ארכיב עבור תגית סקרים
קשר קלוש למציאות
במאמר שפורסם היום ב"הארץ", מותח יובל דרור ביקורת (מוצדקת, לדעתי) על ההערכות שמספקים הארגונים BSA ו-MPAA לנזקים הכספיים הנגרמים מהעתקות בלתי חוקיות של תוכנות וסרטים.
להלן כמה ציטוטים:
"סקר שפירסמה … MPAA קובע, כי אחד מכל ארבעה גולשים בעולם הוריד סרט מהאינטרנט, ו-17% ממורידי הסרטים דיווחו שהם הולכים פחות לקולנוע…. חברת OTX, שערכה את הסקר … הסבירה, כי דגמה 3,600 נשאלים משמונה מדינות, או כ-450 נשאלים למדינה. החברה הוסיפה, שהיא הקפידה שבכל מדינה ישתתפו לפחות 100 נשאלים שהודו שהורידו סרטים. 100 מתוך 450… באמת מעניין, איך הגיעו לנתון שאחד מכל ארבעה גולשים מוריד סרט."
דרור מפרט גם הטיות נוספות שהובנו בתוך הסקרים, ובראשן דגימה לא אקראית, וכנראה גם בניסוח השאלות, וכן הטיות הצגת השאלות.
מומלץ לקרוא.
פורסם לראשונה בתאריך 27 ביולי 2004 00:00 באתר "רשימות" שם התקבלו 2 תגובות:
מה שמופיע בת"ז בתאריך 7/27/2004 7:34:14 PM
עיוות נתונים הוא מעשה שקורה כל הזמן ולכן תמיד כדאי לקחת כותרות עיתונים, מחקרים וכו' בעירבון מוגבל.אני אתן דוגמא מחיי הפרטיים כיצד פירטיות התוכנה דווקא תורמת לתעשיית התוכנה.
אני גולש במספר פורומים בהם משתמשים צעירים מכינים עבודות גרפיות מדהימות, לפעמים גם יותר מעבודות המבוצעות בשוק המקצועי כמו עיצוב אתרים, שינוי תמונות וציורים. אני לא תמים, ואני יודע שרוב האנשים בפורמים השונים הללו השיגו תוכנות גרפיקה של אדובי וחברות אחרות בדרכים לא כל כך חוקיות.
כאן בדיוק נעוצה הסיבה מדוע הפירטיות תורמת לאדובי, למשל. פוטושופ לבדה עולה בארץ 5000 שקלים, מחיר גבוה למדי למי שלא עוסק בתחום הגרפיקה ולא מתפרנס ממנו, במיוחד אם הוא צעיר מאוד. באותם פורומים יש ילדים בני 14 שיכולים לעבוד בהוצאות דפוס בתור מעצבים.
כשאותם ילדים יהיו גדולים יותר ישנו סיכוי טוב שהם יקנו את התוכנה המבוקשת או יעבדו במקום בו קנו את רשיון התוכנה. זהו אינטרס של אדובי שיותר ויותר אנשים יתנסו בתוכנותיה. הרי אין סיכוי שמישהו בגיל צעיר כל כך יקנה את התוכנה וגם אין לאדובי סיכוי להגדיל את מספר המשתמשים בתוכנותיה המסובכות להפעלה ללא שעות רבות של שימוש בהן על ידי המשתמשים.בתחום הקולנוע, על אף שאינני מוריד סרטים (אני פשוט לא אוהב את זה), מכיר אנשים שהלכו לבית הקולנוע רק אחרי שראו את הסרט במחשב או קיבלו המלצה ממישהו שראה את הסרט במחשבו. אפילו תעשיית הקלונוע מפרסמת קדימונים ו"מגרונים" באתרים רבים כמו יאהו כי גם הם יודעים שזה תורם להכנסות הסרט מפני שאף אחד לא רואה סרט אך ורק בגלל פרסומות בעיתון.
מה שמופיע בת"ז בתאריך 7/27/2004 7:40:13 PM
שמעתי על אתר "רשימות" לפני זמן רב, ורק לפני שבועיים לערך החלטתי לטעום אותו, ו"דגתי" את רשימותיך. אני מוכרח לציין שאני קורא את רשימותיך מבלי להגיב (זאת הראשונה שלי בכל אתר רשימות) והן מעניינות ביותר, ישר כח!ד"א כדאי גם לרוא את האלה של יואב קרני…
נשלח: 27 בנובמבר, 2008. נושאים: חשבון פשוט.
תגובות: אין
| טראקבק
מכון שריד – מאמרון על סקרי דעת קהל
באתר של מכון שריד יש מאמר קטן ונחמד: סקרי דעת קהל – בעין בוחנת.
פורסם לראשונה בתאריך 25 ביולי 2004 09:49 באתר "רשימות" שם התקבלו 7 תגובות:
עומר בתאריך 7/25/2004 11:42:07 AM
בסקר שהתפרסם במקומון של מעריב נשאלו הנסקרים כיצד הם מרגישים ביחס לפסיקת בג"צ בנושא הזזת גדר ההפרדה:
א. חוששים לביטחון האישי.
ב. ללא שינוי.
ג. כועסים על בג"צ על שהפקיר נפשות יהודיות.הייתי מעונין לדעת האם לדעתך יש בסקר איזושהי הטיה….
אייל קורא בתאריך 7/25/2004 2:14:32 PM
במאמר: "מחקר חדש מגלה כי…"
http://www.haayal.co.il/story?id=2009
עומר בתאריך 7/25/2004 3:58:21 PM
כיוון שדיברתי על הטיה בניסוח השאלות וזו אינה מכוסה במאמר שציינת. מן הסתם כי זו לא הטיה כמותית אלא איכותית ויותר קשה להתמודד איתה.
אייל קורא בתאריך 7/25/2004 11:13:10 PM
אתה רוצה לומר לי שהטעיית הקוראים ע"י משחק מתוחכם במספרים (גם אם הם כשלעצמם נכונים), ע"י תצוגה גרפית מטעה, ע"י ניצול ציני של אנומליות סטטיסטיות ועוד, אינה יכולה לעניין את מי שרוצה לבחון ברצינות סקרים למיניהם?נ.ב.
תגובתי התייחסה לפוסט של בעל הבלוג, לא לתגובתך.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 7/26/2004 9:23:02 AM
לא, אני בהחלט לא רוצה לומר שהטעיית הקוראים ע"י משחק מתוחכם במספרים (גם אם הם כשלעצמם נכונים), ע"י תצוגה גרפית מטעה, ע"י ניצול ציני של אנומליות סטטיסטיות ועוד, אינה יכולה לעניין את מי שרוצה לבחון ברצינות סקרים למיניהם.וככל הידוע לי מעולם לא אמרתי את זה.
נשלח: 27 בנובמבר, 2008. נושאים: סקרים.
תגובות: אין
| טראקבק
הרהורים בין כרכור לסינגפור (א)
אני מניח שלאור 25 אחוזי הרייטינג להם זכה חיים הכט אתמול (11 ביולי 2004) בתכניתו "בין כרכור לסינגפור", חלק מכם ראה את התכנית. אני מניח שעוד יאמרו וייכתבו דברים רבים על יצירתו האחרונה של מייקל מור של הימין הישראלי, לכן אסתפק כאן בדיון קצר אודות אפיזודה קטנה מהתכנית הנ"ל, הקשורה (כמובן) לנסיכת המדעים, היא הסטטיסטיקה.
כדי לקלס את מערכת החינוך הסינגפורית, הביא הכט את מה שכינה "מדגם אקראי" של תלמידות כיתה ג' סינגפוריות וישראליות, וממנו עלה כי הסינגפוריות מעדיפות לקרוא ספרים, לעומת הישראליות המעדיפות לצפות ב-MTV. אבל למה התכוון במילים "מדגם אקראי"?
מה שראינו בהחלט היה מדגם, שכן מדגם מוגדר כקבוצה חלקית של האוכלוסייה. בדרך כלל, שואפים שמדגם יהיה מדגם מייצג לאוכלוסיה. אני מניח כי במילים "מדגם אקראי" התכוון הכט לומר כי המדגם לא היה מייצג, ולכן אין לראות בתשובות שהציג בתכנית עדות מוסמכת להעדפותיהן של בנות ה-9 בשתי הארצות (מה שכל צופה רציונאלי היה מסיק ממילא). ברור לי כי הכט ראיין מספר תלמידות, ובעריכה שתל את התשובות שידגישו את המסר שהוא רוצה להעביר. התלמידות שהוצגו בתכנית נבחרו באופן בלתי אקראי כלל וכלל. להיפך. העדויות שהוצגו בפנינו היו מוּטוֹת (biased) לטובת המסר של הכט.
ואם המדגם שהוצג לא היה מדגם אקראי, למרות שכך נאמר, מהו באמת מדגם אקראי, ומה תועלתו?
הארי טרומן לא ממש מתרגש מסקר השיקאגו טריביון שהכריז על הפסדו לדיואי בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1948
סוקרים למדו בדרך הקשה כי לקיחת מדגם מייצג היא בעיה קשה במיוחד (הדוגמא הבולטת היא הסקר שהכריז על הפסדו של הארי טרומן בבחירות לנשיאת ארה"ב ב-1948). ניתן לקחת מדגם שייצג תכונות ידועות באוכלוסיה בקלות (יחס בין מספר הגברים לנשים למשל), אולם כיצד נדע אם המדגם מייצג את האוכלוסייה גם בערכו של הפרמטר הבלתי ידוע, למשל העדפה בין קריאה לצפייה בטלוויזיה? מתברר שניתן לעשות זאת אם שיטת הדגימה היא הסתברותית. אם נדע בדיוק את ההסתברות של כל פרט באוכלוסיה להיכלל במדגם, אזי נוכל לאמוד בדיוק רב את ערכו של הפרמטר הבלתי ידוע (למשל, איזה אחוז מתלמידות כיתה ג בישראל מעדיף קריאת ספרים על פני צפייה ב-MTV). הדרך הקלה ביותר לעשות זאת, היא על ידי בחירת המדגם באופן אקראי לחלוטין מתוך האוכלוסייה. מתודולוגיה זו נקראת בסטטיסטיקה בשם "מדגם מקרי פשוט" (simple random sample – באנגלית זה נשמע יותר טוב).
מוזר – אך המדגם האקראי הוא המדגם האמין שניתן להסתמך על תוצאותיו.
פורסם לראשונה ב 12 ביולי 2004 באתר "רשימות"
נשלח: 25 בנובמבר, 2008. נושאים: מה אומרת הסטטיסטיקה.
תגובות: אין
| טראקבק