חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

עוני, פיתוח כלכלי וסטטיסטיקה: האם סיוע בינלאומי הוא בזבוז כסף?

רשימה זו היא הרביעית בסדרת הרשימות הסוקרות את גיליון פברואר של כתב העת Significance, המוקדש לנושאי העוני והפיתוח הכלכלי. היא סוקרת מאמר דיעה מאת אואן בארדר, סטטיסטיקאי בכיר במרכז לפיתוח גלובלי.

ההתנגדויות לסיוע בינלאומי למדינות מתפתחות אינן חדשות. "סיוע בינלאומי הוא מנגנון הממסה אנשים עניים במדינות עשירות לצורך מימון אורח החיים של אנשים עשירים במדינות עניות" – כתב הכלכלן הבריטי פטר באואר[1] ב-1976. 33 שנים לאחר מכן כתבה הכלכלנית ילידת זמביה דאמביסה מויו בספרה (אותו הקדישה לפטר באואר) כי הסיוע הבינלאומי למדינות אפריקה טיפח תלות כלכלית של מדינות אלה בסיוע, עודד שחיתות והנציח את העוני.

אואן בארדר מציע דרך אחרת לבחון את הנושא[2]. לפי נתוני ארגון OECD, מדינות הארגון העבירו כסיוע למדינות המתפתחות סכום כולל של כ-2.6 טריליון דולר, שהם כ-4.7 טריליון דולר במונחי 2013. מה קנה כל הסכום העצום הזה?

הבה נניח לרגע כי ההישג היחיד שהושג בזכות כספים אלה הוא מיגור והכחדת נגיף האבעבועות השחורות. להזכירכם, זוהי אחת המחלות הקטלניות ביותר בהיסטוריה האנושים, שגרמה ליותר מקרי מוות מאשר כל המלחמות גם יחד. המקרה האחרון של הדבקות במחלה היה בשנת 1977, בסומליה. כמה חיים ניצלו עקב הכחדת הנגיף? קשה לדעת, ההערכות נעות בין 60 ל-120 מליון איש[3] הבה נהיה שמרנים ונחלק 4.7 טריליון ב-60 מיליון. נקבל כי עלות הצלת 60 מליון איש ממוות ממחלת האבעבועות השחורות היא קצת יותר מ-78 אלף דולר לאדם. האם זה הרבה? מעט? מה עלות חייו של אדם בעולם השלישי? בבריטניה מקובל להניח כי הוצאה של 160 אלף דולר (או פחות) להצלת חיים נחשבת ליעילה[4]. בארה"ב הסף המקובל גבוה יותר.

כמובן שלא כל 4.7 טריליוני הדולרים הוצאו על הכחדת נגיף האבעבועות השחורות. עלות מבצע החיסון העולמי הייתה 1.5 מיליארד דולר "בלבד". גם שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות, מלריה, חצבת, ומחלות נוספות ירדו, והצילו חיים של 10 מליון איש כל שנה (בערך פי שש מ-1.7 מקרי מוות מאבעבועות שחורות שנמנעו בכל שנה מאז 1978). חלק מהכסף הושקע גם בפיתוח חקלאי, שבודאי הציל עוד כמה עשרות או מאות מליונים ממוות ברעב, חלק הושקע בחינוך, ובמטרות ראויות נוספות.

אכן היו מקרים בהם תכניות סיוע נכשלו, ואף ייתכן כי ניתן היה למנוע חלק מהכישלונות על ידי ניהול טוב יותר. בודאי היו גם כשלונות בלתי ניתנים למניעה. סיוע למדינות מתפתחות, כותב בארדר, הוא סוג של כרטיס הגרלה, אבל הפרס הגדול הוא עצום, ולכן סך המאזן של ההשתתפות בהגרלה זו הינו חיובי, והתועלת עולה עשרות ומאות מונים על הנזק.

רשימות נוספות בסדרה:


הערות
  1. 1. שזכה בתואר לורד מידי ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, ובפרס מילטון פרידמן בשנת 2002 []
  2. 2. Barder, O. (2014), Is aid a waste of money?. Significance, 11: 31–32. doi: 10.1111/j.1740-9713.2014.00723.x []
  3. 3.  Henderson, D. A. et al. (1988) Smallpox and its Eradication, Vol. 6. Geneva: World Health Organization. []
  4. 4. McCabe, C., Claxton, K. and Culyer, A. J. (2008) The NICE cost-effectiveness threshold: what it is and what that means. Pharmacoeconomics, 26(9), 733–744. []

3 תגובות ל“עוני, פיתוח כלכלי וסטטיסטיקה: האם סיוע בינלאומי הוא בזבוז כסף?”

  • תגובה מאת drevney
    תאריך 2 במרץ 2014 15:27

    המספרים האלה מטעים. כמה מתוך זה הוא באמת סיוע? חלקו, אולי חלק קטן אולי גדול, עובר לקניית נשק. מהמדינה ה'תורמת'. האם נכון לסכום כסף זה כסיוע?
    אולי חלקו מועבר לקניית מזון מהמדינה התורמת ובכך הוא יותר סבסוד של חקלאות במדינה התורמת מאשר סיוע של ממש ועלול לפגוע בפיתוח הייצור החקלאי במדינה המקבלת. האם זה סיוע?

    אני לא טוען שרוב הסיוע הוא רע, או להיפך אלא לשים את סך הסיוע במספר אחד ולשאול האם כולו הוא טוב או רע זה קטלוג מזיק.

    • תגובה מאת יוסי לוי
      תאריך 3 במרץ 2014 10:48

      אף אחד לא אמר שמדובר במספרים מדוייקים, בסך הכל היה כאן ניסוי מחשבתי.

    • תגובה מאת פרדריק
      תאריך 3 במרץ 2014 11:34

      הטענה במאמר היא שלמרות השימוש הרע בכספי הסיוע, בשורה התחתונה, כאשר מסתכלים על מספר אנשים שחייהם ניצלו, כספי הסיוע לא היו לשוא.

תגובה