נסיכת המדעים

מדורי חדשות והכלכלה רעשו אתמול.

שופט בית המשפט המחוזי מגן אלטוביה קיבל את ערעורה של עו"ד ורד פרי, והתיר לה לנכות כהוצאה מותרת במס את התשלומים ששילמה עבור טיפול בשני ילדיה.

מה יכול להיות יותר שוויוני מזה? "צעד חשוב בדרך לשוויון" – כתב ד"ר אביעד הכהן ב"ישראל היום".  "יש אמהות שהשיקול הזה מנע מהן לצאת לעבוד", אמרה ל-ynet עו"ד ורד פרי, שהובילה את המאבק. יו"ר שדולת הנשים, רינה בר-טל, אמרה: "אנו קוראות לנשים נוספות לעשות את הצעד ולדרוש ממס הכנסה החזרי מס על הוצאות טיפול בילדים". אל המברכים הצטרפו גם ח"כ גדעון סער מהליכוד וח"כ זהבה גלאון ממרץ.

מה בדיוק הבעיה פה? רמז נתנה לנו בנעמת: יותר מ-60 אחוז מהנשים כלל לא מגיעות לסף המס.

האם יש פה חגיגה למעמד האישה וחג לשוויון?

לא. ממש לא.

בואו ננסה להבין מה משמעות פסק הדין (וגם הצעות חוק שהוגשו בנושא אך לא עברו בהצבעה בכנסת).

אישה רוצה לעבוד? רוצה. אבל מישהו צריך לטפל בילדים? צריך. למה לא לנכות את הוצאת הטיפול כהוצאה מוכרת? נניח שגברת לוי עובדת במשרה מלאה בשכר של 4500 ₪ בחודש (ברוטו, כמובן) – כ-20% יותר משכר המינימום. כדי שתצא לעבודה, מר לוי צריך להישאר בבית לטפל בילדם המשותף. אפשרות אחרת – לשכור מטפל שיטפל בילד בשעה שההורים נמצאים בעבודתם, ולשלם לו, נניח, 2000 ₪ בחודש. 2000 השקלים המשולמים למטפל הם הוצאה שהוציאה הגברת כדי שתוכל לייצר הכנסה, ולכן אך טבעי שיותר לה לנכות אותם מהכנסתה החייבת במס. כלומר, במקום לשלם מס הכנסה על שכר של 4500 ₪, תשלם הגברת הכנסה על סכום של 2500 ₪ בלבד.ובפועל, לפני הניכוי תשלום מס ההכנסה שהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים, ולאחר הניכוי תשלום מס ההכנסה שיהיה עליה לשלם הוא 0 (אפס) שקלים. למה זה קורה? כי גברת לוי נמצאת מתחת לסף המס. משכורתה כה נמוכה, עד שהמדינה סבורה (בצדק, לדעתי) כי יש לפטור אותה כליל מהחובה לשלם מס הכנסה.

וכשירות לציבור אני מביא כאן את הטבלה שהתפרסמה היום בעיתון "ישראל היום". אשה (או משפחה, במקרה של חישוב משפחתי) שהכנסה החדשית 8000 ₪ ברוטו תקבל החזר מס חודשי של 104 עד 211 ₪ על פי הפסיקה המהפכנית (תלוי במספר הילדים), ואשה ששכרה החדשי 15000 ₪ תקבל החזר חדשי של כ-300 עד 700 ₪.

עכשיו צריך לשאול כמה שאלות: האם העובדה שעו"ד ורד פרי, אם לשניים, שילמה מס הכנסה מופקע (לדעתה), מנעה ממנה לצאת לשוק העבודה? לא, אני לא חושב ש-500 השקלים העודפים (אולי) ששילמה כיוון שהוצאות הטיפול בילדים לא הותרו כהוצאה מותרת לניכוי מס היוו עבורה חסם יציאה לשוק העבודה. אני גם לא חושב שאם יורידו את שכרה החדשי ב-500 ₪ לחודש היא תשבור את הכלים ותישאר בבית.

האם הפסיקה המהפכנית מהווה לגברת לוי ההיפותטית תמריץ יציאה לשוק העבודה? אני לא חושב שתוספת של 0 ₪ לנטו מהווה תמריץ כזה. ואין בכך כל תמריץ עבור 60% מהנשים שנמצאות מתחת לסף המס, ועוד נשים שאינן עובדות כי יימצאו מתחת לסף המס אם יצאו לעבודה.

אז מה המהפכה בפסיקה המהפכנית? ובכן, מדובר כאן בסובסידיה. אבל הסובסידיה הזו ניתנת רק לבעלי הכנסה גבוהה, כ-8000 ₪ לחודש או יותר. ב-2006 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים הכנסות זמינים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), גבול השכר העליון של העשירון השביעי היה 7656 ₪, כלומר שכר של 8000 ₪ או יותר היה נחלתם של שלושת העשירונים העליונים בלבד. ב-2008 ייתכן שגם חלק מהעשירון השביעי זוכה לשכר כזה, אבל עדיין רוב האוכלוסיה לא תיהנה מההטבה הזו. הטבת מס היא סובסידיה לעשירים.

אבל כאן לא סוף הסיפור. כמו ששאל אליק, גיבורו של משה שמיר, גם אנו צריכים לשאול: "מי ישלם?"כי ההטבה הזו תעלה כסף, והרבה – כ-2 מיליארד ₪ בשנה (שוב, כפי שנמסר ב"ישראל היום"). כל הכסף הזה לא ייכנס לקופת המדינה, ואני לא חושב כי הסכום הזה יתקזז עם המון מס שישלמו נשים שעד עכשיו לא יצאו לעבוד בגלל שהוצאות הטיפול בילדים לא מוכרות במס. כבר הסברתי כי אין כאן תמריץ ממשי. לכן הכסף הזה, או רובו, יהיה חסר בקופה. האפשרויות לאיזון מחדש של התקציב אינן רבות: מס אחר (חדש או מוגדל) שיוטל, קיצוץ בתקציב (אולי רוחבי – כלומר קיצוץ ללא הפעלת שיקול דעת), גירעון תקציבי או הקטנת העודף התקציבי (לא סביר שדווקא זה יקרה). בכל מקרה, מישהו יצטרך לשלם, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שחלק ניכר מהתשלום ישולם על ידי 70% מהאוכלוסיה שלא ייהנו מהפסיקה המהפכנית.

מהפכה לא הייתה כאן. מה כן יש? יותר כסף לשלושת העשירונים העליונים, שימומן על ידי כולם, כולל שבעת העשירונים התחתונים, שזה במלים פשוטות עוד הגדלה של אי השוויון, עטופה במלים גבוהות וריקות מתוכן על שוויון וקידום מעמד האישה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 7 באפריל 2008 שם התקבלו 27 תגובות

הכלכלן המתוסכל  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:49:03 PM

ללא נושא

מצוין, מנומק, ומאיר עיניים כרגיל
איפה היית אתמול כשהייתי צריך אותך?
ורק שאלה אחת – למה אתה קורא דווקא ישראל היום?

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/7/2008 11:51:02 PM

ללא נושא

אני שותף לביקורת שלך על הפסיקה, אבל השאלה היא לא רק שאלה של יציאה לעבודה אלא גם שאלה של היקף משרה.
אף אחת לא תצא לעבודה בגלל הפסיקה הזו, אבל אשה שעבדה במשרה חלקית עשויה עכשיו להגדיל את היקף המשרה שלה, כי הפער בין תוספת השכר שלה לבין תוספת התשלום על מטפלת גדל בגלל זיכוי המס.

יואב (לונדון)  בתאריך 4/8/2008 12:20:06 AM

שאלה

אם שני בני הזוג עובדים, אז ההוצאה על הטיפול בילדים היא הוצאה ששניהם מוציאים על מנת להגדיל את הכנסתם, לא? אם כן, האם שניהם מקבלים את ההקלה במס, או רק אחד מהם? ואם רק אחד, אז מי ולמה?

אייל רוזנברג  בתאריך 4/8/2008 1:19:01 AM

ואם סופרים לחומרה….

אם סופרים בטבלה רק נשים שכירות כדי למצוא מי מרויחה מעל 8000, אנו מוצאים כי מדובר ב-20% מן השכירות.
מה לגבי האחוז מקרב האימהות?
שיעור ההשתפות של נשים בגילאי 24-52 בכוח העבודה בישראל הוא כ-68% לפי:
http://www.bankisrael.gov.il/press/heb/011218/011218a.htm
(נתון קצת מיושן, אבל זה מה שמצאתי)
תחת ההנחה כי רוב הטיפול בילדים קורה בגיל הזה, וכי שיעור האימהות בקרב הלא-מועסקות גבוה לפחות כמו בקרב המועסקות מדובר ב-13.6% מן האימהות. ואם נהיה מחמירים עוד יותר ונתחשב בכך שנשים בעלות מספר ילדים משתתפות בשיעור נמוך משמעותית בכוח העבודה מכלל הנשים, ונעשה מין חישוב שמשקלל את מספר הילדים הרי שאנו מדברים על 10% מן האימהות-פר-ילד או פחות שייהנו מהטבת המס הזו.
ולסיום כמה קישורים בענייני המאבק הפמיניסטי:
http://www.isha.org.il

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:51:57 AM

לכלכלן

תודה על המחמאות.
אתמול, כמו כל יום, הייתי במשרד כמובן, במירוץ נואש אחרי הדדליינים שלי.
ואני לא ממש קורא את ישראל היום, הוא פשוט נוחת לי בתיבה והיה הכי זמין לצורך הרשימה הזו.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:54:18 AM

דרומי

אני לא ממש מבין את הטיעון שלך. איך מעבר מחצי משרה בשכר מינימום למשרה מלאה בשכר מינימום ישנה את הפער?
הפסיקה תשנה רק את מצבם.מצבן של בעלי השכר הגבוה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 8:56:39 AM

לאייל

בכלכליסט של היום ממסר כי מדובר ב-17% מהאימהות. אבל אני לא חושב שאחוז לכאן או לכאן משנה את העקרון.
אם רוצים לעודד נשים לא עובדות לעבוד – הפתרון הוא לא בהטבות מס, אלא בסבסוד מעונות יום – שעלותם תהיה דיפרנציאלית לפי שכר האם.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 10:29:59 AM

ללא נושא

אני מסכים לניתוח אבל לא לתוצאה. עובדתית עניים לא משלמים הרבה מיסים ואת רוב המיסים משלמים שני העשירונים העליונים, לכן בפועל לדעתי לא יהיה גידול מוחשי באי שיוויון בין העשירונים.
מצד שני נקודת ההנחה בדיון היא שמיסוי יועלה בשביל לכסות את ההוצאה הנוספת, אבל במקום למסות ניתן גם להקטין תקציב והרבה יותר קל לתקצב פחות קבוצות חלשות באוכלוסיה.

יובל  בתאריך 4/8/2008 10:32:34 AM

גם בהארץ

נראה שכתבת את מאמר המערכת שלהם:

אמא של  בתאריך 4/8/2008 10:55:29 AM

ומה לגבי עצמאים ופמיניסטים

ראשית עצם ההתייחסות ליציאת האם לעבודה בלבד, ללא קשר לכך שעדיין (סטטיסטית… סטטיסטית) ברב המשפחות יש שני הורים, כך שכל ניסוח התקדים והרמז העבה לכך שזה צעד לשיוויון וגו' מאוד מקומם אותי. כאילו זה רק בעיית הכנסה לאישה, ולא לכל היחידה המשפחתית. (כמובן בהנחה שהאב היה מתישהו אחראי ליצירת הילד ולא רק ליצירת מרבית ההכנסה).
דבר שני, אני חושבת שהתקדים מאוד משמעותי לגבי הורים שיש ביניהם עצמאיים, כי כך אפשר לנכות, אולי, את כל ההוצאה, לא בטוח אבל שווה בדיקה.
ועכשיו כולנו ביחד – אם כבר, אז למה המשכנתא לא מוכרת כהוצאה?
הכותבת מרוויחה הרבה יותר מבעלה, ועדיין מצרה על שיעורי התשלום למטפלות

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:23:27 AM

יש שיוויון ויש שיוויון

אין ספק שכל הוצאה מוכרת לצורכי מס מיטיבה עם העשירונים העליונים ולכן מגדילה את האי-שיוויון בינם לבין העשירונים שמתחתיהם.
אבל כשמדברים על תרומה של פסיקה כזו לשיוויון לא מתכוונים בהכרח לזה שבין העשירונים השונים. מה שפסיקה כזו יכולה לעזור בתיקונו הוא האי-שיוויון הבסיסי בשוק העבודה בין גברים לנשים. כן התיקון הזה יורגש רק בעשירונים הגבוהים, אבל הוא יכול להיות משמעותי. במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה, כזו שגרה באיזור מבוסס (שמשמעותו גם שכר גבוה יותר לטיפול בילדים) נוצר מצב שבו חזרה של האם לעבודה אחרי הלידה אינה משתלמת כלכלית, וכך נשים מקצועיות בתחילת הקריירה קוטעות אותה לא אחת. הפסיקה תבטיח שהחלטה כזו, אם תתקבל, לא תהיה על בסיס כלכלי בלבד.
אז כן, הפער בין העשירונים יגדל, במידה קטנה למדי אני מעריך, אבל ייתכן ונראה יותר נשים מצליחות ליצור לעצמן רצף קריירה שמאפשר להן להתקדם לדרגים גבוהים ולהשתוות לעמיתיהן הגברים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 11:46:45 AM

מרוב מספרים

מרוב מספרים אתם לא רואים את היער, כלומר את הג'ונגל:
משרד האוצר אמור להיות מרוצה מהפסיקה הזאת. כי לפחות על-פניו אחת הבעיות המרכזיות שלו היא ההון ה'שחור', כלומר הכסף שעובר מיד ליד מבלי לדווח לו. ומעכשיו, כדי לקבל זיכוי האמהות תדרושנה חשבוניות, וכתוצאה מכך אפשר יהיה לגבות מהבייביסיטרים למיניהם מס אמת, ובכלל, לדעת עליהם יותר.
לא, אני ממש לא בצד של האוצר, אלא שבמאמר שמתיימר להיות מקצועי אי אפשר שלא להעלות את הנקודה הזאת.

מיכל  בתאריך 4/8/2008 12:18:14 PM

ללא נושא

יוסי, הטענה של דרומי רלבנטית לעניין השורה האחרונה בפוסט שלך. לא מילים גבוהות וריקות מתוכן על קידום ומעמד האישה, אלא מציאות חיים ממשית שנשים חוות מדי יום ביומו. האפשרות להרחיב את היקף המשרה טומנת בחובה פוטנציאל קידום, השתכרות וסיפוק גדולים יותר, שנמנעת מנשים רבות, כמו גם מאבות חד-הוריים.

יפעת  בתאריך 4/8/2008 4:14:25 PM

אני חולקת על דבריך

נשים רבות מרוויחות מתחת לשכר המינימום מאחר והן נאצלות לעבוד בחלקיות משרה ולטפל בילדים בגלל שהעלות של מטפלת וגן עד שעה 16:00 גבוהה מאוד. אם יוכרו הוצאות אלה לניכוי הרי שיוכלו הנשים הללו לצאת לעבוד במשרה מלאה ולהרוויח יותר. כשאשה מרוויחה 3,500 ש"ח נטו, חבל לה לקחת מטפלת ולשלם לה משכורת זהה. אז היא כבר נשארת בבית או עובדת באופן חלקי. לעומת זאת אם האם תוכל לעבוד במשרה מלאה – היא תרחיב את אפשרויות ההעסקה שלה ותוכל, ככל הנראה, גם להרוויח יותר כסף. אם הוצאות מטפלת יהיו מוכרות – יותר כסף ישאר בכיס של האם והיא לא תהייה בדילמה של "האם כדאי שהבוס שלי כבר יעביר את המשכורת שלי ישירות למטפלת".

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:51:37 PM

תשובה למרק

1. בעקבות פסק הדין, בעלי הכנסות נמוכות יישארו באותה רמת הכנסה (כי לא יהנו מזיכוי מס) בעלי הכנסות גבוהות יעברו להכנסה יותר גבוהה (כי כן יקבלו זיכוי מס) – זה נראה כמו הגדלת אי שוויון – או שפיספסתי משהו?
2. אין נקודת הנחה שיועלה מיסוי כדי לממן את הטבת המס הזו. זו אחת האפשרויות, והקיצוץ תקציבי הוא אפשרות נוספת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:55:19 PM

תשובה לאמא של

אני לא מאמין שצריך להסביר זאת שוב, אבל בכל זאת.
בעניין המשכנתא – זה בדיוק אותו סיפור. אם שרי אריסון, לצורך העניין, תיקח משכנתא כדי לקנות לעצמה טירה חדשה, ותוכל לנכות את תשלום המשכנתא מהכנסתה החייבת במס, אז אנחנו נממן לה בעצם את המשכנתא. לעומת זאת, משק בית שהכנסתו כ-8000 ש"ח לחודש ומשלם משכנתא לא יהנה מהטבת המס – שוב, כי הוא מתחת לסף המס ולא משלם מס.
וחוץ מזה – מה עניין המשכנתא ליצירת הכנסה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 4:59:33 PM

לשחר

אני ממש לא מבין איך יציאה לעבודה לא משתלמת כלכלית. אולי בטווח הקצרצר זה נכון אבל כל מי שרואה מעבר לקצה אפו חייב להבין שזה לא כך.
אם דנים באשה בת 30 שקוטעת קריירה – זה משתלם כלכלית? מתי היא תחזור לעבודה? בעוד 10 שנים? 15? כאשר איבדה שנים יקרות בהן יכלה לצבור נסיון מקצועי וקידום? לא לחזור לעבודה זה לא משתלם כלכלית. ואם חלק נכבד מהשכר הולך להוצאות טיפול בילדים – זו השקעה, לא הוצאה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:02:41 PM

לשפי

אני מת על התגובה שלך – "מאמר המתיימר להיות מקצועי". נו באמת, אם אתה חושב שאני לא מקצועי, תכתוב את זה וזהו, אל תתבייש.
בעניין ההון השחור – יש משהו בדברים שלך, אבל ממש לא הרבה. מטפל/בייבי סיטר יהיה מתחת לסף המס כמעט בכל מקרה, אז הרבה כסף לא יצא מכך

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:03:54 PM

מיכל

אני מסכים עם רוח דברייך, אבל ממש לא חושב שהפסיקה הזו תביא לכך.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:07:34 PM

יפעת

לך צריך להקדיש רשימה נפרדת.
אני מביא נתונים, ואת חולקת על דברי כי "את יודעת"
לדוגמא שנתת- אשה שמקבלת 3500 ש"ח לחצי משרה (נטו או ברוטו – לא משנה – זה כמעט אותו דבר) אמורה לקבל על משרה מלאה דומה כ-7000 ש"ח, ולכן ניכוי ההוצאות לא יעזור לה – ההבדל יהיה לא משמעותי (אם בכלל יהיה הבדל). אז מה מונע ממנה לצאת עכשיו לעבוד במשרה מלאה?

שחר  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:22:11 PM

יוסי

הנקודה המרכזית שלי לא היתה בשאלה אם משתלם או לא משתלם לאם צעירה להפסיק לעבוד. הנקודה היא שמובן מאליו שהפסיקה הזו לא יכולה להקטין את האי-שיוויון בין העשירונים (אלא להפך במידת מה) אבל יש בה פוטנציאל להקטין את האי-שיוויון בין המינים.

דרומי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 5:43:41 PM

ללא נושא

לא דיברתי על אישה שמשתכרת שכר מינימום.
קח אישה שמשתכרת, נניח, פי שלושה משכר מינימום – זה יוצא משהו כמו 60 ש"ח לשעה. כרגע היא עובדת בחצי משרה ולא משלמת מס. אם תעבור לעבוד במשרה מלאה, תרוויח כפול בברוטו, אבל תתחיל לשלם מס ולכן הנטו שלה יהיה פחות מכפול. במקביל, היא תצטרך להעסיק מטפלת במשך יותר שעות, כך שהנטו ישחק עוד יותר.
זיכוי מס על מטפלת יקטין את המס שהיא תאלץ לשלם, ולכן עשוי לעודד אותה להרחיב את היקף המשרה.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 6:00:42 PM

ללא נושא

פשוט נראה לי שרוב האמאות שיקבלו החזר שיכות לעשירונים שמשלמים מיסים ולכן תהיה יותר חלוקה מחדש של כסף בתוך העשירונים מאשר לקיחה מהעניים ומתן לעשירים.

שפי  [אתר]  בתאריך 4/8/2008 9:00:18 PM

ליוסי לוי

לא התכוונתי להגיד על המאמר שלך משהו רע, רק להוסיף את האלמנט שנראה לי הכי חשוב ומשמעותי בסוגייה זאת, הרבה יותר משמעותי מאיך שאתה מציג אותו בתגובתך. אין לי כוח כרגע להרחיב. צר לי שנפגעת מהמילה מתיימר, שהיא לא בהכרח שלילית. אולי ליתר בטחון הייתי צריך לבחור מילה אחרת.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:53:37 AM

נדב

אשה נשואה עם שני ילדים שעובדת בחצי משרה ב60 ש"ח לשעה אכן לא משלמת מס הכנסה, ותקבל תשלום נטו של 5230 שח. אם תעבור למשרה מלאה תשלם מס הכנסה בגובה 940 ש"ח לחודש, והנטו שלה יהיה כ-9200 שח, כלומר הפרש של כמעט 4000 ש"ח. הזיכוי על הוצאות הטיפול יעלה לה את הנטו ב-290 שח בערך. אתה באמת חושב שזה יהווה את התמריץ לעבור למשרה מלאה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 4/10/2008 7:57:16 AM

מרק

יש הבדל בין מה ש"נראה" ומה שיקרה בפועל. ברור שתהיה חלוקה מחדש של הכסף, אבל לא בהכרח בתוך העשירונים הגבוהים.

יונתן  בתאריך 4/12/2008 10:03:07 AM

היכן תהליך החקיקה

בעוד אני מסכים עם האנומליות שהפסיקה יוצרות, הרי שהדבר המטריד לטעמי בכל התהליך הוא ההתעלמות של השופט מתהליך החקיקה.
זו אינה הפעם הראשונה ששופט מרשה לעצמו לחוקק באמצעות תהליך השיפוט (ע"ע חוק המצות). בעוד אפשר להבין את התסכול של השופטים מעבודת המחוקק, הרי שגל החקיקה באמצעות פסיקות הינו מטריד הרבה יותר.

נחמיה שטרסלר הביא במאמר שפורסם רק לפני שבוע את כביש 431 כמשל לנפלאות השוק הפרטי: "כביש 431 שאמור לחבר בין כביש 6 לכביש החוף, נבנה בחלקו על ידי המגזר הפרטי ובחלקו על ידי המגזר הציבורי. ומה קורה? החלק הפרטי יהיה גמור חצי שנה לפני המועד. החלק הציבורי יגיע באיחור של שנה. לפחות.".
לא ברור מה האינטרס של חברה פרטית לסיים פרוייקט לפני הזמן (אלא אם היו בחוזה תמריצים כספיים לכך).

בכל מקרה, מתברר שהחברה הפרטית המופלאה הבונה חלק מכביש 431 אולי נחפזה קצת. לפי פרסום בדה-מרקר היום, "חברת התשתיות והבנייה דניה סיבוס, שבשליטת אפריקה של לב לבייב, פרסמה לפני דקות אזהרת רווח. החברה מציינת כי היא צפויה להציג בתוצאותיה לשנת 2007 הפסד בהיקף של כ-100-60 מיליון שקל. הפסד זה נובע, לפי דניה סיבוס, עקב גידול מהותי באומדן עלויות הביצוע של עבודות קבלניות בפרויקט להקמת כביש 431". האם לבייב יספוג את ההפרש, או יבקש מהמדינה תשלומים מוגדלים בתקופת הזיכיון? או שאולי ההפסד הזה פשוט יתקזז עם רווחים אחרים שיעשה לבייב על חשבוננו (לא תסריט סביר)? ימים יגידו.

אם מישהו מהקוראים מרחם על לבייב, נא לא לדאוגלו יותר מדי. בידיעה אחרת שפורסמה בדה-מרקר היום נאמר כי " עלות הכליאה בבית הכלא הפרטי, שבנייתו מסתיימת בימים אלה בבאר שבע, תהיה גבוהה ב-30% לפחות לעומת עלות הכליאה בבית כלא ממשלתי; זאת בניגוד לעמדת משרד האוצר, שקבע כי הפעלת בית כלא פרטי תחסוך למדינה כ-20% מעלויות הכליאה – כך עולה מתחשיב שערך באחרונה בכיר בשירות בתי הסוהר." את הכלא הפרטי בונה כזכור חברה בבעלות לב לבייב. את ההפרש נשלם אנחנו.

מעניין כי הכותרת קובעת כי "הכליאה בכלא של לב לבייב תהיה יקרה בכ-50% לעומת השב"ס". העורך של דה-מרקר צריך לחזור על נושא האחוזים. העלות בכלא של לבייב תהיה גדולה ב-30% לעומת עלות הכליאה בכלא ממשלתי – כך נמסר במפורש. העלות תהיה גבוהה מעלות הצפויה, לעומת זאת, לא ב-50%, אלא ב- 62.5%. (חשבון פשוט, אם העלות בשב"ס היא 100, אז העלות בכלא של לבייב הייתה צפויה להיות 80 ולבסוף תהיה 130. חלקו 130 ב-80 וקבלו את התוצאה).

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 3 במרץ 2008 שם התקבלו 4 תגובות

עומר  בתאריך 3/4/2008 12:26:54 AM

ראשית,

לפי האמור בכתבה, הכליאה תעלה אכן 50% יותר מאשר בשב"ס – לפי אותו תחשיב שפורסם בכתבה עלות הכליאה בשב"ס היא 155 ש"ח ליום ואילו אצל לבייב היא 235 ש"ח ליום, קרי – 50% יותר; אם נתעלם מהנתונים ונתייחס רק לאמור בכתבה הרי שהעלות היומית צריכה להיות גבוהה ב-30% מזו של השב"ס ו-62.5% יותר מהצפוי (לא מהשב"ס).
שנית – המקור למידע מעיד על מהימנות לוקה בחסר…

חזי  [אתר]  בתאריך 3/4/2008 1:39:32 AM

לבייב באמת נראה כמו סוהר

אני יכול לדמיין אותו במדים של השב"ס, פותח את הפה ואומר: "אבל משה, אני הייתי אמור לעשות משמרת בשבת הבאה לא השבוע!"

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/4/2008 8:32:44 AM

עומר

תודה על ההארה – אכן לפי הנתונים שפורסמו בתחתית הכתה עהעלות בכלא לבייב תהיה גבוהה ב-50% מהעלות בשב"ס.
חבל שלא נתון כמה הייתה אמורה להיות העלות המקורית של כליאה בכלא לבייב, אבל בכל זאת נאמר כי היא הייתה אמורה להיות נמוכה ב-20% מהעלות הכלא שב"ס.
נקווה שהנתונים הנכונים והמדוייקים יפורסמו מתי שהוא.

אותו 1  בתאריך 3/23/2008 5:21:38 PM

ללא נושא

על פי הסכם הזיכיון, נתיבי היובל תקבל תשלום מהמדינה מהיום בו תסיים את סלילת הכביש (כולל המחלף); זאת גם אם העבודות יסתיימו לפני תאריך היעד הנקוב בהסכם הזיכיון – סוף 2007. נתיבי היובל מבצעת את העבודות סביב השעון, ולפי ההערכות, היא תסיים את העבודות באמצע 2007.
(מתוך http://finance.walla.co.il/?w=/134/907686
)

ותודה לתם ונישלם מפורום אחל"ה בתפוז שהעלה לשם את הידיעה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 ביוני 2007  שם התקבלו 9 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 10:08:47 AM

ללא נושא

בסוף עוד יתברר שמדובר באלפי אגורות :). (כמה אנשים כבר משלמים במזומן בתחנת דלק?)

ד.ט  בתאריך 6/18/2007 10:29:02 AM

פשוט נפלה ו"ו מהכותרת

מאות ואלפי שקלים נגנבו…

להיפך  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 2:51:09 PM

אלה שלש ידיעות שונות

מאות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בתחנת דלק אלמונית.
עשרות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בת 23 בתחנת דלק הפרטיה מפורטים בכתבה.
ובכלל במקום אחר לגמרי הגיע שודד שבאיומי סכין שדד רק אלפי שקלים.
מה פה לא ברור?

שחר  בתאריך 6/18/2007 3:15:18 PM

לא הבנת –

הם לא נשדדו היא נתנה עודף של 250 ש"ח, זו לא הייתה תחנת דלק אלא כספומט, וזה לא היה עודף אלא מישהי הוציאה כסף כדי לקנות בשבוע הספר, וזה לא היה בת"א אלא בחיפה.

רשקולניקוב  בתאריך 6/19/2007 2:05:22 PM

תיקון קרדיט

את הידיעה (מעיתון "הצופה", דרך אגב) סרקתי והעליתי דווקא אני, בפורום ארץ פו"ח:
http://forums.ort.org.il/scrip….p?which_forum=165&mess=2440113

זוריק  בתאריך 6/21/2007 11:17:18 AM

הכתבה מדויקת אך לא מפורטת מספיק

למעשה נשדדו מאות אלפי שקלים (כמו שמופיע בכותרת)
ובגוף הכתבה- "עשרות שקלים" (כמה עשרות,? המון עשרות בטוח שיותר מ-20 עשרות)
ובסיום הכתבה: "אלפי שקלים" (כמה – המון המון המון אלפי, יותר מ- 200 זה בטוח)
ותודה לעורך, למגיהה, ולסורק
ותודה לבעלי תחנת הדלק, שאינם מפקידים את הקופה בסוף יום העבודה, אלא צוברים עשרות (או אלפי) ימי עבודה בפדיון.
אגב, יוסי, משום מה מנגנון ההפצה לא עובד ומאז מאי לא קיבלתי התרעה מיילית שיש לך פוסטים חדשים, סתם ניכנסתי במקרה.
אשמח אם מישהו יוכל לבדוק את זה (ברשימות, לא אתה אישית)
תודה

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/21/2007 1:00:04 PM

לזוריק

הודעה על פוסטים חדשים אינה אוטומטית. כדי לא להטריד מדי את קוראיי, אני שולח הודעה רק כאר יש רשימה שאני מייחס לה חשיבות מיוחדת.

אלעד יאיר  [אתר]  בתאריך 6/27/2007 10:14:05 AM

הבנתי כבר שזה מהצופה

האם ידוע גם באיזה תאריך זה פורסם?

רשקולניקוב  בתאריך 7/13/2007 10:47:30 AM

ללא כותרת

חבל שהקרדיט תרם תוקן.
אלעד:
זה פורסם לפני זמן די רב. הייתי מעריך שלפני שנה לפחות. כשאגיע הביתה אבדוק, נדמה לי שעדיין יש לי את העיתון המקורי.

כן. כה אמר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בכנס של לשכת רוה"ח שהתקיים אתמול: "רוב העובדים שמקבלים רכב מהעבודה משתכרים סביב 8,000 שקל ברוטו, ולא יוכלו לספוג את תוספת שווי השימוש כתוצאה מהרפורמה". זה נשמע מאוד משכנע, והתאים היטב לדבריו של אוריאל לין, נשיא לשכות איגוד המסחר, שהסביר כי רכב צמוד מקבל זה שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית.

אבל ברוש הוסיף עוד כמה מלים:  "אצל עובד ברמות שכר כאלה, רוב הכסף הולך לצריכה. אין לו מנין לקחת עוד 600 שקל, ולכן זה מהר מאוד יגיע למעסיק".

בואו נעשה חשבון. ניקח את העובד שמרוויח 8000 ש"ח ברטו בחודש ולכן מקבל רכב צמוד כי אינו יכול להרשות לעצמו לקנות רכב משלו. כיום נזקף לשכרו סכום של 1330 ש"ח בגין שווי השימוש ברכב, ועם סיום הרפורמה שווי השימוש יהיה 2770 ש"ח, כלומר הוא ישלם מס על סכום של 1440 ש"ח נוספים.

המס השולי של העובד הזה (לפני הורדת מס הכנסה המשולבת עם הרפורמה) הוא 29%, ולכן תוספת המס שישלם היא 417 ש"ח, לא 600. אז ברוש לא יודע חשבון? או שהוא התבלבל? או שאולי ברוש מדבר על העובד שמרוויח 16,000 ש"ח, ותוספת המס השולי שלו אכן תגיע ל-504 ש"ח בעקבות הרפורמה ועוד מאה ומשהו ש"ח לביטוח לאומי(שזה אמנם לא מס אבל ברוש ודומיו מתייחסים אליו כאל כזה) יביאו את התוספת שלו ל-600 ש"ח.

אז ברוש דואג כביכול לשכירים שמרוויחים קצת מעל לשכר הממוצע, אבל "שפת הגוף" שלו – מראה למי הוא דואג באמת.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בפברואר 2007  שם התקבלו 16 תגובות

אלון  בתאריך 2/27/2007 10:38:58 PM

ללא נושא

כ"כ התרגלנו לליסינג, שאף אחד לא שואל את המובן מאליו- מהי הזכות הקנויה של אדם המרוויח 8000 ₪ לחודש לנסוע ברכב חדש? אם אין לו כסף לצריכה, אליבא דברוש, הרי שממילא לא ניתן לצפות שינהג ברכב חדש.
הכשל של ברוש רק ממחיש את העיוות בשיטת הליסינג לכל פועל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 9:41:38 AM

אלון – נסחפת

לא מדובר על זכות קנויה אלא על שכר – זכותו של אדם לקבל חלק משכרו בצורת רכב, ואין כל בעיה שאדם ששכרו 11,000 ש"ח יקבל 8000 ש"ח + רכב ששוויו 3000 ש"ח לחודש, בתנאי כמובן שישלם מס כפי הנדרש.
הבעיה שלי היא בעיקר עם ברוש, שמנסה לאחז עיניים על ידי הפרחת נתונים לא מדוייקים, כאילו שאף אחד לא יכול לבדוק את מה שהוא אומר.
אני מאוד מתפלא שכל רואי החשבון שהקשיבו לדבריו לא עלו מייד על התרגיל השקוף שלו.

עומר  בתאריך 2/28/2007 11:44:13 AM

ההתייחסות הזו מצד ברוש

ברורה. החשש העיקרי בתחומים שונים הוא לא מהפגיעה באלו שמשתכרים שכר נמוך יחסית. גם אין חשש מפגיעה בבכירים, כי אלו פשוט זוכים לסל הטבות שכולל בתוכו גם שימוש ברכב. החשש העיקרי הוא מאובדן התמריץ לשכבת הביניים שהיא זו שמניעה את גלגלי המערכת, ולה גם יש אפשרות לקום וללכת למקום אחר. אני חושב שהחשש הזה מוצדק, ואני לא ממש מתרשם מהרפורמה החדשה הזו סביב הליסינג. יש לי תחושה ששכרנו כאן כחברה יצא בהפסדנו.

אלון  בתאריך 2/28/2007 1:58:29 PM

ליוסי

יוסי – אני כמובן מסכים עם דבריך.
הגבתי לפן אחר בדבריו של ברוש, הלוקח כמובן מאליו שהעובד יסע במכונית חדשה – כאילו מדובר בזכות לאוויר נקי – כך שה"עוול" (בהשתת מס כבד המונע מהעובד לממש זכותו זו) ברור, כביכול.

מירב  בתאריך 2/28/2007 2:37:18 PM

החישוב של ברוש דווקא נכון

תוספת של 1,440 ש"ח בחודש בשווי רכב צמוד, כאשר המס השולי הוא 29% וביטוח לאומי 12% נוספים, מביאים לכך שלעובד בשכר של 8,000 ש"ח תהיה תוספת מס של 590 (כמעט 600) ש"ח בחודש

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 2:40:12 PM

מירב

עד כמה שזה נשמע מוזר – ביטוח לאומי הוא לא מס.

עומר  בתאריך 2/28/2007 3:19:55 PM

יוסי,

ביטוח לאומי הוא דווקא כן מס כל יגיעה אישית, והוא מעלה את המס השולי בישראל בשיעור של כ-10 אחוזים.

מרזבאן  בתאריך 2/28/2007 4:41:19 PM

יוסי

בעיקרון אתה צודק,
אבל החישוב שהראתה מירב הוא סביר ביותר ואולי אחרי הכל לא היה כזה פגם בדבריו של ברוש, גם אם בו עצמו יש פגם…

שוקי  [אתר]  בתאריך 2/28/2007 10:02:23 PM

מירב

שכירים משלמים רק 5 אחוזים לביטוח לאומי ועוד 2.5 לביטוח בריאות. רוב התשלום לבט"ל גם מוכר לצורכי מס הכנסה, לכן זה יוצא קרוב יותר ל-4 אחוז מאשר ל-12 אחוז.

אבי  [אתר]  בתאריך 3/1/2007 9:01:12 AM

אכן צעד מטופש של ברוש

גם עובד שמרויח 16 אלף ברוטו מעדיף ליסינג על פני רכב פרטי. זאת, משום שרכב פרטי פירושו התחייבות של 120 אלף שקלים.
לעובד ברמת שכר כזו יש בדרך כלל משכנתא לא-פעוטה וקצת מבאס להוסיף עליה עוד התחייבות שש-ספרתית.

עומר  בתאריך 3/1/2007 12:03:54 PM

אתה מניח שרכב הליסינג הוא בגדר

תחליף לרכב חדש, מעין "או-או". זה ממש לא כך. אנשים רבים יעדיפו בהעדר ליסינג רכב ישן וקטן, או אפילו תחבורה ציבורית (במקרה שהעבודה נמצאת בקרבה יחסית והרכב אינו דרוש להם לצרכי עבודה ממש).
ולעניין המשכנתא ורמת השכר – לחלק לא מבוטל מהעובדים ברמת השכר הזו אכן יש משכנתא. אך קיימת בהחלט האפשרות שרבים מהם, במקום להתלבט בין התחייבות שש-ספרתית ליסינג או רכב משומש, ימכרו את הבית, יחזירו המשכנתא ויתחפפו עם המשפחה לאוסטרליה. אני לא ממש בטוח שהשיקול הזה נלקח בחשבון ע"י הממשלה…

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:16:27 PM

לשוקי

שכירים משלמים על שכר שמעל ל-4,500 ש"ח: 7% ביטוח לאומי ועוד 5% ביטוח בריאות ובסך-הכל 12% מספרים מדויקים ובדוקים שאפשר למצוא באתר של המוסד לביטוח לאומי.
וליוסי – אני לא יודעת למה התכוונת כששכתבת שביטוח לאומי הוא לא מס, אבל לצורך החישובים שעשה ברוש וכדי לדעת כמה יפסידו שכירים בגין העלאת שווי השימוש ברכב, יש להתחשב גם בו.

מירב  בתאריך 3/5/2007 2:19:33 PM

לשוקי2

מה זאת אומרת התשלום לביטוח לאומי מוכר לצרכי מס הכנסה?
שכירים פשוט משלמים 12% על כל שקל שמעל ל-4,500 ש"ח, ואין אף זיכוי ממס הכנסה על זה.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 2:01:40 PM

התפלפלויות מסים

באותה מידה שמחשבים מס בריאות במסגרת מאזן הרווח וההפסד של תשלומי המסים, אפשר גם להגיד כי מי שהנטו שלו יפחת ב-600 שקל (נניח), גם ישלם פחות מע"מ (כי הוא יוציא פחות כסף כל חודש, בהנחה שכל משכורתו הולכת לצריכה), וכך סך המע"מ שישלם יפחת בכמעט 90 ש"ח. ועוד לא דיברנו על כל מיני מסים עקיפים שמגולמים בצריכה.

מירב  בתאריך 3/6/2007 2:17:34 PM

ממש לא התפלפלות

מדובר בחישוב פשוט של כמה יפסיד עובד בנטו בעקבות העלאת שווי השימוש ברכב, כלומר בכמה יקטן השכר נטו שלו בעקבות המהלך. והחישוב הזה, מה לעשות, פשוט מאוד ומוביל למספר מסוים שאתה מתעקש למצוא סיבות למה הוא לא רלוונטי.
לפעמים יותר פשוט לומר "סליחה טעיתי" מאשר לחפש בכל דרך הצדקות לטענה שהעלית בפוסט הזה המבוססת על חישוב לא נכון שעשית (קורה ).
אגב, אינני נמנית כלל על חסידיו ומסנגריו של ברוש או של הצד שהוא מייצג (להיפך) אבל החישוב שהוא עשה הוא פשוט ונכון, בלי התפלפלויות ובלי משחקים חישוביים, כפי שאתה מתעקש לטעון בתגובותיך,

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/6/2007 8:04:34 PM

מירב

המלה האחרונה נשארת שלך. לבריאות

ביום חמישי האחרון הופיעה בגלובס כתבה שכותרתה "אין חלב? תשתו בוץ". הכתבה עוסקת בקמצנות של מעבידים: הנהלה שמזרימה מי ברז למיכלי מים מינרליים, שירותים ללא נייר טואלט, הוראה לא לחזור ללקוח שמשאיר מספר טלפון נייד בהודעה, וכיוצא באלה. הכתבה כתובה בסגנון משעשע, אבל המסר הוא עצוב – מסתבר שגם למנכל"י חברות הייטק יש מנטליות של בעלי חנות מכולת.

סיפור נוסף באותו נושא הופיע בטור של נחום ברנע בידיעות אחרונות, ממש למחרת היום (הטור של ברנע לא מפורסם ברשת). הפעם מדובר בחשב הכללי של האותר, ירון זליכה, שסירב לאשר קניית שי למנכ"לים פורשים של משרדי הממשלה בסך של 300 ₪ (למרות שהדבר מעוגן בתקשי"ר) ואישר שי בסך 150 ₪ בלבד. זליכה חסך 750 ₪ תמימים לתקציב. כל הכבוד.

והאמת, מי שמכיר את חוק פרקינסון לא ממש מופתע משני הסיפורים האלה.

ובכל זאת, הבוקר הופתעתי כשקראתי את כתבתה של רותי סיני בהארץ הבוקר. מתברר שגם במדינת ישראל עדיין ניתן לשבור את שיאי הציניות.

במשרד התמ"ת הצטברו כ-2000 תלונות נגד מעסיקים שהפרו חוקי עבודה, אבל מחסור בפקחים מונע מהמשרד את הטיפול בתלונות. למשרד התמ"ת יש רק 18 פקחים לאכיפת החוקים האלה. משרד האוצר מסכים עקרונית לתקצוב פקחים נוספים, אבל דורש כי הפקחים החדשים שיגוייסו יהיו עובדי קבלן. הם יעלו פחות כסף, וגם יהיה ניתן לפטר אותם אחרי 9 חודשים ולשכור אחרים במקומם. הקבלן שיעסיק את הפקחים האלה יהיה כמובן מעסיק הוגן, שהרי מן המפורסמות הוא שבדיני עבודה כל חברות כח האדם מקפידות  על קטנה כחמורה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 27 בנובמבר 2006  שם התקבלו 6 תגובות

חייש  [אתר]  בתאריך 11/27/2006 10:28:52 PM

אתה חייב להעריך את האירוניה,

שפקחי העתיד על דיני עבודה במדינת ישראל יהיו עובדי קבלן. זה כמו לתת לחתול רעב לשמור על צנצנת ריקה.

א.ל.  בתאריך 11/28/2006 7:54:29 AM

תיקון קל

הפתגם הוא "קלה כבחמורה" ולא "קטנה כחמורה"

noamt  בתאריך 11/28/2006 10:08:28 AM

חייש

שיחקת אותה עם האנלוגיה הזאת. עשית לי את הבוקר.

ד.ט  בתאריך 12/1/2006 3:49:25 PM

לפרסום על זליכה הייתי מתייחס בצורה

ביקורתית. האיש נמצא במרכזן של כמה מגה-שערוריות ובראשן פרשת מכרז בנק לאומי שיש לה פוטנציאל להפיל את אולמרט. יש לו אוייבים רציניים וכל האמצעים כשרים.

יהל זמיר  [אתר]  בתאריך 12/11/2006 3:20:35 AM

עובדי קבלן – הפיתרון לכל בעיה

עובדי קבלן בתור פקחים של משרד העבודה, זו רק ההתחלה. המשק כולו הוא כר מרעה נפלא לעבודה קבלנית, והזורעים בדמעה, בדמעותיים יקצורו.
שהרי ניתן גם למנות חיילים ומפקדים כעובדי קבלן – ואם הם נהרגים, אפשר מייד לגייס חדשים.
ולמה לא פקידי אוצר ובנק ישראל? וכך ייפטרו מספיבק-עם-דעות-משלו וזליכה-ישר-כמו-סרגל ועוד כמה עושי צרות.
ובעצם, אפשר אפילו שרים בממשלה, וגם מנכ"לי משרדים – הרי ממילא תקופת ההעסקה שלהם היא שנה, קצת פחות או קצת יותר.

לא פלא, אם לוקחים בחשבון שכמות השערים המובקעים ירדה ב-234% מאז 1954. כן. מאתיים שלושים וארבעה אחוז. תקראו בהארץ. בשוויץ 54 הובקעו 5.38 שערים בממוצע למשחק, בגרמניה 2006 רק 2.3.

234 או לא 234?

עדכון (10/7/2006):בתגובות התפתח דיון על כדורגל, בעוד שאני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה. כפי שמרק ק. העיר בבלוג שלו, על הטעות החשבונית להזקף לזכותו של העורך (גם ייתכן שמקורה בכתב), כיוון שאותה כתבה פורסמה גם בוואלה עם חישוב אחוזים נכון. יש גם צילומי מסך למזכרת מאתרי הארץ (234%) ווואלה (60%).

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 10 ביולי 2006 שם התקבלו 13 תגובות

עזי  בתאריך 7/9/2006 2:21:12 PM

להגנת ההגנה

אני שומע שוב ושוב, מפי כל הפרשנים, השדר נים והידענים למיניהם, עד כמה המונדיאל הזה משעמם ויבש בגלל יבול שערים נמוך. וזוהי גם הקונוטציה של הפוסט שלך, יוסי. ואכן — אין מה להתווכח עם הסטטיסטיקה: מספר השע רים הממוצע שהובקע במונדיאל הנוכחי נמוך מכל מונדיאל שקדם לו!
השאלה היא: האם זה מה שהופך משחק כדורגל למשעמם? האם רק שערים מרהיבים הם-הם אלו שעושים משחק למרתק? האם משחק הגנה איכותי לא נחשב?
אני חייב לומר שכאוהד כדורגל ותיק, ולאחר שצפיתי לפחות ב-40 משחקים במונדיאל הנוכחי, אני בהחלט מרגיש מרוצה ואפילו מתענג. אני נהנה מאד מהדיפה, חסימה, תיקול, עצירה ושיבוש לא פחות מאשר מבעיטת בננה מרהיבה שמסתיימת ברשת. מה שהופך משחק למרתק הוא הלחימה, המוטיבציה, הכושר הגופני, השימוש בטקטיקה מתוחכמת, ביצוע טוב של תרגילים, הדבקות במטרה והנחישות שלא להישבר, ההשקעה האדירה של אנרגיה, וכמובן שגם המקצועיות — וזה נכון בהגנה כמו גם בהתקפה!
למה בכדורסל אנחנו מהללים גג ומשבחים חסימות? למה שם כל מאמן ושחקן יגידו במפורש שההגנה היא המפתח לניצחון? כל שחקן טניס, פוטבול אמריקאי, כדורעף, או בייסבול יודע ומבין שללא הגנה משובחת אין שום משמעות ל"שערים" שיכבשו. האימון והתרגול המושקעים בהגנה, בכל משחקי הספורט, הם לפחות כמו בהתקפה. מאמנים ומומחים רבים יגידו שדווקא בהגנה נדרשת השקעה וקידום רבים יותר כי באופן טבעי שחקן מחפש את ההבקעה (או הקליעה, לצורך האנאלוגיה), בעוד שההגנה נחשבת כדבר נחות וצדדי והרבה פחות מביא למחמאות (ולספירה כמותית של הישגים).
למה ה נחות? פשוט מאד: כי השחקן הקולע, המנחית, המבקיע זוכה לשבחים ולכותרות, להכתרה בכתרי מלוכה, לגביעים ולתחרות על מיקום. השחקן המגן זוכה, לכל היותר, לאיזכור שולי בעיתון (מי יודע איזה שוער ספג הכי פחות שערים בליגה? כמה זוכרים איזה בלם מנע הכי הרבה שערים?).
ובכן, שחקנים מדהימים כמו גאטוזו או קאנאברו לא יזכו לכותרות ולכתרים כמו רונאלדו, זידאן, בקהאם, רונאלדיניו, או קלוזה. אבל הם אלו שמביאים *לניצחון* (זו מטרת המשחק, לא?) לא פחות מהמבקיעים. מבחינתי — הכדורגל ההגנתי המקצועי מענג ומרתק לא פחות מאשר הכדורגל רב-השערים. נהניתי מאד מה-118 הדקות הראשונות של איטליה-גרמניה, ללא שני השערים של הדקותיים האחרונות של ההארכה (ששימחו אותי מאד, אגב) לא פחות (בעצם – הרבה יותר) מאשר ה-6:0 של ארגנטינה על סרביה.
הפרשנים ושאר המתהדרים בתקשורת מחפשים ללכת עם הכותרות והמלכים. זה כנראה מחבר אותם טוב לתהילה. אבל כדורגל מוצלח, ולגמרי לא משעמם, הוא קודם כל הגנה איכותית! משחק טוב הוא משחק טוב. מי שמחפש אינדיקציה למשחק טוב במספר השערים שהובקעו בו, מוטב לו שיצפה בליגת השכונה.

עמי  בתאריך 7/9/2006 3:17:02 PM

ללא נושא

בואנ'ה עזי, הוצאתי לי את המילים מהפה.נראה לי שאני מבין קטן הרבה יותר מכם אבל ראיתי את רוב המשחקים ונהניתי מכל מה שראיתי. מהרבה פרשנים וחברים אני שומע את אותן מטבעות לשון שחוזרות על עצמן ומדברות תמיד על על משחק טקטי, משעמם, הרבה הגנה, בלי גולים וכד'. אז קודם כל, אם יש מה שאני לא מחבב זה היעדר אמירה אישית. (אני אוהב בעניין הזה את הקטעים של רחביה ברמן שהם כמו קליעים ירויים עם הרבה פרשנות מקורית…).
מה ראיתי כאן? כל מיני דברים ואפילו כתבתי כאן משהו על דגי הסלמון של המונדיאל:http://www.notes.co.il/benbasat/20194.asp
אבל גם ראיתי ראיתי שחקנים שרצים מהר, טכניים מאד, בועטים חזק והיטב ושוטפים את המגרש בסערה כמו להקת ציפורים מתואמת, פעם לכאן ופעם..לכאן. איך אפשר שלא להיהנות?

נ.א.  בתאריך 7/9/2006 4:13:42 PM

תכליתו של הכדורגל היא הבקעת שערים

ומשחק שתכליתו אינו בא לידי מימוש, הוא לא משחק טוב. חד וחלק.
2:3 תמיד יהנה יותר את הקהל מאשר 0:1 – ולא משנה אם זה בליגת החובבים של נורת'המפטון, או במונדיאל.

עומר  בתאריך 7/9/2006 7:27:05 PM

ירד ב-234%?

אז אם אני מחשב נכון 234% מ-5.38 זה 12.59 בערך, ואם מדובר ב-234% פחות אז מקבלים 7.21- בערך…
כלומר, המונדיאל חייב לנו בערך 7.21 גולים למשחק … אנחנו מוכנים לקבל את ההחזר בתשלומים (ואם כן – באיזו ריבית)?

עזי  בתאריך 7/9/2006 7:29:14 PM

חד וחלק?

עמי, מה יהיה?
איך נשכנע את נ.א. שתכליתו של כל משחק (גם כדורגל) הוא ניצחון ולא הבקעת שערים או צבירת נקודות דווקא?
האם זה שנסביר לו שניצחון במלחמה לא קשור בהכרח במספר חיילי האוייב שאתה הורג ישכנע אותו? האם כשנסביר לו שמה שמרגש במשחק כדורגל הוא התחרותיות, רמת הביצוע של כל שחקן בכל תפקיד, הקבוצתיות, רוח הלחימה, ההתלהבות? האם זה שנגיד לו שמשחק בתוצאה של 10:0 יכול לשקף לא יותר מעליבות ספורטיבית מאשר "השגת התכלית" כפי שהוא הגדיר אותה?
כנראה שלא.
אז בוא נהנה ממשחק הגמר, אפילו אם יסתיים בתוצאה נמוכה. פורצה איטליה!

דרומי  בתאריך 7/9/2006 8:30:29 PM

הבעיה היא לא השערים

מצד אחד, אני לא מסכים עם יוסי. משחק כדורגל לא חייב להיות רב שערים כדי שיהיה מעניין
מצד שני, אני לא מסכים גם עם עזי ועמי – המונדיאל הזה, למרות הברקות פה ושם, לא היה טוב. לא רק שלא היו שערים, גם לא היה משחק טקטיקה מעניינת, לא היו הגנות מפוארות (אפילו איטליה היא צל של ההגנה האיטלקית שאנחנו מכירים) ובמקביל – לא היו התקפות מזהירות, לא דרום אמריקאיות (מישהו ראה דריבלים?) ולא אירופאיות (מסירות קצרות אולי?)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 7:18:30 AM

הבהרה

אני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה.

עומר  בתאריך 7/10/2006 9:27:44 AM

יוסי – גם אני…

מה דעתך לפנות בעניין השעשוע הזה לעורך הארץ?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 11:37:35 AM

גם כן שעשוע

העורך לא יהיה משועשע אם נפנה אליו ונגיד לו שהוא טמבל.
כפי שמרק ק. מיין בבלוג שלו (http://marksw.com/wordpress/?p=101)
זו אכן בעיית עריכה – כיוון שאותה כתבה פורסמה בוואלה ללא חישוב האחוזים השגוי.

עומר  בתאריך 7/10/2006 12:25:26 PM

אני בטוח שהוא

לא יהיה משועשע. מצד שני,מי שלא מבין את משמעות המושג אחוז לא יכול לנהל חנות מכולת, ובטח ובטח שלא לערוך את העיתון "לאנשים חושבים"…

שחר  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 4:17:50 PM

מטרת הצבא – לנצח במלחמה

האמת היא שהדיון הזה כבר חזר לפסים המקוריים שלו בענייני אחוזים ועריכה אבל כיוון שאני עמל עכשיו על ניסוח מקיף של כל מה שיש לי נגד פולחן הכדורגל הפתוח של הפרשנים ושל פיפ"א אז הנה.
הכותרת לקוחה מחומר הלימוד שלנו אי אז בבה"ד 1 של לפני שנים, אני מקווה שהיא אינה מהווה איזו עבירת ב"ש.
בלכ מקרה, ובהקבלה מלאה, מטרת הקבוצה – לנצח במשחק. כאן זה מתחיל וכאן זה היה אמור להיגמר. מי שלא מבין את זה מעולם לא היה אוהד של קבוצת כדורגל. כי עוד לא נולד האוהד שייצא מרוצה מהפסד 2:3 ומאוכזב מניצחון 1:0 משער מביך שהובקע בנבדל ביד בזמן פציעות. הצרה היא שבליגות האירופיות ובעקבותיהן בפיפ"א הוחלט שקהל היעד של כדורגל הוא לא אוהדים אלא משפחות בורגניות עם כסף למקומות ישיבה מסודרים ולחולצות מתחלפות של בקהאם. האנשים האלה, מה לעשות, לא מגיעים למגרש או לכורסת הטלוויזיה שלהם עם אהדה אמיתית לאחת הקבוצות, גם לא עם רקע מעמיק והכרות ארוכת שנים עם כדורגל, וכתוצאה מזה הם רוצים לראות משהו מייד שאפשר לספור אותו, להתרגש ולקפוץ איתו – גולים. מה שמפתיע הוא ההתגייסות הכמעט מלאה של הפרשנים לרוח השטות הזו. בעצם לא ממש מפתיע, כי זלצר וגיא לוי (סתם דוגמאות מייצגות), כמו המשפחות הבורגניות ההן לא ממש מושקעים רגשית במשחקים. אם יבוא יום וישראל תגיע למונדיאל נשמע סוף סוף פרשנים שמסבירים לנו עד כמה מסוכן לשחק פתוח ולמה חייבים להתבצר בהגנה ולגנוב איזה גול קטן.

שוקי   [אתר]  בתאריך 7/10/2006 8:01:47 PM

ללא נושא

זה מזכיר לי סיפור.
לפני קרוב לשנה שלח אליי יחצ"ן אחד הודעה לפיה החברה X שהוא מייצג מציעה מבצע שמאפשר חיסכון של 400 אחוזים על המוצרים שלהם.
שלחתי לו מייד אימייל וביקשתי שיודיע להם שאני קונה את כל המלאי.

  בתאריך 7/11/2006 4:29:40 AM

המונדיאל הזה היה גרוע

גם בלי קשר לכמות-השערים.
אני עדיין זוכר את המונדיאל ב-82',שבו איטליה גם זכתה בפעם הקודמת,ואיזה הבדל…
זה לא רק השערים,אלא איכות המשחק.
מי שלא ראה את הנבחרת הצרפתית ב-82', הפסיד הרבה מ אוד.
נבחרת נהדרת,ששנתיים מאוחר יותר זכתה ביורו,תוך שהיא פשוט מפרקת את יריבו תיה, וכל השוואה של הנבחרת הצרפתית הנוכחית לההיא,הוא פשוט עלבון לנבחרת של אז.
עם כל הכבוד לזידאן,ויש כבוד למרות סיום-הקריירה המכוער שלו,איפה הוא ואיפה פלטינ י…
ועניין כמות השערים כאינדקציה לאיכות- אז בחצי-הגמר של 82', במשחק בין גר מניה לצרפת, בתום 90 הדקות של הזמן החוקי, הובקעו רק שני שערים, 1-1, שנשמע על-פניו משעמם,אבל איזה משחק זה היה,איזה כדורגל נהדר,הזדמנויות לשני המדדים,והכדורגל הנהד ר של הצרפתים שפשוט שטפו את המגרש,וזה ממש לא שינה שנכבשו רק שני שערים, וזו היתה ב עיקר תוצאה של החמצות,ולא של הגנה-הגנה-הגנה.
יש הבדל בין טקטיקה מזהירה, משחק-הגנה מוצלח וכד',לכדורגל פחדני,קפוץ-תחת,משעמם להחריד,כפי שהיה במונדיאל הזה.
עם כל הכבוד,אם נבחרת כמו פורטוגל,שרוב הטקטיקה שלה היתה מבוססת על בזבוזי-זמן ןביום פציעות,כמעט הגיעה לגמר, זה אומר הכל על המונדיאל הזה.
אני גם זוכר מ-82', את הנבחרת המופלאה של ברזיל ד'אז.
כדי לעלות לחצי-הגמר,אם אני זוכר נכון,ברזיל היתה זקוקה לתיקו בלבד,מול איטליה, אכל הנבחרת הזו פשוט לא היתה מסוגלת לשחק על תיקו,וכך במחשק מופלא, היא נוצחה 3-2, ועפה מהמשך המשחקים,אבל,לדעתיףנכנסה לספר-הזהב של הנבחרות הגדולות שהיו בתולדות המונדיאלים.
נבחרת ברזיל הנוכחית?
נובמת.
היא גם הציגה משחק משעמם חסר-השראה,שלא הזכיר בכלל כדורגל דרום-אמריקני במיטבו, וגם הודחה ברבע-הגמר, אז מה הרווחנו עם המשחק ההגנתי שלה?
מצד שני- עם כל הכבוד לרונלדיניו,שלא ראינו ממנו כלום,אגב,ורונאלדו ושות', הנבחרת של 82,היתה כנראה מהטובות אצל ברזיל אי-פעם,עם שחקנים כמו סוקרטס,אדר,זיקו…
רק השמות מתחילים לגרום לי להזיל ריר, נבחרת ברזיל הנוכחית גורמת לי להזיל דמעות,כתוצאה מהפיהוקים האדירים…
ושתי הנבחרות שמבחנת הכדורגל נטו היו הטובות במונדיאל הזה,בכלל לא הגיעו לחצי-הגמר,אני מתכוון לארגנטינה וספרד…
ולצערי,זה לא מוכיח את איכותו של המונדיאל,א לא רק את נצחונו של הכדורגל המכוער,במסווה של "טקטיקה."
מה לעשות,ושערים זה לא משהו מגונה,שרק פלבאים שלא מבינים בטקטיקות אמורים ליהנות ממנו, וראיתי בחיי מעט מאוד משחקים של 0-0, שגם גרמו איזו מידה של הנאה.
אולי אני חסר-הבנה לחלוטין, אבל במונדיאל של 86',נדמה לי,עדיין זכור לי משחק באחד השלבים המתקדמים של המפעל, אנגליה מנצחת את בלגיה 3-4,לאחר הארכה (הארכה,כן? לא פנדלים),במשחק יוצא-מן-הכלל,עם מהפכים,דרמה,וגם שערים יפים כבונוס, שצר לי אבל גרם לי הנאה, יותר מרוב -רובם של משחקי המונדיאל הנוכחי.
ולכל מהללי הטקטיקות בפוסט הזה,מה,נהייתם אייל לחמנים??
אותו אייל לחמן שכשהוא מפרשן,והמשחק שאנו רואים פשוט מזוויע, לחמן עוד מעט יגמור במכנסיים מרוב התפעלות מהטקטיקה והעמידה על המגרש וכד'…
מצטער,אבל,לדעתי,כדורגל מכוער ו"טקטיקה",הם לא בהכרח היינו-הך, ולפעמים כדורגל מכוער,הוא סתם כדטורגל מכוער…

אם אין לכם רכב צמוד, סימן שאתם יכולים להרשות לעצמכם לקנות מכונית. עובדה.

לא מאמינים? תקראו את המאמר שהופיע היום בהארץ, ותבינו. כך כותב אוריאל לין: "מי נהנה מכלי רכב צמוד? מי שלא יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית".

עכשיו אני מבין עד כמה מצבי הכלכלי מעולה. ואם יוצע לי מחר רכב צמוד – אסרב, כדי שלא יוטבע בי אות הקין של "מי שאינו יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית".

ציניות בצד: לין מסביר מדוע אדם ששכרו 10,000 ש"ח ברוטו יעדיף לקבל רכב צמוד במקום תשלום הוצאות רכב. לין טוען שמבחינה כלכלית זה עדיף. זה לא ממש נכון. העלות של קבלת רכב צמוד בדרך כלל קרובה למדי לעלות הרכישה של רכב דומה כיוון שיש לקחת בחשבון את תשלום המס על שווי השימוש, וכן אי קבלת הוצאות רכב, והפסד של הפרשות המעביד לתכניות פנסיוניות וקרן השתלמות (החישוב הזה נכון בהנחה שמקבל רכב צמוד משתמש בו כאילו היה רכבו הפרטי – מה שלא ממש מדוייק). מצד שני, איכשהו נדמה לי שמקבלי הרכב הצמוד אינם נמנים על העובדים קשי היום שאינם יכולים להרשות לעצמם מכונית פרטית. מעניין לדעת כמה אנשים ששכרם 10,000 ש"ח או פחות מקבלים רכב צמוד ממקום עבודתם – אבל את הסטטיסטיקה הזו קשה למצוא.

אני לא מאשים את לין – הוא אדם בעל אינטרסים (נשיא איגוד לשכות המסחר – האיגוד המקצועי של הסוחרים), וזכותו לקדם את האינטרסים של הציבור שהוא מייצג. אבל אם לין דואג כל כך לחסרי היכולת – הנה הצעה שאכן תביא לצדק חברתי: יחוייב כל מעסיק להעניק רכב צמוד לכל עובד ששכרו נמוך מ-10,000 שקל, ועובדים אלה לא יחוייבו בתשלום מס על שווי השימוש. עובדים ששכרם בין 10,000 ל-15,000 ש"ח יוכלו לבחור בין קבלת רכב צמוד או תשלום הוצאות רכב. על עובדים ששכרם גבוה מכך, תיאסר בחוק קבלת רכב צמוד.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 6 ביולי 2006  שם התקבלו 6 תגובות

איתי  בתאריך 7/6/2006 9:46:03 AM

ללא נושא

לפחות לפני העלאת שווי השימוש ברכב, היה כדאי יותר לקבל רכב מליסינג מאשר לקנות או לשכור באופן פרטי – חיסכון המס שנגרם מהסך (ברוטו) שנוכה מהשכר היה גדול מהמס עקב שווי השימוש פלוס ההפסד ההטבות הסוציאליות. עכשיו, לאור עדכון הסכומים, אני לא בטוח.
אבל החשיוב הזה מתבסס על ההנחה הסמויה שאם היה תלוי בעובד, זה הרכב שהיה קונה לעצמו ממילא – מודל, סוג, גודל וכו'. ולא היא – אני מניח שרבים העובדים שהיו מסתפקים בג'אסטי מודל 98 במקום פוקוס מהניילונים, או להתנייד בציר המפרך ר"ג-עתידים במוניות, במקום להחזיק (ולשלם עבור) רכב 1800 מודל 06. אממה – אם "נותנים", לא ניקח?

האזרח דרור   [אתר]  בתאריך 7/7/2006 5:43:22 PM

התפוטרתי, מגיע באופניים

א. עד כמה שאני יודע אוריאל לין הוא גם אחד הבעלים של אחת מחברות כוח האדם הגדולות בישראל, כך שיש לו עוד כמה אינטרסים פרטיים עוד לפני האינטרס הציבורי של תפקידו
ב. החברה הקודמת שלי עברה לראש העין, ניסיתי להגיע ברכבת, אבזל זה היה מייאש
כעת אני מגיע לעבודה החדשה בתל אביב באופניים – הרבה יותר נעים וספורטיבי
ג. וזה גם הדבר היחיד שיוריד בסופו של דבר את תאונות הדרכים
אני תמיד מסרב להצעות רכב ליסינג, אני מניח שזה סוג של לוקסוס
ד. אין כזה דבר כלכלי. כלכלי למי? לבעל הרכב? למי שנדרס, לאלו שתקועים בפקק? לאנשים עוד 10 שנים? לחולי ברונכיט?

סיזיפוס  בתאריך 7/7/2006 11:31:17 PM

לא קשור אבל אשמח לתשובה

תוך כדי קריאה שמתי לב לעמודה כאן מימין, איפה שיש המלצות ספרים, והנה עיני צדו את
"Freakonimics" מאת סטיב לויט וסטיבן דאנבר, אותו אתה מציג כ-"כלכלן נוכל מביט אל הצד האפל של כל דבר – ..". כלכלן נוכל?
נוכל?
אתה יכול להסביר או לפרט?
תודה

סיון  בתאריך 7/8/2006 11:16:59 PM

רכב צמוד

אוריאל לין מתמחה מזה שנים במחקרים/עמדות פסאודו-כלכליות שמטרתן לציג עמדה ליברלית לכאורה שמגינה על מעסיקים. זכור לי יום עיון של אגף התקציבים לפני מס' שנים, בו דיבר פרופ' אריאל רובינשטיין והציג כיצד נתונים שהציג שר האוצר דאז נתניהו הסתמכו על איגוד לשכות המסחר, שבתורם הסתמכו על אתר אינטרנט מפוקפק ימני קיצוני. באמת דמגוגיה זולה.
לסיזיפוס: הניחוש שלי הוא ש"כלכלן נוכל" הוא פשוט תרגום ל-Rogue Economist המופיע בכותרת המשנה של הספר. אולי היה כדאי לך ללחוץ על הלינק.

ד.  בתאריך 7/8/2006 11:16:53 PM

מי נהנה? אוריאל לין, כמובן!

פעם היתה לאשתו מכונית אוסטין קטנה ואדומה, שהוא ואני עשינו בה כל מיני דברים מהנים. הוא היה אז קצת יותר צנוע, אבל גם אז מילת המפתח שלו היתה "הנאה", או "נהנה".
היום הוא נהנה ממכונית צמודה מפוארת, לא סתם "רכב".
לא מזמן הוא שאל אותי אם "נהניתי".
נו, מה לעשות, אני מעולם לא נהניתי מרכב צמוד. וגם לא יכולתי להרשות לעצמי, אף כי אני זקוקה לרכב צמוד עם נהג צמוד לצורך תפקוד יומיומי, לא לשם הנאות גרידא.
גם במאמר ההוא שלו ב"הארץ" מילת המפתח היא "נהנה" מרכב צמוד.
זו אכן הנאה גדולה, אבל היא שמורה רק לבעלי תפקידים בכירים, כמו אוריאל לין.
הפתרון לבעיה שהעלה, בלי שום קשר להנאות, הוא בהורדת נטל מס הקנייה.
שום מכונית לא צריכה לעלות בארץ פי שלוש ממחירה בחו"ל.
וממאמרים עוד אף אחד לא מת, רק אני לא נהניתי, מאוד לא נהניתי (מדבריו).

פישנזון  [אתר]  בתאריך 7/11/2006 9:53:30 AM

ללא נושא

רק בשביל לא לראות מסוכניק יותר בחיים שלי ולא להתעסק עם קנית רכב מסוחרי רכב אני מוכל גם להפסיד בשביל שיהיה לי ליסינג…

התשובה המפתיעה – 14, כפי שתראו בסרטון הבא:

(ותודה לפרדריק).

עדכון (לבקשת חבצלת): הקטע לקוח מהסרט Ma and Pa Kettle Back on the Farm משנת 1951.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 21 במאי 2006 שם התקבלו 6 תגובות

חבצלת  בתאריך 5/21/2006 1:34:25 PM

ללא נושא

השאלה האמיתית היא מאיזה סרט זה לקוח.

איתי  בתאריך 5/21/2006 6:52:10 PM

כמה זה 55% ועוד 60% ?

http://www.notes.co.il/aviva/18230.asp

אהרן  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 3:17:29 AM

ללא נושא

מצויין. גזרתי ושמרתי.
מה שמדהים אותי, זה שכשהם מחשבים את זה הם מצליחים לבלבל אותי לשניה. לא ברור לי מה הם עשו לא נכון.
אהבת האדם: אתה מרמה את עצמך…
הבטחון העצמי של כולם.
היאוש של הבן שזורק את הגיר על הרצפה.

חבצלת  בתאריך 5/22/2006 9:26:03 AM

ללא נושא

אלפי תודות

פישנזון  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 2:15:48 PM

ללא נושא

יפה!

ספקטור  בתאריך 9/4/2006 4:34:41 PM

הצלחתי לעלות על הטעות של האישה

היא שמה את ה-5 בטור האחדות במקום בטור העשרות.
זה באמת מבלבל כשמישהו מסביר לך טעות. קל מאוד להשתכנע.

אליפות העולם בכדורגל, המונדיאל, תפתח בעוד חודש ושלושה ימים בגרמניה. האם המשחקים ישודרו בטלוויזיה בארץ? לחלוטין לא ברור, עקב ויכוח שניטש בדבר עלות השידורים לצרכן.

גיא לשם – מדווח אתמול בהארץ/דה-מרקר  כי חברת צ'רלטון שילמה תמורת זכויות השידור של המונדיאל כ-28 מיליון דולר. כדי לממן את ההוצאה הכבדה מבקשת החברה לגבות מכל צופה טלוויזיה כ-800 שקל… 80% מההכנסה יועברו לצ'רלטון ו-20% בלבד לחברות HOT ו-yes. ראשי חברות הלוויין והכבלים הצהירו כי תשלום נמוך יותר ייאלץ אותן לדרוש התרת שידור פרסומות במהלך המשחקים. ואילו כותרת בגלובס משלשום מבשרת לעומת זאת כי הירשזון המליץ: חבילת משחקי המונדיאל בכבלים תשודר ב-492 שקל – ללא פרסומות

בואו ננסה להבין מה אומרים המספרים האלה. התשלום שצ'רלטון שילמה עבור זכויות השידור הוא 28 מיליון דולר, שהם כ-125 מיליון ₪. אם תעלה חבילת המונדיאל 800 שקל, אז חברות הכבלים והלווין יצטרכו למכור אותה לקצת מעל 156,000 לקוחות, וזאת רק כדי לכסות את עלות זכויות השידור. אם תעלה החבילה 492 ₪ ללא פרסומות, יהיה צורך למכור מעל 254,000 חבילות כדי לכסות את עלות זכויות השידור בלבד. כיוון שלחברות הכבלים והלווין יש כמליון וחצי מנויים, בתסריט הראשון הן יצטרכו למכור את החבילה ל-10% מלקוחותיהן, בשני ל-כ-17% מהם.

שידורי המונדיאל – מישהו רוצה לעשות כאן כסף גדול

אבל כאן לא נגמר הסיפור. חברת צ'רלטון, רוצה מן הסתם להרוויח. כמה הם רוצים? בואו נניח, לצורך הדיון, כי הם מעוניינים ברווח של 25% על השקעתם.  בתסריט הזה, חברות הכבלים והלווין צריכות למכור עוד חבילות, רק כדי לכסות את עלות רכישת זכויות השידור מצ'רלטון – 40,000 אם החבילה תעלה 800 ₪, 64,000 אם מחירה יהיה 492 ₪. בכל מקרה, תידרש מכירה של 200,000 חבילות לפחות כדי לכסות את עלות זכויות השידור לחברות הטלוויזיה.

כמה חבילות מעריכות החברות שיוכלו למכור ב-800 ₪? את זה אפשר לנסות להעריך מהנתון על חלוקת ההכנסות הצפויה בין המשדרים לבעלי הזכויות. כדי  ש-80% מההכנסות יספקו את צ'רלטון, עליהן לכסות את ההוצאות ולהותיר רווח. 80% מ-800 הם 640, ואם נצרף 640 ש"ח ל-640 ₪ עד שיתקבלו 28 מליון דולר +25%, נקבל כי ההערכה הייתה כי יימכרו כ-244,000 חבילות. אם חברת צ'רלטון קיוותה לרווח צנוע יותר, נניח 10% (מסופקני), אז צפי המכירות היה כ-215 אלף חבילות. שימו לב, כי במקרה כזה יקבלו חברות הטלוויזיה 160 ₪ לכל חבילה שימכרו, שיביא אותן להכנסות של יותר מ-34 מיליון ₪. שימו לב כי בתסריט הזה הכנסות חברות הטלוויזיה יהיו גבוהות מהרווח ההיפותטי של צ'רלטון שהוא כ-31 מליון ₪ "בלבד".

ואם תעלה החבילה פחות מ-800 ₪, נניח 700 ₪?  לא תהיה ברירה אלא לדרוש שילוב פרסומות, כי לקופה של חברות הכבלים והלווין ייכנסו בתסריט הזה 13 מליון ₪ "בלבד", ולהם, כידוע זה עולה יותר. (שאלת תם – האם במקרה כזה יצליחו למכור פרסומות ב-21 מליון ₪?)

מה יקרה אם החבילות אכן יימכרו ב-492 ₪ בלבד? אם הביקוש לשידורי המונדיאל גמיש, ואם ההערכה הייתה כי ימכרו 244 אלף חבילות ב-800 ₪, ייתכן מאוד כי במחיר הנמוך יותר יימכרו 350 אלף חבילות, ואולי אף יותר. במקרה כזה ההכנסות יהיו 172 מליון ₪, צ'רלטון יקחו לעצמם 156 מליון, ולחברות הכבלים והלווין יישארו 16 מליון ₪, שיאפשרו להם להחזיק את הראש מעל המים. אם הביקוש לא גמיש, החברות המשדרות עלולות להיות בבעיה. אני מניח שהן עשו כמה בדיקות לפני כן, ויודעות כי יש גבול למה שהן יכולות לחלוב מהלקוחות שלהן.
אה, ואל תשכחו כי החבילה לא כוללת את משחק הפתיחה, משחקי חצי הגמר ומשחק הגמר, לפי תקנות פיפ"א משחקים אלה יש לשדר בשידור ציבורי בכל מקרה, ולכן זכויות השידור למשחקים אלה נמכרו כבר בנפרד לאחד הערוצים הציבוריים.

אני כמובן לא מכיר את כל הפרטים העסקיים והנתונים הכלכליים, והקוראים מוזמנים להניח הנחות אחרות, ולשחק בנתונים. אבל התמונה העולה מכל הסיפור הזה ברורה: יש חברה אחת שמתכוננת לעשות מכל הסיפור הזה הרבה כסף, ועוד שתי חברות שמתכוונות להרוויח לא פחות ואולי אף יותר.

אני חובב כדורגל, לא החמצתי אף מונדיאל מאז 1974 פרט לזה שנערך בשנת 1982 (הייתי עסוק בעניינים אחרים), ואני לא מתכוון לשלם אגורה מעבר לדמי המנוי החודשיים המופקעים שאני כבר משלם לכבלים תמורת הצפיה במשחקים אלה. ואני קורא לכם להצטרף אלי ולשכנע את חבריכם ללכת בעקבותי. כי את הטייקונים של

צ'רלטון, הכבלים והלווין אפשר להכות רק במקום אחד – בכיס.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 6 במאי 2006 שם התקבלו 15 תגובות

חיים  בתאריך 5/6/2006 8:27:18 PM

ממילא הנוקאאוט חופשי

הרי ערוצים 2,10 משדרים 12-14 משחקים
רבע גמר ומעלה חינם ובטח רוב השמינית
אז מי שרוצה מכסיקו אנגולה ופולין אקוודור שישלם כדי שלאלי עזור ופיני זהבי יהיו עוד כמה פרוטות ביד
ממילא רק האירופאיות הבכירות וברזיל וארגנטינה מעניינות
ויש פאבים ולוויינים
במילה אחת: להחרים

ליאור  בתאריך 5/6/2006 8:31:44 PM

ביקוש והיצע

הרי אם 2 ו- 10 היו חושבים שיש רייטינג בטוח היו קונים גם את השלב הראשון המשעמם
עם כל הנבחרות האיזוטריות שהגיעו בגלל פוליטיקה
טרינידאד וטובאגו כבר אמרנו?
לא כל מה שמתהדר בטייטל מונדיאל הוא זהב
בדיוק כמו שליגת האלופות מלאת משחקים סתמיים
כמו ההוא בקפריסין נגד מנצ'סטר יונייטד

noamt  בתאריך 5/6/2006 9:06:51 PM

28 מליון

נסיון לעשות סדר בנתונים:
1. אם אני מבין נכון את הכתבה, צ'רלטון שילמה 28 מליון דולר על כל המשחקים – כולל אלה שישודרו בערוצים הפתוחים.
2. סביר להניח שהמשחקים שמשודרים בערוצים הפתוחים יקרים יותר – כלומר, למשל, משחק חצי גמר שווה יותר כסף מסתם משחק בין נבחרות לא מוכרות.
3. לפיכך, 800 או 492 ש"ח שייגבו מהפראיירים לא נועדו לכסות 28 מליון דולר (125 מליון ש"ח) אלא הרבה פחות. כמה פחות? אין לי את הנתונים. אני אפילו לא יודע כמה משחקים יש.
4. מהאמור לעיל, כנראה שהרווח הצפוי של צ'רלטון אפילו גבוה יותר.
נועם.

עזי  בתאריך 5/6/2006 9:10:53 PM

אתה רגיל לקבל הרבה דברים בחינם?

ברור שאנחנו לא מוכנים לשלם "מחיר מופקע" (שצריך להגדיר אותו), אבל מכאן ועד לקבלת השידורים בחינם יש מרחק… אני, לא כמוך, בהחלט מוכן לשלם עבור משהו שמספק לי בידור והנאה. אני לא מבין מדוע אתה (או מישהו אחר)מוכן לשלם להצגה חד-פעמית של שעה וחצי 250 ש"ח (ומעלה), ונמנע מלשלם לחודש של כיף פחות מכפול מזה.
למה שתקבל את זה בחינם? אתה עושה את החשבון הרווחים של של אסם כשאתה קונה במבה, או את חשבון הרווחים של ישקר כשאתה טס במטוס שלהבי מטוסו מיוצרים שם, והמחיר הזה נכנס בעבוע במחיר (המופקע?) של מחיר כרטיס הטיסה שלך?
משהו בהגיון שלך, יוסי, נראה לי קצת עמום. אולי תסביר, חוץ ממתמטיקה של רווחים, את ההגיון המסחרי שלך.

דוד  בתאריך 5/6/2006 11:39:21 PM

עזי, אתה חבר של זהבי?

מהנ אתה מקשקש בכלל
מי מינה אותך לפרקליט שלהם
או שאתה סתם שותף בצ'רלטון?

אחד העם  בתאריך 5/7/2006 1:10:23 PM

דברים בחינם

עד היום קיבלנו את שידורי המונדיאל בחינם.זה שצ'רלטון רוצה לגזור קופון זה לגיטימי מצידם אבל די גועלי (כשר אבל מסריח).
אני אסתפק בשידורים הציבוריים. תודה.

אורי  בתאריך 5/7/2006 3:19:14 PM

ללא נושא

במקרה של המונדיאל, לא רק אנחנו אלא כמעט כל אזרחי העולם רגילים לקבל אותו חינם. לפי מה שאני מבין, ישראל נמנית על שלושת המדינות היחידות שיגבה בהן תשלום מיוחד לצפיה במונדיאל.
הפשלה כאן היא בעיקר של ערוץ 1, לדעתי, כי זה בדיוק סוג הדברים שחבורת הדבילים מרוממה אמורה לעשות עם כספי האגרה שהיא מקבלת – אם כי הסכוי לראות את המונדיאל עם דני נוימן כפרשן גם הוא לא מלבב במיוחד.
492 ש"ח יקנו לי בערך 30 חצאי-ליטרים של גולדסטאר בפאבים שבהם אראה את המונדיאל. בשאיפה יהיו שם עוד הרבה חובבי כדורגל שנמאס להם מהסחטנות.

גבי   בתאריך 5/7/2006 6:09:27 PM

כמה עובדות (לכבוד הדיוק)

נתחיל בטיפ קטן: מי שרוצה לקלוט את המונדיאל במחשב שלו (ומשם לטלוויזיה) לא צריך אלא להתחבר לאתרים לא מעטים שידאגו להעביר כל דקה של משחק.
ולגופו….מי שטוען ש"מכסיקו, פולין ואקוודור לא מעניינות"….מוטב לו באמת לוותר על הציפיה במשהו שהוא לא ממש מבין בו מכסיקו נחשבת למעצמה עולה וניצחה את ארגנטינה וברזיל במסגרות רשמיות בשנתיים האחרונות. פולין נחשבת נבחרת כדורגל חזקה ועל אקוודות לא הייתי מוותר. אז מילא להיות טיפש אבל למה להפגין זאת בפומבי?

ד"ר ישראל רז  בתאריך 5/7/2006 6:12:34 PM

שמור לי מקום בפאב שלך, אורי, לי ולחבריי

אנחנו 7 חברים שהחליטו לראות את המונדיאל ב"מאש" (פאב מיתולוגי בתל אביב).
הרווח הוא כפול ומכופל. את הכסף נוציא על בירות טובות במקום על צ'רלטון המזדיינת בתחת – וגם נוכל לראות ביחד את המשחקים עם עוד אוהדים. אין כמו חברותא טובה לצפיה בכדורגל

בועז כהן  [אתר]  בתאריך 5/7/2006 6:22:33 PM

אני לא משלם שקל אחד על המונדיאל הזה

מ-1978 לא הפסדתי אף משחק בשום מונדיאל. אף משחק אחד. למדתי לבגרויות, הייתי בצבא, עבדתי בעבודות שונות, התחתנתי, התגרשתי, ובחיים לא הפסדתי אף משחק בשום מונדיאל.
הפעם אני כנראה אראה משחקים מסויימים. יש גבול לכמה שאפשר לסחוט את הצופה. אני משלם אגרת רדיו וטלוויזיה באדיקות ובהגינות מאז שיש לי טלוויזיה. אני משלם סכום חודשי נכבד ל-YES הטלוויזיה בלווין. אני משלם עוד תוספת לערוץ 5+ … אז עכשיו הם רוצים עוד כסף, בשביל המונדיאל – ומה השלב הבא? תשלום בשביל כל משחק ומשחק?
אז הפעם עד רבע הגמר אני אראה רק משחקים מסויימים, וגם אותם אראה אך ורק ללא תשלום, בפאבים שישדרו משחקים על מסך גדול.

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 5/7/2006 9:53:26 PM

משעמם

אין דבר כזה חינם, השאלה היא רק איך גובים ממך את התשלום.

בועז  [אתר]  בתאריך 5/8/2006 12:32:39 PM

יש דבר כזה "בחינם"

מאז ומעולם שילמתי אגרת רדיו וטלוויזיה ולא הוספתי אף גרוש יותר לצורך צפיה במשחקי הגביע העולמי בכדורגל, האולימפיאדה ומשחקי גביע אירופה לנבחרות.
עכשיו אני משלם גם אגרה, גם חיבור ללווינים וגם תשלום לערוץ 5 + וגם רוצים ממני עוד כסף על משחקי המונדיאל.
לא יהיה. לא יהיה.

עמית  בתאריך 5/10/2006 1:12:27 PM

זה עדיין לא בחינם

זה מכיסו של "משלם האגרה". אני לא מעוניין לצפות במונדיאל, ולא מעוניין לממן את צפייתו של אף אחד אחר במונדיאל או בכל תכנית אחרת. מי שרוצה לצפות – שישלם. כל אפשרות אחרת פוגעת בעקרון השיוויון.

רמי  בתאריך 6/4/2006 8:43:12 PM

אני לא אוותר על אף משחק למרות שלא ארכוש

את הערוץ.
שכנעתי את בעל בית הקפה בו אני נוהג לשבת (קפה הנרייטה) שכדאי לו להקרין את המשחקים והוא הלך על זה בגדול. הוא מקרין על מסך ענק את כל המשחקים, מביא בירה מחבית ותפריט מיוחד ובכלל מתלהב מהעניין.
אני הולך להנות מהמונדיאל כפי שמעולם לא חוויתי ובאותה הזדמנות גם אלמד את צ'רלטון לקח בחשיבות סקר שוק לפני קבלת החלטות.

רועי  [אתר]  בתאריך 7/27/2006 9:30:45 PM

ללא נושא

אני כבר שילמתי המונדיאל ננננננננגגגגגגגגגגגגגגגגממממממ….מממממממממררררררררררררררררררררר

אברהם טל החליט גם הוא לכתוב על הנושא של שכר המינימום במאמר שפורסם אתמול ב"הארץ". במאמר, לצערי, ניתן למצוא בעיקר הטעיות, טיעונים דמגוגיים, וחוסר הבנה בסיסי בנושאים שפרשן בכיר לענייני כלכלה צריך להיות בקיא בהם.

ראשית החליט טל להעלות מהאוב את המחקר המניפולטיבי שפרסם משרד האוצר בנובמבר 2004,שהשתמש בין היתר בציטוט סלקטיבי של מחקרים. אנשי האוצר היו הוגנים מספיק להודות כי קיימים מחקרים שמגיעים למסקנה כי העלאת שכר (ושכר המינימום בפרט) הינה מהלך חיובי מבחינה כלכלית. אצל טל גם ההגינות הבסיסית נעלמה – והוא מזכיר רק את שלושת המאמרים שמסקנתם הייתה כי שכר העלאת שכר המינימום היא מהלך שלילי. כנראה שגם טל עצמו לא בוטח המאמרים אלה, שכן הוא מזהיר: "אם יש ממש במחקרים אלה, נשמטת הקרקע מתחת לטיעון, שהעלאת שכר המינימום תביא להגדלת הביקושים ולהגדלת התעסוקה…". טל עצמו נמנע מלקבוע נחרצות אם אכן יש ממש במחקרים אלה. האם יש ממש במחקרים האלה? לא בטוח, אך למה לדון בכך אם אפשר לחרוץ מייד מסקנה לאחר הסתייגות בחצי פה?

מכאן עובר טל לפסילה של הטענות כי להעלאת שכר המינימום בארה"ב ובבריטניה (ע"י קלינטון ובלייר) הייתה השפעה חיובית על הכלכלה שם. ראשית הוא פוסל את הטענות האלה פסילה גורפת ולא מנומקת, ואח"כ מביא מספר נימוקים משלו.

טל טוען כי העלאת עלות העבודה תגרום לפגיעה בסחר החוץ של ישראל, דבר שיביא, לדבריו, לפגיעה ברווחיות ולקריסת מפעלים.  ובכן, התמ"ג בישראל הוא כ-17000 דולר לנפש, וכיוון שיש בישראל כ-7 מליון תושבים, התמ"ג הכולל הוא קצת פחות מ-120 מיליארד דולר. לפי טל, היקף סחר החוץ של ישראל הוא 90% מהתמ"ג, כלומר כ-107 מיליארד דולר. לעומת זאת, לפי תחשיבי התאחדות התעשיינים, עלות העלאת שכר המינימום ל-4500 ש"ח, כולל תחשיבים בלתי מוסברים (לחצי שכר שיופיעו רק עם העלאת שכר המינימום אך לא אם יונהג מס הכנסה שלילי), שווה ל-26 מיליארד ש"ח, שמהווים כ-5% מהיקף הסחר. העלות האמיתית, לפי התחשיב שלי נמוכה כמעט פי 4 מהעלות שחישבה התאחדות התעשיינים, וזה יוצא בערך אחוז אחד מהיקף הסחר. האם הנזק שייגרם הוא כל כך גדול? מפעלים יקרסו? אולי. בודאי מפעלים שמתבססים על עבודה זולה כדי לשמור את הראש מעל למים. שואה כלכלית לא תהיה כאן. טל מסביר כי בארה"ב ובבריטניה שיעור סחר החוץ מהתוצר נמוך בהרבה מזה של ישראל. לכן – עלות העלאת שכר המינימום שם ביחס להיקף סחר החוץ גבוהה יותר. לא קרתה שם שואה כלכלית, ככל הזכור לי, אאז למה שתקרה אצלנו? לא ברור, אבל במאמר טל לא צריך לעשות חישובים, רק להפחיד.

טל עובר כעת לטיעון אחר נגד בהבאת המקרים של העלאת שכר המינימום בארה"ב ובבריטניה כדוגמא חיובית: ההשוואה אינה מביאה בחשבון את ההבדלים בתוצר לנפש. מה הבעיה? קראתי שוב ושוב את הפסקה שכתב טל, ולא הצלחתי להבין. שכר המנימום בישראל ובבריטניה הוא דומה- 53.3% ו-49% – אם מודדים אותו ביחס לתוצר הממוצע לנפש. בקנה מידה זה, שכר המינימום בארה"ב נמוך מזה של ישראל ובריטניה בחצי בערך – 28.4%. זאת לפי הגרף שמופיע בראש המאמר (באדיבות משרד האוצר). טל לא מסביר מה כאן הבעיה. אולי האחוז הישראלי גבוה כי התוצר לנפש דווקא נמוך, ולא בגלל ששכר המינימום גבוה? במקום זאת, טל טוען, ללא כל קשר לבעיה שהוא מנסה להבהיר: "כבר היום שכר המינימום בישראל גבוה במקצת מהשכר החציוני". תגיד לי טל, אנחנו חיים באותה מדינה?  השכר החציוני בישראל הוא 5156 ש"ח (לפי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה – לוח 27), ושכר המינימום הוא 3335 ש"ח. איזה מספר יותר גבוה? טל מוסיף כי אם יועלה שכר המינימום ל-4700 ש"ח הוא יהיה גבוה יותר מהשכר החציוני ב-75%. אם זה היה סיטקום טלוויזיוני ולא מאמר מודפס – היה נשמע ברקע צחוק מתגלגל. אברהם טל זקוק לקורס רענון דחוף במבוא לסטטיסטיקה.

מבין המאמרים שפורסמו נגד העלאה אפשרית של שכר המינימום, מאמר זה הינו אחד המגוחכים ביותר. טוב היה אילו לא פורסם מעולם.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 במרץ 2006 17:13 במדור כלכלה וחברה שם התקבלו 8 תגובות

קטנוני, אך לא משעמם  בתאריך 3/18/2006 8:41:04 PM

יפה מאוד

שלח את זה ל"הארץ" כתגובה, או כמאמר אורח.

אבי  בתאריך 3/18/2006 10:09:55 PM

ללא נושא

למעשה מבחינה אבסולוטית שכר המינימום בישראל הוא הנמוך בעולם המערבי, יותר נמוך מ-5.35 ליש"ט באנגליה ו-5.15 דולר בארה"ב. אם התיאוריה הקפיטליסטית הייתה נכונה לא היו מפעלים יותר באנגליה ובארה"ב וכולם היו עוברים לישראל

יהל זמיר  [אתר]  בתאריך 3/18/2006 11:56:21 PM

עוד כמה הערות

1. קודם כל, שכר המינימום אינו נאכף היטב בישראל, כך שמקומות עבודה רבים משלמים הרבה מתחת לשכר המינימום. ואכן, מפלגת העבודה מציעה גם, קודם כל לשפר את האכיפה. ראה למשל את המסמך של מרכז "אדוה" בנושא זה:
http://www.adva.org/ivrit/MinimumWage1.htm
2. מעבר לשיקולי הכלכלה, הבעיה המרכזית לגבי שכר המינימום היא, שאינו מאפשר קיום הוגן, ואינו מאפשר לאדם לשמור על בריאות משפחתו, ולהקנות חינוך לילדיו. כלומר, שכר מינימום נמוך הוא מתכון בטוח להגברת רמות הבורות, הפשיעה והנכות בחברה. אכן, מטרות ראויות. אגב, גם נשיא התאחדות התעשיינים הסכים על כך:

3. מקובל להשוות את שכר המינימום לשכר הממוצע או החציוני, ולא לתל"ג לנפש, ויש לכך סיבות טובות. בהשוואה כזו, בישראל שכר המינימום הוא 47.5 אחוז מהשכר הממוצע, בעוד שבמדינות אירופיות רבות הוא גבוה יותר. ראה למשל: http://www.federalreserve.gov/….feds/2003/200323/200323pap.pdf
4. אם כל-כך מסוכן להעלות את שכר המינימום, אולי באמת כדאי להוריד אותו באופן משמעותי, או פשוט לבטל אותו בכלל? כל מתנגדי ההעלאה צריכים לפחות להסביר, מדוע הרמה הנוכחית מהווה איזון טוב כל-כך בין הצרכים השונים ששכר מינימום ממלא.

מרק ק.  בתאריך 3/19/2006 7:17:31 AM

יהל

איש אינו טוען שמסוכן להעלות את שכר המינימום. הטענה בעיקרה מסתכמת בכך שהעלאת שכר המינימום עלולה לגרום לעליה באבטלה ואינה פותרת כלל את בעיות אי השיוויון והעוני.
אנשים כן טוענים שהמספר של 1000$ שפרץ נוקב בו חסר כל משמעות ושעל פרץ לתת הסבר כלכלי מעמיק למה זה הערך הנכון עבור המשק הישראלי.
אם מסתכלים על ארה"ב ובריטניה, שפרץ מנפנף בשינויי השכר שנערכו בהן, רואים שבשתי הארצות חוקי שכר מינימום הם שונים מחוקי שכר המינימום בישראל. בשתי המדינות אנשים צעירים פטורים מהחוק בארה"ב עד גיל 20 ובבריטניה סטודנטים לעומת ישראל שבה החוק חל על כל אדם מגיל 18. בנוסף בארה"ב פטורות מהחוק חברות שאינן עוסקות בסחר בין מדינתי או שהמחזור שלהן קטן מ500,000$.
השינויים בשכר המינימום של שתי הארצות היו מינוריים ולא דומים כלל להעלאה ב50% שפרץ רוצה. בארה"ב לרוב המדינות יש חוקי שכר מינימום משלהן ובתקופה שקלינטון העלה את שכר המינימום הפדרלי ברוב המדינות שכר המינימום היה יותר גבוה או כמעט זהה ל 5.15$. בבריטניה החוק החליף אאל"ט הסדרי עבודה בין מעסיקים לועדים.
מאחר שהשינוי בארה"ב היה מינורי, זה מגוחך ליחס לו את הצמיחה בתקופת קלינטון. בבריטניה השינוי היה חלק מסדרת חוקים חברתיים ששינו את מפת העבודה הבריטית. סטטיסטיקאים שמאלנים בבריטניה מאשימים את ממשלת בלייר בכך שהיא לא טיפלה כלל בבעית האבטלה אלא בצורת ההצגה שלה, ושהאבטלה בבריטניה זהה לזו האירופאית. הסיבה לכך שהאבטלה הבריטית מוצגת להיות 5% היא ש 7% מכח העבודה מצהיר שהוא חולה (מספר 1 באירופה), כי יותר קל לקבל קצבת מחלה מקצבת אבטלה.
ואם בכל זאת כל כך טוב, אז למה ההסתדרות, עם אחד ומפלגת העבודה לא מישמות את השכר הזה בביתן? למה ההיסתדרות לא דואגת בחוזים שלה מול הקבלנים שהם ישלמו 4,700 שקל לעובדים שלהם? למה בעיריה היחידה שנשלטת על ידי עם אחד (רמת השרון, עיריה לחלוטין לא ענייה) משלמים שכר שנמוך מכך? למה מפלגת העבודה על מוסדותיה ועיריותיה

אורי  בתאריך 3/21/2006 1:08:28 AM

ולהיפך

"מבין המאמרים שפורסמו בעד העלאה אפשרית של שכר המינימום, מאמר זה הינו אחד המגוחכים ביותר. טוב היה אילו לא פורסם מעולם."

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 3/21/2006 7:31:15 AM

תגובה לאורי

בניגוד למה שחושבים, רשימה זו אינה רשימה בעד העלאה אפשרית של שכר המינימום.
אברהם טל נגד העלאת שכר המינימום – זכותו. אבל חובתו, כבעל טור בעיתון מכובד, להבין את המשמעות של דבריו.
כמו שיש נימוקים כבדי משקל בעד העלאת שכר המינימום, יש גם כמה נימוקים כבדי משקל בכיוון השני, שבהחלט יש צורך להתחשב בהם כאשר מגיעים לדיון רציני בהחלטה. הנימוקים של אברהם טל אינם נמנים על אלה.

dw  בתאריך 4/2/2006 1:35:31 AM

זכית להפניה בערך שכר מינימום בויקיפדיה

אולי תוכל לתרום לו. אתה נראה בקי מאוד
http://he.wikipedia.org/wiki/%….%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9D

אופיר  בתאריך 2/26/2008 4:02:08 PM

תפרסמו את זה !

טל זה לא יפה שכתבתה את דנית ואת אמא ואבא ואותי לא אני כועסת עליך כי אני אחותך ואתה צריך להזכיר אותי יש לך מאמר מאוד גרוע אחותך אופיר