נסיכת המדעים

אסתר זיידן (1908-2014) הייתה סטטיסטיקאית ישראלית, הידועה בעיקר בזכות תרומתה לענף של תכנון ניסויים וניסויים קומבינטוריים.

אסתר זיידן (1908-2014)

אסתר זיידן נולדה במערב גליציה ולמדה בבית הספר התיכון הציוני בקרקוב. בניגוד לדעתו של אביה החליטה ללמוד מתמטיקה. תחילה למדה באוניברסיטת קרקוב ולאחר שנה עברה ללמוד באוניברסיטה בוילנה, שם התגורר אחיה. היא למדה מתמטיקה טהורה, פיזיקה ולוגיקה. במהלך הלימודים התפרנסה מהוראת מתמטיקה ועברית, ובשנת הלימודים האחרונה זכתה במילגת הצטיינות. לאחר שקיבלה תואר מגיסטר בפילוסופיה, הוזמנה לשנת fellowship באוניברסיטת ורשה, שם למדה, בין היתר, אצל אלפרד טארסקי. לאחר מכן עבדה כמורה.

ב-1935 עברה זיידן לארץ ישראל (פלשתינה), שם עבדה במשך מספר שנים כמורה בתיכון. במקביל המשיכה בלימודי מתמטיקה מתקדמים באוניברסיטה העברית, אם כי התעניינותה במתמטיקה דעכה. כמו כן הייתה חברה בהגנה. במלחמת העולם השנייה עבדה בצלב האדום.

לאחר סיום המלחמה עבדה בלשכת הסקרים של ממשלת המנדט הבריטי ותוך כדי כך החלה ללמוד סטטיסטיקה אצל אריה דבורצקי. ב-1947, בהמלצתו של טארסקי קיבלה מילגה ללימודים מתקדמים בסטטיסטיקה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. מחקרה שם עסק בציאוריה של תכנון ניסויים, תחת הדרכתו של ג'רזי ניימן. תואר הדוקטור הוענק לה ב-1949.

לאחר מכן במשך כעשר שנים, זיידן כיהנה במספר משרות הוראה באוניברסיטת באפלו, אוניברסיטת שיקגו, האוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון, אוניברסיטת נורתווסטרן, והמכון ההודי לסטטיסטיקה בכלכותה. ב-1960 קיבלה משרה קבועה באוניברסיטת מישיגן, עד לפרישתה ב-1978, כאשר הייתה בת 70. אולם אז חזרה לישראל, והתמנתה לפרופסור באוניברסיטה העברית, שם המשיכה לעסוק במחקר ובהוראה עוד שנים רבות.

אסתר זיידן נבחרה כחברה במכון הבינלאומי לסטטיסטיקה ולחברת כבוד במכון לסטטיסטיקה מתמטית. היא הייתה האשה הראשונה שנבחרה כנשיאת האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה וכיהנה בתפקיד זה בין 1983 ל-1985.

בנימה אישית: הייתה לי הזכות להכיר את אסתר זיידן, כאשר הייתי דוקטורנט לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בראשית שנות ה-90. היא ידעה שאני דוקטורנט במחלקה, ומדי פעם הייתה שואלת לשלומי ומתעניינת כיצד העבודה שלי מתקדמת. אמנם היה לה אינטרסט – היא אירגנה את הסמינר המחלקתי ורצתה לדעת מתי אהיה בשל לתת שם הרצאה :-), אולם אני זוכר אותה כאישה נעימה ונחמדה.

לקריאה נוספת:

• A Conversation with Esther Seiden Ester Samuel-Cahn Statistical Science Vol. 7, No. 3 (Aug., 1992), pp. 339-357
• Obituary: Esther Seiden, 1908–2014

קראו עוד על נשים בסטטיסטיקה

מחר יהיה היום הראשון בחודש מרץ, המצויין כחודש הנשים בהיסטוריה ((אולי לא התרגום הכי טוב ל-"Women's history month", אשמח לקבל הצעות)) במספר מדינות, בכללן ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, וב-8 לחודש מרץ מצויין יום האישה הבינלאומי.

כדי לציין את החודש הזה, אפרסם כאן בכל יום במהלך חודש מרץ פוסט שיוקדש לסטטיסטיקאית אחת, ובסך הכל 31 סטטיסטיקאיות.

בויקיפדיה האנגלית יש מעל 250 ערכים על נשים סטטיסטיקאיות, ובויקיפדיה העברית זיהיתי רק שתי נשים בסטטיסטיקה. לכאורה המשימה קלה: צריך לבחור 31 סטטיסטיקאיות מתוך רשימה של כ-250, ולתרגם את הערכים שלהן. אבל זה לא כל כך פשוט. קודם כל, צריך לבחור, והבחירה קשה. שנית, רוב הערכים האלה כתובים בתמציתיות: היא נולדה פה, למדה שם, עבדה כאן וכאן, תרומתה לסטטיסטיקה היא (תיאור קצר), ואולי גם זכתה בהכרה כלשהי על הישגיה המדעיים. לפעמים זה באמת כל מה שאפשר לדעת, ולפעמים גם חלק מהפרטים הבסיסיים האלה אינם ידועים. אבל לפעמים, כאשר בודקים את רשימת המקורות של הערך, אפשר לגלות סיפורים מעוררי השראה.

במהלך החודש הזה תוכלו לגלות מיהי האישה שהתמנתה לפרופסור לסטטיסטיקה ללא כל השכלה פורמלית, מי הוסיפה שנים לגילה כי נאמר לה שהיא צעירה מכדי לקבל משרה של איסוף נתונים סטטיסטיים, מי המציאה תחום חדש לגמרי בסטטיסטיקה ואז פרשה כדי להיות מורה בבית ספר תיכון, מי הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד נשיאת האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה, מי הסטטיסטיקאית שהייתה חברה בהגנה, ממי נמנע תואר דוקטור עקב סכסוכים בין חברי סגל המחלקה – דבר שלא מנע ממנה קריירה מדעית מפוארת, מיהי הסטטיסטקאית שנמנתה על מייסדי הביטוח הלאומי של ארצות הברית (ה-social security), מיהי הסטטיסטיקאית שעבודתה הובילה להקמת ביטוח הבריאות הפדרלי medicare, מי הסטטיסטיקאית ששפיתחה (ב-1951) אלגוריתם הנמצא בשימוש נפוץ בתחום ה-machine learning, ועוד.

אני מקווה שתיהנו מהקריאה. מתחילים מחר.

קראו עוד על נשים בסטטיסטיקה.

הבוקר נפתח בירושלים כנס מדעי הנושא את השם הבלתי שגרתי "מגילת אסתר סמואל כהן".  אם תחפשו את אסתר סמואל כהן בגוגל תקבלו רק 9430 תוצאות, ומתוך 50 התוצאות הראשונות רק כחמישית יהיו רלוונטיות. חיפוש אחרי שמה באנגלית יניב באופן טבעי מעט יותר תוצאות – 611 (כולן רלוונטיות), מספר זעום בהשוואה למליוני הדפים שגוגל מנפק בחיפושים יותר שגרתיים. אבל אל תתנו לנתון הסטטיסטי הזה להטעות אתכם: מדובר כאן באחת הסטטיסטיקאיות הגדולות של דורנו.

אנקדוטה משעשעת: אי שם בתחילת שנות ה-90, לימדתי קורס מבוא לסטטיסטיקה לקבוצה של עובדי מדינה. בפתיחת השיעור הראשון, ביקשתי מהתלמידים לומר לי מה עולה במוחם כאשר אומרים להם "סטטיסטיקה" (מתוך כוונה לרשום את כל האסוציאציות על הלוח כדי להסביר במה יעסוק הקורס). הנוכחים היו מופתעים מהפניה והיו כמה שניות של שקט בכיתה. ואז, אחד התלמידים, אדם בשנות החמישים לחייו שישב במרכז השורה הראשונה, הרים את ידו ואמר: "אסתר סמואל כהן".

סיפור אישי: בקיץ 1984 השתחררתי מהצבא, והתחלתי ללמוד כלכלה באוניברסיטה העברית. תלמידי שנה א נדרשו אז ללמוד במסלול דו-חוגי, וכברירת מחדל בחרתי בחוג לסטטיסטיקה כחוג השני שלי. המרצה של קורס המבוא לסטטיסטיקה, נכתב בשנתון, היה מישהו בשם "פרופ' א. סמואל כהן". בשיעור הראשון הופיע מרצה ג'ינג'י באולם ההרצאות, הודיע כי במשך הטרימסטר הראשון פרופ' אסתר סמואל כהן נמצאת בשבתון, ולכן בינתיים הוא ימלא את מקומה. הג'ינג'י, ד"ר (היום פרופסור) משה פולק, התגלה כמרצה כריזמטי ואהוב שכבש בסערה את לב כל הסטודנטים. בסוף הטרימסטר אף הייתה התארגנות סטודנטים שפנתה בעצומה אל ראש החוג בבקשה כי ד"ר פולק ימשיך ללמד את הקורס. אולם הבקשה לא נענתה, כמובן, ובתחילת הטרימסטר השני התייצבה בפנינו פרופ' א. סמואל כהן ללמד את המשך הקורס. האכזבה הייתה רבה. התייצבה בפנינו אשה מבוגרת, חובשת שביס, בעל קול גבוה שצרם את אזנינו. בהשוואה לד"ר פולק, היה ברור לנו שמדובר בנפילה.

בהמשך התברר, לי לפחות, כי בהחלט יש להסתכל לא רק בקנקן אלא גם במה שיש בו. פרופ' סמואל כהן הייתה מורה מצויינת, שטיפחה היטב את זרעי האהבה לסטטיסטיקה שנטע בי ד"ר פולק. במבט לאחור, 22 שנים לאחר מכן, אני יודע כי הפכתי לסטטיסטיקאי לא בזכות הבחירה המקרית של החוג לסטטיסטיקה כחוג שני, אלא בזכות המבט המעמיק אל תוך עולם הסטטיסטיקה שפרופ' סמואל כהן אפשרה לי באותו קורס מבוא בשנת הלימודים 1984/5.

צברתי לאחר מכן עוד הרבה "שעות אסתר". למדתי אצלה עוד קורסים רבים, כולל סמינר קריאה מודרכת, ואף זכיתי להיות עוזר הוראה בשני קורסים שהיא לימדה. אני גאה לומר על עצמי שאני אחד מתלמידיה.

הכנס הנפתח היום בירושלים נערך לכבודה של פרופ' אסתר סמואל כהן, כלת פרס ישראל, שפרשה לא מזמן מהוראה באוניברסיטה העברית. ברשימת הדוברים בכנס, שיימשך שלושה ימים, נמצאים החוקרים המובילים בתחומים המדעיים בהם פעלה, החל מהסקה בייסיאנית אמפירית ועד אי שוויון הנביא. גם חבריה ותלמידיה יהיו שם. וגם אני.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 18 בדצמבר 2006  שם התקבלו 4 תגובות

איתי אשר  [אתר]  בתאריך 12/19/2006 8:00:44 AM

ומעלתה הגדולה ביותר הצניעות

מאת: תלמיד לשעבר בתיאוריה סטטיסטית
ושכן לבלוק השיכון בירושלים בו היא גרה

טלג  [אתר]  בתאריך 12/20/2006 5:37:41 PM

הכנס היה מאד מרגש

מבלי שהכרתי את פרופסור אסתר, הגעתי לכנס מתוך סקרנות סטטיסטית.
וזכתי להנאה רבה מהאווירה של כבוד וחיבה עצומה – שאנשים העניקו לאסתר.
החוויה בכללולתה הייתה מאד מעניינת ונעימה.
(אפילו שמההרצאות הצלחתי לקלוט רק כמות "מובהקת" של 5% מהחומר…)

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 12/20/2006 11:17:10 PM

טל – הנה עוד סיפור על אסתר – בשבילך

כאשר הייתי בשנה ב, הודיעה אסתר כי כנס האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה של אותה שנה יתקיים בירושלים, והציעה כי ביום הכנס היא תבטל את ההרצאה שלה בקורס תיאוריה סטטיסטית, בתנאי שאנו, הסטודנטים, נבוא לכנס.
כאשר הבענו את חששותינו שמא לא נבין כלום, היא ענתה לנו: אל תדאגו, גם אני בדרך כלל מפסיקה להבין את ההרצאה אחרי חמש דקות.
אני השתכנעתי (היום אני יודע שהיא תמיד מבינה הכל עד הסוף…) וכך הגעתי לכנס הראשון שלי. אכן, הכנס היה חוויה בלתי נשכחת.

משהו  בתאריך 4/30/2008 6:04:15 PM

ללא נושא

אסתר סמואל ומשה פולק הם בני דודים

"כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה, משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו" – פלורנס נייטינגייל

אני מניח שבסביבתכם הקרובה החגיגות לא מורגשות במיוחד, ובכל זאת, היום מצויין ברחבי העולם יום האחים והאחיות הבינלאומי. אל תרוצו לקנות מתנה לאחותכם הגדולה – מדובר כאן בהוקרה בינלאומית למקצוע הסיעוד. התאריך לא נבחר במקרה – ה-12 במאי הוא יום הולדתה של פלורנס נייטינגייל – הידועה בעיקר בזכות התרומה שתרמה להתפתחות מקצוע הסיעוד והפיכתו לדיסציפלינה מודרנית. פחות ידועה תרומתה של נייטינגייל לתחום הסטטיסטיקה. פלורנס נייטינגייל נמנית על חלוצי הסטטיסטיקה המודרנית.

פלורנס נייטינגייל נקראה על שם העיר פירנצה (פלורנס) באיטליה, שם נולדה היום לפני 186 שנה (12 למאי 1820), במהלך טיול באירופה שערכו הוריה. אביה, איש אצולה שלמד בקיימברידג´, נטל על עצמו להיות המורה הפרטי של פלורנס ושל אחותה הבכורה. השיעורים כללו לימוד יצירות קלאסיות, הפילוסופיה של אריסטו ואויקלידס, תנ"ך ופוליטיקה. בהיותה בת עשרים ביקשה מהוריה רשות ללמוד מתמטיקה, אך אמה התנגדה לכך, ואביה הציע כי תלמד תחום המתאים יותר לנשים, לדעתו. לאחר מאבקים הסכימו לבסוף, ונייטינגל החלה ללמוד מתמטיקה בהדרכתו של המתמטיקאי גוז´ף סילבסטר. היא גם עסקה בהוראת מתמטיקה לילדים.

נייטינגל התעניינה גם בנושאים חברתיים, וב-1845 החליטה לעסוק גם בטיפול בחולים כאחות, למרות שלא היה לה כל רקע בנושא. הוריה שוב התנגדו, שכן מקצוע זה לא נחשב למכובד באותם הימים. אך ב-1849 סיירה עם ידידים במצרים, ושם ביקרה במספר בתי חולים. ב-1850 החלה ללמוד בבית ספר לאחיות באלכסנדריה. ב-1853 חזרה ללונדון, והחלה לעבוד בהתנדבות באחד מבתי החולים שבעיר. כעבור שנה, כאשר הכריזה בריטניה מלחמה על רוסיה, התייצבה נייטינגייל יחד עם עוד 38 אחיות בקונסטנטינופול, ולמעשה כפתה על הצבא הבריטי להיעזר בשירותן בבתי חולים צבאיים. היא הנהיגה מספר רפורמות רפורמות בניהול בתי החולים, שהחשובה ביניהן היא שמירה על רמת סניטציה נאותה.

כדי להראות את חשיבות השמירה על רמת הסניטציה, נייטינגייל אספה בקפדנות נתונים סטטיסטיים אודות שיעורי התמותה בבתי החולים השונים.  היא ניצלה את ידיעותיה במתמטיקה כדי להראות כי שיעור התמותה צנח מיידית עקב הנהגת הסניטציה מ-80% ל-47%, ובמשך הזמן הלך וירד עד לשיעור של 2.2% בלבד. "כדי להבין את מחשבותיו של האלוהים עלינו לדעת סטטיסטיקה", אמרה נייטינגייל, "משום שזהו כלי המדידה של כוונותיו".

נייטינגייל גם פיתחה שיטות גרפיות להצגת הנתונים. הנה דיאגרמת "קוטב-שטח" (polar area) ששירטטה:

הדיאגרמה מזכירה לכם את דיאגרמות העוגה המפורסמות – הלא כן? אולם הדיאגרמה הזו מתוחכמת בהרבה. נייטינגייל משלבת כאן מספר רעיונות. כל גזרה מייצגת קטגוריה של נתונים (בתי חולים במקרה הזה). אורך הגזרה (המרחק מהמרכז) מייצג שכיחות, וכל גזרה מחולקת בנוסף לכך לשלושה חלקים בשלושה צבעים (הדיאגרמה המקורית הייתה צבעונית) המייצגים סיבות תמותה. שטח הגזרות מבטא את השונות של התצפיות. כל זאת בשתי נקודות זמן. מדיאגרמה זו התפתחה בהמשך דיאגרמת העוגה הפשוטה יותר, וגם ההיסטוגרמה – בה השטח מבטא שכיחות.

כאשר חזרה ללונדון עם סיום מלחמת קרים ב-1856, המשיכה לאסוף נתונים על שיעורי התמותה בבתי החולים הצבאיים, כדי לקדם את שיטות הניהול שפיתחה. מאמציה נשאו פרי, ובהוראת המלכה ויקטוריה הוצאו המלצותיה לפועל. ב-1857 הייתה לאשה הראשונה שנבחרה אי פעם לחברה הסטטיסטית המלכותית בזכות תרומתה בתחום הסטטיסטיקה הרפואית. היא הוזמנה לייעץ לממשלות קנדה וארצות הברית בתחומים אלה. כמו כן, פתחה בית ספר לאחיות משל עצמה, בו נלמד מקצוע האח/ות על פי העקרונות והסטנדרטים החדשים שקבעה. כמו כן פרסמה למעלה מ-200 ספרים ומאמרים בנושאי סיעוד וסטטיטיקה רפואית. ב-1874 נבחרה לחברת כבוד באיגוד האמריקני לסטטיסטיקה. כמו כן הוענקו לה שני תארי אצולה, מידי המלכה ויקטוריה ב-1883 ומידי המלך אדוארד השביעי ב-1907. היא נפטרה ב-13 לאוגוסט 1910 בגיל 90.

• רשימה זו מבוססת על מאמר שפירסמתי בפורום המתמטיקה של תפוז.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 12 במאי 2006 שם התקבלו 2 תגובות

yoni  בתאריך 5/17/2006 11:56:47 PM

מדהים

לא יאומן כמה רחבי אופקים היו אנשים בעולם ללא תקשורת ואינפומציה חופשית. תודה על המאמר

שרונה  בתאריך 5/6/2008 10:47:12 AM

תודה על האינפורמציה

אני אחות במקצועי ומאד הופתעתי לראות שפלורנס נייטינגל ניחנה בעוד כשרונות כמו סטטיסטיקה וניתוח מספרים. בתור אחות שמקווה לערוך מחקרים בעתיד זה רק מעודד ונותן דוגמא טובה ולכן תודה לך, שרונה