Significance הוא כתב עת שמוציאה לאור החברה הסטטיסטית המלכותית. כתב העת עוסק בסטטיסטיקה, מיועד לציבור הרחב, אך אינו מתפשר על הדיוק בכתיבה ועל האיכות המדעית של מאמריו. בימים אלה יצא לאור גיליון פברואר 2014 של המגזין, המוקדש לנושאי העוני והפיתוח הכלכלי. בימים הקרובים אסקור את המאמרים שפורסמו ואביא את עיקרי הדברים.
המאמר הפותח את הגיליון מנסה להסביר לקוראים את המצב בסומליה (( 1. Zeid, A. A. and Cochran, J. J. (2014), Understanding the crisis in Somalia. Significance, 11: 4–9. doi: 10.1111/j.1740-9713.2014.00717.x )). השלטון המרכזי במדינה אפריקאית קטנה זו (כ-10 מליון תושבים) התמוטט עוד ב-1991, ובמלחמת האזרחים המתחוללת מאז, כמיליון מתושבי המדינה נעקרו מבתיהם והפכו לפליטים, רובם בארצם שלהם. קרוב ל-400 אלף מהם נמצאים כעת במחנות פליטים סביב הבירה מוגדישו (שאוכלוסייתה הכוללת היא כ-1.3 מליון), וחיים בכ-110,000 מבנים מאולתרים (shelters). הכותבים מתארים את מחקרם שניסה לאמוד את שיעורי המחלות השונות במחנות הפליטים, את סיבות התמותה העיקריות, את הגורמים הבריאותיים העיקריים לחולי ולתמותה, ועל ידי כך לזהות את הצרכים הבריאותיים הדחופים ביותר בהם יש לטפל. תהליך איסוף הנתונים עצמו היה מרובה תלאות (זהו ככל הנראה האתגר הסטטיסטי הגדול ביותר שעמדו מולו): על החוקרים היה לשכנע את המנהיגים המקומיים, תוך כדי הצגת הסיכונים האפשריים והתועלת הצפויה ממחקר זה. לאחר קבלת ההסכמה, קיבלו החוקרים אינפורמציה ראשונית מהמנהיגים, ולאחר מכן פנו לאיסוף מידע נוסף מספקי שירותי הבריאות השונים (בית חולים, מרפאה, או לפעמים רק מתנדב בעל הכשרה רפואית מינימלית). במקרים רבים הסוקרים נתקלו באיומים ותקיפות מצד מיליציות וארגונים דומים שהתנגדו משלל סיבות לביצוע המחקר. לאחר שנאספו הנתונים התקבלו גם התוצאות. כ-80% מהמבנים (ודייריהם) נמצאים ברמה גבוהה או חמורה של קושי בתנאי המחיה וסיכון להתפרצות מגיפה. כ-30% מהם נמצאים ברמה החמורה בשתי הקטגוריות. שיעורי התמותה קשורים קשר הדוק לאספקת המים: כאשר המים מסופקים בצינורות או משאיות (מבארות הקיימות באזורים אחרים), שיעורי התמותה גבוהים פי 3.3 לעומת המקומות בהם נחפרו בארות. עבור נשים וילדים, המצב הרבה יותר גרוע – שיעורי התמותה הם פי 8.8 לילדים ופי 10.7 לנשים במקומות חסרי בארות. גם כאשר יש באר בקרבת מקום, שיעורי התמותה הולכים וגדלים ככל שמרחק ההליכה למקור המים הקרוב (באר משאית או ברז) גדל. המסקנה ברורה: הובלת מים, בעיקר במשאיות אך גם בתשתית הצנרת הקיימת אינה יעילה מבחינה בריאותית. הדרך האפקטיבית ביותר למתן את שיעורי התמותה היא על ידי השקעה בחפירת בארות נוספות.