נסיכת המדעים

מה בא קודם – הביצה התרנגולת? זה לא ממש משנה, ובכל זאת הופתעתי לראות הבוקר באתר Ynet הכרזה חד משמעית: "הסקר קבע: התרנגולת היתה לפני הביצה".

סקרים לא קובעים כלום, כמובן, הם בסהך הכל משקפים את דעת האוכלוסיה שנסקרה. עיון יותר מעמיק בכתבה מראה שמדובר לא בסקר אלא בשאלה ששולבה בתוכנת ההתקנה של תכנה פופלרית. לאחר שנה של התקנות, סיכמה החברה את התוצאות, והפיצה אותן תוך ציון הסתייגות כי ":סקר, שנעשה ברוח הומוריסטית, אין שום משמעות סטטיסטית וודאי שלא מדעית". חבל שהעורך ב-Ynet שכח את זה כאשר נתן את הכותרת ההחלטית שקבעה כי "הסקר קבע".

עדכון: נכון לעכשיו, שעה 13:41, הכותרת המדוברת נעלמה מדף הבית של Ynet, ובמקומה מופיעה כותרת הבאה: "מה בא קודם – הביצה או התרנגולת? הנה התוצאות". נחמד להשתעשע במחשבה שהבלוג הזה משפיע על משהו 🙂

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 באפריל 2008 שם התקבלו 4 תגובות

אורן  בתאריך 4/24/2008 12:01:11 PM

סקר עוד יותר מגוחך

פרסומת של חברת סוללות גדולה (נו, זאת עם הארנב) הכריזה שעל פי סקר דעת קהל הסוללות שלה מחזיקות הכי הרבה זמן.
כל מה שהסקר אומר זה איזו חברה הוציאה הכי הרבה כסף על שטיפת מח של האוכלוסיה עם המסר שהסוללה שלהם מחזיקה הכי הרבה זמן. מעניין שאותה חברה גם הפסיקה לציין את הקיבולת באמפר-שעה על גבי הסוללה. האם זה בגלל שאז כל אחד היה יכול לראות שבעצם אין שום הבדל בינה לבין כל סוללת אלקליין אחרת?

אדם  בתאריך 4/24/2008 12:21:04 PM

הכתבה היא הומוריסטי וחביבה,

אבל הביעה שמתעוררת עם וויינט כבר מזו תקופה, הוא חוסר הפרדה בין כתבות כאלה לאלה הרציניות. כבר נתקלתי במקרים הרבה יותר קיצוניים של אי הבנות שנוצרו עקב המצב הזה.

אוזניון  בתאריך 4/24/2008 12:50:54 PM

מה קדם למה

א: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?
ב: הביצה כמובן. היו לדינוזאורים ביצים הרבה לפני שהיו תרנגולות.
א: בסדר, מה קדם למה ביצה של תרנגולת או תרנגולת?
ב: כשאתה אומר ביצה של תרנגולת למה אתה מתכוון? לביצה שהוטלה ע"י תרנגולת או לביצה שממנה בוקעת תרנגולת?

מאיר הערות  בתאריך 5/20/2008 8:30:42 PM

לאוזניון

קודם צריך להגדיר שונות גנטית מספיקה
כדי להבדיל בין תרנגולת ללא תרנגולות
(ובקיצור כמה קטן האפסילון שאתה נותן לי)

כן, מדובר כאן בפירוש בהעדפת קרובי משפחה. בשני הסרטים המובאים פה, מככב אבא שלי, שגם כתב את התסריט, ביים, צילם והפיק.

אני חושב שכל מילה נוספת מיותרת. צפו ותיהנו!

 

רקויאם לדשא

 

 

קפה הפוך

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 20 בנובמבר 2007  שם התקבלו 4 תגובות

חנן כהן  [אתר]  בתאריך 11/21/2007 7:34:17 AM

חמוד

אבא שלך

טל גלילי  [אתר]  בתאריך 11/23/2007 11:41:25 AM

אבא שלך

חמוד.

עמי  בתאריך 11/24/2007 1:36:22 AM

שלך

חמוד אבא.
הסוף הסינטטי – עצוב מאוד,
גם אם מתאים לזמננו וחסכוני במים…
" Mr. McGuire: I want to say one word to you. Just one word.
Benjamin: Yes, sir.
Mr. McGuire: Are you listening?
Benjamin: Yes, I am.
Mr. McGuire: Plastics.
Benjamin: Just how do you mean that, sir? "
The Graduate (1967)

חיה ברטוב  בתאריך 5/23/2008 10:18:26 PM

ללא נושא

יוסי שלום!
זה עתה חזיתי בסרט. סרט חביב למדי.דשא סינטטי זה אולי הפתרון לאנשים שאלרגים לדשא.יתכן שגם יותר נעים לזחול עליו,תן לאלון לנסות ולחוות דיעה…ולאביך עתיד מזהיר בתור שחקן,מפיק ובמאי.חיה

לידיעת קוראי הנאמנים – מצטער שנעדרתי מכאן לאחרונה. לשמחתי ההיעדרות הייתה מסיבות טובות – תקופה לחוצה מאוד אך מסעירה בעבודה, ואירוע משפחתי משמח, שנטלו כמעט את כל זמני. עקב כך, לא היה באפשרותי לכתוב לכם על מחשבותיי (הסטטיסטיות) בנושא תאונות הדרכים (ואני כותב את זה כאן כדי שלא אוכל יותר להתחמק מעצמי, וסוף סוף אמצא זמן לשבת ולכתוב את הרשימות האלה).

ובכל זאת – הנה משהו שנופל בקטגוריית "המממ… מעניין…", משהו שאם היה מגיע אלי במייל, הייתי לוחץ על כפתור הפורוורד. מדובר בתמונות שצילמתי בביקור האחרון שלי בפריז (חופשה עם רעייתי, היה כיף), שהיה בספטמבר 2006. כיוון שהתמונות צולמו במצלמה בלתי-דיגיטלית, לקח "קצת" זמן עד שסרט הצילום פותח והתמונות המודפסות הגיעו הביתה – אתמול.

הכל החל כאשר טיילנו לנו ליד הוטל דה-ויל, כאשר פתאום ראינו התקהלות והמון אנשי משטרה ליד פתח תחנת המטרו:

כמו ישראלים טובים, מיהרנו לראות מה קרה:

לא ברור לנו אם הנהג פשוט התייאש למצוא חניה, או שהוא כל כך מיהר לרכבת עד ששכח לצאת מהרכב:

בכל מקרה – המראה משעשע, למיטב ידיעתי לא היו נפגעים ונגרם רק נזק לרכוש.

אנא המנעו מלשאול בתגובות מה הסיכוי שזה יקרה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 31 באוגוסט 2007  שם התקבלו 2 תגובות

יגאל חמיש  [אתר]  בתאריך 8/31/2007 11:05:06 PM

מסתבר

שלבלוג של הסטטיסטיקאי יש סבירות גבוהה ואפילו מובהקות שהרשימות תהפוכנה אט אט למרתקות עוד יותר.
תודה.

אורי  בתאריך 9/3/2007 11:42:13 PM

טוב שחזרת

דאגתי. המצאתי תאוריות קונספירציה וכבר חשבתי שיש קורלציה עלומה בין העדרותך והעדרות מושא ביקרותך, מירב ארלוזורוב מדה-מרקר

גם אם אין עוררין על הנתונים והתוצאות, תמיד יש אפשרות למחלוקת בפרשנות. למשל, האם מדד יוני הפתיע או לא?ב-Ynet נותנים לכם את כל האפשרויות:

תודה לגולש YoreShmaNa מפורום אחל"ה בתפוז, ששם לב.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 ביולי 2007 16:22 במדור מה אומרת הסטטיסטיקה שם התקבלו 0 תגובות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

כנסו כנסו! (אחד שיודע)

כתבתה של נופר סיני בדה-מרקר על הגרלות הלוטו צוטט חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, שאמר בהתייחסו לנושא: "אנשים לא קונים טפסי לוטו, הם קונים את הזכות לקוות".

בשבוע שעבר הייתי בחופשה בנהריה, ובעת ששוטטתי בשדרות הגעתון ראיתי אנשים רבים קונים טפסי לוטו. האם פרופ' אומן שיקר? כמובן שלא. הוא פשוט בחר לבטא במלים אלה את הדעה כי אנשים קונים כרטיס לוטו לא בגלל תוחלת הרווח הכספי הצפויה להם ממנו, אלא בגלל ה"תועלת" הנובעת ממנו.

כל סטודנט לכלכלה מכיר את המונח "פונקציית תועלת" (חפשו בגוגל ותראו מה תמצאו). פונקציית תועלת היא מן מונח ערטילאי – נסו לקרוא את ההגדרה שלה – שמאפשרת לכלכלנים לכמת את ההעדפות האישיות של הצרכנים, באופן תיאורטי לפחות. כך ניתן להצדיק פעולה כלכלית שאולי עדיפה פחות מבחינה כספית לעומת אלטרנטיבה כפעולה "רציונאלית".

למשל, ניתן לחשב ולמצוא כי עדיף מבחינה כלכלית לקנות רכב פרטי ולהשתמש בו לעומת האלטרנטיבה של קבלת רכב ליסינג ממקום העבודה (בהנחות מסוימות). דוגמא אחרת היא הדילמה של רכישת דירה או מגורים בשכירות – לפעמים עדיף כך (מבחינה כספית) ולפעמים אחרת. ובכל זאת, רוב האנשים מעדיפים רכב ליסינג וקניית דירה.

הכלכלנים יסבירו לכם שאולי מבחינה כספית מגורים בדירה שכורה עדיפים על קניית דירה, אך את ההשוואה אין לערוך במונחי כסף אלא במונחי "תועלת". בעשרות אלפי הדולרים שתשלם יותר עבור דירה משלך אתה קונה "תועלת". אם קנית דירה במקום לשכור אחת למרות שמבחינה כספית אופציית השכירה זולה יותר ב-50,000 דולר (סתם), אות הוא כי התועלת הנובעת מקניית הדירה "שווה לך" את אותם 50 אלפי הדולרים.

מדוע הכלכלנים מעדיפים את התועלת על פני הכסף? ובכן, ובתחילת שנות השבעים פרסמו שני מדענים אלמונים מישראל, עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, סדרה של מאמרים, ובהם ערערו את עקרון הרציונאליות, העומד בבסיס הכלכלה המודרנית. "הכלכלה המודרנית הניחה שאנשים 'מכוילים' על רציונאליות, ושהסטיות ממנה הן מקריות. העבודות שלנו (של כהנמן וטברסקי – י.ל.) מלמדות שהטעויות הן לא מקריות, ושהמקור שלהן הוא בדרך החשיבה של בני אדם", אמר כהנמן בראיון להארץ, זמן קצר לאחר זכייתו בפרס נובל לכלכלה. את הסטיות מהרציונאליות אפשר להצדיק על ידי קיומה של "תועלת" ערטילאית, שמשנה את המאזן הכולל, וממלאת את הפערים בין ההחלטות.

בואו נחזור ללוטו ולפרופ' אומן. פרופ' אומן יודע היטב כי תוחלת הרווח הצפוי מהשתתפות בהגרלת הלוטו היא שלילית. אפשר להתווכח על גובה הסכום – אולי הפסד של חמישה שקלים לטבלה, אולי פחות, אבל בשורה התחתונה מפעל הפיס מרוויח. כולם יודעים את זה (טוב, כמעט כולם). אז למה אנשים קונים כרטיס? לאנשים כדאי לקנות כרטיס, אומר אומן, כי התועלת הנובעת מקניית הכרטיס שווה להם יותר מחמשת השקלים לטבלה שיפסידו, קרוב לודאי, בהגרלה עצמה. איפה אפשר לקנות תקווה בחמישה שקלים? רק במפעל הפיס.

אז הנה הטרנסקציה: אתה ניגש לדוכן, משלם חמישה שקלים (או 5000, או משהו באמצע) ומקבל חתיכת נייר שמאפשרת לך לפנטז במשך חודש בערך על מה שתעשה אחרי ש-50 מליון שקלים (בניכוי מס) ייכנסו לחשבון הבנק שלך.

מה עשו כל האנשים שקנו כרטיס להגרלה בנהריה ביום שני בערב, שעתיים לפני ההגרלה? הם משלמים את חמשת השקלים עבור פנטזיה שתימשך שעתיים בלבד? כמובן שלא. הם פינטזו על הסכום מרגע ששמעו על ההגרלה, ובאו לשלם עבור התקווה, שכבר השתמשו בחלק ממנה, ברגע האחרון.

בבדיחות הדעת שאלתי את בניי, שהיו עימי, אם כדאי לי לקנות כרטיס. "אבא, אתה סטטיסטיקאי", אמר אחד מהם, "אתה יודע שהסיכוי לזכות אפסי". מה שנכון נכון. לא קניתי כרטיס, וכמובן כבר לא זכיתי. אבל זה לא הפריע לחלום על הכסף במשך השבועיים שקדמו להגרלה. התקווה שלי התפוגגה ביום שני, 2.7.2007, בשעה 10 בערב, כאשר נכנסתי לחדרי במלון ללא כרטיס הגרלה, שהרי לא רכשתי אחד. התקווה של 99.99% מהמהמרים התפוגגה שעתיים מאוחר יותר, כאשר התפרסמו תוצאות ההגרלה. ההבדל הוא שהם שילמו מכספם עבור ה"תועלת" – אותה זכות לקוות עליה דיבר פרופ' אומן. אני קיבלתי את התועלת הזאת בחינם. פיצחתי את השיטה.

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 8 ביולי 2007 שם התקבלו 14 תגובות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

פנחש מוואי  בתאריך 7/8/2007 10:48:43 PM

ללא נושא

השיטה שלי היא אחרת
אני ממלא שתי קוביות. בשתיהן אני ממלא את אותם המספרים.
ככה, אם אני זוכה ויש איתי עוד זוכה, אני לוקח שני שליש.
במילא הסיכוי הוא אפס. אז אני נהנה גם מהחלום הנוסף של התהילה. הוא לקח 2/3 באותו מחיר (זניחים שני השקלים האלו).
תודה שהשיטה שלי טובה יותר.
עכשיו אחרי שהודית. אני אשכלל לך אותה לפי שיטתך. אני לא ממלא כלל. כלומר שיטתי שמורה עמי (ועכשיו עמכם). אני יודע שכשאמלא אזכה בשני שליש (אם יש שני זוכים כאמור). לכן כבר אין טעם למלא. כי הזכיה בטוחה.
וכדי להיות בטוח שאי זכייתי לא היתה לשווא אני מוודא כי אכן אנשים וחייהם מתרסקים לתפארת לאחר זכייה. ואני מאושר שזכיתי בחיי הפשוטים והצנועים בלי לשלם דבר. כך גם לא פשטתי רגל ואיבדתי את מיטב חברי וגם זכיתי בשני שליש הכסף.
ובגלל שאתם נחמדים אני אגלה לכם את הטריק האמיתי לזכייה ולניחוש של מספרי הלוטו.
אז ככה, במקום לנחש אילו מספרים זוכים ועולים בגורל, נחשו אילו מספרים לא יזכו. הרבה יותר קל לנחש 45 מ-52 מאשר 7 מ-52. לא? כי ממילא אתם מנחשים כל שבוע את המספרים שלא זוכים (אחרת לא הייתם ממשיכים למלא), לכם פשוט נחשו אותם בריכוז עילאי. בסיום בחירת 45 המפסרים שלא סומנו החליפו אקראית 3 מספרים (למזליסטים מביניכם שמדי פעם מנחשים 3 מספרים). זהו. זאת כל השיטה.
אני מקווה שמפעל הפיס לא יתרגז ויפסיק את ההגרלות. אבל השיטה עובדת. הנה, ראו אותי. לא ממלא וזוכה בחיי עבודה ואושר עם זוגתי וילדיי ואפילו חברי ומשפחתי המורחבת. ללא ריבים על כסף וללא קנאה. כי מה יש לקנא במי שאין לא?
יש לי מספיק. תודה.

באנדר  בתאריך 7/8/2007 10:50:29 PM

האם פיצחת את השיטה?

רק אם האמנת לעצמך שאכן תקנה כרטיס הגרלה.
מכיוון שאתה אדם ראציונאלי, וודאי חזית מראש שבסופו של דבר לא תקנה כרטיס, ולכן חלומך נפגע.
אני מציע לך את השיטה הבאה, סכם בינך לבין עצמך שאתה אכן תיקנה כרטיס, אם רק תצליח להטיל קוביה פעמים רצוף על 6.
כך תוכל לאחוז בתקווה ממשית, והתוחלת של ההשקעה תהיה נמוכה בהרבה משל אדם שקונה את הכרטיס ישר בקופה.

חן  בתאריך 7/9/2007 2:11:17 AM

כמה נקודות לחשיבה

ראשית, פוסט מרתק. נקודה אחת שרציתי להתמקד עליה היא ה"תועלת" בהשתתפות בהגרלת הפיס. אם חלקכם זוכרים, בשנות ה-70 וה-80 (ובודאי בשנותיה הראשונות של המדינה), הפרסים היו צנועים יותר והדגש היה על התרומה של הפרט (אשר רוכש כרטיס פיס), לטובת פיתוחה ויישובה של המדינה. הסיסמה הרווחת באותם ימים: "אתה זוכה, המדינה זוכה". ודומה שאת התמימות והנאיביות של אותם ימים, החליפה החומרנות, התקווה להיות מליונר צעיר והפרסים הגדולים והמפתים אשר מציעים לנו. ובכלל אפשר להגיד שהיום מוכרים לנו יותר פנטזיות מאשר אידאלים וערכים. סתם נקודה למחשבה…

גיל  [אתר]  בתאריך 7/9/2007 2:20:08 AM

מה שאתה מתאר נכון חלקית

רוב אלו שממלאים לוטו או טוטו באים מהשכבות הנמוכות ורובם לא מודעים להסתברויות הנכונות. בתפיסה שלהם יש באמת סיכוי ממשי לזכייה. גם הרבה מאוד אנשים שכן מודעים לסיכויים האמיתיים כביכול לא פועלים לפיהם כי התחושה הטבעית שלהם היא שהסיכויים גדולים יותר. גם נראה שסכום כסף גדול מעוור את האנשים לגבי הסיכויים האמיתיים ויש לו אפקט הילה שקשה להשתחרר ממנו (למה אנשים ממלאים יותר דווקא כשיש פרס גדול, הרי הסיכויים לזכות לבד דווקא קטנים אז).

יורם גת  [אתר]  בתאריך 7/9/2007 5:43:25 AM

כמו שנדמה לי שאתה רומז

הטלאת תאוריית התועלת באמצעות הדיבורים על "הזכות לקוות" אינה משכנעת. הרי לקוות אפשר תמיד – גם מי שלא רכש כרטיס יכול לקוות לזכות בפרס אם ככתוצאה מטעות הקלדה, או כתוצאה ממותו הפתאומי של קרוב רחוק שכן רכש כרטיס.
התיאוריה שלי היא שהמוח האנושי אינו בנוי לתפוס הסתברויות נמוכות כמו מליונית, שהרי במהלך התקופה בה התפתח המוח האנושי לא היה לבני האדם שום מקור מידע שיכול היה לספק הסתברויות שכאלה. לפיכך, ומאחר שמערך הפרסום של הפיס דואג להזכיר לציבור שההסתברות לזכות גדולה מאפס, המוח האנושי מעגל את ההסתברות כלפי מעלה, לסביבות האלפית, נאמר. ביחס סיכויים שכזה, ההשתתפות בהגרלה עשוייה להיות רציונאלית.

ירון  בתאריך 7/9/2007 9:54:48 AM

אפילו שהרעיון נחמד…

א. יש הבדל גדול בין למלא או לא למלא. זה ההבדל בין לחשוב הכל בראש או לבצע זאת בפועל. לקנות כרטיס הגרלה זה לפעול בעולם, אפילו אם זה רק לנסות והסיכויים נמוכים. זה בערך כמו מישהו שיש לו רעיון מאוד טוב לעסק, אבל הוא נשאר בראש שלו ולא עושה איתו כלום. אם הוא יחליט לעשות משהו בעניין הסיכויים שלו להצליח הם כך וכך, אבל אין לו את הסיכויים האלה אם הוא לא יעשה כלום. אותו דבר עם מישהו שרוצה לכתוב ספר וכו'. יש גם הבדל פסיכולוגי משמעותי אם אתה בפועל קונה כרטיס בסוף.
ב. אני חושב שהשיקול המשמעותי הוא הסטטיסטיקה האישית של כל מי שממלא: או שאני אזכה או שלא אזכה – לא יודע אם יש כאן סיכוי של 50-50 לזכות, אבל בטוח שאם אזכה, זאת תהיה זכייה ב100 אחוז (ואני לא מתכוון ל100 אחוז מהכסף). זה מזכיר לי את אחד משיעורי ההסתברות שנתנו לי פעם בתואר הראשון, כשהמרצה הציג בעיה על ציור קווים בעיגול ששאלה על הסיכויים להיווצרות תכונה גיאומטרית מסויימת (לא זוכר בדיוק). ואז היו שני פתרונות עם סיכויים שונים לגמרי, תלוי אם מרחב המדגם הוא נקודות החיתוך עם המעגל או הזוויות שנוצרות בין הקווים. אני לא זוכר בדיוק את השאלה אבל אני זוכר שהרושם היה עז: איפה באמת נמצאים הסיכויים הנכונים?

דרור שניר  בתאריך 7/9/2007 11:15:41 AM

ללא נושא

והשאלה האמיתית היא כמובן, למה לנפוש בנהריה? ועוד בתקופת החום והלחות הנפלאה הזו?
(באנדר, רעיון יפה.)

בתאריך 7/9/2007 12:09:43 PM

ללא נושא

ויש כמה שלא ניצחו את השיטה, רק הרויחו כמה מיליונים. חבל שהם לא כל כך חכמים.

טל ירון  [אתר]  בתאריך 7/9/2007 5:06:20 PM

ללא נושא

מצויין….
תחשוב כמה כסף הרווחתי מכך שלא מילאתי מאות טפסים במשך החיים. לפחות כמה עשרות אלפי שקלים. איזה עשיר אני….

נ'  בתאריך 7/9/2007 8:00:50 PM

רציונליות, אי רציונליות

יש לי השגות על הגדרת הרציונליות בהקשר זה. אי אפשר לדעתי לפטור את קניית כרטיסי ההגרלה שסיכויי עלייתם בגורל נמוך כ"כ ב'אי רציונליות'. אנו חוזרים כאן לפוסט היפה במיוחד שלך אודות המודל התיאורטי והמציאות. כיוון שבפועל יש זוכים אי אפשר לייחס אי רציונליות לפעולת הקנייה, לדעתי.
אני, אגב, לא קניתי כל כרטיס; אולי אני נעדרת קצת רציונליות.

אלי  בתאריך 8/18/2007 4:59:07 PM

החלופה להגרלה – בורסה

לפני כמה עשרות שנים התערבתי עם חבר לעבודה שרצה כי אשתתף בהגרלה כמו כולם. התערבתי איתו על 10ל"י (של אז…) כי כל פעם שלא יזכה – יתן לי 10 ל"י. אם יזכה – אתן לו את סכום זכייתו. בסכום שקבלתי (כל שבוע כמובן…) קניתי קרן נאמנות "מרגלית". הסיכוי שלו היה – או הכל, או כלום. שלי – גם אם יהיו ירידות, חלק יישאר לי. אחרי חצי שנה – (בהן הוא רק שלם לי) הפסיק את ההתערבות. ואז עשה חישוב, כי לו לא היה מבזבז כספו על מפעל הפיס – היה כבר יכול להחליף את מכוניתו הישנה…

אביתר  בתאריך 8/19/2007 1:04:17 PM

למעשה – מס נוסף

הכי גרוע – שבכסף שמפעל הפיס מרויח על גב קוני הכרטיסים, הוא משתמש בשביל לחלק בתי ספר, מתנ"סים, מבני ציבור וכו', בשיטת התרומות והנדבות, וכל זה במקום שהמדינה תבנה אותם איפה שבאמת צריך. למה על בניין בית הספר של הבת שלי צריכה להתנוסס בענק הכתובת "נבנה על ידי מפעל הפיס", או יותר גרוע "בית ספר פיס" – הרי המדינה, דרך משרד החינוך, היתה צריכה לממן ולבנות את בית הספר הזה.
אני בעיקרון איני קונה כרטיסי הגרלה, כי כל עוד המערכת עובדת ככה, עדיף שלמפעל הפיס יהיו כמה שפחות תקציבים לחלק ולא כמה שיותר.

הראל  בתאריך 8/23/2007 10:49:44 AM

למרות תוחלת רווח שלילית

אנשים "משקיעים" בגלל מה שנקרא "שווה ערך ודאי" מונח הקשור לתחום תורת התועלת של פון-נוימן ומורגנשטרן
הכוונה היא שיש לאדם פונקציית תועלת (הנמדדת במונחי תועלת- ולא במונחים כספיים) הולכת ופוחתת
שווה הערך הוודאי הוא אותו הסכום הוודאי שאדם יסכים לשלם/ לקבל במקום סכום שהוא אמנם גדול יותר (כמו למשל פיס) אבל מועד תשלומו העתידי אינו ידוע.
שווה-הערך הוודאי מחושב מתוך השוואת התועלת מקבלת סכום ודאי זה לתוחלת התועלת מקבלת התקבול האי-ודאי וקשור לפונקציית התועלת האישית של כל אחד ואחד
מקרה דומה אבל הפוך ניתן לראות למשל בביטוח, אדם ישלם היום סכום שעל פי ערך התועלת שלו קטן מאשר קרות מקרה הביטוח. אם חברת הביטוח תעלה את הפרמיה יותר ויותר, יהיה שלב שאותו אדם לא ישלם פרמיה למרות הסיכון בגלל שאותו "ערך ודאי" כבר גבוה מתוחלת ההפסד שתהיה לו במקרה של ביטוח

גילי נחום  [אתר]  בתאריך 3/10/2008 2:33:48 AM

פצח את השיטה אם פטיש

אם אתה לשקר לעצמך שתקנה כרטיס, בעוד שברור לך אפריורית שלקראת סגירת ההגרלה לא תרכוש אותו,
אז כבר שקר לעצמך שזכית ב- 50 מיליון וסגור עניין.

 

ותודה לתם ונישלם מפורום אחל"ה בתפוז שהעלה לשם את הידיעה.

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 ביוני 2007  שם התקבלו 9 תגובות

מרק ק.  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 10:08:47 AM

ללא נושא

בסוף עוד יתברר שמדובר באלפי אגורות :). (כמה אנשים כבר משלמים במזומן בתחנת דלק?)

ד.ט  בתאריך 6/18/2007 10:29:02 AM

פשוט נפלה ו"ו מהכותרת

מאות ואלפי שקלים נגנבו…

להיפך  [אתר]  בתאריך 6/18/2007 2:51:09 PM

אלה שלש ידיעות שונות

מאות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בתחנת דלק אלמונית.
עשרות אלפי שקלים נשדדו מעובדת בת 23 בתחנת דלק הפרטיה מפורטים בכתבה.
ובכלל במקום אחר לגמרי הגיע שודד שבאיומי סכין שדד רק אלפי שקלים.
מה פה לא ברור?

שחר  בתאריך 6/18/2007 3:15:18 PM

לא הבנת –

הם לא נשדדו היא נתנה עודף של 250 ש"ח, זו לא הייתה תחנת דלק אלא כספומט, וזה לא היה עודף אלא מישהי הוציאה כסף כדי לקנות בשבוע הספר, וזה לא היה בת"א אלא בחיפה.

רשקולניקוב  בתאריך 6/19/2007 2:05:22 PM

תיקון קרדיט

את הידיעה (מעיתון "הצופה", דרך אגב) סרקתי והעליתי דווקא אני, בפורום ארץ פו"ח:
http://forums.ort.org.il/scrip….p?which_forum=165&mess=2440113

זוריק  בתאריך 6/21/2007 11:17:18 AM

הכתבה מדויקת אך לא מפורטת מספיק

למעשה נשדדו מאות אלפי שקלים (כמו שמופיע בכותרת)
ובגוף הכתבה- "עשרות שקלים" (כמה עשרות,? המון עשרות בטוח שיותר מ-20 עשרות)
ובסיום הכתבה: "אלפי שקלים" (כמה – המון המון המון אלפי, יותר מ- 200 זה בטוח)
ותודה לעורך, למגיהה, ולסורק
ותודה לבעלי תחנת הדלק, שאינם מפקידים את הקופה בסוף יום העבודה, אלא צוברים עשרות (או אלפי) ימי עבודה בפדיון.
אגב, יוסי, משום מה מנגנון ההפצה לא עובד ומאז מאי לא קיבלתי התרעה מיילית שיש לך פוסטים חדשים, סתם ניכנסתי במקרה.
אשמח אם מישהו יוכל לבדוק את זה (ברשימות, לא אתה אישית)
תודה

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/21/2007 1:00:04 PM

לזוריק

הודעה על פוסטים חדשים אינה אוטומטית. כדי לא להטריד מדי את קוראיי, אני שולח הודעה רק כאר יש רשימה שאני מייחס לה חשיבות מיוחדת.

אלעד יאיר  [אתר]  בתאריך 6/27/2007 10:14:05 AM

הבנתי כבר שזה מהצופה

האם ידוע גם באיזה תאריך זה פורסם?

רשקולניקוב  בתאריך 7/13/2007 10:47:30 AM

ללא כותרת

חבל שהקרדיט תרם תוקן.
אלעד:
זה פורסם לפני זמן די רב. הייתי מעריך שלפני שנה לפחות. כשאגיע הביתה אבדוק, נדמה לי שעדיין יש לי את העיתון המקורי.

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 בפברואר 2007 שם התקבלו 4 תגובות

מרזבאן  בתאריך 2/18/2007 10:33:07 PM

מבריק

מבריק ומקסים,
ובחיי, שאני לומד מתמטיקה שנה שנייה וזה היה לא טריוויאלי..

טלג  [אתר]  בתאריך 2/18/2007 11:58:25 PM

חמוד חמוד חמוד

אחלה ששיתפת, תודה יוסי 🙂

דובי  [אתר]  בתאריך 2/19/2007 8:32:18 AM

ללא נושא

אני מניח שגם אני למדתי "מתמטיקה חדשה", מה שמעלה את השאלה איך זה שאני מבין חשבון בסיסי כיום.
ועוד שאלה: איך למדו חיסור לפני זה?
אבל תמיד טוב להתקל במשהו חדש (אהם) של לרר.

ערן  בתאריך 2/19/2007 11:06:25 AM

יש בכלל דרך אחרת ללמוד מתמטיקה?

בעצם, איך לימדו חיסור לפני השיטה הזאת?

היום בבוקר נערכה במקום עבודתי ישיבה שעסקה בעניינים שברומו של עולם. בתחילת הישיבה דווח כי אחד המשתתפים, רופא במקצועו, לא יוכל להשתתף מכיוון שהינו חולה. מייד הועפו באויר כל מיני הערות בסגנון "הסנדלר הולך יחף" וכדומה, ואני הערתי כי 40% מימי המחלה מדווחים בימי ראשון או חמישי. ההערה גרפה צחוק רועם, אך מייד לאחר מכן התפתח דיון בנושא ימי המחלה, וממנו התחוור לי כי הבדיחה כלל לא הובנה, והצחוק התעורר מהסיטואציה בה סטטיסטיקאי שולף בבטחון עצמי נתון סטטיסטי מהשרוול. בסופו של דבר מצאתי את עצמי נאלץ להסביר את הבדיחה לקהל, דבר שחיסל כל סיכוי לכך שמישהו יהיה משועשע מהבדיחה, וגרם לי להרהר בהמשך היום על המסר שעובר ממני ללקוחות שלי. מקווה לשתף אתכם  בהרהוריי אם אגיע לתובנה כלשהי.

בכל מקרה, אני לא מתכוון להסביר כאן את הבדיחה, אתם מוזמנים לדון בכך במסגרת התגובות.

גילוי נאות: הבדיחה בכלל אינה בדיחה מקורית שלי. נתקלתי בה פעם באחד מטורי דילברט, ובסיטואציה שתוארה שם התלונן הבוס מחודד השיער על התופעה (שהתייחסה לימי שני וששי, כנהוג בניכר), וניסה לנקוט באמצעים למיגורה. אודה למי שיצליח לאתר את הסטריפ.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 31 בדצמבר 2006  שם התקבלו 7 תגובות

Morin  [אתר]  בתאריך 12/31/2006 10:53:32 PM

אני דווקא חושבת

שזה משעשע מאד.

יואב  בתאריך 1/1/2007 11:34:22 AM

לא רוצה להרוס את הבדיחה,

אבל, מעניין אם מישהו באמת בדק את זה (ההתפלגות של ימי מחלה מדווחים לפי היום בשבוע). יש לי הרגשה שלא מדובר בהתפלגות אחידה…

מתן  בתאריך 1/2/2007 5:51:24 PM

ללא נושא

לטעמי דווקא כן זה מאוד הגיוני שההתפלגות תהיי לפני הסופש ואחרי הסופש מה שנקרא בארהב ה-monday blues

איתיש  [אתר]  בתאריך 1/2/2007 8:20:32 PM

אני לא הבנתי. ):

–

איתיש  [אתר]  בתאריך 1/3/2007 9:28:35 PM

אל חשש: בסוף האסימון נפל.

אולי אני צריך לאהוב מתמטיקה כדי לצחוק מזה, לא…?

צליל  בתאריך 1/6/2007 12:46:17 PM

רגע

הפאנצ' הוא שמוציאים ימי מחלה בתחילת וסוף השבוע כדי להאריך את הסופ"ש, לא?
אבל אם 100 אחוז ימי מחלה מתחלקים בין חמישה ימים יש בכל יום 20 אחוז מימי המחלה, ואז בראשון וחמישי יחד יש 40 אחוז בלי שזה מצביע על שום מגמה.
או שאולי זה הפאנצ'?

אחד  בתאריך 1/14/2007 11:25:35 PM

יש לי יש לי

רשימת דילברט מה 18.4.06
יש לי אותה בספר הקרוי "highly defecred people" , עמ' 177

שלומית ליר בישרה לנו אתמול על שני מחקרים שגילו כי "גם מקום כמו  שוק המניות הנחשב למעוז של חשיבה כלכלית רציונלית נתון לא פחות מאשר להשפעה של מצבי השפל והגאות של הירח". חדשות נפלאות, ללא כל ספק, המהוות " תזכורת לכך שהדיאלוג המתקיים בין היחיד לסביבה מתרחש גם במקומות האטומים ביותר" – מתפייטת ליר. האמנם?

ליר צירפה שני קישורים לידיעה עיתונאית (שהתפרסמה בשני מקומות שונים) המתייחסת למאמר מאת הפרופסורים המכובדים מאוניברסיטת מישיגן, איליה דיצ'ב וטרוי ג'יינס. אכן, דיצ'ב וג'יינס גילו ככל הנראה מתאם מרשים בין מחזורי הירח ומחירי המניות ב-25 שווקי מניות בעולם. כן מזכירה ליר מחקר נוסף (קישור לקובץ pdf) מאת שלושה חוקרים אחרים מאוניברסיטת מישיגן, יואן זאנג וזהו, שגילו תופעות דומות. יואן וחבריו נותנים לעמיתיהם דיצ'ב וג'יינס את מלוא הקרדיט ומציינים את מאמרם החלוצי ברשימת המקורות. תוצאות שני המחקרים, אגב, לא התפרסמו בכתב העת היוקרתי "Harvard Business Review" אלא בכתבי עת אחרים ("Journal of Empirical Finance" ו-"Journal of Private Equity").

מה כן נכתב ב-"Harvard Business Review"? אחת מעורכות כתב העת, ליסה בורל, סקרה את מחקרם של דיצ'ב וג'יינס בגליון נובמבר 2006. בורל השתכנעה כי התוצאות מתבססות על מחקר ריגורוזי. אולם, מזהירה בורל מיד לאחר מכן, יש לתמיד לבחון בזהירות טיעונים הקשורים במתאם ובסיבתיות. בורל יודעת כי מתאם אינו עדות לסיבתיות.

וכפי שהעיר פעם אחד מקוראיי, אני יכול לחזור עוד אלף פעם על המשפט "מתאם אינו מראה על סיבתיות", אבל זה לא יעזור לי. האם דיצ'ב, ג'יינס, יואן, זאנג או זהו הראו את קיומו של מנגנון המעביר את השפעת הירח אל שווקי המניות? לא. אז מה? שלומית ליר מודעת לכך, ובכל זאת חוגגת את ה"עובדה" ש-"שמחזור הירח משפיע על דייריו המעונבים של עולם מנורות הפלורוסנטים בלא שיהיו מודעים לכך".

רשימות נוספות בנושא:

• האם החסידה מביאה ילדים לעולם?
• מחקר חדש מגלה כי…

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 24 בדצמבר 2006 שם התקבלו 22 תגובות

עזי  בתאריך 12/25/2006 8:05:10 AM

מיתאמים…

לא רק שמיתאם לא מלמד על סיבתיות, אלא שמיתאם גם לא מלמד על מיתאם.
כידוע לך, התופעה של מיתאם מלאכותי (אני נמנע בכוונה ממונחים מקצועיים) — מיתאם לכאורה הנוצר בשל התערבות של גורם/ים אחר/ים — אינה נדירה. הדוגמה הנפוצה של מיתאם גבוה בין מספר נעליים לידע בחשבון מבהירה היטב את השפעת הגורם המתערב (גיל, כמובן).
אינני יודע מהו הגורם המתערב לגבי המיתאם בין מחזור הירח לשוק המניות (למרות שיש לי כמה ניחושים), אבל צריך להדגיש שעניין הסיבתיות הוא רק *אחת* מהטעויות הנפוצות לגבי פירושם של מיתאמים.

עומרון  בתאריך 12/25/2006 8:46:45 AM

הערה קטנה

מרשימתך ניתן להתרשם כאילו מחקר ריגורוזי הוא ענף מיוחד בסטטיסטיקה. מה עם מחקר קפדני, מעמיק, מאומץ וכדומה?

רוני ה.  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 9:09:18 AM

יש לך איזו השערה

מה יכול לגרום לזה?
הרי ברור שמחזור הירח אינו תלוי בשום דבר ארצי ולכן לא יכולה להיות כאן סיבתיות הפוכה וגם לא גורם שלישי המשפיע על שתי התופעות.
תופעה שנבדקה על הבורסות בארה"ב במשך 100 שנה ובעוד 24 בורסות במשך שלושים שנה בוודאי אינה מקרית.
ואגב, ריגורוזי בעברית – מדוקדק.

אורן  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 9:37:22 AM

גם לי יש מתאם

מחקר ריגורוזי מאוד שעשיתי בכל העולם גילה מתאם של מאה אחוז בין פעילות בורסאית לשעות האור ביום, כלומר מסחר מתקיים רק באור שמש ולא לאור פלורוסנט – תופעה מוזרה שהרי חדרי העיסקאות לא חשופים לשמש ולא צריכים להיות תלויים בכלל בספין של הכדור שלנו.

אורי  בתאריך 12/25/2006 9:51:11 AM

הכל ברור

זה ברור שהשוק לוקח בחשבון את מחזורי הירח ושטף הקרינה הקוסמית, הוא הרי כידוע לכל שוק יעיל.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 10:28:10 AM

תשובה לעזי

האפשרות שמחזורי הירח אכן משפיעים על שערי המניות הרבה יותר הגיונית (לדעתי) מהאפשרות שקיים משתנה מתווך (זה התרגום העברי למונח confounding שטבע פישר) בין שתי התופעות.

עזי  בתאריך 12/25/2006 10:51:52 AM

בכל זאת, משתנה שלישי

יוסי,
בוא לא ניכנס לדיון הסמנטי והמקצועי אם זה משתנה מתווך (mediating) או מתערב (moderating), ומה התרגום לconfounding, אלא בשאלה האם המיתאם "אמיתי" או מלאכותי (spurious).
לדעתי, מדובר כאן בהחלט על משתנה שלישי שיוצר את המיתאם. אני יכול, למשל, להעלות בדעתי שמצב הירח משפיע על מצב-רוח של אנשים (ועל כך יש ראיות אמפיריות), ומצב-רוח זה הוא-הוא המשפיע על התנהגויות שונות שלהם, כולל ההתנהגות הבורסאית…
יש לך טעון נגדי? יש לך טיעון שתומך בקשר *ישיר* בין מצב הירח למצב הבורסה?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 12:58:45 PM

לעזי

אין לי כל טיעון,לא בעד קשר ישיר, וגם לא בעד משתנה מתווך.
האם הראיות האמפיריות המראות על קשר בין מצב הירח ומצב הרוח של אנשים שונות באופן מהותי מהראיות על המתאם בין מצב הירח ומצב שוק המניות? ואם כן, האם מוצע מנגנון פעולה לכך? איזה עדויות דרושות כדי לסתור את התיאוריה בדבר מנגנון פעולה כזה? )השאלה מיועדת לשתי התיאוריות)

עומר  בתאריך 12/25/2006 12:59:03 PM

עזי ויוסי

אם תסתכלו במולד הלבנה הרי שהוא נופל בפיזור די אחיד בתאריכים שמהווים סוף חודש לועזי או תחילת חודש לועזי (ישנם יוצאים מן הכלל שלשמם הומצאו למעשה כללי העיבור של השנה העברית). באופן דומה ירח מלא חל בדר"כ בתאריכים שהם אמצעי חודש (ומספר יוצאי דופן, כנ"ל). כך שהטענה של המאמר היא שלקראת סוף ובתחילת חודשים לועזיים הפעילות ההחזרים ממניות גבוהים יותר מאשר באמצע החודשים. אם חושבים על הטענה במונחים אלה היא נעשית סבירה, ואין לה שום קשר עם "מצב הירח" אלא עם הפעילות הבנקאית הכללית שהיא מואצת בסוף ותחילת חודשים ומואטת לקראת אמצע החודש (בעיקר לקראת פרסום שערי מדד וריבית…).

נועם  בתאריך 12/25/2006 1:35:14 PM

עומר

מצב הירח מתאים לשנה העברית. אלא מה? העסקים ברוב העולם המערבי, ובפרט הבורסאות, עובדים לפי הלוח האזרחי – שאין כל קשר בינו לבין מצב הירח.

עומר  בתאריך 12/25/2006 1:40:50 PM

נועם

תקרא שוב בקפידה את מה שכתבתי. אני טוען שיש התאמה לא רעה (למעט מספר קטן יחסית של יוצאי דופן) בין ראשי חודש ואמצעי חודש בלוח העברי עם התקופות של סוף/תחילת חודש ואמצע חודש בהתאמה בלוח הלועזי. לכן הטענה שסביב ירח מלא יש החזרים קטנים מתקשרת לטענה שסביב אמצע החודש הלועזי יש החזרים קטנים ואילו הטענה שסביב מולד יש החזרים גדולים מתקשרת לטענה שסביב סוף ותחילת החודש ההחזרים גדלים. רק שבטענה הזו אין כל חדש והיא מובנת לגמרי, ולכן ניתן להסביר את התוצאות של החבר'ה הנחמדים שלנו גם בלי מחזורי ירח….

עזי  בתאריך 12/25/2006 2:13:03 PM

אהה!

עומר — תודה.
אני מקבל את ההסבר שלך, גם מבלי לבדוק אותו, כאפשרות סבירה למשתנה מתווך שמסביר את המיתאם. לפי טענתך, אם "נדכא" (סטטיסטית) את המשתנה הזה (פעילות בבורסה כפונקציה של המועד בחודש) — המיתאם יעלם. קל לבצע חישוב כזה.
יוסי — זה לא תחום שאני בקיא בו, אבל למיטב ידיעתי המחקרים (לפחות חלקם) שמצאו קשר בין מצב הירח למצב-רוח ניסו לשלוט בכל מיני משתנים רלוונטיים או שנראו רלוונטיים לתיווך. ההסבר (הפשטני?) הוא שהתאורה היא זו שמשפרת את מצב-הרוח. לכך, אגב, יש שפע תמיכה מחקרית ופרקטית בשנים האחרונות. אפרופו, ראה כתבה בוויינט מהיום http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3344221,00.html

כרמל  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 3:57:21 PM

אח, מודדים ונמדדים במספרים ומתאמים

אבל בסוף כולנו שבויים בקסם הפאגאני העמוק. 🙂

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/25/2006 4:04:24 PM

עזי עזי….

הלינק שנתת מתייחס לתקופות חורף וקיץ, כלומר למחזור סיבוב כדור הארץ סביב השמש, שאין כל קשר עם מחזור סיבוב הירח סביב כדור הארץ.
אבל מילא, אם אתה רוצה – תאמין.

עזי  בתאריך 12/25/2006 6:03:27 PM

העניין הוא אור וחושך

יוסי — לא ניסיתי להביא קישור לגבי השפעת כמות האור במהלך שעות היממה, או החודש, על מצב-רוח (או דיכאון). במקרה פורסמה הכתבה היום בוויינט, שהקשר היחיד שלה למדובר כאן הוא עניין של אור ודיכאון, שיש לה בכל זאת קשר כלשהו לנושא המדובר.
אם תרצה, תוכל למצוא בספריות, ואולי ברשת, חומר רב ומדוייק יותר על קשר בין כמות אור לדיכאון (או מצב-רוח).
הנה עוד קישור שבכלל לא קשור:
http://he.wikipedia.org/wiki/%….%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99

אבי  בתאריך 12/26/2006 12:25:28 PM

לעזי

עזי, הבורסה הנורבגית הייתה הבורסה הרווחית ביותר במערב השנה, אולם נורבגיה היא מדינה קרה וקפואה אשר לא בדיור מצטיינת בימי שמש.
http://www.aftenposten.no/english/business/article1579532.ece
http://www.norwaypost.no/cgi-bin/norwaypost/imaker?id=37859

עזי  בתאריך 12/26/2006 12:41:06 PM

אור וצל

אני רואה שעניין האור הפך כאן למרכזי, כשכל מה שרציתי לומר הוא שעשויים (וכנראה שיש) משתנים מתווכים שמייצרים מיתאם מלאכותי בין מצב הירח לרמת הבורסה — ואור הוא רק דוגמה (אולי לא מוצלחת) לזה…
בכל מקרה, כמי שחווה חיים לא קצרים במדינה קרה וקפואה, אני יכול להעיד שגם בארצות כאלו יש הבדלים ניכרים בכמות האור בין ימים שונים…

שלומית ליר  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 1:53:02 PM

לפעמים סיגר הוא יותר מסיגר

יוסי, למדתי כאן כי היכולת להבחין מתי מסקנתו/מסקנתה של הכותב/ת לגבי נתונים נאמרת בחצי חיוך כסוג של אפשרות ולא כמסקנה לוגית מחייבת, היא דבר שאין לקחת כמובן מאליו…
אומנם לא תמיד יש לערך בחישוב סטטיסטי משמעות במציאות, אולם, לא צריך לפסול את היות הנתונים ברי משמעות מבלי לבחון אותם לעומק, רק בגלל דעה קדומה. והנתונים, כפי שמראה הדיאגרמה שעדכנתי אצלי באתר, חדים למדי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 2:01:03 PM

תשובה לשלומית

איש באמונתו יחיה.

ליאור  [אתר]  בתאריך 12/26/2006 8:34:15 PM

מזכיר לי שצריך להעלות את מספר הפיראטים

מחקרים מוכיחים מעל לכל ספק שקיים קשר הפוך בין מספר הפיראטים בעולם לבין הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. כלומר, נמצא שככל שמספר הפיראטים בעולם יורד הטמפרטורה הממוצעת עולה. לכן, מציעים החוקרים, הדרך היעילה ביותר לעצור את ההתחממות הגלובלית היא על ידי העלאה בחזרה של מספר הפיראטים.
http://www.seanbonner.com/blog/archives/001857.php

אחד  בתאריך 12/28/2006 8:00:33 AM

רעיון

כידוע, מחזור הלבנה קשור ללוח השנה היהודי. לוח זה כולל חגים בעלי השפעה כלכלית – (הוצאות כספיות חריגות בחגים, המנעות מהשתתפות במסחר ביום חג, מצב רוחם של המשתתפים במסחר, וכל מה שחמק ממני כרגע).
כמובן שהשפעת הפרטמטר גוברת לאור זאת שהיהודים שולטים בכלכלה העולמית :-).
רעיון: ניתן למדוד את השפעתם של היהודים על כלכלת כל מדינה \ בכל תקופה לפי רמת המתאם הנ"ל. סטארט אפ.

יוסי  בתאריך 2/5/2007 2:39:16 AM

ללא נושא

למעשה, הפעילות בבורסה משפיעה על גרמי השמיים. אבל האנושות עוד לא בשלה לתיאוריה הזאת

 

 

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 21 בנובמבר 2006 שם התקבלו 4 תגובות

noamt  בתאריך 11/21/2006 9:09:59 AM

גדול..

עשה לי את הבוקר.

איתי אשר  [אתר]  בתאריך 11/21/2006 9:53:31 AM

תקן האנגלית בכותרת

.. of chartS that resemble (singular) Pac-man

עזי  בתאריך 11/21/2006 6:43:18 PM

אחלה 🙂

חובה לשיעור מבוא לסטטיסטיקה!

עידו  בתאריך 11/22/2006 8:48:40 PM

ללא נושא

איתי — אני חושב שהכוונה היא האזור מתוך הגרף הספציפי שדומה לפקמן (ואם היא לא, זה עדיין תרוץ טוב).