Skip to content

נסיכת המדעים

אלוהים משחק ביקום בקוביות

  • עמוד הבית
  • אודות נסיכת המדעים
  • ייעוץ סטטיסטי
  • מבוא לסטטיסטיקה
  • מצגות Presentations
  • יצירת קשר
  • Toggle search form

היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?

Posted on 20 באוגוסט 201915 באוקטובר 2019 By יוסי לוי 7 תגובות על היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?

כאשר רודי ג’וליאני (ראש עיריית ניו יורק לשעבר) ביקר בלונדון, הוא התייחס לשירותי הבריאות הלאומיים של בריטניה (NHS) ואמר:

“אובחנתי כחולה לפני 7 שנים. הסיכוי שלי להישרדות בארצות הברית הוא 82%, ובאנגליה הסיכוי הוא פחות מ-50%”. לכן הסיק ג’וליאני כי הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה.

מאוחר יותר התברר כי הנתונים שג’וליאני ציטט הם נתוני הישרדות בחיים לאחר 5 שנים מתאריך האבחון. מהי הבעיה בהסקת מסקנות על סמך נתונים אלה בלבד?

עורכי השאלון הציעו ארבע תשובות אפשריות.

התשובה האפשרית הראשונה היא הטיית האישור – confirmation bias. זוהי הנטייה לחפש, לפרש, להעדיף, ולזכור מידע באופן שמאשר אמונות או השערות, תוך מתן תשומת לב פחותה במידה בלתי-פרופורציונלית למידע שתומך באפשרויות חלופיות. ג’וליאני לא לקה בהטייה זו. הוא הסתמך על נתונים נכונים ולא התעלם מהם . הוא אכן לא הסתמך על נתונים אחרים, לפחות באמירה הזו, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות אם עשה זאת בכוונה.

תשובה אפשרית נוספת היא הטיית הבחירה (selection bias).  הטייה זו היא עיוות בנתוני מחקר הנובע מהטיה בצורת איסוף המידע. ג’וליאני כמובן לא ביצע את המחקר בעצמו. הוא לא לקה בהטייה זו. ייתכן כי המחקרים עליהם התבסס לקו בהטייה זו, אבל זהו סיפור אחר.

עוד תשובה שהוצעה היא הטיית הביצוע (performance bias). הטייה זו מתבטאת בכך שבניסוי מבוקר קבוצת טיפול אחת מקבלת תשומת לב רבה יותר מהחוקרים מאשר הקבוצה השנייה. זה יכול לקרות למשל בניסוי בו משווים תרופה חדשה לתרופה קיימת, ואי אפשר לקיים סמיות – לפחות חלק מהחולים יודעים איזה טיפול הם מקבלים, וגם הרופאים יודעים זאת כמובן. זה יכול לקרות אם למשל תרופה אחת ניתנת בהזרקה והשנייה בבליעה (( ראו למשל את הידיעה על הניסוי הזה בו נערכה השוואה בין שתי תרופות לטיפול בטרשת נפוצה: ג’ילניה ניתנת בבליעה, קופקסון בהזרקה. )) במקרה שלנו זה לא המקרה: שני הנתונים שצוטטו הגיעו כל אחד ממחקר אחר.

ההבדל בין שני נתוני ההישרדות נובעים מהטיית  lead-time bias . (( לא ברור לי איך לתרגם זאת לעברית. אשמח לשמוע הצעות ))  הנתונים שג’וליאני ציטט התייחסו להישרדות מרגע האבחון. בארצות הברית נהוג לבצע בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, וזאת בניגוד לנהוג בבריטניה. לכן משך הזמן העובר בין תחילת המחלה עד לאבחון קצר יותר בארצות הברית מאשר בבריטניה. מכיוון שסרטן זה מאובחן בשלב יותר מוקדם בארצות הברית, הסיכויים לשרוד במשך 5 שנים מזמן האבחון גבוהים יותר לעומת אבחון לאחר הופעת סימפטומים מחשידים הנהוג בבריטניה. בגלל ההטיה הזו, אוכלוסיות הגברים בארצות הברית ובבריטניה אינן בנות השוואה, ככל שהדבר נוגע לנתוני הישרדות של חולי סרטן הערמונית.

הנה דוגמה מספרית פשוטה. נניח לצורך הדוגמה כי אבחון מוקדם מזהה את המחלה כשנתיים לאחר תחילתה, בעוד שללא אבחון מוקדם המחלה מזוהה כחמש שנים לאחר תחילתה.  כמו כן, לכן, בארצות הברית, אדם ששרד 5 שנים לאחר האבחון שרד למעשה 7 שנים לאחר הופעת המחלה, בעוד שבבריטניה אדם ששרד 5 שנים לאחר האבחון שרד למעשה 10 שנים מתחילת המחלה. בדוגמה זו, מצבו של החולה הבריטי יותר טוב כרגע מזה של האמריקני.

 

רשימה זו היא הרשימה הראשונה בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.

ראו גם:

  • כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
  • הגלולה למניעת הריון והסיכון למוות עקב פקקת ורידים
  • הקשר בין טיפול הורמוני חליפי והתפתחות קרישי דם.
  • הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים
  • מה הסיכון באכילת בשר מעובד?
  • יעילות טיפול חדש לאוסטאורופוזיס
  • ערך הניבוי החיובי של בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד
בריאות, מה אומרת הסטטיסטיקה Tags:ביוסטטיסטיקה, בריאות, מה אומרת הסטטיסטיקה

ניווט

Previous Post: שאלון יכולת הערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים – אוניברסיטת קיימברידג’
Next Post: כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?

Comments (7) on “היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?”

  1. גיל הגיב:
    20 באוגוסט 2019 בשעה 22:17

    אני מסכים שהנתונים לא ברי השוואה אבל יש כאן גם השפעה אחרת. אם בארה”ב מאבחנים מוקדם יותר, יתכן שמצליחים לרפא או להיטיב עם יותר חולים בעוד שבבריטניה איבחון מאוחר יכול להיות מאוחר יותר.

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      9 בספטמבר 2019 בשעה 08:17

      התייחסתי לכך בתגובה אחרת כאן. בקצרה: זה נכון רק אם אין טעויות חיוביות שליליות או ששיעורן נמוך במיוחד, אבל זה לא המצב.
      ראה גם: ממוגרפיה – סיכונים ונתונים.

      הגב
  2. איתי הגיב:
    21 באוגוסט 2019 בשעה 09:29

    אולי ניתן לבצע מחקר שמסתכל על תת אוכלוסיה שהיגרה מצד לצד ללא מחלה מאובחנת מה אחוזי השרידות שלה. האם דבר זה ילמד אותנו משהו לדעתך על האוכלוסיה הכללית. או שעצם ההגירה יוצר הטיה כלשהי ?

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      9 בספטמבר 2019 בשעה 08:22

      בודאי שעצם ההגירה יוצר בעיה: זהו selection bias קלאסי: המהגרים שונים מהלא מהגרים.
      עם זאת, יש כמובן אפשרויות אחרות. כמו שאמרתי כאן: ההשוואה צריכה להתבסס על קבוצות בנות השוואה. ראה פירוט נרחב יותר בתגובה לשי לתגובה אחרת שלך לפוסט “כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?“

      הגב
  3. גדי הגיב:
    2 בספטמבר 2019 בשעה 12:00

    “לכן הסיק ג’וליאני כי הטיפול בסרטן הערמונית בארצות הברית טוב יותר מהטיפול בבריטניה”
    אם בארה”ב עושים אבחון מוקדם לסרטן הערמונית ובבריטניה לא, אז כמכלול, באמת בארה”ב מטפלים טוב יותר מבריטניה בבעית סרטן הערמונית.

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      9 בספטמבר 2019 בשעה 08:06

      המסקנה שלך שגויה כי היא לא לוקחת בחשבון את האפשרות של תוצאה חיובית שלילית, שהסיכוי שלה עולה ככל שהבדיקה מתבצעת מוקדם יותר. תוצאה כזו מובילה למספר רב של גברים אשר אובחנו בטעות כחולים כאשר למעשה אינם חולים, ולכן לטיפול שקיבלו לא הייתה משמעות ככל שהדבר נוגע לסרטן הערמונית, ועל אחת כמה וכמה אין משמעות ל-“הישרדות” שלהם).
      (ראה גם: ממוגרפיה – סיכונים ונתונים ) .

      הגב
  4. איתי הגיב:
    21 בספטמבר 2019 בשעה 15:18

    תודה רבה 🙂

    הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  • תכנים נוספים בנסיכת המדעים
  • ערוץ היוטיוב של נסיכת המדעים 
  • נסיכת המדעים בפייסבוק
  • חפירות על סטטיסטיקה
  • תכנים מומלצים ברשת בנושאי סטטיסטיקה ו- Data Science
  • Privacy policy
  • מה אומרת הסטטיסטיקה
  • כלכלה וחברה
  • בריאות
  • ביוסטטיסטיקה
  • האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה
  • נשים בסטטיסטיקה
  • סטטיסטיקה רעה
  • אותי זה מצחיק
  • בנימה אישית

Copyright © 2025 נסיכת המדעים.

Powered by PressBook WordPress theme

This website uses cookies to improve your experience. We'll assume you're ok with this, but you can opt-out if you wish.Accept Read More
Privacy & Cookies Policy

Privacy Overview

This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary
Always Enabled
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Non-necessary
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
SAVE & ACCEPT