כאשר רודי ג’וליאני (ראש עיריית ניו יורק לשעבר) ביקר בלונדון, הוא התייחס לשירותי הבריאות הלאומיים של בריטניה (NHS) ואמר:
“אובחנתי כחולה לפני 7 שנים. הסיכוי שלי להישרדות בארצות הברית הוא 82%, ובאנגליה הסיכוי הוא פחות מ-50%”. לכן הסיק ג’וליאני כי הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה.
מאוחר יותר התברר כי הנתונים שג’וליאני ציטט הם נתוני הישרדות בחיים לאחר 5 שנים מתאריך האבחון. מהי הבעיה בהסקת מסקנות על סמך נתונים אלה בלבד?
עורכי השאלון הציעו ארבע תשובות אפשריות.
התשובה האפשרית הראשונה היא הטיית האישור – confirmation bias. זוהי הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן תשומת לב פחותה במידה בלתי-פרופורציונלית למידע שתומך באפשרויות חלופיות. ג’וליאני לא לקה בהטייה זו. הוא הסתמך על נתונים נכונים ולא התעלם מהם . הוא אכן לא הסתמך על נתונים אחרים, לפחות באמירה הזו, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות אם עשה זאת בכוונה.
תשובה אפשרית נוספת היא הטיית הבחירה (selection bias). הטייה זו היא עיוות בנתוני מחקר הנובע מהטיה בצורת איסוף המידע. ג’וליאני כמובן לא ביצע את המחקר בעצמו. הוא לא לקה בהטייה זו. ייתכן כי המחקרים עליהם התבסס לקו בהטייה זו, אבל זהו סיפור אחר.
עוד תשובה שהוצעה היא הטיית הביצוע (performance bias). הטייה זו מתבטאת בכך שבניסוי מבוקר קבוצת טיפול אחת מקבלת תשומת לב רבה יותר מהחוקרים מאשר הקבוצה השנייה. זה יכול לקרות למשל בניסוי בו משווים תרופה חדשה לתרופה קיימת, ואי אפשר לקיים סמיות – לפחות חלק מהחולים יודעים איזה טיפול הם מקבלים, וגם הרופאים יודעים זאת כמובן. זה יכול לקרות אם למשל תרופה אחת ניתנת בהזרקה והשנייה בבליעה (( ראו למשל את הידיעה על הניסוי הזה בו נערכה השוואה בין שתי תרופות לטיפול בטרשת נפוצה: ג’ילניה ניתנת בבליעה, קופקסון בהזרקה. )) במקרה שלנו זה לא המקרה: שני הנתונים שצוטטו הגיעו כל אחד ממחקר אחר.
ההבדל בין שני נתוני ההישרדות נובעים מהטיית lead-time bias . (( לא ברור לי איך לתרגם זאת לעברית. אשמח לשמוע הצעות )) הנתונים שג’וליאני ציטט התייחסו להישרדות מרגע האבחון. בארצות הברית נהוג לבצע בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, וזאת בניגוד לנהוג בבריטניה. לכן משך הזמן העובר בין תחילת המחלה עד לאבחון קצר יותר בארצות הברית מאשר בבריטניה. מכיוון שסרטן זה מאובחן בשלב יותר מוקדם בארצות הברית, הסיכויים לשרוד במשך 5 שנים מזמן האבחון גבוהים יותר לעומת אבחון לאחר הופעת סימפטומים מחשידים הנהוג בבריטניה. בגלל ההטיה הזו, אוכלוסיות הגברים בארצות הברית ובבריטניה אינן בנות השוואה, ככל שהדבר נוגע לנתוני הישרדות של חולי סרטן הערמונית.
הנה דוגמה מספרית פשוטה. נניח לצורך הדוגמה כי אבחון מוקדם מזהה את המחלה כשנתיים לאחר תחילתה, בעוד שללא אבחון מוקדם המחלה מזוהה כחמש שנים לאחר תחילתה. כמו כן, לכן, בארצות הברית, אדם ששרד 5 שנים לאחר האבחון שרד למעשה 7 שנים לאחר הופעת המחלה, בעוד שבבריטניה אדם ששרד 5 שנים לאחר האבחון שרד למעשה 10 שנים מתחילת המחלה. בדוגמה זו, מצבו של החולה הבריטי יותר טוב כרגע מזה של האמריקני.
רשימה זו היא הרשימה הראשונה בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.
ראו גם:
- כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
- הגלולה למניעת הריון והסיכון למוות עקב פקקת ורידים
- הקשר בין טיפול הורמוני חליפי והתפתחות קרישי דם.
- הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים
- מה הסיכון באכילת בשר מעובד?
- יעילות טיפול חדש לאוסטאורופוזיס
- ערך הניבוי החיובי של בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד
אני מסכים שהנתונים לא ברי השוואה אבל יש כאן גם השפעה אחרת. אם בארה”ב מאבחנים מוקדם יותר, יתכן שמצליחים לרפא או להיטיב עם יותר חולים בעוד שבבריטניה איבחון מאוחר יכול להיות מאוחר יותר.
התייחסתי לכך בתגובה אחרת כאן. בקצרה: זה נכון רק אם אין טעויות חיוביות שליליות או ששיעורן נמוך במיוחד, אבל זה לא המצב.
ראה גם: ממוגרפיה – סיכונים ונתונים.
אולי ניתן לבצע מחקר שמסתכל על תת אוכלוסיה שהיגרה מצד לצד ללא מחלה מאובחנת מה אחוזי השרידות שלה. האם דבר זה ילמד אותנו משהו לדעתך על האוכלוסיה הכללית. או שעצם ההגירה יוצר הטיה כלשהי ?
בודאי שעצם ההגירה יוצר בעיה: זהו selection bias קלאסי: המהגרים שונים מהלא מהגרים.
עם זאת, יש כמובן אפשרויות אחרות. כמו שאמרתי כאן: ההשוואה צריכה להתבסס על קבוצות בנות השוואה. ראה פירוט נרחב יותר בתגובה לשי לתגובה אחרת שלך לפוסט “כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?“
“לכן הסיק ג’וליאני כי הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה”
אם בארה”ב עושים אבחון מוקדם לסרטן הערמונית ובבריטניה לא, אז כמכלול, באמת בארה”ב מטפלים טוב יותר מבריטניה בבעית סרטן הערמונית.
המסקנה שלך שגויה כי היא לא לוקחת בחשבון את האפשרות של תוצאה חיובית שלילית, שהסיכוי שלה עולה ככל שהבדיקה מתבצעת מוקדם יותר. תוצאה כזו מובילה למספר רב של גברים אשר אובחנו בטעות כחולים כאשר למעשה אינם חולים, ולכן לטיפול שקיבלו לא הייתה משמעות ככל שהדבר נוגע לסרטן הערמונית, ועל אחת כמה וכמה אין משמעות ל-“הישרדות” שלהם).
(ראה גם: ממוגרפיה – סיכונים ונתונים ) .
תודה רבה 🙂