נניח כי זה עתה אושר טיפול חדש . נתוני הניסויים הקליניים מראים כי 10% מהחולים שלא טופלו סבלו במהלך 3 שנות מעקב, בעוד שבקבוצה דומה של חולים שטופלו בקביעות בטיפול החדש, רק 5% סבלו משבר כזה.
בכמה חולים צריך לטפל בטיפול החדש כדי למנוע שבר אחד?
מתוך 100 חולים לא מטופלים, אנחנו מצפים כי 10 חולים יסבלו משבר. אם נטפל ב-100 חולים, יהיו בממוצע רק 5 חולים שיסבלו משבר. לכן טיפול ב-100 חולים מונעים 5 שברים, ומכאן שכדי למנוע שבר אחד יש צורך לטפל ב-20 חולים.
מדד זה ידוע בשם NNT: ראשי תיבות של Number needed to Treat. ככל שערכו נמוך יותר כך הטיפול יעיל ביותר. הערך הטוב ביותר הוא 1: טיפול כזה ימנע את השבר אצל כל החולים במשך שלוש שנים.
נשווה מדד זה למדדים אחרים. נסדר את הנתונים ההיפותטיים בטבלה:
שבר | |||
טיפול חדש | כן | לא | סך הכל |
כן | 5 | 95 | 100 |
לא | 10 | 90 | 100 |
סך הכל | 587 | 20413 | 200 |
- היעילות היחסית של הטיפול (( בדומה לסיכון יחסי של גורם סיכון )) היא 50%, מכיוון שהסיכון לשבר הופחת מ-10 מתוך 100 (10%) ל-5 מתוך 100 (50%).
- היעילות המוחלטת של הטיפול היא 5%: זהו ההפרש בין 10% ו-5%. שימו לב כי ה-NNT שווה ל-1 חלקי היעילות המוחלטת.
- יחס הסיכויים הוא 0.47. הערך של יחס הסיכויים נמוך מ-1 וזה מציין כי הטיפול החדש עדיף על הטיפול הישן (( כאן מדברים על “יחס סיכויים” ולא על “יחס סיכונים” כדי לציין שמדובר בתוצאה חיובית. מבחינה מתמטית אין הבדל, כמובן. ))
בדוגמא זו, היעילות היחסית ויחס הסיכויים קרובים זה לזה בערכם, וזאת מכיוון שמספר הסובלים משבר בשתי הקבוצות דומה (90 מול 95), אולם כפי שכבר ראינו, לא תמיד זה המקרה.
רשימה זו היא הרשימה השביעית בסדרת רשימות העוסקות בהערכת נתונים סטטיסטיים רפואיים, ומסתמכת על של מרכז וינטון לתקשורת סיכונים ועדויות כמותיות באוניברסיטת קיימברידג’.
הנכם מוזמנים לקרוא:
- היכן הטיפול בסרטן הערמונית טוב יותר?
- כמה חיים מצילה הבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית?
- הגלולה למניעת הריון והסיכון למוות עקב פקקת ורידים
- הקשר בין טיפול הורמוני חליפי והתפתחות קרישי דם
- הקשר בין אכילת בשר ותחלואה בסרטן השד – יחסי סיכונים
- מה הסיכון באכילת בשר מעובד?
- ערך הניבוי החיובי של בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד