חיפוש באתר

קישורים

עמודים

קטגוריות

ארכיב עבור 'כללי'

איך לא ללמד חשיבה סטטיסטית

גברת נחמדה, בעלת רצון עז להבין את מה שמלמדים אותה באוניברסיטה (או מנסים ללמד), העלתה אתמול לקבוצת סטטיסטיקה והסתברות בפייסבוק מספר שאלות שניתנו במבחנים בסטטיסטיקה. די מהר התברר שבשאלה אחת הייתה טעות גסה, והשאלות האחרות, איך לומר, היו בעייתיות, לפחות בעיני. שאלתי אותה איפה היא לומדת, והיא ענתה שמדובר בקורס "חשיבה סטטיסטית לפסיכולוגים". עיון מהיר בפרופיל שלה העלה כי היא לומדת באוניברסיטה העברית[1].

כמה מילים על חשיבה סטטיסטית

כאן צריך להתקיים דיון בשאלה מהי חשיבה סטטיסטית ואיך מלמדים אותה. ברשותכם אני אדחה את הדיון הזה למועד אחר. אציין רק שחשיבה סטטיסטית זה דבר קשה, שלא בא בטבעיות כמעט לאף אחד (כולל אותי). שני פסיכולוגים מהאוניברסיטה העברית, דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, הוכיחו כבר בסוף שנות השישים כי בני האדם אינם "סטטיסטיקאים טבעיים", וחשיבה סטטיסטית אינה אינטואיטיבית. ללמד חשיבה סטטיסטית זה עוד יותר קשה ומסובך, אם כי לא בלתי אפשרי (ואני רוצה להפנות את הקוראים המתעניינים בכך לספרם של עמוס טברסקי וורדה ליברמן, "חשיבה ביקורתית"). אני בספק האם ניתן ללמד חשיבה סטטיסטית בקורס של כמה שעות בסמסטר אחד.

כפי שכבר ניתן להבין מדבריי עד כה, אני חושב שהשאלות שהיא העלתה (כאמור שאלות שניתנו במבחנים של הקורס הזה) אינן בודקות שום מימד של חשיבה, אלא יכולות של חישובים ולהטוטים בנוסחאות. אולי זה לגיטימי להתמקד בנוסחאות וחישובים במסגרת קורס בסיסי בסטטיסטיקה (אני חושב שלא) אבל זו לא חשיבה סטטיסטית.

איך לא בודקים יכולות של חשיבה סטטיסטית

ועכשיו בואו ננתח את השאלה שממש הרגיזה אותי:

ובכן, מה יש לנו כאן? מנהל בית ספר שנתוני הציון הממוצע וסטיית התקן בכיתה מסויימת לא מתאימים לאג'נדה שלו. הפתרון של המנהל הוא לעוות את הנתונים[2]. מחבר השאלה מציע למנהל הזה ארבע אופציות: בשתיים מהן מוסיפים לנתונים נתון נוסף של תלמידה מכיתה אחרת שקיבלה ציון גבוה מהממוצע (יש שתי אפשרויות כי המנהל גם רוצה להקטין את השונות, הרי בכל זאת מתיימרים לדבר על חשיבה סטטיסטית). בשתי האופציות האחרות משמיטים מנתוני הכיתה את הציון של תלמיד או תלמידה עם ציון נמוך מהממוצע.

אני חושב שהשאלה הזו ממצה את כל מה שרע בפרקטיקות של אנשים, חוקרים או אחרים, שמשתמשים בסטטיסטיקה ללא שמץ של הבנה או יושרה. כתבתי סדרה של שבעה פוסטים על סטטיסטיקה רעה, והנה שבע שורות שלוקחות את כל מה שכתבתי בהליכה.

מצד שני, באופן אבסורדי, דווקא כאן יש סוג של חשיבה סטטיסטית (אמנם בהקשר רע, אבל בכל זאת חשיבה). אבל השאלה לא בודקת את יכולות החשיבה של הסטודנטים, אלא לכל היותר מציגה בצורה מוגבלת את יכולת החשיבה הסטטיסטית של מחבר השאלה[3]. הוא אכן מבין, או לפחות יודע, שככל שממוצע הציונים גבוה יותר וסטיית התקן נמוכה יותר, כך העדות לטובת שיטת הלימוד החדשה חזקה יותר[4]. אבל הוא אומר את זה במפורש לסטודנטים: צריך ממוצע יותר גבוה וסטיית תקן יותר קטנה. מה שנשאר לסטודנטים לעשות זה רק לערוך ארבעה חישובים[5] חסרי טעם.

איך בכל זאת אפשר לבדוק יכולות של חשיבה סטטיסטית

כותב השאלה ממש לא מבין איך לברר את היכולת החשיבתית הזאת אצל הסטודנטים בצורה ישירה, ללא התעסקות בחישובים, וללא הצגה של סטטיסטיקה רעה. הוא היה יכול, למשל, להציע לסטודנטים את ארבע האפשרויות בלי לומר להם שהשאיפה היא לממוצע יותר גבוה עם סטיית תקן יותר קטנה. זה היה בודק האם הסטודנטים בוחרים באפשרות הנכונה ללא הנחיה. עם זאת, הלגיטימיות שניתנת כאן להונאה באמצעות שפצור הנתונים עדיין נשארת.

יש גם אפשרות אחרת: להציג נתוני ממוצע וסטיית תקן של ארבע כיתות היפותטיות, ולשאול איזה נתונים היפותטיים מבטאים עדות חזקה יותר ליעילותה של השיטה החדשה. כך הוא ניתן האם הסטודנטים אכן יודעים להעריך את העדויות על פי הממוצע וסטיית התקן, ללא חישובים, וללא הסיפור המזעזע[6] על המנהל הבלתי מרוצה.

אבל בשביל זה צריך חשיבה סטטיסטית.


הערות
  1. שהיא ה-alma mater שלי []
  2. ביטוי מכובס ל-"לשקר" []
  3. אני מקווה שהיכולות שלו גבוהות יותר, אי אפשר לשפוט את היכולות שלו על סמך מה שכתוב בשאלה אחת []
  4. אם כי איפה קבוצת הביקורת? []
  5. אמנם לא מסובכים []
  6. אין כאן שום ציניות []

איפה הקפיטליסט היומי

לפני כמעט עשר שנים, בינואר 2007, פרסמתי (עדיין באתר הישן של רשימות), רשימה שהתייחסה לפוסט בבלוג (האיום) "הקפיטליסט היומי" שהמליץ להעלות בצורה חדה את שכר הלימוד באוניברסיטאות כתרופה לחוליי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

אתמול קראתי במקרה את הרשימה ההיא, ותהיתי אם הבלוג הסופר ניאו-ליברלי ההוא עדיין קייםובכן, הוא לא. לחצתי על הלינק. היום יש בדומיין הזה אתר של חברת הובלות.

איך אומרים? הטובים שורדים.

מה הסיכוי שקולך ישפיע אם תצביעי בבחירות (ג)

לפני מספר שנים כתבתי כאן שלוש רשימות על הסיכוי שקול בודד ישפיע על התוצאות של הבחירות. (למה להצביע ומה הסיכוי שקולך ישפיעמה הסיכוי שקולך ישפיע אם תצביעי בבחירותמה הסיכוי שקולך ישפיע בבחירות – המשך דיון).

היום ראיתי בפייסבוק קישור לידיעה שהעלה יובל אילון. מסתבר שבבחירות לבית הנבחרים של מדינת וירג'יניה, שנערכו שלשום, הביסה המתמודדת הדמוקרטית את המתמודד הרפובליקני בהפרש של… קול אחד: 11608 מול 11607.

אתה לא יודע כלום, ג'ון שלג

אני שמח להודיע כי בתאריך 5.12.2013 אתן הרצאה שכותרתה "אתה לא יודע כלום, ג'ון שלג" במסגרת כנס מאורות. ההרצאה תתקיים במתחם נוער שוחר מדע בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, בשעה 16.00 אחר הצהריים.

event

ההרצאה תעסוק בהצגה של נתונים מרחביים גיאוגרפיים, כשנקודת המוצא היא מפת התפוצה של מקרי הכולרה שהתפרצה בלונדון ב-1854. בעזרת מפה זו איתר ד"ר ג'ון סנו את מקור המגיפה.

גם אם לא תוכלו להגיע, אשמח אם תיידעו את חבריכם אודות הרצאה זו (לינק לאירוע בפייסבוק).

שימו לב כי ההרצאה בתשלום. אני מרצה בהתנדבות, וההכנסות יישארו לגופים המארגנים, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה והיחידה לנוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית. אני מאמין כי הם ישתמשו בכסף שייכנס למטרות ראויות.

הודעה על הרצאה – קיצור תולדות האינסוף

אני שמח להודיע כי בשבוע הבא, בתאירך 13.12.2012 אתן הרצאה על "קיצור תולדות האינסוף" במסגרת כנס מאורות. ההרצאה תתקיים במתחם נוער שוחר מדע בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, שעה 20.00 בערב.

בהרצאה אסקור את התפתחות מושג האינסוף – מהמתמטיקאים היווניים ועד סוף המאה ה-19, והיא מיועדת לאנשים ללא ידע במתמטיקה (או ידע מועט), שמעוניינים לקבל הצצה לנושא. אין צורך בידע מוקדם במתמטיקה.

שימו לב כי ההרצאה בתשלום. אני מרצה בהתנדבות, וההכנסות יישארו לגופים המארגנים, האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה והיחידה לנוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית. אני מאמין כי הם ישתמשו בכסף שייכנס למטרות ראויות.