נסיכת המדעים

בידיעות אחרונות התפרסמה ביום שני האחרון כתבה העוסקת בדיון הציבורי שמתקיים כעת ברצות הברית בדבר ביטול מטבע הסנט – צעד דומה לזה שבוצע בישראל לפני מספר שנים כאשר בוטל מטבע האגורה. "אמריקאים רבים", מספרת כותרת המשנה, "מסרבים לוותר על הסנט, המטבע עם פני לינקולן שמסמל את ההיסטוריה שלהם". רק חבל שלכתבה צורף צילום המטבע של חמישה סנט, הניקל, עם פניו של תומס ג'פרסון, שמסמל את ההיסטוריה האמריקאית לא פחות מלינקולן.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 13 באוקטובר 2006

לא פלא, אם לוקחים בחשבון שכמות השערים המובקעים ירדה ב-234% מאז 1954. כן. מאתיים שלושים וארבעה אחוז. תקראו בהארץ. בשוויץ 54 הובקעו 5.38 שערים בממוצע למשחק, בגרמניה 2006 רק 2.3.

234 או לא 234?

עדכון (10/7/2006):בתגובות התפתח דיון על כדורגל, בעוד שאני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה. כפי שמרק ק. העיר בבלוג שלו, על הטעות החשבונית להזקף לזכותו של העורך (גם ייתכן שמקורה בכתב), כיוון שאותה כתבה פורסמה גם בוואלה עם חישוב אחוזים נכון. יש גם צילומי מסך למזכרת מאתרי הארץ (234%) ווואלה (60%).

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 10 ביולי 2006 שם התקבלו 13 תגובות

עזי  בתאריך 7/9/2006 2:21:12 PM

להגנת ההגנה

אני שומע שוב ושוב, מפי כל הפרשנים, השדר נים והידענים למיניהם, עד כמה המונדיאל הזה משעמם ויבש בגלל יבול שערים נמוך. וזוהי גם הקונוטציה של הפוסט שלך, יוסי. ואכן — אין מה להתווכח עם הסטטיסטיקה: מספר השע רים הממוצע שהובקע במונדיאל הנוכחי נמוך מכל מונדיאל שקדם לו!
השאלה היא: האם זה מה שהופך משחק כדורגל למשעמם? האם רק שערים מרהיבים הם-הם אלו שעושים משחק למרתק? האם משחק הגנה איכותי לא נחשב?
אני חייב לומר שכאוהד כדורגל ותיק, ולאחר שצפיתי לפחות ב-40 משחקים במונדיאל הנוכחי, אני בהחלט מרגיש מרוצה ואפילו מתענג. אני נהנה מאד מהדיפה, חסימה, תיקול, עצירה ושיבוש לא פחות מאשר מבעיטת בננה מרהיבה שמסתיימת ברשת. מה שהופך משחק למרתק הוא הלחימה, המוטיבציה, הכושר הגופני, השימוש בטקטיקה מתוחכמת, ביצוע טוב של תרגילים, הדבקות במטרה והנחישות שלא להישבר, ההשקעה האדירה של אנרגיה, וכמובן שגם המקצועיות — וזה נכון בהגנה כמו גם בהתקפה!
למה בכדורסל אנחנו מהללים גג ומשבחים חסימות? למה שם כל מאמן ושחקן יגידו במפורש שההגנה היא המפתח לניצחון? כל שחקן טניס, פוטבול אמריקאי, כדורעף, או בייסבול יודע ומבין שללא הגנה משובחת אין שום משמעות ל"שערים" שיכבשו. האימון והתרגול המושקעים בהגנה, בכל משחקי הספורט, הם לפחות כמו בהתקפה. מאמנים ומומחים רבים יגידו שדווקא בהגנה נדרשת השקעה וקידום רבים יותר כי באופן טבעי שחקן מחפש את ההבקעה (או הקליעה, לצורך האנאלוגיה), בעוד שההגנה נחשבת כדבר נחות וצדדי והרבה פחות מביא למחמאות (ולספירה כמותית של הישגים).
למה ה נחות? פשוט מאד: כי השחקן הקולע, המנחית, המבקיע זוכה לשבחים ולכותרות, להכתרה בכתרי מלוכה, לגביעים ולתחרות על מיקום. השחקן המגן זוכה, לכל היותר, לאיזכור שולי בעיתון (מי יודע איזה שוער ספג הכי פחות שערים בליגה? כמה זוכרים איזה בלם מנע הכי הרבה שערים?).
ובכן, שחקנים מדהימים כמו גאטוזו או קאנאברו לא יזכו לכותרות ולכתרים כמו רונאלדו, זידאן, בקהאם, רונאלדיניו, או קלוזה. אבל הם אלו שמביאים *לניצחון* (זו מטרת המשחק, לא?) לא פחות מהמבקיעים. מבחינתי — הכדורגל ההגנתי המקצועי מענג ומרתק לא פחות מאשר הכדורגל רב-השערים. נהניתי מאד מה-118 הדקות הראשונות של איטליה-גרמניה, ללא שני השערים של הדקותיים האחרונות של ההארכה (ששימחו אותי מאד, אגב) לא פחות (בעצם – הרבה יותר) מאשר ה-6:0 של ארגנטינה על סרביה.
הפרשנים ושאר המתהדרים בתקשורת מחפשים ללכת עם הכותרות והמלכים. זה כנראה מחבר אותם טוב לתהילה. אבל כדורגל מוצלח, ולגמרי לא משעמם, הוא קודם כל הגנה איכותית! משחק טוב הוא משחק טוב. מי שמחפש אינדיקציה למשחק טוב במספר השערים שהובקעו בו, מוטב לו שיצפה בליגת השכונה.

עמי  בתאריך 7/9/2006 3:17:02 PM

ללא נושא

בואנ'ה עזי, הוצאתי לי את המילים מהפה.נראה לי שאני מבין קטן הרבה יותר מכם אבל ראיתי את רוב המשחקים ונהניתי מכל מה שראיתי. מהרבה פרשנים וחברים אני שומע את אותן מטבעות לשון שחוזרות על עצמן ומדברות תמיד על על משחק טקטי, משעמם, הרבה הגנה, בלי גולים וכד'. אז קודם כל, אם יש מה שאני לא מחבב זה היעדר אמירה אישית. (אני אוהב בעניין הזה את הקטעים של רחביה ברמן שהם כמו קליעים ירויים עם הרבה פרשנות מקורית…).
מה ראיתי כאן? כל מיני דברים ואפילו כתבתי כאן משהו על דגי הסלמון של המונדיאל:http://www.notes.co.il/benbasat/20194.asp
אבל גם ראיתי ראיתי שחקנים שרצים מהר, טכניים מאד, בועטים חזק והיטב ושוטפים את המגרש בסערה כמו להקת ציפורים מתואמת, פעם לכאן ופעם..לכאן. איך אפשר שלא להיהנות?

נ.א.  בתאריך 7/9/2006 4:13:42 PM

תכליתו של הכדורגל היא הבקעת שערים

ומשחק שתכליתו אינו בא לידי מימוש, הוא לא משחק טוב. חד וחלק.
2:3 תמיד יהנה יותר את הקהל מאשר 0:1 – ולא משנה אם זה בליגת החובבים של נורת'המפטון, או במונדיאל.

עומר  בתאריך 7/9/2006 7:27:05 PM

ירד ב-234%?

אז אם אני מחשב נכון 234% מ-5.38 זה 12.59 בערך, ואם מדובר ב-234% פחות אז מקבלים 7.21- בערך…
כלומר, המונדיאל חייב לנו בערך 7.21 גולים למשחק … אנחנו מוכנים לקבל את ההחזר בתשלומים (ואם כן – באיזו ריבית)?

עזי  בתאריך 7/9/2006 7:29:14 PM

חד וחלק?

עמי, מה יהיה?
איך נשכנע את נ.א. שתכליתו של כל משחק (גם כדורגל) הוא ניצחון ולא הבקעת שערים או צבירת נקודות דווקא?
האם זה שנסביר לו שניצחון במלחמה לא קשור בהכרח במספר חיילי האוייב שאתה הורג ישכנע אותו? האם כשנסביר לו שמה שמרגש במשחק כדורגל הוא התחרותיות, רמת הביצוע של כל שחקן בכל תפקיד, הקבוצתיות, רוח הלחימה, ההתלהבות? האם זה שנגיד לו שמשחק בתוצאה של 10:0 יכול לשקף לא יותר מעליבות ספורטיבית מאשר "השגת התכלית" כפי שהוא הגדיר אותה?
כנראה שלא.
אז בוא נהנה ממשחק הגמר, אפילו אם יסתיים בתוצאה נמוכה. פורצה איטליה!

דרומי  בתאריך 7/9/2006 8:30:29 PM

הבעיה היא לא השערים

מצד אחד, אני לא מסכים עם יוסי. משחק כדורגל לא חייב להיות רב שערים כדי שיהיה מעניין
מצד שני, אני לא מסכים גם עם עזי ועמי – המונדיאל הזה, למרות הברקות פה ושם, לא היה טוב. לא רק שלא היו שערים, גם לא היה משחק טקטיקה מעניינת, לא היו הגנות מפוארות (אפילו איטליה היא צל של ההגנה האיטלקית שאנחנו מכירים) ובמקביל – לא היו התקפות מזהירות, לא דרום אמריקאיות (מישהו ראה דריבלים?) ולא אירופאיות (מסירות קצרות אולי?)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 7:18:30 AM

הבהרה

אני בעיקר הייתי משועשע מהמספר הבלתי אפשרי של 234%, שנובע מאי הבנה בסיסית של חשבון של כיתה ו. לא הייתה כל כוונה לחוות דעה על איכות המשחקים במונדיאל הזה.

עומר  בתאריך 7/10/2006 9:27:44 AM

יוסי – גם אני…

מה דעתך לפנות בעניין השעשוע הזה לעורך הארץ?

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 11:37:35 AM

גם כן שעשוע

העורך לא יהיה משועשע אם נפנה אליו ונגיד לו שהוא טמבל.
כפי שמרק ק. מיין בבלוג שלו (http://marksw.com/wordpress/?p=101)
זו אכן בעיית עריכה – כיוון שאותה כתבה פורסמה בוואלה ללא חישוב האחוזים השגוי.

עומר  בתאריך 7/10/2006 12:25:26 PM

אני בטוח שהוא

לא יהיה משועשע. מצד שני,מי שלא מבין את משמעות המושג אחוז לא יכול לנהל חנות מכולת, ובטח ובטח שלא לערוך את העיתון "לאנשים חושבים"…

שחר  [אתר]  בתאריך 7/10/2006 4:17:50 PM

מטרת הצבא – לנצח במלחמה

האמת היא שהדיון הזה כבר חזר לפסים המקוריים שלו בענייני אחוזים ועריכה אבל כיוון שאני עמל עכשיו על ניסוח מקיף של כל מה שיש לי נגד פולחן הכדורגל הפתוח של הפרשנים ושל פיפ"א אז הנה.
הכותרת לקוחה מחומר הלימוד שלנו אי אז בבה"ד 1 של לפני שנים, אני מקווה שהיא אינה מהווה איזו עבירת ב"ש.
בלכ מקרה, ובהקבלה מלאה, מטרת הקבוצה – לנצח במשחק. כאן זה מתחיל וכאן זה היה אמור להיגמר. מי שלא מבין את זה מעולם לא היה אוהד של קבוצת כדורגל. כי עוד לא נולד האוהד שייצא מרוצה מהפסד 2:3 ומאוכזב מניצחון 1:0 משער מביך שהובקע בנבדל ביד בזמן פציעות. הצרה היא שבליגות האירופיות ובעקבותיהן בפיפ"א הוחלט שקהל היעד של כדורגל הוא לא אוהדים אלא משפחות בורגניות עם כסף למקומות ישיבה מסודרים ולחולצות מתחלפות של בקהאם. האנשים האלה, מה לעשות, לא מגיעים למגרש או לכורסת הטלוויזיה שלהם עם אהדה אמיתית לאחת הקבוצות, גם לא עם רקע מעמיק והכרות ארוכת שנים עם כדורגל, וכתוצאה מזה הם רוצים לראות משהו מייד שאפשר לספור אותו, להתרגש ולקפוץ איתו – גולים. מה שמפתיע הוא ההתגייסות הכמעט מלאה של הפרשנים לרוח השטות הזו. בעצם לא ממש מפתיע, כי זלצר וגיא לוי (סתם דוגמאות מייצגות), כמו המשפחות הבורגניות ההן לא ממש מושקעים רגשית במשחקים. אם יבוא יום וישראל תגיע למונדיאל נשמע סוף סוף פרשנים שמסבירים לנו עד כמה מסוכן לשחק פתוח ולמה חייבים להתבצר בהגנה ולגנוב איזה גול קטן.

שוקי   [אתר]  בתאריך 7/10/2006 8:01:47 PM

ללא נושא

זה מזכיר לי סיפור.
לפני קרוב לשנה שלח אליי יחצ"ן אחד הודעה לפיה החברה X שהוא מייצג מציעה מבצע שמאפשר חיסכון של 400 אחוזים על המוצרים שלהם.
שלחתי לו מייד אימייל וביקשתי שיודיע להם שאני קונה את כל המלאי.

  בתאריך 7/11/2006 4:29:40 AM

המונדיאל הזה היה גרוע

גם בלי קשר לכמות-השערים.
אני עדיין זוכר את המונדיאל ב-82',שבו איטליה גם זכתה בפעם הקודמת,ואיזה הבדל…
זה לא רק השערים,אלא איכות המשחק.
מי שלא ראה את הנבחרת הצרפתית ב-82', הפסיד הרבה מ אוד.
נבחרת נהדרת,ששנתיים מאוחר יותר זכתה ביורו,תוך שהיא פשוט מפרקת את יריבו תיה, וכל השוואה של הנבחרת הצרפתית הנוכחית לההיא,הוא פשוט עלבון לנבחרת של אז.
עם כל הכבוד לזידאן,ויש כבוד למרות סיום-הקריירה המכוער שלו,איפה הוא ואיפה פלטינ י…
ועניין כמות השערים כאינדקציה לאיכות- אז בחצי-הגמר של 82', במשחק בין גר מניה לצרפת, בתום 90 הדקות של הזמן החוקי, הובקעו רק שני שערים, 1-1, שנשמע על-פניו משעמם,אבל איזה משחק זה היה,איזה כדורגל נהדר,הזדמנויות לשני המדדים,והכדורגל הנהד ר של הצרפתים שפשוט שטפו את המגרש,וזה ממש לא שינה שנכבשו רק שני שערים, וזו היתה ב עיקר תוצאה של החמצות,ולא של הגנה-הגנה-הגנה.
יש הבדל בין טקטיקה מזהירה, משחק-הגנה מוצלח וכד',לכדורגל פחדני,קפוץ-תחת,משעמם להחריד,כפי שהיה במונדיאל הזה.
עם כל הכבוד,אם נבחרת כמו פורטוגל,שרוב הטקטיקה שלה היתה מבוססת על בזבוזי-זמן ןביום פציעות,כמעט הגיעה לגמר, זה אומר הכל על המונדיאל הזה.
אני גם זוכר מ-82', את הנבחרת המופלאה של ברזיל ד'אז.
כדי לעלות לחצי-הגמר,אם אני זוכר נכון,ברזיל היתה זקוקה לתיקו בלבד,מול איטליה, אכל הנבחרת הזו פשוט לא היתה מסוגלת לשחק על תיקו,וכך במחשק מופלא, היא נוצחה 3-2, ועפה מהמשך המשחקים,אבל,לדעתיףנכנסה לספר-הזהב של הנבחרות הגדולות שהיו בתולדות המונדיאלים.
נבחרת ברזיל הנוכחית?
נובמת.
היא גם הציגה משחק משעמם חסר-השראה,שלא הזכיר בכלל כדורגל דרום-אמריקני במיטבו, וגם הודחה ברבע-הגמר, אז מה הרווחנו עם המשחק ההגנתי שלה?
מצד שני- עם כל הכבוד לרונלדיניו,שלא ראינו ממנו כלום,אגב,ורונאלדו ושות', הנבחרת של 82,היתה כנראה מהטובות אצל ברזיל אי-פעם,עם שחקנים כמו סוקרטס,אדר,זיקו…
רק השמות מתחילים לגרום לי להזיל ריר, נבחרת ברזיל הנוכחית גורמת לי להזיל דמעות,כתוצאה מהפיהוקים האדירים…
ושתי הנבחרות שמבחנת הכדורגל נטו היו הטובות במונדיאל הזה,בכלל לא הגיעו לחצי-הגמר,אני מתכוון לארגנטינה וספרד…
ולצערי,זה לא מוכיח את איכותו של המונדיאל,א לא רק את נצחונו של הכדורגל המכוער,במסווה של "טקטיקה."
מה לעשות,ושערים זה לא משהו מגונה,שרק פלבאים שלא מבינים בטקטיקות אמורים ליהנות ממנו, וראיתי בחיי מעט מאוד משחקים של 0-0, שגם גרמו איזו מידה של הנאה.
אולי אני חסר-הבנה לחלוטין, אבל במונדיאל של 86',נדמה לי,עדיין זכור לי משחק באחד השלבים המתקדמים של המפעל, אנגליה מנצחת את בלגיה 3-4,לאחר הארכה (הארכה,כן? לא פנדלים),במשחק יוצא-מן-הכלל,עם מהפכים,דרמה,וגם שערים יפים כבונוס, שצר לי אבל גרם לי הנאה, יותר מרוב -רובם של משחקי המונדיאל הנוכחי.
ולכל מהללי הטקטיקות בפוסט הזה,מה,נהייתם אייל לחמנים??
אותו אייל לחמן שכשהוא מפרשן,והמשחק שאנו רואים פשוט מזוויע, לחמן עוד מעט יגמור במכנסיים מרוב התפעלות מהטקטיקה והעמידה על המגרש וכד'…
מצטער,אבל,לדעתי,כדורגל מכוער ו"טקטיקה",הם לא בהכרח היינו-הך, ולפעמים כדורגל מכוער,הוא סתם כדטורגל מכוער…

האוס

דבורית שרגל כתבה סקירה מעניינת על סדרות בתי חולים, בעקבות הסדרה האוס המשודרת בערוץ 3 של הכבלים. הסדרה טובה למדי ומעניינת לצפיה. הפרקים בנויים בתבנית קבועה: מישהו או מישהי מרגיש לפתע לא טוב היכנשהו (מסיבה בעבודה, מופע של הילדים בבית הספר, סוכנות הימורים), מתעלף ובדרך כלל חוטף מכה בראש, ומגיע אל בית החולים שם ד"ר האוס וצוותו נדרשים לאבחן את המחלה, ואנו צופים בתהליך האבחון, במשברים הקורים תוך כדי האשפוז, בתגליות מפתיעות אודות החולים, וכמובן בטוויסט שבו פןתר האוס את התעלומה הרפואית, כל זאת בצירוף עלילות משנה כפי שיש בכל סדרת טלוויזיה המכבדת את עצמה.

מה שמשעשע אותי במיוחד הוא פגישת הצוות הראשונית בתחילת כל פרק, שם נזרקות לחלל האוויר כל הדיאגוזות האפשריות למצבו הבלתי מוסבר של החולה השבועי. ותמיד, תמיד, אחת האפשרויות היא מחלת הזאבת. ותמיד, חמש דקות לאחר מכן, מתברר שלא מדובר בזאבת אלא במשהו אחר. נו, מילא. מדובר רק בסדרת טלוויזיה, והתסריטאים לא חייבים להיות ממש מומחים ברפואה. תהיו בריאים.

תאונות דרכים

אני תמיד שמח לקבל מיילים מקוראי. הקורא עודד שאל אותי במייל: "האם יש לך נתונים על הקשר שבין רמת האכיפה (דוחות) לבין תאונות הדרכים?". האמת, אין לי נתונים, אבל תמיד אפשר למצוא משהו בגוגל. באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אפשר למצוא בהחלט כמות רבה של נתונים. גם באתר המשטרה יש נתונים, אך יש צורך ביותר מאמץ כדי למצוא אותם. אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פחות מועיל בעניין הזה.

באתר המשטרה אפשר למצוא הערכה למספר עבירות התנועה של חציית צומת באור אדום. ההערכה כי מדי יום יש כ-16,000 עבירות כאלה, וקרוב ל-6 מליון עבירות בשנה. אך מדי שנה נרשמים רק כ-40,000 דוחות על עבירה זו. אי ציות לרמזור היה הסיבה העיקרית לתאונות ב-2004 (על פי נתוני המשטרה – קישור לקובץ pdf) והיווה 13% מסך כל הסיבות לתאונות (ו-4% מסך הסיבות לתאונות קטלניות).  ב-2004 היו כ-18000 תאונות (מתוכן כ-500 קטלניות) – ולכן אי ציות לרמזור גרם לכ-2300 תאונות, מתוכן כ-20 תאונות קטלניות. שאר העבירות של אי ציות לרמזור (כמעט 6 מליון עבירות) עברו בשלום – ללא תאונה. האם האכיפה עזרה? לא בטוח. הרי אכיפה נעשית בדיעבד – לאחר שהעבירה נעברה.

בואו נסתכל על הנושא באופן אחר. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, היו בישראל בשנת 2004 כ-2 מליון כלי רכב, וכ-3 מליון בעלי רשיון נהיגה. לי נראה כי סביר להניח שבממוצע כל נהג עובר כ-3 עבירות תנועה ביום, וזה נותן לנו 9 מליון עבירות תנועה ביום, ויותר מ-3 מיליארד עבירות בשנה. לא הצלחתי לאתר את מספר הדוחות הנרשמים בשנה על ידי המשטרה בגין עבירות תנועה, אבל ברור לחלוטין שהם מהווים רק שבר אחוז ממספר העבירות. וגם אם תוגבר האכיפה ותוכפל רמתה, המצב יהיה אותו מצב. לדעתי, אנו צריכים להודות למזלנו הטוב שמתרחשות רק כ-18000 תאונות דרכים בשנה. ומה כן צריך לעשות? כנראה שצריך שינוי בקונספציה.

ספרים

הרי השלל שאספתי בדוכני שבוע הספר (4 ספרים מאותה הוצאה שקיבלתי במתנה במסגרת קומבינה שיווקית):

• המדענים הגדולים – מאת מלווין בראג.
• מצאתי – מאת אביקם גזית. ספר על ההיסטוריה של המתמטיקה שעדיין לא ניתן להשיג בחנויות.
• הליכת אקראי בוול סטריט – מאת ברטון ג. מלכיאל. תרגום לא מוצלח למונח ההסתברותי random walk. מקווה שהתרגום עצמו מוצלח יותר.
• כלכלה עירומה – מאת צ'ארלס וילן. הכותב הוא פרופ לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, מה שמחייב לקרוא את הספר בעיון ובזהירות. ברשימת הממליצים על הספר נמצאים פרופ' ברטון מלכיאל, וחתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' גארי בקר (גם הוא מאוניברסיטת שיקגו).
• סיינפלד ופילוסופיה – מאת וויליאם ארוין, כי לא כל ספר שקונים חייב לעסוק במתמטמטיקה או כלכלה. הקישור הוא לסקירה של תרצה הכטר על הספר, שהופיע באתר רשימות לפני כשנה.

ראפ

אני לא חסיד גדול של הסגנון המוסיקלי הזה, אבל הוידאו הזה  (לינק מת) בכל משעשע – חבורת סטודנטים לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אורגון משתמשים במדיום האמנותי הזה כדי להעביר לקהל הרחב את חוויותיהם מהקורס לסטטיסטיקה.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 17 ביוני 2006 שם התקבלו 4 תגובות

יואב  בתאריך 6/18/2006 11:22:08 AM

זאבת

לא תמיד הזאבת עולה, למעשה היא עלתה רק בפרק ה-11 של העונה הראשונה (http://www.twiztv.com/scripts/house/season1/house-111.htm)

משוטט  בתאריך 6/19/2006 9:43:19 AM

רגע רגע רגע

גם אני מוצא את הסדרה הזו די מוצלחת, יותר מER או כל מיני דרמות בית חולים שאני לא אוהב בגלל ההומור והמימד הMonk-י שקיים בתוכה- תמיד אתה יודע שתפתר הבעיה בסיום הפרק, רק אתה לא בטוח איך. מה שאומר שאפשר להנות גם אם רואים באדיקות פרק אחר פרק, או רק "בקפיצות".
יוסי, גם בקישור שנתת להסבר על הזאבת, כתוב שיש למחלה שלל תסמינים והרפואה לא ממש יודעת את סיבתה, אז זה תמיד נחמד לזרוק אותה בחלל האויר שבחדר ההתייעצות שם ולהשמע חכם (אפילו שברור שהאוס יבין את העיה בסופו של דבר).
רק עכשיו שמתי לב: מונק-י, חי חי.

אנונימוס  בתאריך 6/19/2006 5:04:00 PM

משטרת ישראל נלחמת בסטטיסטיקה

שהיא ע0מה מייצרת.
שימו לב שרוב הדוחות הן על עבירות שבהן ניתן לאסוף קנסות בקלות וביעילות (מהירות למשל).
אולי זה המקור לנתונים???

נדב  בתאריך 7/16/2007 12:29:44 PM

זאבת

בפרק ששודר אתמול התגלה שהאוס הרס ספר על זאבת כדי להחביא בו את הכדורים שלו. לאחר הבעת התמיהה של פורמן, האוס משיב "זה אף פעם לא זאבת".

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 11 ביוני 2006 שם התקבלו 2 תגובות

בלעם  בתאריך 6/11/2006 6:48:18 PM

ללא נושא

מאחורי כל דדליין עומד דדליין רחוק יותר.
ובתרגום זריז מרוסית: העבודה היא לא זאב – לא בורחת ליער.

הלל  בתאריך 6/11/2006 10:50:01 PM

אי אפשר בלי הציטוט של דאגלס אדאמס

I love deadlines. I like the whooshing sound they make as they fly by.

 

התשובה המפתיעה – 14, כפי שתראו בסרטון הבא:

(ותודה לפרדריק).

עדכון (לבקשת חבצלת): הקטע לקוח מהסרט Ma and Pa Kettle Back on the Farm משנת 1951.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 21 במאי 2006 שם התקבלו 6 תגובות

חבצלת  בתאריך 5/21/2006 1:34:25 PM

ללא נושא

השאלה האמיתית היא מאיזה סרט זה לקוח.

איתי  בתאריך 5/21/2006 6:52:10 PM

כמה זה 55% ועוד 60% ?

http://www.notes.co.il/aviva/18230.asp

אהרן  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 3:17:29 AM

ללא נושא

מצויין. גזרתי ושמרתי.
מה שמדהים אותי, זה שכשהם מחשבים את זה הם מצליחים לבלבל אותי לשניה. לא ברור לי מה הם עשו לא נכון.
אהבת האדם: אתה מרמה את עצמך…
הבטחון העצמי של כולם.
היאוש של הבן שזורק את הגיר על הרצפה.

חבצלת  בתאריך 5/22/2006 9:26:03 AM

ללא נושא

אלפי תודות

פישנזון  [אתר]  בתאריך 5/22/2006 2:15:48 PM

ללא נושא

יפה!

ספקטור  בתאריך 9/4/2006 4:34:41 PM

הצלחתי לעלות על הטעות של האישה

היא שמה את ה-5 בטור האחדות במקום בטור העשרות.
זה באמת מבלבל כשמישהו מסביר לך טעות. קל מאוד להשתכנע.

(נלקח מהבלוג של לויט ודאבנר – עורכי פריקונומיקס)

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 5 במרץ 2006 07:17 במדור ….הממממ… מעניין שם התקבלו 1 תגובות

אביבה  בתאריך 3/5/2006 8:03:03 AM

ללא נושא

אחר כך מתפלאים שילדים רוקדים פוגו.

לפני יומיים פורסמה בפורום מתמטיקה בתפוז ההודעה הבאה:

נתונים מספר נקודות (x,y) .אני צריך למצוא קו מקורב לכל הנקודות. (אין לי הגדרת מתמטית לזה). אני צריך רק את הנוסחא לזה, אין צורך בהסברים

כיוון שכך, הוא אכן קיבל את הנוסחא בלבד, ללא הסברים, ממנהל הפורום שהיה באותו בוקר במצב רוח ציני משהו:

אתה מעוניין לחשב את קו הריבועים הפחותים, שנקרא גם קו הרגרסיה.
אמנם אתה לא מעוניין בהסברים אבל אני ממליץ לך להתעניין – הנה סיפור שיבהיר מדוע זה כדאי.
הנוסחא, בכל אופן היא:

b=inv(X'X)*X'*Y

בהצלחה.

וכצפוי, כעבור שעה קלה באה הודעת תגובה משואל השאלה שכותרתה "סליחה, אבל לא הבנתי את התשובה" עם בקשות להסברים ("מה זה INV?" וכולי), בהם לא היה מעוניין בתחילה.

כל אחד מאיתנו משתמש בחיי היום יום במכשירים רבים. לרובנו אין מושג כיצד המכשירים האלה פועלים. איך פועלת הטלוויזיה? מה גורם למקרר לקרר? ומהם העקרונות הפיזיקליים והמכניים המניעים את המכונית שלנו? ובכל זאת, רובנו המכריע יודע להשתמש במכשירים האלה בצורה נכונה. אנו יודעים שצפיה מרובה בטלוויזיה מזיקה, שאין להכניס סיר חם למקרר, ושיש לבדוק בקביעות את מצב השמן והמים במנוע המכונית, למלא את מיכל הדלק ולנהוג לפי חוקי התנועה.

אבל כשהדברים מגיעים לשימוש בכלי סטטיסטי מתוחכם, הגישה משתנית פתאום.

נכון, כדי להשתמש בשיטת הריבועים הפחותים לא צריך ידע מעמיק בתיאוריה של מרחבים וקטוריים והבנה של משפט גאוס-מרקוב. אבל צריך בכל זאת לדעת איך להשתמש בכלי הזה. כי לא מספיק רק לחשב את המקדמים של קו הרגרסיה על פי הנוסחה הנ"ל. צריך לבדוק תחילה האם השימוש ברגרסיה לינארית מתאים לנתונים שבידי השואל (ובהמשך השרשור מתברר שלא), ואם מתברר שכן, צריך גם לבדוק האם התוצאה שהתקבלה מתקבלת על הדעת. ובשביל זה צריך לדעת יותר מאשר להציב מספרים בנוסחה ולחשב.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 10 באוגוסט 2005

את המודעה הזו ראיתי באחד מעיתוני סוף השבוע (הפרטים הפרסומיים הושמטו):

ובכן, 80% חסכון בצריכת החשמל ו-20% הנחה נותנים 100% אחוז חסכון של… מה בדיוק?

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 5 באוגוסט 2005 שם התקבלו 2 תגובות

נורמן בייטס  בתאריך 8/5/2005 6:10:18 PM

עזוב באמ'שך

העיקר שהנורות יאירו את כל רמת-גן.

עזי  בתאריך 8/5/2005 6:43:44 PM

זה ברור!

חיסכון בְּחשבון!

להלן שאלה שהופיעה בפורום מתמטיקה של תפוז:

בסטטיקסטיה והסתברות – מה ההבדל בין ממוצע לבין תוחלת, בין איקס גג ל"מיו"?
ומה ההבדל בין פרמטר לסטטיסטי?
ואם אפשר, בשפה של עמך, שאבין

והתשובה של הגולש 1קישקשתה (לא נגעתי):

ממוצע  זה יעני אתה לוקח 10 אנשים ומעמיד אותם בסתלבט בשורה. אתה עובר אחד אחד ונותן צ'אפחה בראש לכל איש. אתה סופר כמה אנשים החזירו לך בעיטה למה הם התעצבנו מהצ'אפחה שלך שחבל על הזמן. אתה סופר כמה בעיטות קיבלת מכל האנשים ומחלק ב-10. קיבלת את ממוצע הבעיטות שתקבל אם תיתן צ'אפחה ל-10 אנשים.
תוחלת זה יענו שאתה כבר יודע את ההסתברות לכל דבר. אתה מבין גבר?
יש לך משתנה (נקרא לו:" כמות הפיתות שאתה אוכל בשווארמה של ציון ביום א'") שיכול לקבל ערכים שונים. רק מה , ציון הזה לא פרייאר. ציון הזה יודע שאתה בא להסתלבט עליו. הוא יודע שאתה קמצן אש וההסתברות שתזמין אצלו רק פיתה אחת היא 50%. הוא גם יודע שהסיכוי שתזמין אצלו 2 פיתות הוא 30% ,והסיכוי שתזמין 3 פיתות הוא 20%. אתה מבין עופר? ציון הזה יודע שאלה כל המקרים האפשריים ,למה אף פעם לא קרה שלא הזמנת אצלו פיתה או שהזמנת יותר מ-3 פיתות. תוחלת הפיתות שתאכל אצל ציון ביום א' היא:

1*0.5 + 2*0.3 + 3*0.2 =  1.7

יעני תוחלת הפיתות שאתה אוכל אצלו היא 1.7 פיתות. זה הממוצע הצפוי לפי ההסתברויות שחישב בעל הבית.
"X גג" – תחשוב שאתה נמצא בחוף הים עם 100 בלונדיניות. אם יושבות לך על הברכיים X=3 בלונדיניות , אז "X גג" יהיה שווה ל-97. יעני כמה בלונדיניות לא יושבות לך על הברכיים. עיוני , אתה מבין מה אני מנסה לומר לך פה? הגג מעל ה -X זה יעני ה"משלים". זה כאילו כל שאר הדברים חוץ מ-X . אבל דחילאק , אל תחשוב שלא קלטתי אותך מהרגע הראשון. אתה יש לך ראש כחול. מה אני לא מכיר אותך? אתה ישר חשבת איך יכול להיות ששאר הבלונדיניות זה רק 97? יש הרי מיליוני בלונדיניות בעולם! פה בא מושג חדש שנקרא 'מרחב מדגם'. זה אומר שהוא קובע לכמה בלונדיניות אתה מתייחס. מרחב המדגם הוא זה שמכיל את כל הבלונדיניות בשבילך. אם קבעת שמרחב המדגם שלך הוא כל הבלונדיניות בחוף גורדון אז המשלים ל-3 בלונדיניות שיושבות לך על הברכיים הוא 97.
"מיו" – כך עושה חתולה אחרי שאכלה בשווארמה של ציון.
"מה ההבדל בין פרמטר לסטטיסטי?" –
אני אענה לך על השאלה הזו עיוני ,רק אם תענה לי על השאלה הבאה:
מה ההבדל בין חומוס אחלה לאלברט איינשטיין?
ותבוא לבקר לפעמים יא עופר!

פורסם לראשונה באתר רשימותב 26 ביוני 2005 שם התקבלו 19 תגובות

אשתו  [אתר]  בתאריך 6/26/2005 5:19:19 PM

הו, מצויין!

כמה צחקתי כאן.
מזל שיש אנשים כמוך למצוא לנו הודעות כאלה בפורומים שמהם אני לרוב מתרחקת… (-:

עזי  בתאריך 6/26/2005 7:04:58 PM

תודה יוסי!

יופי שהבאת את זה 🙂

אורי  בתאריך 6/29/2005 9:11:06 AM

ואאלה יפה

אולי תכתוב ספר…

ג'ול  בתאריך 6/30/2005 9:57:40 AM

לא כל-כך הבנתי את ההסבר….

אם נותנים צ'אפחה ל 10 אנשים לא גומרים בבית חולים?

אורן  בתאריך 6/30/2005 10:04:06 AM

ללא נושא

ממש הסברים מגניבים אחי

אנטולי  בתאריך 6/30/2005 10:10:08 AM

חכם ומצחיק

זה באמת נדיר שמכתב השרשרת היה שווה את כל דקת הקריאה. תודה ליוסי ולגולש שיש לו חוש הומור ושכל. אנ ימקווה שיהיה מרצה במוסד אקדמי 🙂

אלכס  בתאריך 6/30/2005 11:31:53 AM

גדול

אילו כל הספרים היו מלמדים בשיטות האלה 😉
כל עם ישראל היו פרופסורים (עם ראש כחול)

מצ'לס  בתאריך 6/30/2005 3:38:55 PM

סטטיסטי ופרמטר

כאשר צ'יפחת 10 אנשים, ושלושה בעטו בך, קיבלת את הסטטיסטי, האומר ש-30% מהמדגם בועטים במצ'פח. ולא כפי שגרס קישקשתא שזהו ממוצע הבעיטות שתקבל אם תבעט ב-10 אנשים.
כמה בעיטות אתה צפוי לקבל מ-10 מצופחים הוא פרמטר, אותו ניתן להסיק רק אם תצ'פח את כל האוכלוסיה, ותראה כמה בועטים בך.
אם תבעט בכל 100 השחורדיניות שבחוף (מאיפה מצאת 100 בלונדיניות בתל אביב?) ו-33 ינשכו לך את האף, ,אזי פרמטר הנושכות הוא 33%,. אם תבעט רק ב-3 היושבות (שזה המדגם) ושתיים ינשכו, אז סטטיסטי הבלונדיניות נושכות הוא 67%.

  בתאריך 7/3/2005 9:58:22 PM

ללא נושא

גם מצחיק וגם נכון !!!!!!!!!!!!

יחזקאל  בתאריך 7/4/2005 1:10:57 PM

חזק

ציון לא פראייר D:
חזק!!!

דנה  [אתר]  בתאריך 7/4/2005 3:24:44 PM

אכן קישקשתא מלך

אולי הוא רוצה להסביר לי את מבחן חי בריבוע? לפני כמה ימים אחותי ביקשה ממני להסביר לה אותו אבל, אויה, כבר שכחתי הכל.

שלי  בתאריך 7/4/2005 9:32:00 PM

ציון והשווארמה D:

אם הוא יהיה מרצה במוסד אקדמי אני בהחלט מוכנה להכנס לכמה הרצאות שלו

ניר  בתאריך 7/5/2005 9:29:13 AM

יפה אבל לא מדוייק…

ממוצע = X גג (האיקס גג שקישקשתא מדבר עליו לקוח מעולם של תורת הקבוצות ולא מהסתברות)
תוחלת = מיו (האות היוונית בה נהוג לסמן תוחלת)
פרמטר – זהו המשתנה שאינו ידוע ואותו אתה רוצה לאמוד, למשל, ההסתברות שאדם נחנק מצחוק כאשר הוא קורא את הנ"ל מתפלג נורמלית עם תוחלת מיו ושונות סיגמא בריבוע. סיגמא ידועה.
נסמן את הפרמטר שלנו: טיתא = מיו. והבעיה היא לאמוד את הפרמטר.
סטטיסטי – זוהי פונקציה (שאינה תלויה בפרמטר) שהקלט שלה הוא המדגם שנילקח.
למשל: אם נילקח מדגם (X_1,X_2,X_3) אז X גג (ממוצע שלהם) הוא דוגמא לסטטיסטי.
דוגמא נוספת: U=x_1+X_2 הוא גם סטטיסטי.

אחת שקראה את זה  בתאריך 7/6/2005 6:28:39 PM

וואו

יוסי בתור מישהי שאוהבת מתמטיקה אבל ממש שונאת סטטיסטיקה עזרת לי מאוד להבין חלק מהדבר המטומטם שנקרא סטטיסטיקה

ט  בתאריך 7/9/2005 1:15:29 AM

נחזור רגע למושגים הבסיסיים…

שונות…
מי חושב שהוא יודע???
אם אפשר הסבר שמתבסס על שווארמה, בלונדיניות, או כדורסל…

אחד ששונא  בתאריך 7/11/2005 12:34:18 PM

ללמוד לאהוב

בתור אחד שלא ראה ממטר כל תקופת התיכון את כל נושא הסטטסיטיקה והסתברות, מסתבר(לא בהסתברות) שזהו נושא אם לא הכי חשוב אז אחד מהחשובים ביותר במדעי ההנדסה השימושיים ובכלל במתמטיקה השימושית.
לשימושכם

מחשבון מהלך  בתאריך 7/20/2005 1:23:17 PM

יפה יפה…

זה די מגניב אבל לא ממש הבנתי את כל התסבוך שעשית …
המוח שלי לא ממש קולט מהר אבל יקח לו זמון..
אהה ודרך אגב אני שונאת סטיסטיקה…:)

דודי  בתאריך 7/25/2005 4:38:28 PM

המורה שלי היה נחנק עכשיו

אז מסתבר שסטטיסטיקה זה לא כזה נורא
חחחח
שווארמה ים ובלונדיניות. למה בתיכון לא הסבירו לנו את זה ככה? אולי הייתי ניגש בסוף לחמש יחידות!
חחחח

שרה  בתאריך 8/7/2005 3:38:14 PM

תודה

ממש מבדר הסברים כאלה נכונים וממש בשפה שאפילו הסתומים יבינו
לדעתי יש לו עתיד בהוראה
בהצלחה!!!

ברכבת נפגשות שתי חבורות, ארבעה סטטיסטיקאים וארבעה כלכלנים. התברר כי כולם נוסעים לכנס בנושא אקונומטריקה. אחד הכלכלנים שם לב תוך כדי השיחה כי כל אחד מהכלכלנים מחזיק בידו כרטיס נסיעה, אבל רק לאחד מהסטטיסטיקאים יש כרטיס. הוא שאל אותם לפשר הדבר. "אל תדאג", אמרו לו הסטטיסטיקאים, "חכה ותראה". כאשר התקרב הכרטיסן אליהם, נכנסו כל ארבעת הסטטיסטיקאים לתא השירותים. הכרטיסן הגיע וניקב את כרטיסו של כל אחד מהכלכלנים. לאחר מכן ניגש אל דלת תא השירותים, דפק עליה ואמר "כרטיס בבקשה!". הסטטיסטיקאים הושיטו לו את הכרטיס דרך החריץ שמתחת לדלת.

כעבור שבוע נפגשו שוב שתי החבורות על הרכבת, בדרכן חזרה מהכנס הבייתה. ארבעת הכלכלנים קנו הפעם רק כרטיס אחד, אך להפתעתם שמו לב כי לסטטיסטיקאים אין כרטיס בכלל. כאשר התקרב הכרטיסן אליהם, נכנסו ארבעת הכלכלנים אל תא השירותים. מייד אחר כך פנו הסטטיסטיקאים אל תא השירותים השני. בדרכם, הקיש אחד מהם על דלת תא השירותים בו נמצאו הכלכלנים ואמר: "כרטיס בבקשה!".

מוסר השכל: אין להשתמש בשיטות סטטיסטיות אם לא מבינים היטב את הרעיון העומד מאחוריהן.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 14 בדצמבר 2004