המתמטיקה של תפוז על הנושא הזה:
http://www.tapuz.co.il/tapuzfo….mFAQAnswer.asp?id=457&QID=2033

גילי נחום  בתאריך 7/26/2005 5:03:12 AM

אנסה לסכם:

לינק מעולה, תודה יוסי.
1. הסכומים שצריך לשריין על מנת להיות בטוחים באחוזים גבוהים שלא יגמר לנו הכסף הם אדירים.
2. גם אז תמיד ישנו הסיכוי (גם אמנם קטן) שנפסיד את הסכומים ששריינו (שלהזכירכם הם סכומים אדירים) מכיוון שנגמר לנו הכסף. האם אנו מוכנים לסיכון זה?
3. בפועל לא עומד לרשותנו סכום כל כך גדול לשריין לצורך הפרוייקט ולכן הוא לא בר ביצוע, ובמידה וכן עומד לרשותנו הסכום הנ"ל אז אנו עשירים דה פקטו ולמה להתעסק בשטויות במקום לקחת חופשה בקנקון?!
הדגמה קטנה!
נצהיר שמטרתנו היא לסיים את הערב עם 200 רווח.
סדר ההימורים וסכומם:
1. 200
2. 400 (מכסה הפסדים 200 ורווח 200)
3. 800
4. 1,600
5. 3,200 (מכסה הפסדים 3000 ורווח 200)
6. 6,400
7. 12,800
8. 25,600
…
נניח ומגבלת התקציב שלנו היא 12600, לכן נאלץ לעצור לאחר ההימור ה- 6 (כי 6400+3200+1600+800+400+200= 12,600)
ההסתברות שנגיע למצב זה היא 0.5 בחזקת 6 (בערך אחוז וחצי) ולכן בממוצע נפסיד כל ערב
196.875.
ההסתברות שנרוויח 200 בסוף הערך היא 1 מינוס ההסתברות של פשיטת רגל ובממוצע נרוויח כל ערב
בדיוק 196.875.
ולכן בסך הכל לאורך זמן לא הפסדנו ולא הרווחנו (כי ההימור הוא הוגן)
אם ההימור לא יהיה הוגן אז באותה צורה בדיוק לאורך זמן נצפה להפסדים.
כלומר תוחלת הרווח תשאר שלילית.

יניב  בתאריך 1/28/2008 1:45:19 AM

מה עם האפס

נראה לי ששכחתם פרט קטן, בנוסף לשחור ואדום יכול לצאת "0" שבו הבית זוכה, כלומר לא אדום ולא שחור….

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/28/2008 12:59:10 PM

ליניב

זה לא משנה את העקרון…

באתר של נתן קאהל, סטודנט למתמטיקה בסטיבנס קולג', פורסמה מחדש רשימת מאה המשפטים הגדולים של המתמטיקה, שנערכה בעבר הלא רחוק על ידי פול וג'ק אבד (מי אלה?). להלן עשרת המשפטים המובילים את הרשימה הזו:

על חלק גדול מהמתמטיקאים שנזכרים כאן תוכלו לקרוא במדור "מתמטיקאי השבוע" בפורום המתמטיקה של תפוז. הוספתי לינקים לחלק מהמתמטיקאים והבעיות שאינם נזכרים בתפוז. את השאר תוכלו לגגל 🙂

1) אי הרציונליות של שורש 2 – פיתגורס.
2) המשפט היסודי של האלגברה – גאוס.
3) הרציונליים בני מניה – קנטור.
4) משפט פיתגורס.
5) משפט המספרים הראשוניים – האדאמר, פוסון (וגם ארדש וסלברג שמצאו הוכחה אלמנטרית למשפט זה, אם יורשה לי להוסיף).
6) משפט אי השלמות של גדל.
7) משפט ההדדיות הריבועית – גאוס.
8) אי האפשרות לחלק זווית שלושה חלקים שווים ולחלק קוביה לשני חלקים שווים באמצעות מחוגה וסרגל – ונצל.
9) הנוסחה לחישוב שטח עיגול – ארכימדס.
10) ההכללה של אוילר למשפט הקטן של פרמה.
הקונצפט של "100 המשפטים הגדולים" מעלה מספר תהיות. איך מדרגים בכלל? מה הקריטריון שלפיו משפט כלשהו נכנס לרשימה? ומה עם אלה שלא נכנסו?

בפורום מתמטיקה בתפוז נערך פעם סקר לבחירת המשפט היפה ביותר במתמטיקה. משפט פיתגורס גרף את המקום הראשון עם 30 אחוז מהקולות. האם העובדה שחלק גדול מהגולשים בפורום הם תלמידי תיכון שלא ממש מכירים את משפטי אי בשלמות של גדל או את נוסחת אוילר השפיעה על התוצאה? ייתכן.

בכל מקרה, הרשימה היא שעשוע בלתי מזיק, אז הבה נשתעשע.

קרל פרידריך גאוס – דגול המתמטיקאים של כל הזמנים – מופיע רק שלוש פעמים

מיהו המתמטיקאי הבולט ברשימה הזו? המוביל הוא אויקלידס, עם שמונה משפטים שלו ברשימת ה-100. אוילר במקום השני עם 6 הופעות. קנטור, אבי תורת הקבוצות, וקושי, שהציב את החשבון הדיפרנציאל והאינטגרלי על יסודות ריגורוזיים, חולקים את המקומות השלישי והרביעי עם 4 הופעות לכל אחד מהם. לגאוס, ארדש ולייבניץ יש שלוש הופעות ברשימת המאה., ושני אזכורים יש לארכימדס, ג'וזף ברטראנד, לגראנז', לינדמן, ניוטון ופיתגורס. בין השמות הבולטים שמופיעים פעם אחת בלבד תמצאו את נילס אבל, יאנוש בולאי, פול כהן, אברהם דה-מואבר, דקארט, דיריכלה, פרמה, פורייה, גדל, רימן ואנדרו ווילס.

כמעט שליש מהרשימה, 32 משפטים, נהגו והוכחו במאה ה-19. 17 משפטים הם מהמאה ה-18, 12 מהמאה ה-20, ו-11 מהמאה ה-17. 17 משפטים הם מהתקופה שבין המאה השישית לפני הספירה ועד המאה השניה לספירה – תור הזהב של המתמטיקה היוונית. משפט אחד מתייחס למאה ה-17 לפני הספירה – זוהי הנוסחה לסכום סדרה חשבונית שהייתה מוכרת לבבלים.

נושא מעניין נוסף הם המשפטים נעדרים מהרשימה – משפט נאש אינו בין מאה המשפטים הגדולים של המתמטיקה, וכך גם משפט אי האפשרות של Arrow, משפט גלואה, משפט השאריות של קושי, הלמה של צורן, וחובבי המתמטיקה המודרנית יחסרו בודאי את משפט האינדקס של עטיה וזינגר. אני בטוח שהקוראים ימצאו עוד משפטים שחסרים לדעתם ברשימת המאה הזו.

תומאס בייס – הכומר שהכניס את הסטטיסטיקה לסחרור פילוסופי – לא מופיע בין 100 הגדולים

ומה בקשר לנסיכת המדעים? הסטטיסטיקה ותורת ההסתברות זוכים לייצוג מכובד, אם כי תמוה, ברשימה: משפט הגבול המרכזי מופיע במקום ה-47, כאשר בעיית הבחירות (The Ballot Problem) מקדימה אותו וממוקמת במקום ה-31. חוק המספרים הגדולים ממוקם במקום ה-59, בעיית ימי ההולדת ממוקמת במקום ה-93, ובעיית המחט של בופון מופיעה במקום ה-99. יפה, אך בהחלט לא מספיק. חסרים לי מאוד משפט בייס, הביטוי המתמטי הסתברותי של תהליכי הלמידה, הלמה של ניימן ופירסון, המהווה את הבסיס לכל תחום קבלת ההחלטות, ומשפט גאוס-מרקוב, המציג את הדרך אופטימלית לאמידת הקשר הלינארי בין 2 משתנים (ויותר). לו אני ערכתי את הרשימה, כל המשפטים שהוזכרו בפסקה זו היו ללא ספק מככבים במקומות גבוהים.

אבל כפי שאמרתי – מדובר רק בשעשוע – ואני קיבלתי מוטיבציה לסדרת רשימות על המשפטים הגדולים של הסטטיסטיקה (עכשיו רק צריך למצוא את הזמן).

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 10 ביולי 2005 שם התקבלו 7 תגובות

מפגש התיכונים  בתאריך 7/11/2005 12:15:48 AM

רגע, מה עם

"טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ"?

אורן  [אתר]  בתאריך 7/11/2005 8:54:58 AM

מה עם משפט דרייפוס?

אני חושב שהמשפטים ה"יפים" או ה"חשובים" נבחרים לפי איזה יחס הפוך בין קלות הניסוח וההבנה של הטענה שהם מביעים יחד עם ההוכחה לבין ה"יסודיות" שלהם. משפט איזוטרי מתורת החבורות לא יחשב כמו משפט גדל שהוכחתו לא טריוויאלית אבל גם לא בשמיים אך השפעתו מרובה.
משפט גדל לא יחשב כמו משפט פיתגורס (למרות שאולי הוא חשוב יותר) כי משפט פיתגורס הוא מיידי להבנה והוכחה.
זו, בערך, התאוריה שלי על משפטים.

אסף ברטוב  [אתר]  בתאריך 7/11/2005 6:33:46 PM

ללא כותרת

אשמח מאוד לקרוא רשימות על משפטי הסטטיסטיקה!

אריה  בתאריך 7/16/2005 9:44:28 AM

קנטור

העובדה כי הרציונליים הינם בני מניה היא טריוויאלית. המשפט החשוב הוא כי הממשיים אינם בני מניה (ומכאן כי האירציונליים אינם בני מניה).
ברוב הסקרים על גדולי המתמטיקאים מככבים אוילר (שהיה פורה במידה שלא תאמן, ועד היום לא כל כתביו פורסמו!) וגאוס (שאחראי על כמה מהתובנות היותר מעמיקות) – אך, כאמור, זהו שעשוע בלבד 🙂 .

יוסי (אחר)  בתאריך 7/17/2005 12:50:28 AM

ללא כותרת

המשפט הראשון הוא של אוקלידס
משפט קנטור (עם האלכסון) הוא שהממשיים אינם בני מניה

בעיות בניה  בתאריך 9/4/2006 3:07:48 PM

הכפלת קוביה

כתבתם 'לחלק קוביה לשני חלקים שווים והבעיה הבלתי פתירה היא דווקא הכפלת הקוביה

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 9/5/2006 11:29:10 AM

תגובה לבעיית בניה

אתה צודק. תודה על ההערה.

<ציני>

חברה ישראלית מובילה בתחומה בעולם זרקה (על פי ההערכות) 150 מליון דולר לפח בשנת 2004. למה להשקיע כל כך הרבה? יש פתרונות הרבה יותר טובים.

</ציני>

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 7 ביולי 2005 שם התקבלו 4 תגובות

אורן  בתאריך 7/7/2005 11:16:16 PM

ספקן לא מקצועי

הגישה שלך לנושא ההומאופתיה מרמזת על מוטיבציה אישית מדי, מבחינתך זה כבר ממש מסע צלב, לא?
רחלי שבי הזמינה אותך לקליניקה, אז למה שלא תלך לבדוק את דבריה? אם אתה כל כך בטוח, זה בטח לא קשה לך ותוכל להרים את הכפפה ובקלות גם להראות כמה אתה נורא צודק.
אגב, המאה וחמישים מליון האלה הצילו או ריפאו מישהו, שאתה כל כך יהיר?
אתה לא עושה רושם של בחור טוב, בינתיי ם, יוסי לוי. אתה בעיקר ארסי.

שחף  בתאריך 7/7/2005 11:48:45 PM

גם ל"טבע" אין פתרון חד-משמעי

הם מדברים על פרופילים של חולים שיכולים להתאים לתרופות שונות. זה מזכיר את מה שההומאופתים טוענים.
"יחד עם אהרון מילר מבית חולים כרמל וקבוצה ממכון ויצמן השתתפה טבע ב"מגנטון", פרויקט שמומן בחלקו על ידי המדען הראשי במשרד התמ"ת. הפרויקט, המתמקד בפארמקוגנטיקה, ניסה לפתח כלים שיאפשרו לדעת בעתיד איזה סוג חולים יגיב לתרופה נתונה. "עדיין אין לי תשובה שתגיד איזה חולה יגיב טוב לקופקסון, אבל אנחנו מתחילים לראות אפיונים, הבדלים בתגובות חולים לפי השוני הגנטי ביניהם", אמרה פנחסי. לדבריה, טבע שוקלת להצטרף לקבוצת המשך עם מילר, שקיבל מענק גדול מהאיחוד האירופי. "בסוף הדרך אפשר יהיה להפנות תרופה אחת לחולים עם פרופיל גנטי מסוים, ותרופה שנייה לחולים עם פרופיל גנטי אחר", הוסיפה.
חוץ מזה, הכסף לא יצא מהכיס הפרטי שלך, יוסי , אז תפסיק להיות פאסיבי אגרסיבי. אם טענת בפוסט הקודם שאתה
מסיים בכך את הדיון, אז תבליג ותפסיק להיות עוקצני.

גרי אפשטיין  בתאריך 7/7/2005 11:50:37 PM

אתה נפיחת המדעים

זה מה שאתה, אבל אני חולה עליך בכל זאת, יוס'לה.

בוב  בתאריך 7/10/2005 7:56:03 PM

ללא נושא

מדהים איך מסורות של ריפוי, ומסורות בכלל, מצליחות להישמר למרות חוסר הערך שלהן או חוסר האמת הבסיסי שבהן.
זה מזכיר לי ניסוי ששמעתי עליו – קבוצה של קופים בכלוב, הרבה בננות למעלה וחבל אחד. בהתחלה כשמנסה לעלות קוף אל הבננה, החוקרים שופכים מים קרים על חבריו. אלה שמבינים את הקשר מונעים ממנו לעלות.
עכשיו מכניסים קוף חדש לחבורה. הוא מנסה וחבריו מונעים ממנו. אט אט מחליפים את כל הקופים, תוך שכל קוף חדש "מחונך" שלא לטפס, עד שלא נשאר קוף אחד בחבורה שראה מים נשפכים, או הרגיש אותם. עדיין כולם "מחונכים", לא מנסים לטפס ומחנכים את החדשים. ללא כל סיבה נראית לעין.
טוב, זה רק מראה איך התנהגויות יכולות לחלחל ללא קשר לתועלת הממשית שלהן(למרות שבמקרה זה אכן היתה משמעות ראשונית)1
ובכלל – איך אנשים לא מסוגלים לראות את יתרונותו העצום של המדע על פני המסורות העתיקות, שהוא נכון להודות בטעותו, מפעיל אמצעים ובדיקות לבדיקת אמיתותוונכון להשתנות מן הקצה אל הקצה, אם זה מה שיתאים למציאות.
ליוסי – כל הכבוד על הרשימה בנושא, כתובה נהדר.
המשך כך – אולי משהו על האסטרולוגיה? מה לגבי "אגודת האסטרולוגיה המדעית בישראל"?1

להלן שאלה שהופיעה בפורום מתמטיקה של תפוז:

בסטטיקסטיה והסתברות – מה ההבדל בין ממוצע לבין תוחלת, בין איקס גג ל"מיו"?
ומה ההבדל בין פרמטר לסטטיסטי?
ואם אפשר, בשפה של עמך, שאבין

והתשובה של הגולש 1קישקשתה (לא נגעתי):

ממוצע  זה יעני אתה לוקח 10 אנשים ומעמיד אותם בסתלבט בשורה. אתה עובר אחד אחד ונותן צ'אפחה בראש לכל איש. אתה סופר כמה אנשים החזירו לך בעיטה למה הם התעצבנו מהצ'אפחה שלך שחבל על הזמן. אתה סופר כמה בעיטות קיבלת מכל האנשים ומחלק ב-10. קיבלת את ממוצע הבעיטות שתקבל אם תיתן צ'אפחה ל-10 אנשים.
תוחלת זה יענו שאתה כבר יודע את ההסתברות לכל דבר. אתה מבין גבר?
יש לך משתנה (נקרא לו:" כמות הפיתות שאתה אוכל בשווארמה של ציון ביום א'") שיכול לקבל ערכים שונים. רק מה , ציון הזה לא פרייאר. ציון הזה יודע שאתה בא להסתלבט עליו. הוא יודע שאתה קמצן אש וההסתברות שתזמין אצלו רק פיתה אחת היא 50%. הוא גם יודע שהסיכוי שתזמין אצלו 2 פיתות הוא 30% ,והסיכוי שתזמין 3 פיתות הוא 20%. אתה מבין עופר? ציון הזה יודע שאלה כל המקרים האפשריים ,למה אף פעם לא קרה שלא הזמנת אצלו פיתה או שהזמנת יותר מ-3 פיתות. תוחלת הפיתות שתאכל אצל ציון ביום א' היא:

1*0.5 + 2*0.3 + 3*0.2 =  1.7

יעני תוחלת הפיתות שאתה אוכל אצלו היא 1.7 פיתות. זה הממוצע הצפוי לפי ההסתברויות שחישב בעל הבית.
"X גג" – תחשוב שאתה נמצא בחוף הים עם 100 בלונדיניות. אם יושבות לך על הברכיים X=3 בלונדיניות , אז "X גג" יהיה שווה ל-97. יעני כמה בלונדיניות לא יושבות לך על הברכיים. עיוני , אתה מבין מה אני מנסה לומר לך פה? הגג מעל ה -X זה יעני ה"משלים". זה כאילו כל שאר הדברים חוץ מ-X . אבל דחילאק , אל תחשוב שלא קלטתי אותך מהרגע הראשון. אתה יש לך ראש כחול. מה אני לא מכיר אותך? אתה ישר חשבת איך יכול להיות ששאר הבלונדיניות זה רק 97? יש הרי מיליוני בלונדיניות בעולם! פה בא מושג חדש שנקרא 'מרחב מדגם'. זה אומר שהוא קובע לכמה בלונדיניות אתה מתייחס. מרחב המדגם הוא זה שמכיל את כל הבלונדיניות בשבילך. אם קבעת שמרחב המדגם שלך הוא כל הבלונדיניות בחוף גורדון אז המשלים ל-3 בלונדיניות שיושבות לך על הברכיים הוא 97.
"מיו" – כך עושה חתולה אחרי שאכלה בשווארמה של ציון.
"מה ההבדל בין פרמטר לסטטיסטי?" –
אני אענה לך על השאלה הזו עיוני ,רק אם תענה לי על השאלה הבאה:
מה ההבדל בין חומוס אחלה לאלברט איינשטיין?
ותבוא לבקר לפעמים יא עופר!

פורסם לראשונה באתר רשימותב 26 ביוני 2005 שם התקבלו 19 תגובות

אשתו  [אתר]  בתאריך 6/26/2005 5:19:19 PM

הו, מצויין!

כמה צחקתי כאן.
מזל שיש אנשים כמוך למצוא לנו הודעות כאלה בפורומים שמהם אני לרוב מתרחקת… (-:

עזי  בתאריך 6/26/2005 7:04:58 PM

תודה יוסי!

יופי שהבאת את זה 🙂

אורי  בתאריך 6/29/2005 9:11:06 AM

ואאלה יפה

אולי תכתוב ספר…

ג'ול  בתאריך 6/30/2005 9:57:40 AM

לא כל-כך הבנתי את ההסבר….

אם נותנים צ'אפחה ל 10 אנשים לא גומרים בבית חולים?

אורן  בתאריך 6/30/2005 10:04:06 AM

ללא נושא

ממש הסברים מגניבים אחי

אנטולי  בתאריך 6/30/2005 10:10:08 AM

חכם ומצחיק

זה באמת נדיר שמכתב השרשרת היה שווה את כל דקת הקריאה. תודה ליוסי ולגולש שיש לו חוש הומור ושכל. אנ ימקווה שיהיה מרצה במוסד אקדמי 🙂

אלכס  בתאריך 6/30/2005 11:31:53 AM

גדול

אילו כל הספרים היו מלמדים בשיטות האלה 😉
כל עם ישראל היו פרופסורים (עם ראש כחול)

מצ'לס  בתאריך 6/30/2005 3:38:55 PM

סטטיסטי ופרמטר

כאשר צ'יפחת 10 אנשים, ושלושה בעטו בך, קיבלת את הסטטיסטי, האומר ש-30% מהמדגם בועטים במצ'פח. ולא כפי שגרס קישקשתא שזהו ממוצע הבעיטות שתקבל אם תבעט ב-10 אנשים.
כמה בעיטות אתה צפוי לקבל מ-10 מצופחים הוא פרמטר, אותו ניתן להסיק רק אם תצ'פח את כל האוכלוסיה, ותראה כמה בועטים בך.
אם תבעט בכל 100 השחורדיניות שבחוף (מאיפה מצאת 100 בלונדיניות בתל אביב?) ו-33 ינשכו לך את האף, ,אזי פרמטר הנושכות הוא 33%,. אם תבעט רק ב-3 היושבות (שזה המדגם) ושתיים ינשכו, אז סטטיסטי הבלונדיניות נושכות הוא 67%.

  בתאריך 7/3/2005 9:58:22 PM

ללא נושא

גם מצחיק וגם נכון !!!!!!!!!!!!

יחזקאל  בתאריך 7/4/2005 1:10:57 PM

חזק

ציון לא פראייר D:
חזק!!!

דנה  [אתר]  בתאריך 7/4/2005 3:24:44 PM

אכן קישקשתא מלך

אולי הוא רוצה להסביר לי את מבחן חי בריבוע? לפני כמה ימים אחותי ביקשה ממני להסביר לה אותו אבל, אויה, כבר שכחתי הכל.

שלי  בתאריך 7/4/2005 9:32:00 PM

ציון והשווארמה D:

אם הוא יהיה מרצה במוסד אקדמי אני בהחלט מוכנה להכנס לכמה הרצאות שלו

ניר  בתאריך 7/5/2005 9:29:13 AM

יפה אבל לא מדוייק…

ממוצע = X גג (האיקס גג שקישקשתא מדבר עליו לקוח מעולם של תורת הקבוצות ולא מהסתברות)
תוחלת = מיו (האות היוונית בה נהוג לסמן תוחלת)
פרמטר – זהו המשתנה שאינו ידוע ואותו אתה רוצה לאמוד, למשל, ההסתברות שאדם נחנק מצחוק כאשר הוא קורא את הנ"ל מתפלג נורמלית עם תוחלת מיו ושונות סיגמא בריבוע. סיגמא ידועה.
נסמן את הפרמטר שלנו: טיתא = מיו. והבעיה היא לאמוד את הפרמטר.
סטטיסטי – זוהי פונקציה (שאינה תלויה בפרמטר) שהקלט שלה הוא המדגם שנילקח.
למשל: אם נילקח מדגם (X_1,X_2,X_3) אז X גג (ממוצע שלהם) הוא דוגמא לסטטיסטי.
דוגמא נוספת: U=x_1+X_2 הוא גם סטטיסטי.

אחת שקראה את זה  בתאריך 7/6/2005 6:28:39 PM

וואו

יוסי בתור מישהי שאוהבת מתמטיקה אבל ממש שונאת סטטיסטיקה עזרת לי מאוד להבין חלק מהדבר המטומטם שנקרא סטטיסטיקה

ט  בתאריך 7/9/2005 1:15:29 AM

נחזור רגע למושגים הבסיסיים…

שונות…
מי חושב שהוא יודע???
אם אפשר הסבר שמתבסס על שווארמה, בלונדיניות, או כדורסל…

אחד ששונא  בתאריך 7/11/2005 12:34:18 PM

ללמוד לאהוב

בתור אחד שלא ראה ממטר כל תקופת התיכון את כל נושא הסטטסיטיקה והסתברות, מסתבר(לא בהסתברות) שזהו נושא אם לא הכי חשוב אז אחד מהחשובים ביותר במדעי ההנדסה השימושיים ובכלל במתמטיקה השימושית.
לשימושכם

מחשבון מהלך  בתאריך 7/20/2005 1:23:17 PM

יפה יפה…

זה די מגניב אבל לא ממש הבנתי את כל התסבוך שעשית …
המוח שלי לא ממש קולט מהר אבל יקח לו זמון..
אהה ודרך אגב אני שונאת סטיסטיקה…:)

דודי  בתאריך 7/25/2005 4:38:28 PM

המורה שלי היה נחנק עכשיו

אז מסתבר שסטטיסטיקה זה לא כזה נורא
חחחח
שווארמה ים ובלונדיניות. למה בתיכון לא הסבירו לנו את זה ככה? אולי הייתי ניגש בסוף לחמש יחידות!
חחחח

שרה  בתאריך 8/7/2005 3:38:14 PM

תודה

ממש מבדר הסברים כאלה נכונים וממש בשפה שאפילו הסתומים יבינו
לדעתי יש לו עתיד בהוראה
בהצלחה!!!

האמת, בהתחלה חשבתי לענות בפרוטרוט לכל הטענות שהושמעו בדיון הזה, להתפלפל האם משך הטיפול אצל הומיאופת הוא דקות ספורות כפי שטענה רחלי שבי בתגובתה לרשימתי או שעתיים כפי שטענה מיכל יקיר בתגובתה שפורסמה במוסף הארץ, להסביר למה זה לא ממש חשוב אם ההומיאפתיה מבוססת על עקרונות מטפיזיים או שלא, הבסיס לא מטפיזי אלא רק ההסבר הניתן לתיאוריה ההומיאופתית הינו מטפיזי, האם המאמר ב-Nature חובר על ידי "בנבניסטה" או שמה יש לאיית את שמו "בנווניסט", וכולי וכולי.

אני גם לא רוצה להתייחס לחוסר ההבנה הבסיסי בעקרונות המדע שמגלים תומכי ההומיאופתיה למיניהם (כולל אלה שזכו בתארים מאוניברסיטאות מכובדות) – את הנושא הזה אשאיר לרשימה אחרת, שכן העניין לא קשור כלל בהומיאופתיה.

אני גם מוותר על הנסיון להעביר שיעור בהבנת הנקרא לאלה הזקוקים לכך (למשל, כתבתי בפירוש כי אין לתלות באפקט הפלסבו את ההצלחות הטיפוליות שנוחלת ההומיאופתיה פה ושם, ובכל זאת ננזפתי על כך שכביכול טענתי זאת). אם לא הובנתי כהלכה על ידי מי מהקוראים – איאלץ לחיות עם זה.

לכן הרשימה הזו מופיעה תחת הקטגוריה "בנימה אישית". הרשימה באה לסכם את ההתרשמות הסובייקטיבית שלי מגל התגובות לשתי הרשימות שלי ("מבט אל ההומיאופתיה", "מדע טוב, מדע רע") ולמאמרו של בני מוזס. זה כולל גם את שרשור התגובות בפורום רפואה משלימה בתפוז למאמר של בני מוזס בפורום רפואה משלימה (אני נמנעתי מלשים שם לינק לרשימה שלי, כדי לא להצטייר כטרול), תגובות כאן ברשימות מאת דוד כפרי ורחלי שבי, מכתבו למערכת הארץ של יאיר שמר, יו"ר "הלשכה למקצועות בריאות משלימים" והומאופת קלאסי מורשה, שהעתקו מופיע בתוך השרשור בתפוז, וכן מאמרה של מיכל יקיר בהארץ.

כשקוראים את התגובות, הדבר הראשון שמתרשמים ממנו הוא ביטויי האמונה המופיעים בו. באחת הרשימות יש התייחסות ל"חזרתו בתשובה" של האנמן. מספר ציטוטים מהפורום: "הלכתי להרצאת מבוא, ופשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד", "היום יש לי יותר אמונה", "מהר מאוד הבנתי שזו האמת שאני מאמינה בה", "אני לא מניח אני יודע", "לי אין צורך להאמין אני יודע. את שלב האמונה כבר עברתי מזמן, אני באמון.", "האם כשהתאהבת לראשונה בחייך ביקשת לדעת איך זה קרה ?" (זו תשובה שענה מישהו שכשנשאל איך הגיע להומיאופתיה), "לפעמים אני פשוט יודעת" "יהלום אמיתי לא זקוק לכתב הגנה. יהלום אמיתי זוהר וקורן ומאיר למרחוק", ועוד. גם הפניה "בוא תראה ותתנסה, אח"כ תחליט", מזכירה יותר מכל את ההזמנה לבוא ל"עשות שבת" הנפוצה בקרב המחזירים בתשובה של הדת היהודית. עם מאמינים אני לא מתווכח.

הדבר השני הבולט הוא טיעון גליליאו – עליו חוזרים מיכל יקיר, יאיר שמר, רחלי שבי, וכמה גולשים בתפוז. טיעון זה בעייתי משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא הסיבה הלוגית, אותה כבר הסברתי ברשימתי. זה שטענו נגד גליליאו ולבסוף התברר כי הוא צדק, לא אומר כי כל מי שטוענים נגדו אכן צודק. הסיבה השניה היא יותר בעייתית – ההתנגדות לתיאוריה של גליליאו הגיעה מן האינקוויזיציה. המשווים את גליליאו להומיאופתיה בהכרח משווים את הטוענים נגד ההומיאופתיה לאינקוויזיציה. גולשת אחת בתפוז אף הרחיקה לכת ויצרה אנלוגיה בין הטענות נגד ההומיאופתיה לבין האנטישמיות, לא פחות. אני מצטער, אבל כשבדקתי בפעם האחרונה לא השתייכתי לאינקוויזיציה או לכל ארגון דומה, וגם איני אנטישמי. אכן, אני טוען כי ההומיאופתיה אינה עומדת בקנה המידה המקובל על המדע, ולכן היא פסולה בעיני כטיפול רפואי. אבל אני בהחלט מוכן לקבל עדויות לטובת ההומיאופתיה (שיעמדו בקריטריונים המדעיים המקובלים) ואם אראה עדויות כאלה אשנה את דעתי.

עניין נוסף הוא הדיסוננס שבין מדע ואמונה. למרות ביטויי האמונה הרבים שמופיעים, נראה כי הומיאופתים רבים (וגם אנשים מתחומים אחרים של "רפואה אלטרנטיבית") מחפשים כל בדל טיעון מדעי שניתן להיאחז בו כדי להצדיק את עמדתם. החל מהמאמר הנודע של בנווניסט, שהוא לפי הצורך חלוצי או אומלל, המשך במאות "מחקרים אמיתיים" שנמצאים אי שם ברשת, "סטטיסטיקות" של הצלחות ("עובדה שמליונים פונים אל הרפואה האלטרנטיבית"), וכוכב השביט האחרון – הדוקטורט של מיכל יקיר. זאת כשבמקביל אותם אנשים עצמם טוענים כי למדע ולסטטיסטיקה אין ממילא חשיבות, ומצביעים על כשלונות המדע והרפואה המדעית. אם המדע תומך בהם (או לפחות עוזר קצת לטיעון) אז הוא בסדר גמור. אבל כשאותו מדע עצמו דורש מהם יותר מאשר דיבורים בעלמא, הוא נעשה לא רלוונטי.

אז זהו. מבחינתי זהו סיום הדיון. כמובן, אם תעלה טענה חדשה שלא הושמעה קודם, אשמח לשמוע אותה והגיב, אבל אני בספק אם טענה כזו תעלה.

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 2 ביולי 2005 21:46שם התקבלו 17 תגובות

תגובה מאת נתי  בתאריך 7/2/2005 11:18:45 PM

למתמטיקאי,
אני מבין קטן מאד בהומאופתיה, אבל ככל שאני קורא את טענותיך והסבר המתה-אנליסטים, אני מוצא שיש הרבה מאד הגיון לדברים שכתבו מיכל ורחלי. אולי ביום שתצא למסע של מה שאינך יודע, תגלה את קיומם של הדברים שאין לך דרך להוכיח – ותישאר מבולבל ומבויש.
בהצלחה במסע,
נתי

תגובה מאת מנשה  בתאריך 7/2/2005 11:28:17 PM

לנתי

התגובה שלך דומה מאוד לתגובות המתהלמות שיש בווינט, שתוכנן הוא בערך כך: "איני דתי, אבל אחרי שבחנתי את הדברים, מילותיו של הרב גראס שיכנעו אותי שאכן יש אלוקים בשמים. אחי החילונים, כולי תקווה שיום אחד גם אתם תתעוררו ותשיבו עטרה ליושנה".
במלים אחרות, דחיל-רבקום.

תגובה מאת חנן כהן  [אתר] בתאריך 7/2/2005 11:34:32 PM

שני דברים

1. להעביר דחוף בספלר.
2. גילוי נאות על כך שאתה עובד בחברת תרופות מסורתית. ממש לא חשוב איזו חברה אבל העובדה שאתה שוהה חלק גדול מיומך בחברת תרופות גורמת להשפעה מתמשכת.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/2/2005 11:57:30 PM

שלום יוסי

1. אגב הבנת הנקרא..טענתי שהומאופתים *מס ויימים* מתשאלים מספר דקות. לא כתבתי שכולם, ולכן אין טעם בטענתך כאילו יש הבדלי גר סאות ביני לבין דר' מיכל יקיר. בעבודתי, אני בהחלט מקדישה שעתיים לכל מטופל/ת המגיע /ה אליי לראשונה וכך עושים מרבית ההומאופתים הקלאסיים. בדבריי-אלה על ההומאופתים ש מתשאלים מספר דקות, התייחסתי במיוחד לג'ורג' ויתולקס ולתלמידו, וגה רוזנברג. וגה הו א הומאופת ישראלי-אמריקאי שמלמד בארץ אחת לכמה חודשים. בקש להיות נוכח בתשאולים שהו א עורך בסמינרים, עקוב אחר התוצאות ותיווכח במו-עיניך.
2. העובדה שפרופ' מוזס איית שמות בצורה שגוייה מצביעה לדידי על אי-שליטתו במטריה, ממש כשם שאתה, יוס י, מציין ישירות מאיזשהו מקור שההומאופת "מכין לכל חולה תכשיר ייחודי במעבדתו" http://www.notes.co.il/joseph/119 89.asp. ציטוט נטול בדיקה מקרין על רצינות המאמרים ועל רמת ההעמקה.
3. לא צריך להאמין בהומאופתיה כדי שהיא תעבוד. אני עובדת עם אנשים שאינם יודעים שהם מטופלים – כאלה הסובלים מפיגור, או מחוסרי הכרה, או תינוקות. אני מטפלת גם בבעלי-חיים. את הריפוי במצבים כאלה קצת קשה לייחס לפלצבו.
4. מיכל יקיר לא זכתה בדוקטורט מסיבות אמוניות. תסכים איתי, דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, חזקה עליו שישמש טיעון בעל-תוקף *כלשהו *? האקדמיה, הלוא, לא ששה לאמץ את ההומאופתיה – או כל "רפואה אלטרנאיבית" אחרת – לחיקה. כתבת שאתה "בהחלט מוכן לקבל עדויות לטובת ההומיאופתיה (שיעמדו בקריטריונים המדעיים המקובלים)"? האם התזה של מיכל יקיר אינה כזו? התעניינת אי-פעם במחקר שערכה? מצאת בו כשלים חריפים? אתה אומר כוכב שביט, אני אומרת, סנונית ראשונה.
5. אני מנחה מתמחים בהומאופתיה במרכז לרפואה משלימה בביה"ח "אסף הרופא". הסטאז' לשנה זו הסתיים. אני מזמינה אותך, יוסי לוי, להעדר קלות מחברת התרופות שאתה עובד בה, ולהגיע למפגשי קבוצת הסטאז' הבאה שלי, החל מאוקטובר. זו קבוצה לימודית, המטופלים יודעים וכך אין לנו בעייה אתית. אתה מוזמן למפגשים, לשאול אותנו שאלות, להתרשם מהתהליך. בכבוד (מלרעי). איש מדע, "ספקן מקצועי", בוא לראות את זה בעבודה. לא אמונה, לא שבת. תוצאות. אתה יודע איך לפנות אליי.
6. כאיש מדע אתה מדבר על התיאוריה. כמטפלת בהומאופתיה אני מדברת על התוצאות בשטח. אני יכולה לשער שמנקודת הראות שלך ושל עמיתיך, ההומאופתיה נראית אבסורדית – "דומה בדומה יירפא", דילולים הרבה למעבר למספר אבוגדרו..ועם כל הפרדוקסים, וחרף העדר המנגנון שמסביר, אני חושבת שהתיאור המדעי הקיים אינו חזות הכל. הוא לא מבטיח ריפוי, היו פעמים שכשל באופן חריף (כן, ברור לי שלוגית זה לא מעניק תוקף לטיעון "שלי", אבל זה גם חומר למחשבה).
אני עובדת עם כלי, שאין לי דרך רציונלית להסביר את מנגנון הפעולה שלו, אבל להמתין להסבר נראה לי אבסורדי עוד יותר. אני רואה ברכה בעבודה שלי, ואני מזמינה אותך, יוסי לוי, ואת מגיביך/קוראיך שנמצאים באותו ראש, לפנות אליי, לשבת בקליניקות הפתוחות שאני מעבירה, ושמעבירים מוריי ורביי, ולהקשיב. לפתוח את הראש, לשאול (ולא רק רטורית).

תגובה מאת הניה סימון RCHom  [אתר] בתאריך 7/3/2005 4:05:48 AM

ארניקה

הצעתי לבני מוזס, אני מציעה גם לך ולכל מי שבוגר מספיק לקחת אקמול בעצמו, להשתתף במחקר AD HOC
כזה כדי לבדוק תרופה הומ אופתית ישנה מאד , ארניקה מונטנה . השימוש בתרופה זו נדרשת בחיי כל אחד כמעט .
אין אדם שלא קיבל בעצמו חבטה הגונה,או ראה מישהו על ידו מתנסה בכאב הזה, בהתנגשות, בנפילה , בנפול משהו כבד על רגל על יד, צביטת אצבע בדלת וכו' , מכה, חבטה, צביטה שיש עמה איזה שהו שטף דם קטן פנימי או חיצוני, בנלווה יש חבורה כחולה , כתם כחול איזו נפיחות מה והמקום כואב.
טוב מאד לקחת גלובול אחד מארניקה 30 סי
(30C)
כאשר המכה היא כזו שרואים כוכבים לרגע שניים והיא שוככת.
כאשר הכאב בלתי נסבל למשך שעה שעתיים ויותר אפשר להזמין מראש
ARNICA 10M
ושוב לקחת גלובול תחת הלשון ולחזור על כך כל פעם שכואב.
במקרה של תאונה, שבר באיזו עצם, הלם כזה שהאדם שוכב, קשה לו אבל הוא לא רוצה שום דבר וגם לא רוצה רופא, תנו לו ארניקה
כמה טיפות במים מתמיסה מומסת תספקנה.
גם במקרה של נקע זו תרופה ראשונית טובה.
רוב מצבי ארניקה מצריכים איזה שהוא מעקב עם תרופות נוספות.
לא אלאה אתכם עם זה.
אם ארניקה עבדה עבורכם או עבור חבריכם או מי שקיבל מכה וחבורה סביבכם. אם תהיו סתם ישרים עם עצמכם, כדאי שתיגשו להומאופת קלאסי אם המצב מצריך עוד טיפול (במקרה של שבר כמובן שיש לקבע וכך במקרה של פציעה חמורה לחדר מיון וכו')
מאד מאד כדאי להשתמש בה במצב של CVA ממש כשזה סמוך לארוע, וכן לאחר ניתוח , חיתוך כלשהו, כמובן שנדרשים במקרים כאלה טיפולים נוספים, עזרה ראשונה וטיפול התאוששות נוגספים.
אל תדווחו לנו, יוסף את מוזס וחברים, אם הובכתם כהוגן בשימוש בתרופה הנהדרת הזו.
במעבדה אל תבדקו, לא תמצאו כלום .
דווחו לעצמכם , בוודאי יש בכם איזה שהוא יושר מדעי סובייקטיבי, כאשר דברים פועלים סביבכם ואתם לא מבינים בדיוק איך, כיוון שאינכם בעלי מקצוע… אני מציעה לכם לטובתכם האישית את המחקרון הזה.
אתם תברכו אותי, את ההומאופתיה, את דר' סמואל האנמן ותלמידיו שהחזיקו בתורתו עד היום, ואולי גם תתחילו להאמין בה, או טוב יותר לדעת שהיא פועלת. אף שלא תמצאו כנראה שום דרך להוכיח זאת מדעית, אם כי סטטיסטית אפשר גם אפשר להוכיח, עם קבוצת ביקורת, בלעדיה, בגיוון של נוטלי תרופות קונבנציונליות, נוטלי פלאסיבו.וכו'.
הניה סימון

תגובה מאת יוסי לוי  [אתר] בתאריך 7/3/2005 7:43:20 AM

שני נושאים שצריכים התייחסות

עצם העובדה שאני עובד בחברת תרופות לא מעלה ולא מורידה.
העובדה כי אני עובד בחברה כזו מופיעה בדף הפרטים הנוספים מהיום הראשון שנסיכת המדעים עלתה לאויר, וכל מי שבאמת התעניין מיהו הכותב יכול היה לגלוש לדף זה ולהתיידע.
ובעניין הדוקטורט של מיכל יקיר: אכן, מדובר בדוקטורט מאוניברסיטה מכובדת, וכל עוד לא סקרתי אותו ומצאתי בו כשלים חריפים, הוא מקובל עלי. הביטוי "כוכב שביט" היה אולי לא במקום. רחלי מעדיפה להתייחס אליו כאל "סנונית ראשונה" – לו יהי.

תגובה מאת הניה סימון RCHom  [אתר] בתאריך 7/3/2005 4:26:27 PM

תיקון חשוב לתגובתי – ARNICA MONTANA

למי שמוכן לעבור את טבילת הארניקה, הזמינו שתי מנות
ONE DOSE
בגלובולים
האחד ARNICA 30C
והשניה
ARNICA 10M
(מחיר כל אחת כעשרים שקל -וזה ישתלם לכם.
בהקשר למקרים חמורים של ארוע מוחי , חשד לזעזוע מוח וכו' כמובן שצריךם מישהו בקי ורגיל שיטפל, מנה אחת לא מספיקה צריך פיקוח ושמירה על קשר עם הומאופת קלאסי שיתמוך, ויתכן עד מאד שדרוש טיפול קונבנציונלי, כן
סיפור ארניקה טרי מהיום. פגשתי שכנה כאן ביפו עם פנס גדול בעין – ממש אדום כחול כזה מסביב. לשאלתי ענתה שחטפה ביום שלישי שעבר (לפני חמשה ימים) מכה בקדקד מבול עץ שנתקלה בו כשהרימה את ראשה במהירות, (הבית בשיפוצים אצלה) כאב מאד, בכתה רצתה להקיא, פחדה לגשת לרופא.
קבלה ממני ארניקה
1M
נגעה בראשה ואמרה
ביסמללה רחמן א רחים '- אללה הרחום וכו'.
נו, הבטיחה לדווח לי על שנת הלילה שלה, אמרה שהמקום כאב בשינה
הסתכלה בראי ואמרה 'וואללה ירד הכחול' – לא כולו עדיין אבל הוטב בהרבה
העין לא כאבה לה אולם שטף הדם הפנימי הגיע עד לשם.
וזה כאמור רק אחד מני רבים מהשימושים של התרופה המצילה חיים הזו.

תגובה מאת ראובן העורב  בתאריך 7/3/2005 5:31:26 PM

דברי במספרים…

רלי,
שוב חוזרת הנקודה שאינה זוכה להתיחסות המתאימה (גם יוסי וגם אני אמרנו זאת אם אני זוכר נכון):
אין שום צורך (אם כי היה עדיף, כמובן) לדעת את מנגנון הפעולה ו"להכנס למטפיזיקה". אבל צריך הוכחה אמפירית אובייקטיבית לאפקיביות. לא ביקור בסדנה ולא דיווחים אנקדוטליים. מספרים.
כשאת אומרת:
"כאיש מדע אתה מדבר על התיאוריה. כמטפלת בהומאופתיה אני מדברת על התוצאות בשטח" את מטעה:
הוא לא מדבר על שום תאוריה. הוא מדבר בדיוק על התוצאות בשטח. ולמרות שאת מאוד נחמדה ואנו רוצים להאמין לך, אנחנו מחפשים את המידע האובייקטיבי שיראה את זה, מעבר לזה שתכריזי בקול שזה עובד.
זה כל מה שנדרש. לא יותר, אבל גם לא פחות

תגובה מאת אורי  בתאריך 7/3/2005 5:41:12 PM

ספקנות

יוסי, שאלה קטנה:
רשמת על עצמך "ספקן מקצועי".
האם אתה מטיל ספק גם במתודה המדעית? בפרדוקס של הלוגיקה (כדורשת צידוק לכל טענה אך לכשעצמה כשיטה – מוגדרת כאקסיומה)?
פשוט אישית אני חושב שספקן מקצועי לא יכול להאחז בצורה מאמינה כל כך בדוגמטיות של המדע האנליטי, הלוגי.
האם אתה באמת ספקן?

תגובה מאת שלומי  בתאריך 7/3/2005 6:33:05 PM

לכל הספקנים והמאמינים , גם לך יוסי

שלום לכולם. ברצוני להפנות את תשומת ליבכם לארגון שהקים אדם בשם ג'יימס רנדי. מטרתו המוצהרת הינה למצוא הוכחות לקיום דברים שהמדע אינו יכול לאשש כרגע. לשם כך מציע ארגונו פרס של מיליון דולר לכל אחד שיוכל להוכיח קיום דברים כאלו. אחד מהדברים המפורסמים שנבחנו היתה יעילות של תרופות הומאופתיות. נכון להיום אף אחד לא הצליח לקחת את הפרס. הלינקים להלן
האתר של הארגון http://www.randi.org/
האתר של המבחן שנערך ב BBC
http://www.bbc.co.uk/science/horizon/2002/homeopathytrans.shtml

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/3/2005 8:01:20 PM

לראובן (וליוסי ושות')

לא באתי לדבר איתך במספרים, תפקידי אינו להפיס אותך בסטטיסטיקות. אני לא חושבת שההומאופתיה צריכה להתיימר לרצות את הסכימה שלך, תפקידה הוא לרפא. בכלים שלה. אני עוסקת בטיפול ורואה את ההצלחה המתמשכת שבפירוש אינה אנקדוטלית (ולמען הגילוי הנאות, יודעת טיפונת סטטיסטיקה, יוצאת המרכז "ההוא" של שוויד והחברים).
מבחינתכם, כל עוד זה לא נראה יפה על הנייר, זה לא ראוי להתייחסות. ככה נקלעים למעגל קסמים, לא יוזמים ניסוי אלא רק עומדים מהצד ומוקיעים.
האקדמיה לא חוקרת מספיק את ההומאופתיה הקלאסית, מכל הסיבות – אידאולוגיות, כלכליות, פוליטיות.. כתבתי על זה כאן – אז שוב, כפי שכתבתי, אני אשמח לראות מחקרים שבודקים את יעילות ההומאופתיה תוך התחשבות בתחביר שלה. זה ייקח כמה שנים טובות ועד אז, אני עובדת עם התוצאות. אני יכולה לספר, בשם מאות הומאופתים קלאסיים בישראל ועשרות אלפי מטופלינו, שזה עובד מאד יפה. גם במצבים מולם הרפואה המערבית עומדת אובדת עצות.
יש מעט מאד סטטיסטיקות. אתה אוהב מספרים. קח קצת.
Lancet 1997;350:834-43. ההומאופתיה יעילה פי 2.45 מפלצבו. יש ביקורת על מסגרת הניסוי, אבל הוא מציע איזשהו מדד שלא ניתן להתעלם ממנו, הייתי אומרת שזה מתאבן למחקר יותר מעמיק.
אתה מחפש את המידע האובייקטיבי שיראה את זה, לדבריך. עד שהוא יתאסף, אני שוב מציעה לעיין בתזה לדוקטורט של מיכל יקיר. גם שם יש מספרים יפים.
ובזאת אני חגיגית פורשת ממשחק ה"תראי לנו מספרים". יכול להיות שאין עדיין מספיק מחקרים איכותיים שבודקים הומאופתיה קלאסית מתוך התייחסות לעיקריה. עד שזה יקרה, אני שוב מציעה לך לעיין במה שקיים. אני חוזרת לעבודה שלי. הדיונים האלה אינם פוריים, וגוזלים את זמני. "זה מה שנדרש"? זה מה ש*אתה * דורש, אבל לא בודק את מה שמציעים לך.
ובקטנה. הצחיקה אותי הכותרת שלך, שאסוציאטיבית הזכירה את "אריק" של שלומי שבן. "דברי במספרים גברת (..) אל תעני לי אפילו". אבל זו כמובן רק אסוציאציה. אגב, גם אתה ממש נורא נחמד, אבל זה, כמדומני, לא נושא הדיון.

תגובה מאת גילי נחום  בתאריך 7/6/2005 1:06:09 AM

הנקודה החשובה

היא שאם הומופתיה היתה באמת עובדת ניסויים קלינים היו מוכיחים זאת מזמן.
הטענה ש"המדע" לא רוצה להוכיח זאת מגוכחת, מדען שיפרסם מחקר שמוכיח זאת ויביא להכרה בהומופתיה יזכה לתהילת עולם.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 9:31:47 AM

קו חשוב (לגילי נחום)

קרא/י בבקשה את מה שכתוב בפוסט שלהלן .
רוב המחקרים שבודקים הומאופתיה עושים את זה בכלים שלהם, כפי שמקובל בעולם הרפואה הקונוונציונלית – "האם תרופה הומאופתית אל"ף טובה למצב בי"ת". בהומאופתיה קלאסית זה *לא עובד* ככה, אין ויכוח שהתועלת שלה לא ניכרת שם.
הסיבה היא שבהומאופתיה קלאסית מסתכלים על מכלול הסימפטומים של האדם ולא על שם התופעה שיש לו. ברור שכל מחקר שמתייחס ליכולת ההומאופתית דרך הספקטרום השגור מועד לכשלון, או להצלחות אקראיות סטטיסטית. לדוגמא, יש שלושים הכנות הומאופתיות שמתוארות כיעילות במצבי קרוהן. אם בוחרים אחת מהן ובודקים את יעילותה, כפי שנהוג ברפואה הממוסדת, ברור א-פריורי שהיא אמורה לסייע בכשלושה אחוזים מהמקרים וזה באמת לא משו..
רק מחקר שאינו מבצע טיפול סימפטומטי, אלא מתייחס ליסוד האינדיבידואלי ולמכלול התופעות (האופן שבו ההומאופתיה אכן מדווחת על הצלחות), מסוגל להדגים את כוחה. כדי לבצע מחקר באופן שמתחשב בעקרונות האלה, צריך לתכנן אותו בתיאום עם הומאופתים קלאסיים. עד היום תוכננו ופורסמו מחקרים ספורים ביותר כאלה, אחד מהם בוצע בישראל בעשור האחרון (כאמור, התזה של מיכל יקיר).
שרשור התגובות לפוסט הזה עד כה מראה שהאנשים המדברים בלהט נוקב, לא מוכנים להקשיב ולהתעניין ולבדוק כשמראים להם עובדות אחרות אלא נצמדים למוכר ולידוע. זה מאד אנושי.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 9:33:50 AM

וגם הנקודה חשובה.. 🙂

הנקודה שבסופמשפט נוטה להצטרף ללינקים שלי. הנה, מתוקן,
נקודה.

תגובה מאת ליאור הגדול  בתאריך 7/6/2005 12:08:08 PM

אני לא מצליח לשלוח את זה

אנסה שוב
נכתבה לרחלי אבל תקפה לכל מי שחושב כמוה
א) ברגע שטענת שמדע אינו כלי מתאים או ראוי (לדוגמה: "ועם כל הפרדוקסים, וחרף העדר המנגנון שמסביר, אני חושבת שהתיאור המדעי הקיים אינו חזות הכל" ועוד הרבה ציטטות דומות) את לא יכולה להסתמך על שום דוקטורט ושום הפניה מדעית כמו שעשית במקום אחר. אל תהיי רלטיביסטית. או שהמתודות המדעיות שבשימוש הרפואה (והביולוגיה והפיזיקה והמתמטיקה) יכולות לאשר את הטענה שלך (שההומאופתיה תקפה ככלי ריפוי בעולמנו) או שלא. אבל הן לא גם מאשרות כשזה מתאים לך וגם לא מפריכות כשזה מתאים לך.
ב) כך שכמו כל רלטיביסט ממוצע, את במלכודת שטמנת לעצמך. אם את חוזרת מטענה א', את חושפת את ההומאופתיה לעינו הביקורתית של המדע. יכול להיות שבעתיד יתגלה משהו חדש אבל כרגע תחת אבן הבוחן של המדע הבסיסי, אין להומאופתיה לא הוכחות אמפיריות, ולא הוכחות תאורתיות. ועל זה אשמח להתווכח אבל אז אסור לך להשתמש ב"עוד משהו" איזה אקסטרה אומפף עם קצפת מחוץ לעולמנו שיש שם. ואם אינך חוזרת בך מטענה א' את מצרפת את ההומאופתיה לאותם דברים ש"מעל המדע" ולמעשה "מעל האדם". מין מתת אלוה/עניין של אמונה/דבר מטהפיזי כלשהוא שבשמיים, ושומטת לחלוטין את האמינות של העניין כמתודה קלינית שימושית.
ג)אין לי בעיה עם אמונה, שלך או של אחר. התאוריות המדעיות על ה"אמת האבסולוטית" הם כל כך מסובכות שבינתיים למרות על רובינו לבחור מומחה בנושא מהות העולם(עשה לך רב) ולסמוך עליו. אבל מה, לרובינו אין את הכישורים לקבוע מי מומחה, או את הכישורים להכיר במוגבלותינו זו. אז (כמו שמלמדים בשיעור שני לשיווק להמונים) את (וכולנו) בוחרת לפי הדוגמה
(DOGMA) שלך משהו שיתאים לך. עדיין, אין לי בעייה, זה העולם.
אבל מניסיונך לכפור פומבי במקריות של בחירתך (ובכך לכפות אותה על אחרים) מצטיירת אותה צביעות האופיינית (והכרחית) לרלטיבסטים(ראי למעלה), שהיא היא זו המחליאה אותי. (הצורך לצעוק את הדוגמה שלך לעולם מחליא אותי, לא את. את בחורה נחמדה מהיכרות אישית)
וזו הבעיה שלי איתך(ם).

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 3:12:48 PM

הגבתי בפוסט הרלוונטי שלי

מבחינתי הדיון הזה הסתיים.

תגובה בתאריך 3/3/2008 12:05:47 PM

יש לי סיפור קטן בשבילך על האיש והדג….

איש אחד עומד על גשר מעל נהר גדול ומתבונן. לפתע הוא רואה דג, הדג מספר לו עד כמה הוא מרוצה מהנהר הגדול בו הוא חי וכמה יפה וגדול הוא.
האיש עונה לדג- אומנם הנהר הוא גדול אבל האוקיינוס הוא הרבה הרבה יותר גדול עד שלא רואים את סופו באופק.
הדג אינו מאמין לאיש והאיש אומר לו שהוא מוכן לקחת אותו אל מעבר להר
(בשקית מים או משהו…)
ולהראות לו את האוקיינוס הגדול. אבל הדג אינו מאמין ואומר לאיש שהוא לא יבוא איתו והוא ישתכנע רק אם האיש יביא את האוקיינוס אליו…..
לפעמים שאדם לא רואה משהו בעיניו זה לא בגלל שזה לא קיים זה פשוט בגלל שהוא עצמו עדיין אינו מסוגל לראות.