נסיכת המדעים

אני לא צופה בתכנית הריאליטי "עקרות הבית האמיתיות של ניו יורק". אני מסתכל עליה, או לפחות על הרגעים האחרונים של כל תכנית, בהמתנה לפרק של האוס שמשודר מיד אחריה בערוץ 3 של הכבלים. הווליום של הטלויזיה מושתק,אבל המסך מרצד, העין קולטת את התמונה, והמוח מעבד.
כך, ראיתי הערב את אחת מגיבורות התכנית מרימה כוס יין, והכתובית שבתחתית התמונה הייתה "אני אכין לחם קלוי".

את המילון של גרנסי מקפירסון למונחי פיתוח תרופות אני מכיר מזמן, והיום שוב נתקלתי בלינק אליו (בבלוג המצויין Realizations in Biostatistics). אני לא ממליץ להסתמך על המילון הזה בעבודה היום יומית, במקרה שאתם עובדים בתעשיה, אבל מצד שני אם אתם אכן עובדים בתעשיית התרופות, אני מניח שלא תפלו בפח. בונוס: הסטטיסטיקאים צוחקים יותר.

ההגדרה הקולעת ביותר היא של המונח סטטיסטיקה:

Statistics – A subject which most statisticians find difficult but in which nearly all physicians are expert.

משעשע, נכון לעיתים קרובות מדי, וגם קצת עצוב.

מהי משמעות החיים? בזכות המנוע החדש של וולפראם נדע את התשובה.

יבוא לימונים ממקסיקו משפר את הבטיחות בדרכים, לפחות בארה"ב. הנתונים שמוכיחים זאת פורסמו :

ובכן, רואים בבירור: ככל שיבוא הלימונים ממקסיקו גדל, כן קטן מספר תאונות הדרכים הקטלניות בכבישים המהירים שבארצות הברית.

לא לדאוג: הנתונים אמנם אמיתיים, אך מדובר בבדיחה. חסידות לא מביאות ילדים לעולם.

עיתונאות במיטבה: בלוג "נסיכת המדעים" חושף כאן תמונה ראשונה ובלעדית של מערכת אבטחה וזיהוי ביומטרי. ניתן לראות בבירור חלק מממשק ההפעלה של המערכת בפינה הימנית התחתונה של צילום המסך:

מומחה האבטחה של הבלוג, אלון לוי (ניתן לראות את ידו בתמונה), מוסר כי מדובר באחת המערכות המתקדמות מסוגה, למרות שתוכננה והופעלה כבר בראשית שנות התשעים של המאה הקודמת. המערכת מאבטחת את בית הטלטאביז, ומונעת שימוש בלתי מורשה במתקני הבית, לרבות שימוש לא מורשה במכונת הטאבי-טוסט, במתקן הטאבי-פודינג, במגלשות ובמקפצות.

הטור של דילברט מהיום מדגים כיצד הצגה גרפית טובה יכולה להעביר את המסר בצורה אופטימלית. לחצו על התמונה כדי לראות אותה בגודל מלא באתר דילברט.קומ

וברצינות – דיאגרמת עוגה (pie chart) היא אחת ההצגות הגרפיות הגרועות ביותר שיש, ומומלץ מאוד לא להשתמש בהן (הערה לעצמי: צריך לכתוב בהזדמנות רשימה על הנושא).

לחצו על התמונה כדי לראות אותה (ואת הפאנצ'ליין, שמופיע בתור כיתובית לתמונה) בגודל מלא באתר xkcd, שם פורסמה היום.

כמובן שהתרעתי ואמשיך להתריע כאן בבלוג כי מתאם אינו מעיד על סיבתיות. בכל מקרה, במצב המתואר בקריקטורה זו יש בעיה סטטיסטית נוספת – גודל מדגם קטן מדי.

מטה-אנליזה היא טכניקה סטטיסטית בה לוקחים תוצאות סופיות ממספר ניסויים/מחקרים, ומסנתזים אותם למסקנה כוללת אחת. לדעתי האישית זוהי טכניקה בעייתית למדי (למרות שבחלק הדיונים על סקרי הבחירות שנערכו כאן הפנו אותי קוראים נלהבים אל אתרים שביצעו מטה-אנליזה לתוצאות הסקרים שנערכו לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב).

היום, כשקראתי את העדכון האחרון של chance news, ראיתי שם הפניה לקריקטורה ישנה מהניו-יורקר שמדגימה את הבעייתיות בנושא:

ומתברר שגם לבדיחה הזו יש מימוש במציאות (בעיירה ניו-קויאמה שבקליפורניה):

(בויקיפדיה אומרים שהשלט הומוריסטי, אני מקווה שזה נכון).

לחצו על התמונה כדי לראות אותה (ואת הפאנצ'ליין, שמופיע בתור כיתובית לתמונה) בגודל מלא באתר xkcd, שם פורסמה היום.

הבדיחה, אגב, עדיין משעשעת אך ישנה. באתר של ה-ASA, האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה,ניתן לקנות טי-שרט עם הכיתוב "I'm statistically significant", ולשני בני הגדולים אכן היו חולצות כאלה, שקניתי להם בכנס ה-ASA נערך בבולטימור בקיץ 1999.

אי שם בסוף שנות השבעים או תחילת שנות השמונים, הייתה תקופת פריחה לסניפי הבנקים הישראל. סניף בנק נפתח תחת כל עץ רענן, ובמקומות שבהם שלא נפתחו סניפים אפשר היה לראות שלטים המכריזים כי "כאן בקרוב ייפתח סניף בנק". התופעה הונצחה באופן משעשע ביותר באחד המערכונים של הגשש החיוור.

ומדוע אני טורח להזכר בכל זה? ביום חמישי האחרון נסעתי עם משפחתי לנופש באילת. בדרך עצרנו להתרעננות בתחנת הדלק שעל כביש 6, והנה מה שמצאתי באחד מהחדרים הפרטיים של בית הקפה המקומי: