נסיכת המדעים

במאמר שפורסם היום ב-Lancet נמסר כי מחקר קליני מבוקר הראה כי ההשפעה של תכשירים הומיאופתיים אינו שונה מהשפעה של אי טיפול (כלומר – טיפול על ידי פלסבו). המאמר עצמו פתוח רק למנויי כתב העת. עיקרי המאמר מובאים בידיעה ב-Ynet. לא שזה ישכנע מישהו מהמאמינים.

תוספת לרשימה – 31/8/05

ד"ר בן גולדאקר, הכותב את הטור Bad Science בגארדיין הגיב שלשום למאמר. המאמר שלו תורגם לעברית והופיע היום בהארץ.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 26 באוגוסט 2005 שם התקבלו 11 תגובות

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 8/26/2005 9:15:48 PM

העיקר שתאיית נכון

יוסי, תקן את שגיאות הכתיב שלך (כותבים "פלצבו" או פלסבו"). בטח נורא-נורא מיהרת לדווח לאומה.
שנית, אותו "לנצט" הגיע למסקנה שונה בתכלית ב1997, כשפרסם שההומאופתיה יעילה פי 2.45 בהשוואה לפלצבו. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/en….ist_uids=9310601&dopt=Citation
עוד שמונה שנים יפורסם משהו אחר, וחו"ח.
אני סבורה שאתה מעיד אמת על עיסתך ושאתה ספקן מקצועי (בדגש על מקצועי). כפי שהצעתי בזמנו מעל דפי אתרך – הצעה, אגב, שלא זכתה למענה מצדך, וברור לנו למה – אני עדיין מזמינה אותך לקליניקת המתמחים בהומאופתיה שאני מנחה. הקליניקה חוזרת לפעילות בראשית השנה האקדמית במרפאת החוץ של "אסף הרופא". תוכל להתרשם מהומאופתיה בפעולה, ולא רק לתרגם מאמרים בגנותה. כפי שמעידות מעידות קודמות שלך, ממאמרים שכאלה שאבת חלק ניכר מידיעותיך על הומאופתיה.
ובאשר למילים האמוטיביות, את האמונה אני מבכרת להשאיר למאמינים. ההומאופתיה עובדת. לא שזה יפריע לך לטעון אחרת.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 8/26/2005 10:42:48 PM

עוד קטנה וזהו, לגמרי.

מעיון ראשוני באסופת המחקרים שעליה מתבססת מסקנת החוקר השוויצרי, דר' אגר (Egger) אני רואה שמדובר בשיטות שונות, שחלקן אינן מקובלות על מרבית המטפלים ההומאופתים. הומאופתיה אינה מקשה אחת.
אני מזכירה שהומאופתיה לא מרפאה שם של מחלה, אלא את ה ח ו ל ה. אין "משו הומאופתי" לאסטמה, כי מתייחסים לאדם שחולה באסטמה על שלל מאפייני החולי שלו, ולכן התמונה היא ייחודית בכל פעם וקיימות *מאות* הכנות המסוגלות לרפאה. כתבתי על זה כאן – http://www.notes.co.il/rakheli/6447.asp .
מחקרים שמתבססים על בדיקת יעילות תכשיר הומאופתי אל"ף למצב בי"ת לא צפויים להצלחה שהיא יותר מאקראית, אין ספק בכך. שוב, בהומאופתיה ההתאמה היא לאדם.
מעניין לקרוא את מאמר המערכת שנלווה לדברי דר' אגר. יותר מעניינת, כתוב שם, היא העובדה שהמחלוקת בכלל נמשכת, גם כעבור מאה וחמישים שנה.
וכעבור (רק) כשנה של פוסטים עוינים מצדו של יוסי לוי, שמסרב להקשיב או להדבר על אף שהוא מעיד על עצמו כספקן מקצועי, אני מודיעה בשמחה שאין לי את הכוונה להתייחס יותר לדבריו בנושא ההומאופתי, שכן הוא אינו מאזין להצעותיי או הסבריי. יש לי גם הרושם שפוסטיו-אלה, על נימתם המזלזלת (שעליה התנצל בפניי בעבר, אגב, בטרם חזר לסורו), נובעת ממניעים אישיים.
מלבד ההזמנה למרפאת החוץ בביה"ח דלעיל, אני כמובן מאחלת לו הצלחה בהמשך דרכו. להגיב לדבריו בנושא הומאופתיה זה, איך לומר, לטחון מים.

תגובה מאת הניה סימון RCHom  [אתר] בתאריך 8/26/2005 11:20:46 PM

בספקנות עיקשת הוא בהחלט מתבלט

ועם עיקש תתפתל. השאלה אם כדאי – אם הספקנות היא מקצוע, אז בחוסר הקשבה הוא עובר את הסטנדרט – שמיעה סלקטיבית מאד המתאימה לפרקליטות, לעו"ד, ולסרסורים ל"אמת" שבאה מהאינטרס של הפופיק האישי שלך ולא של שום דבר ששייך לקוסמי לטובת הכלל
כמו שאמרה רחלי
לדבר אתו על הומאופתיה זה כמו לטחון מים.
אז חבל על המים היקרים
נדלל אתם רמדיס במקום לטחון אותן לשווא.
שיהיה בריא הלוואי הלוי
וחו"ח
"מקסים"
גם זה ציטוט מרחלי
אנחנו גרופיס

תגובה מאת מנשה  בתאריך 8/27/2005 6:13:09 PM

לא מבין

את ההתלהמות כאן.
אתם משוכנעים או "יודעים" שההומיאופתיה יעילה. יופי לכם.
זכותו של כל אדם להחזיק בכל סברה. אין לכם כאן מונופול על האמת, גם אם נדמה לכם שערימת ההוכחות היא אינסופית. והיא לא – כמו כל דבר בחיים.

תגובה מאת משה בן הראש  [אתר] בתאריך 8/27/2005 8:14:41 PM

השאלה היא לא יעילות ההומאופטיה

אלא באיזה כלים אתה בודק את יעילותה.
לא ניתן לבדוק את ההומאופטיה בכלים של רפואה אלופטית (קונווציונלית) מהסיבות שנמנו לעיל.
ואם כן, התוצאות לא יכולות להיות שונות מאלה שהתקבלו במחקר. לכן במידה רבה עדיף לא לבזבז כסף על מחקרים כאלה, כי הם לא ישכנעו את מי שכן משתמש או רוצה להשתמש בהומיאופטיה והם ישכנעו את אלה שלא מאמינים בדילולים.
בכל מקרה למי שרוצה לדעת קצת יותר, ולכל בר דעת אני ממליץ מאוד לקרוא את האורגנון של האנמן, ולהבין על מה מדובר, ובמיוחד לקרוא את "המדע של ההומיאופטיה" של ג'ורג, ויטולקס, שממנו אפשר ללמוד הרבה על האדם גם אם ההומאיפטיה אינה מעניינת את הקורא.

תגובה מאת מיכל יקיר  בתאריך 8/27/2005 9:03:30 PM

27/8/2005
The response is ine nglish as it wreetn by me: I read the article (the Lancet vol 366 aug 27, 2005, p 726-732) and had to say: I AM disappointed: as an attack, the article its hardly worth referring to: its a poor trial, that fails by its own standards. Not to mention by proper scientific standards:
– Most of the assumptions made in this research are based on the "higher quality" trials. In conventional-medicine trials, only 9 (!) were found out of 110, and the analysis is based on that? On 9 trials? As we so often hear, smaller studies tend to show larger effects….
More than that, the Funnel plot (fig 2) is based on 91% not so good trials – how can one relate to statistics based on that?
from a proper scientific point of view, their declaration that they had assumed before starting the trial that " the effect observed in placebo -controlled trials of homeopathy could be explained by combination of methodological deficiencies and biased reporting…" while "the same biases could not explain the effect observed in…. conventional trials". Now these pre-assumptions, besides being narrow minded, is irrelevant and inappropriate in a study that tries to compare truthfully 2 different methods. One could say that a biased mind could influence the, let say, the course of collecting the data? Or of interrupting the results?
In comparing 2 such different method a theoretical- not statistical – thinking should have been groundwork. The comparison of homeopathy and conventional medicine is interesting- but requires serious philosophical reference. Only by that can a further work be done, statistic without logic is a very bad tool. Like a care without driver.
To conclude: the article is biased, and therefore of low scientific value and its conclusion is not relevant to the debate of the homeopathic medical system and its relation to conventional medicine.
Michal Yakir PhD.
Chairwoman of the Israeli Association for Classical Homeopathy
Israel

תגובה מאת אבנר  בתאריך 8/27/2005 11:18:01 PM

Michal Yakir אולי תתרגמי לעברית

את מה שכתבת.
אנגלית זה לא (לפחות לא זו שאני מכיר)

תגובה מאת אדל אמינוף  בתאריך 8/29/2005 1:06:53 PM

הקושי במעבר לאמת חדשה- פרדיגמה שונה

שלום לכולם,
הנה יוצא עוד מאמר (די לוקה, המסכם במטה אנליזה די לוקה את כמות המחקרים שרובם די לוקים- בחסר, ושוב- חסר!) והוא לא מוסיף ולא גורע מהאמת שבהומאופתיה. הוא רק מעיד על כך שנעשית פעילות גדולה של ההומאופתים בהבאת ההומאופתיה לתודעת הציבור ובשל כך גם קמה התנגדות חזקה.
אין דרך אחרת- כל אמת חדשה, או כל פרדיגמה חדשה (כפי שד"ר אוברבאום- הרופא והומאופת, ציין אמש ב"לונדון את קירשנברוך" בערוץ 10), יוצרת בקרב הציבור (המקצועי במיוחד) התנגדות נוראית מאחר שאותו ציבור אוחז באמיתותיו הנושנות מבלי לבחון אותן שוב (כולל בחינת הכלים לבחינת האמיתות!!!).
יש בעיה גדולה להכיר בדבר חדש, זהו תהליך: ראשית- ההתנגדות לשינוי, ואז- בחינת השונה בכלים ישנים ואח"כ- התנגדות חזקה אף יותר, ואח"כ- בחינת מציאות שמשתנה תחת ידי המתבונן (!)- ושוב- התנגדות רגשית חריפה אף יותר, ואז- בחינת העובדות בעיניים קצת שונות, וחוזר חלילה- בדרגים שונים של הכרה- עד להכרה מלאה- המציאות משתנה- מתחת לאף ממש.
יש מי שהוא בר מזל ועיניו בראשו והאינטאיציה שלו עובדת נון סטופ וישנו המסכן- שחש שהקרקע נשמטת תחת רגליו- הקרקע הבטוחה של האמת שבנה.
נו שויין, זו דרכו של עולם. לא נצליח לשכנע את כולם בעולם הרפואה שראיית הבריאות באופן שונה היום היא דבר הכרחי. קשה להם לומר- שגינו ולזרוק את כל הכלים עליהם הם אומנו שנים על גבי שנים מבלי לבחון אותם. כל סטודנט לרפואה לומד רפואה מבלי ללמוד ממש מהי בריאות, מהי מחלה- זוהי ראשונת הצרות של בתי הספר לרפואה ויוצאי חלציה…
ונוכל כך להמשיך עוד ועוד.
אין טעם באמת להתמקח. ובטח שלא איזה ויכוח על מספרים סטטיסטיקה שאינה אומרת דבר. שישו קצת סטטיסטיקות אמת על החיסונים ותוצאותיהם, למשל.
רחלי עושה בשכל ומזמינה לצפייה קלינית ולחווייה מעשית- שרק היא אולי תוכל להזיז במעט את הסומים.
בואו נמשיך את עבודת הריפוי- זה מה שחשוב…

תגובה מאת ראובן  בתאריך 8/30/2005 10:29:27 PM

אז מה (לכל הרוחות?) הם אותם כלים חדשים?

מכל הדיונים הארוכים והמיגעים כאן ובפורומים השונים, עדיין לא הצלחתי להבין מהם אותם הכלים בעזרתם בודקים את האמיתות כדבריך.
חוץ מהתחמקויות ומשפטים מעורפלים וחסרי פשר, לא קיבלתי שום תשובה.
תן לי קריטריון, (נתחיל מקריטריון כלשהו, בלי שום מגבלות) כדי שאפשר יהיה לדבר אתך בכלל.
כי אם לא, אז אני יכול להגיד שריקודי בטן בימי שלישי בחצות בקומה ה27 של בנין לא מאוכלם הם שיטת ריפוי לא פחות לגיטימית.
תגיד לי למה לא, ובמה זה שונה. ואל תגיד לי "יש הרבה לקוחות". לכל מדווה אנושי מוכנים אנשים למכור את סבתם תמורת בדל תקווה להפטר ממנו. מסחר באשליות על ריפוי הוא אחת מהפעילויות הכלכליות העתיקות ומגלגלות הכסף הרב ביותר מאז ומעולם.

תגובה מאת קובי  בתאריך 8/31/2005 2:47:11 PM

לכל המאמינים

משה בן הרוש טוען שלא ניתן לבדוק את ההומאופטיה ב"כלים של רפואה קונבנציונלית" ובכן, אין כזה דבר
הכלים הללו אינם יותר מהיגיון פשוט – מאחר וכל מקרה הוא פרטי וכו' – כדאי לבדוק קבוצה גדולה ולבדוק האם חל שיפור אם לאו. אין בכלים יותר מהיגיון בריא. אל נא תתקיפו את ההיגיון הבריא – כי איך אחרת תגדירו הצלחה? אם עובד – נראה שיפור וכו'…
בכלל – כל הסטטיסטיקה והמתמטיקה נובעות מדברים אשר כל אחד יסכים איתם, הסקת המסקנות לעיתים סבוכה ולא כל אחד יבינם(לכן כל המפקפקים ב"מדעים), אך הבסיס פשוט ומוסכם מאין כמוהו
שימו לב כי ההצעות ל"הוכחת" יעילות ההומאופטיה מציעות להגיע לטיפול – משמע לא בדיקה אמיתית, אלא מפגש והיכרות עם האנשים – יצירת אמפטיה וקשר אין בהם כדי להעיד על יעילותו האמיתי של הטיפול.
מאמרו של ד"ר גולדאקר מאיר עיניים , תודה על ההפניה.

תגובה מאת ראובן  [אתר] בתאריך 8/31/2005 10:24:05 PM

ובאותו נושא, מ"הארץ" היום

מתוך הטור (המצוין) "מדע רע"

אוניברסיטת זיאו טנג שבשנחאי פירסמה את דירוג 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם, זו השנה השלישית. רוב עיתוני העולם סיקרו את ראש הרשימה (הארווארד עדיין ראשונה, למי שמודאג), ודנו בכובד ראש בזינוק של קיימברידג' הבריטית אל המקום השני, מייד לאחר סטנפורד, תוך כדי דחיקת ברקלי ו-MIT אל המקומות הרביעי והחמישי.

איך מדרגים? ראשית, אספו החוקרים משנחאי נתונים לגבי ההישגים האקדמיים של כל אוניברסיטה, כגון מספר אנשי הסגל והבוגרים שזכו בפרס נובל או במדליית פילדס (פרס טיורינג לא נחשב), מספר המאמרים שפורסמו על ידי אנשי הסגל והבוגרים בכתבי העת Nature ו-Science,  מספר המאמרים המצוטטים באינדקסים נחשבים, כולל מאמרים התחומי מדעי הרוח והחברה, וכדומה. גם גודל האוניברסיטה (כלומר – מספר הסטודנטים) נלקח בחשבון. לאחר מכן, ניתן לכל אוניברסיטה ציון יחסי באחוזים בכל אחת מהקטגוריות (ביחס לאוניברסיטה המובילה באותה קטגוריה), ולבסוף, משקללים את ציוני הקטגוריות לציון אחד לפיו נקבע הדירוג. מעל 1000 אוניברסיטאות דורגו, אך פורסמה רק רשימת 500 הראשונות בדירוג.

עורכי הדירוג מודעים לבעיות המתודולוגיות המתעוררות ומפרטים אותן בדף השאלות הנפוצות. המעוניינים ימצאו גם הפניה למאמר הדן בבעיות אלה ובהתמודדות עימן בפירוט.

ועכשיו, למי שהגיע עד לכאן, הפרטים המעניינים באמת. איפה אנחנו?

האוניברסיטה הטובה ביותר בישראל, על פי הדירוג, היא האוניברסיטה העברית, המדורגת בסה"כ במקום ה-78 בעולם. (גילוי נאות – כל שלושת תארי הוענקו לי על ידי האוניברסיטה העברית). הטכניון, מכון ויצמן, ואוניברסיטת תל-אביב מתחלקים במקום ה-101 (יחד עם עוד 49 אוניברסיטאות אחרות שזכו לאותו ציון). אוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון מדורגות במקום 301-400 ואוניברסיטת חיפה במקום 401-500. כל שבע האוניברסיטאות שבישראל נכנסו לרשימת ה-500, הישג מכובד.

פורסם לראשונה באתר "רשימות" בתאריך 21 באוגוסט 2005 שם התקבלו 3 תגובות

יעקב  בתאריך 8/25/2005 11:27:46 PM

אז מה היה לנו

אוניברסיטה אחת בעשירון העליון, שלוש בעשירון השני, והיתר ברביעי ובחמישי.
נאה, אך לא מעורר השתאות.

עודד  בתאריך 8/27/2005 11:04:10 PM

הישג מכובד

דורגו 1000 אוניברסיטאות מתוך יותר מ 2000
להיכנס לרשימת ה 500 זהו אכן הישג מכובד

יעקב  בתאריך 8/28/2005 2:01:36 AM

לעודד

לא נכנסנו ל-500 הראשונים, נכנסנו ל-50% הראשונים.
מוסד שלא נסקר, יכול היה טכנית להגיע להישגים גבוהים, נמוכים או שווים למוסדות שנסקרו. אין שום משמעות לכמות הכוללת של המוסדות, בהתייחס לרמת ההישגיות, כל עוד המוסדות לא נסקרו.

<ציני>

חברה ישראלית מובילה בתחומה בעולם זרקה (על פי ההערכות) 150 מליון דולר לפח בשנת 2004. למה להשקיע כל כך הרבה? יש פתרונות הרבה יותר טובים.

</ציני>

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 7 ביולי 2005 שם התקבלו 4 תגובות

אורן  בתאריך 7/7/2005 11:16:16 PM

ספקן לא מקצועי

הגישה שלך לנושא ההומאופתיה מרמזת על מוטיבציה אישית מדי, מבחינתך זה כבר ממש מסע צלב, לא?
רחלי שבי הזמינה אותך לקליניקה, אז למה שלא תלך לבדוק את דבריה? אם אתה כל כך בטוח, זה בטח לא קשה לך ותוכל להרים את הכפפה ובקלות גם להראות כמה אתה נורא צודק.
אגב, המאה וחמישים מליון האלה הצילו או ריפאו מישהו, שאתה כל כך יהיר?
אתה לא עושה רושם של בחור טוב, בינתיי ם, יוסי לוי. אתה בעיקר ארסי.

שחף  בתאריך 7/7/2005 11:48:45 PM

גם ל"טבע" אין פתרון חד-משמעי

הם מדברים על פרופילים של חולים שיכולים להתאים לתרופות שונות. זה מזכיר את מה שההומאופתים טוענים.
"יחד עם אהרון מילר מבית חולים כרמל וקבוצה ממכון ויצמן השתתפה טבע ב"מגנטון", פרויקט שמומן בחלקו על ידי המדען הראשי במשרד התמ"ת. הפרויקט, המתמקד בפארמקוגנטיקה, ניסה לפתח כלים שיאפשרו לדעת בעתיד איזה סוג חולים יגיב לתרופה נתונה. "עדיין אין לי תשובה שתגיד איזה חולה יגיב טוב לקופקסון, אבל אנחנו מתחילים לראות אפיונים, הבדלים בתגובות חולים לפי השוני הגנטי ביניהם", אמרה פנחסי. לדבריה, טבע שוקלת להצטרף לקבוצת המשך עם מילר, שקיבל מענק גדול מהאיחוד האירופי. "בסוף הדרך אפשר יהיה להפנות תרופה אחת לחולים עם פרופיל גנטי מסוים, ותרופה שנייה לחולים עם פרופיל גנטי אחר", הוסיפה.
חוץ מזה, הכסף לא יצא מהכיס הפרטי שלך, יוסי , אז תפסיק להיות פאסיבי אגרסיבי. אם טענת בפוסט הקודם שאתה
מסיים בכך את הדיון, אז תבליג ותפסיק להיות עוקצני.

גרי אפשטיין  בתאריך 7/7/2005 11:50:37 PM

אתה נפיחת המדעים

זה מה שאתה, אבל אני חולה עליך בכל זאת, יוס'לה.

בוב  בתאריך 7/10/2005 7:56:03 PM

ללא נושא

מדהים איך מסורות של ריפוי, ומסורות בכלל, מצליחות להישמר למרות חוסר הערך שלהן או חוסר האמת הבסיסי שבהן.
זה מזכיר לי ניסוי ששמעתי עליו – קבוצה של קופים בכלוב, הרבה בננות למעלה וחבל אחד. בהתחלה כשמנסה לעלות קוף אל הבננה, החוקרים שופכים מים קרים על חבריו. אלה שמבינים את הקשר מונעים ממנו לעלות.
עכשיו מכניסים קוף חדש לחבורה. הוא מנסה וחבריו מונעים ממנו. אט אט מחליפים את כל הקופים, תוך שכל קוף חדש "מחונך" שלא לטפס, עד שלא נשאר קוף אחד בחבורה שראה מים נשפכים, או הרגיש אותם. עדיין כולם "מחונכים", לא מנסים לטפס ומחנכים את החדשים. ללא כל סיבה נראית לעין.
טוב, זה רק מראה איך התנהגויות יכולות לחלחל ללא קשר לתועלת הממשית שלהן(למרות שבמקרה זה אכן היתה משמעות ראשונית)1
ובכלל – איך אנשים לא מסוגלים לראות את יתרונותו העצום של המדע על פני המסורות העתיקות, שהוא נכון להודות בטעותו, מפעיל אמצעים ובדיקות לבדיקת אמיתותוונכון להשתנות מן הקצה אל הקצה, אם זה מה שיתאים למציאות.
ליוסי – כל הכבוד על הרשימה בנושא, כתובה נהדר.
המשך כך – אולי משהו על האסטרולוגיה? מה לגבי "אגודת האסטרולוגיה המדעית בישראל"?1

האמת, בהתחלה חשבתי לענות בפרוטרוט לכל הטענות שהושמעו בדיון הזה, להתפלפל האם משך הטיפול אצל הומיאופת הוא דקות ספורות כפי שטענה רחלי שבי בתגובתה לרשימתי או שעתיים כפי שטענה מיכל יקיר בתגובתה שפורסמה במוסף הארץ, להסביר למה זה לא ממש חשוב אם ההומיאפתיה מבוססת על עקרונות מטפיזיים או שלא, הבסיס לא מטפיזי אלא רק ההסבר הניתן לתיאוריה ההומיאופתית הינו מטפיזי, האם המאמר ב-Nature חובר על ידי "בנבניסטה" או שמה יש לאיית את שמו "בנווניסט", וכולי וכולי.

אני גם לא רוצה להתייחס לחוסר ההבנה הבסיסי בעקרונות המדע שמגלים תומכי ההומיאופתיה למיניהם (כולל אלה שזכו בתארים מאוניברסיטאות מכובדות) – את הנושא הזה אשאיר לרשימה אחרת, שכן העניין לא קשור כלל בהומיאופתיה.

אני גם מוותר על הנסיון להעביר שיעור בהבנת הנקרא לאלה הזקוקים לכך (למשל, כתבתי בפירוש כי אין לתלות באפקט הפלסבו את ההצלחות הטיפוליות שנוחלת ההומיאופתיה פה ושם, ובכל זאת ננזפתי על כך שכביכול טענתי זאת). אם לא הובנתי כהלכה על ידי מי מהקוראים – איאלץ לחיות עם זה.

לכן הרשימה הזו מופיעה תחת הקטגוריה "בנימה אישית". הרשימה באה לסכם את ההתרשמות הסובייקטיבית שלי מגל התגובות לשתי הרשימות שלי ("מבט אל ההומיאופתיה", "מדע טוב, מדע רע") ולמאמרו של בני מוזס. זה כולל גם את שרשור התגובות בפורום רפואה משלימה בתפוז למאמר של בני מוזס בפורום רפואה משלימה (אני נמנעתי מלשים שם לינק לרשימה שלי, כדי לא להצטייר כטרול), תגובות כאן ברשימות מאת דוד כפרי ורחלי שבי, מכתבו למערכת הארץ של יאיר שמר, יו"ר "הלשכה למקצועות בריאות משלימים" והומאופת קלאסי מורשה, שהעתקו מופיע בתוך השרשור בתפוז, וכן מאמרה של מיכל יקיר בהארץ.

כשקוראים את התגובות, הדבר הראשון שמתרשמים ממנו הוא ביטויי האמונה המופיעים בו. באחת הרשימות יש התייחסות ל"חזרתו בתשובה" של האנמן. מספר ציטוטים מהפורום: "הלכתי להרצאת מבוא, ופשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה ללמוד", "היום יש לי יותר אמונה", "מהר מאוד הבנתי שזו האמת שאני מאמינה בה", "אני לא מניח אני יודע", "לי אין צורך להאמין אני יודע. את שלב האמונה כבר עברתי מזמן, אני באמון.", "האם כשהתאהבת לראשונה בחייך ביקשת לדעת איך זה קרה ?" (זו תשובה שענה מישהו שכשנשאל איך הגיע להומיאופתיה), "לפעמים אני פשוט יודעת" "יהלום אמיתי לא זקוק לכתב הגנה. יהלום אמיתי זוהר וקורן ומאיר למרחוק", ועוד. גם הפניה "בוא תראה ותתנסה, אח"כ תחליט", מזכירה יותר מכל את ההזמנה לבוא ל"עשות שבת" הנפוצה בקרב המחזירים בתשובה של הדת היהודית. עם מאמינים אני לא מתווכח.

הדבר השני הבולט הוא טיעון גליליאו – עליו חוזרים מיכל יקיר, יאיר שמר, רחלי שבי, וכמה גולשים בתפוז. טיעון זה בעייתי משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא הסיבה הלוגית, אותה כבר הסברתי ברשימתי. זה שטענו נגד גליליאו ולבסוף התברר כי הוא צדק, לא אומר כי כל מי שטוענים נגדו אכן צודק. הסיבה השניה היא יותר בעייתית – ההתנגדות לתיאוריה של גליליאו הגיעה מן האינקוויזיציה. המשווים את גליליאו להומיאופתיה בהכרח משווים את הטוענים נגד ההומיאופתיה לאינקוויזיציה. גולשת אחת בתפוז אף הרחיקה לכת ויצרה אנלוגיה בין הטענות נגד ההומיאופתיה לבין האנטישמיות, לא פחות. אני מצטער, אבל כשבדקתי בפעם האחרונה לא השתייכתי לאינקוויזיציה או לכל ארגון דומה, וגם איני אנטישמי. אכן, אני טוען כי ההומיאופתיה אינה עומדת בקנה המידה המקובל על המדע, ולכן היא פסולה בעיני כטיפול רפואי. אבל אני בהחלט מוכן לקבל עדויות לטובת ההומיאופתיה (שיעמדו בקריטריונים המדעיים המקובלים) ואם אראה עדויות כאלה אשנה את דעתי.

עניין נוסף הוא הדיסוננס שבין מדע ואמונה. למרות ביטויי האמונה הרבים שמופיעים, נראה כי הומיאופתים רבים (וגם אנשים מתחומים אחרים של "רפואה אלטרנטיבית") מחפשים כל בדל טיעון מדעי שניתן להיאחז בו כדי להצדיק את עמדתם. החל מהמאמר הנודע של בנווניסט, שהוא לפי הצורך חלוצי או אומלל, המשך במאות "מחקרים אמיתיים" שנמצאים אי שם ברשת, "סטטיסטיקות" של הצלחות ("עובדה שמליונים פונים אל הרפואה האלטרנטיבית"), וכוכב השביט האחרון – הדוקטורט של מיכל יקיר. זאת כשבמקביל אותם אנשים עצמם טוענים כי למדע ולסטטיסטיקה אין ממילא חשיבות, ומצביעים על כשלונות המדע והרפואה המדעית. אם המדע תומך בהם (או לפחות עוזר קצת לטיעון) אז הוא בסדר גמור. אבל כשאותו מדע עצמו דורש מהם יותר מאשר דיבורים בעלמא, הוא נעשה לא רלוונטי.

אז זהו. מבחינתי זהו סיום הדיון. כמובן, אם תעלה טענה חדשה שלא הושמעה קודם, אשמח לשמוע אותה והגיב, אבל אני בספק אם טענה כזו תעלה.

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 2 ביולי 2005 21:46שם התקבלו 17 תגובות

תגובה מאת נתי  בתאריך 7/2/2005 11:18:45 PM

למתמטיקאי,
אני מבין קטן מאד בהומאופתיה, אבל ככל שאני קורא את טענותיך והסבר המתה-אנליסטים, אני מוצא שיש הרבה מאד הגיון לדברים שכתבו מיכל ורחלי. אולי ביום שתצא למסע של מה שאינך יודע, תגלה את קיומם של הדברים שאין לך דרך להוכיח – ותישאר מבולבל ומבויש.
בהצלחה במסע,
נתי

תגובה מאת מנשה  בתאריך 7/2/2005 11:28:17 PM

לנתי

התגובה שלך דומה מאוד לתגובות המתהלמות שיש בווינט, שתוכנן הוא בערך כך: "איני דתי, אבל אחרי שבחנתי את הדברים, מילותיו של הרב גראס שיכנעו אותי שאכן יש אלוקים בשמים. אחי החילונים, כולי תקווה שיום אחד גם אתם תתעוררו ותשיבו עטרה ליושנה".
במלים אחרות, דחיל-רבקום.

תגובה מאת חנן כהן  [אתר] בתאריך 7/2/2005 11:34:32 PM

שני דברים

1. להעביר דחוף בספלר.
2. גילוי נאות על כך שאתה עובד בחברת תרופות מסורתית. ממש לא חשוב איזו חברה אבל העובדה שאתה שוהה חלק גדול מיומך בחברת תרופות גורמת להשפעה מתמשכת.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/2/2005 11:57:30 PM

שלום יוסי

1. אגב הבנת הנקרא..טענתי שהומאופתים *מס ויימים* מתשאלים מספר דקות. לא כתבתי שכולם, ולכן אין טעם בטענתך כאילו יש הבדלי גר סאות ביני לבין דר' מיכל יקיר. בעבודתי, אני בהחלט מקדישה שעתיים לכל מטופל/ת המגיע /ה אליי לראשונה וכך עושים מרבית ההומאופתים הקלאסיים. בדבריי-אלה על ההומאופתים ש מתשאלים מספר דקות, התייחסתי במיוחד לג'ורג' ויתולקס ולתלמידו, וגה רוזנברג. וגה הו א הומאופת ישראלי-אמריקאי שמלמד בארץ אחת לכמה חודשים. בקש להיות נוכח בתשאולים שהו א עורך בסמינרים, עקוב אחר התוצאות ותיווכח במו-עיניך.
2. העובדה שפרופ' מוזס איית שמות בצורה שגוייה מצביעה לדידי על אי-שליטתו במטריה, ממש כשם שאתה, יוס י, מציין ישירות מאיזשהו מקור שההומאופת "מכין לכל חולה תכשיר ייחודי במעבדתו" http://www.notes.co.il/joseph/119 89.asp. ציטוט נטול בדיקה מקרין על רצינות המאמרים ועל רמת ההעמקה.
3. לא צריך להאמין בהומאופתיה כדי שהיא תעבוד. אני עובדת עם אנשים שאינם יודעים שהם מטופלים – כאלה הסובלים מפיגור, או מחוסרי הכרה, או תינוקות. אני מטפלת גם בבעלי-חיים. את הריפוי במצבים כאלה קצת קשה לייחס לפלצבו.
4. מיכל יקיר לא זכתה בדוקטורט מסיבות אמוניות. תסכים איתי, דוקטורט מהאוניברסיטה העברית, חזקה עליו שישמש טיעון בעל-תוקף *כלשהו *? האקדמיה, הלוא, לא ששה לאמץ את ההומאופתיה – או כל "רפואה אלטרנאיבית" אחרת – לחיקה. כתבת שאתה "בהחלט מוכן לקבל עדויות לטובת ההומיאופתיה (שיעמדו בקריטריונים המדעיים המקובלים)"? האם התזה של מיכל יקיר אינה כזו? התעניינת אי-פעם במחקר שערכה? מצאת בו כשלים חריפים? אתה אומר כוכב שביט, אני אומרת, סנונית ראשונה.
5. אני מנחה מתמחים בהומאופתיה במרכז לרפואה משלימה בביה"ח "אסף הרופא". הסטאז' לשנה זו הסתיים. אני מזמינה אותך, יוסי לוי, להעדר קלות מחברת התרופות שאתה עובד בה, ולהגיע למפגשי קבוצת הסטאז' הבאה שלי, החל מאוקטובר. זו קבוצה לימודית, המטופלים יודעים וכך אין לנו בעייה אתית. אתה מוזמן למפגשים, לשאול אותנו שאלות, להתרשם מהתהליך. בכבוד (מלרעי). איש מדע, "ספקן מקצועי", בוא לראות את זה בעבודה. לא אמונה, לא שבת. תוצאות. אתה יודע איך לפנות אליי.
6. כאיש מדע אתה מדבר על התיאוריה. כמטפלת בהומאופתיה אני מדברת על התוצאות בשטח. אני יכולה לשער שמנקודת הראות שלך ושל עמיתיך, ההומאופתיה נראית אבסורדית – "דומה בדומה יירפא", דילולים הרבה למעבר למספר אבוגדרו..ועם כל הפרדוקסים, וחרף העדר המנגנון שמסביר, אני חושבת שהתיאור המדעי הקיים אינו חזות הכל. הוא לא מבטיח ריפוי, היו פעמים שכשל באופן חריף (כן, ברור לי שלוגית זה לא מעניק תוקף לטיעון "שלי", אבל זה גם חומר למחשבה).
אני עובדת עם כלי, שאין לי דרך רציונלית להסביר את מנגנון הפעולה שלו, אבל להמתין להסבר נראה לי אבסורדי עוד יותר. אני רואה ברכה בעבודה שלי, ואני מזמינה אותך, יוסי לוי, ואת מגיביך/קוראיך שנמצאים באותו ראש, לפנות אליי, לשבת בקליניקות הפתוחות שאני מעבירה, ושמעבירים מוריי ורביי, ולהקשיב. לפתוח את הראש, לשאול (ולא רק רטורית).

תגובה מאת הניה סימון RCHom  [אתר] בתאריך 7/3/2005 4:05:48 AM

ארניקה

הצעתי לבני מוזס, אני מציעה גם לך ולכל מי שבוגר מספיק לקחת אקמול בעצמו, להשתתף במחקר AD HOC
כזה כדי לבדוק תרופה הומ אופתית ישנה מאד , ארניקה מונטנה . השימוש בתרופה זו נדרשת בחיי כל אחד כמעט .
אין אדם שלא קיבל בעצמו חבטה הגונה,או ראה מישהו על ידו מתנסה בכאב הזה, בהתנגשות, בנפילה , בנפול משהו כבד על רגל על יד, צביטת אצבע בדלת וכו' , מכה, חבטה, צביטה שיש עמה איזה שהו שטף דם קטן פנימי או חיצוני, בנלווה יש חבורה כחולה , כתם כחול איזו נפיחות מה והמקום כואב.
טוב מאד לקחת גלובול אחד מארניקה 30 סי
(30C)
כאשר המכה היא כזו שרואים כוכבים לרגע שניים והיא שוככת.
כאשר הכאב בלתי נסבל למשך שעה שעתיים ויותר אפשר להזמין מראש
ARNICA 10M
ושוב לקחת גלובול תחת הלשון ולחזור על כך כל פעם שכואב.
במקרה של תאונה, שבר באיזו עצם, הלם כזה שהאדם שוכב, קשה לו אבל הוא לא רוצה שום דבר וגם לא רוצה רופא, תנו לו ארניקה
כמה טיפות במים מתמיסה מומסת תספקנה.
גם במקרה של נקע זו תרופה ראשונית טובה.
רוב מצבי ארניקה מצריכים איזה שהוא מעקב עם תרופות נוספות.
לא אלאה אתכם עם זה.
אם ארניקה עבדה עבורכם או עבור חבריכם או מי שקיבל מכה וחבורה סביבכם. אם תהיו סתם ישרים עם עצמכם, כדאי שתיגשו להומאופת קלאסי אם המצב מצריך עוד טיפול (במקרה של שבר כמובן שיש לקבע וכך במקרה של פציעה חמורה לחדר מיון וכו')
מאד מאד כדאי להשתמש בה במצב של CVA ממש כשזה סמוך לארוע, וכן לאחר ניתוח , חיתוך כלשהו, כמובן שנדרשים במקרים כאלה טיפולים נוספים, עזרה ראשונה וטיפול התאוששות נוגספים.
אל תדווחו לנו, יוסף את מוזס וחברים, אם הובכתם כהוגן בשימוש בתרופה הנהדרת הזו.
במעבדה אל תבדקו, לא תמצאו כלום .
דווחו לעצמכם , בוודאי יש בכם איזה שהוא יושר מדעי סובייקטיבי, כאשר דברים פועלים סביבכם ואתם לא מבינים בדיוק איך, כיוון שאינכם בעלי מקצוע… אני מציעה לכם לטובתכם האישית את המחקרון הזה.
אתם תברכו אותי, את ההומאופתיה, את דר' סמואל האנמן ותלמידיו שהחזיקו בתורתו עד היום, ואולי גם תתחילו להאמין בה, או טוב יותר לדעת שהיא פועלת. אף שלא תמצאו כנראה שום דרך להוכיח זאת מדעית, אם כי סטטיסטית אפשר גם אפשר להוכיח, עם קבוצת ביקורת, בלעדיה, בגיוון של נוטלי תרופות קונבנציונליות, נוטלי פלאסיבו.וכו'.
הניה סימון

תגובה מאת יוסי לוי  [אתר] בתאריך 7/3/2005 7:43:20 AM

שני נושאים שצריכים התייחסות

עצם העובדה שאני עובד בחברת תרופות לא מעלה ולא מורידה.
העובדה כי אני עובד בחברה כזו מופיעה בדף הפרטים הנוספים מהיום הראשון שנסיכת המדעים עלתה לאויר, וכל מי שבאמת התעניין מיהו הכותב יכול היה לגלוש לדף זה ולהתיידע.
ובעניין הדוקטורט של מיכל יקיר: אכן, מדובר בדוקטורט מאוניברסיטה מכובדת, וכל עוד לא סקרתי אותו ומצאתי בו כשלים חריפים, הוא מקובל עלי. הביטוי "כוכב שביט" היה אולי לא במקום. רחלי מעדיפה להתייחס אליו כאל "סנונית ראשונה" – לו יהי.

תגובה מאת הניה סימון RCHom  [אתר] בתאריך 7/3/2005 4:26:27 PM

תיקון חשוב לתגובתי – ARNICA MONTANA

למי שמוכן לעבור את טבילת הארניקה, הזמינו שתי מנות
ONE DOSE
בגלובולים
האחד ARNICA 30C
והשניה
ARNICA 10M
(מחיר כל אחת כעשרים שקל -וזה ישתלם לכם.
בהקשר למקרים חמורים של ארוע מוחי , חשד לזעזוע מוח וכו' כמובן שצריךם מישהו בקי ורגיל שיטפל, מנה אחת לא מספיקה צריך פיקוח ושמירה על קשר עם הומאופת קלאסי שיתמוך, ויתכן עד מאד שדרוש טיפול קונבנציונלי, כן
סיפור ארניקה טרי מהיום. פגשתי שכנה כאן ביפו עם פנס גדול בעין – ממש אדום כחול כזה מסביב. לשאלתי ענתה שחטפה ביום שלישי שעבר (לפני חמשה ימים) מכה בקדקד מבול עץ שנתקלה בו כשהרימה את ראשה במהירות, (הבית בשיפוצים אצלה) כאב מאד, בכתה רצתה להקיא, פחדה לגשת לרופא.
קבלה ממני ארניקה
1M
נגעה בראשה ואמרה
ביסמללה רחמן א רחים '- אללה הרחום וכו'.
נו, הבטיחה לדווח לי על שנת הלילה שלה, אמרה שהמקום כאב בשינה
הסתכלה בראי ואמרה 'וואללה ירד הכחול' – לא כולו עדיין אבל הוטב בהרבה
העין לא כאבה לה אולם שטף הדם הפנימי הגיע עד לשם.
וזה כאמור רק אחד מני רבים מהשימושים של התרופה המצילה חיים הזו.

תגובה מאת ראובן העורב  בתאריך 7/3/2005 5:31:26 PM

דברי במספרים…

רלי,
שוב חוזרת הנקודה שאינה זוכה להתיחסות המתאימה (גם יוסי וגם אני אמרנו זאת אם אני זוכר נכון):
אין שום צורך (אם כי היה עדיף, כמובן) לדעת את מנגנון הפעולה ו"להכנס למטפיזיקה". אבל צריך הוכחה אמפירית אובייקטיבית לאפקיביות. לא ביקור בסדנה ולא דיווחים אנקדוטליים. מספרים.
כשאת אומרת:
"כאיש מדע אתה מדבר על התיאוריה. כמטפלת בהומאופתיה אני מדברת על התוצאות בשטח" את מטעה:
הוא לא מדבר על שום תאוריה. הוא מדבר בדיוק על התוצאות בשטח. ולמרות שאת מאוד נחמדה ואנו רוצים להאמין לך, אנחנו מחפשים את המידע האובייקטיבי שיראה את זה, מעבר לזה שתכריזי בקול שזה עובד.
זה כל מה שנדרש. לא יותר, אבל גם לא פחות

תגובה מאת אורי  בתאריך 7/3/2005 5:41:12 PM

ספקנות

יוסי, שאלה קטנה:
רשמת על עצמך "ספקן מקצועי".
האם אתה מטיל ספק גם במתודה המדעית? בפרדוקס של הלוגיקה (כדורשת צידוק לכל טענה אך לכשעצמה כשיטה – מוגדרת כאקסיומה)?
פשוט אישית אני חושב שספקן מקצועי לא יכול להאחז בצורה מאמינה כל כך בדוגמטיות של המדע האנליטי, הלוגי.
האם אתה באמת ספקן?

תגובה מאת שלומי  בתאריך 7/3/2005 6:33:05 PM

לכל הספקנים והמאמינים , גם לך יוסי

שלום לכולם. ברצוני להפנות את תשומת ליבכם לארגון שהקים אדם בשם ג'יימס רנדי. מטרתו המוצהרת הינה למצוא הוכחות לקיום דברים שהמדע אינו יכול לאשש כרגע. לשם כך מציע ארגונו פרס של מיליון דולר לכל אחד שיוכל להוכיח קיום דברים כאלו. אחד מהדברים המפורסמים שנבחנו היתה יעילות של תרופות הומאופתיות. נכון להיום אף אחד לא הצליח לקחת את הפרס. הלינקים להלן
האתר של הארגון http://www.randi.org/
האתר של המבחן שנערך ב BBC
http://www.bbc.co.uk/science/horizon/2002/homeopathytrans.shtml

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/3/2005 8:01:20 PM

לראובן (וליוסי ושות')

לא באתי לדבר איתך במספרים, תפקידי אינו להפיס אותך בסטטיסטיקות. אני לא חושבת שההומאופתיה צריכה להתיימר לרצות את הסכימה שלך, תפקידה הוא לרפא. בכלים שלה. אני עוסקת בטיפול ורואה את ההצלחה המתמשכת שבפירוש אינה אנקדוטלית (ולמען הגילוי הנאות, יודעת טיפונת סטטיסטיקה, יוצאת המרכז "ההוא" של שוויד והחברים).
מבחינתכם, כל עוד זה לא נראה יפה על הנייר, זה לא ראוי להתייחסות. ככה נקלעים למעגל קסמים, לא יוזמים ניסוי אלא רק עומדים מהצד ומוקיעים.
האקדמיה לא חוקרת מספיק את ההומאופתיה הקלאסית, מכל הסיבות – אידאולוגיות, כלכליות, פוליטיות.. כתבתי על זה כאן – אז שוב, כפי שכתבתי, אני אשמח לראות מחקרים שבודקים את יעילות ההומאופתיה תוך התחשבות בתחביר שלה. זה ייקח כמה שנים טובות ועד אז, אני עובדת עם התוצאות. אני יכולה לספר, בשם מאות הומאופתים קלאסיים בישראל ועשרות אלפי מטופלינו, שזה עובד מאד יפה. גם במצבים מולם הרפואה המערבית עומדת אובדת עצות.
יש מעט מאד סטטיסטיקות. אתה אוהב מספרים. קח קצת.
Lancet 1997;350:834-43. ההומאופתיה יעילה פי 2.45 מפלצבו. יש ביקורת על מסגרת הניסוי, אבל הוא מציע איזשהו מדד שלא ניתן להתעלם ממנו, הייתי אומרת שזה מתאבן למחקר יותר מעמיק.
אתה מחפש את המידע האובייקטיבי שיראה את זה, לדבריך. עד שהוא יתאסף, אני שוב מציעה לעיין בתזה לדוקטורט של מיכל יקיר. גם שם יש מספרים יפים.
ובזאת אני חגיגית פורשת ממשחק ה"תראי לנו מספרים". יכול להיות שאין עדיין מספיק מחקרים איכותיים שבודקים הומאופתיה קלאסית מתוך התייחסות לעיקריה. עד שזה יקרה, אני שוב מציעה לך לעיין במה שקיים. אני חוזרת לעבודה שלי. הדיונים האלה אינם פוריים, וגוזלים את זמני. "זה מה שנדרש"? זה מה ש*אתה * דורש, אבל לא בודק את מה שמציעים לך.
ובקטנה. הצחיקה אותי הכותרת שלך, שאסוציאטיבית הזכירה את "אריק" של שלומי שבן. "דברי במספרים גברת (..) אל תעני לי אפילו". אבל זו כמובן רק אסוציאציה. אגב, גם אתה ממש נורא נחמד, אבל זה, כמדומני, לא נושא הדיון.

תגובה מאת גילי נחום  בתאריך 7/6/2005 1:06:09 AM

הנקודה החשובה

היא שאם הומופתיה היתה באמת עובדת ניסויים קלינים היו מוכיחים זאת מזמן.
הטענה ש"המדע" לא רוצה להוכיח זאת מגוכחת, מדען שיפרסם מחקר שמוכיח זאת ויביא להכרה בהומופתיה יזכה לתהילת עולם.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 9:31:47 AM

קו חשוב (לגילי נחום)

קרא/י בבקשה את מה שכתוב בפוסט שלהלן .
רוב המחקרים שבודקים הומאופתיה עושים את זה בכלים שלהם, כפי שמקובל בעולם הרפואה הקונוונציונלית – "האם תרופה הומאופתית אל"ף טובה למצב בי"ת". בהומאופתיה קלאסית זה *לא עובד* ככה, אין ויכוח שהתועלת שלה לא ניכרת שם.
הסיבה היא שבהומאופתיה קלאסית מסתכלים על מכלול הסימפטומים של האדם ולא על שם התופעה שיש לו. ברור שכל מחקר שמתייחס ליכולת ההומאופתית דרך הספקטרום השגור מועד לכשלון, או להצלחות אקראיות סטטיסטית. לדוגמא, יש שלושים הכנות הומאופתיות שמתוארות כיעילות במצבי קרוהן. אם בוחרים אחת מהן ובודקים את יעילותה, כפי שנהוג ברפואה הממוסדת, ברור א-פריורי שהיא אמורה לסייע בכשלושה אחוזים מהמקרים וזה באמת לא משו..
רק מחקר שאינו מבצע טיפול סימפטומטי, אלא מתייחס ליסוד האינדיבידואלי ולמכלול התופעות (האופן שבו ההומאופתיה אכן מדווחת על הצלחות), מסוגל להדגים את כוחה. כדי לבצע מחקר באופן שמתחשב בעקרונות האלה, צריך לתכנן אותו בתיאום עם הומאופתים קלאסיים. עד היום תוכננו ופורסמו מחקרים ספורים ביותר כאלה, אחד מהם בוצע בישראל בעשור האחרון (כאמור, התזה של מיכל יקיר).
שרשור התגובות לפוסט הזה עד כה מראה שהאנשים המדברים בלהט נוקב, לא מוכנים להקשיב ולהתעניין ולבדוק כשמראים להם עובדות אחרות אלא נצמדים למוכר ולידוע. זה מאד אנושי.

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 9:33:50 AM

וגם הנקודה חשובה.. 🙂

הנקודה שבסופמשפט נוטה להצטרף ללינקים שלי. הנה, מתוקן,
נקודה.

תגובה מאת ליאור הגדול  בתאריך 7/6/2005 12:08:08 PM

אני לא מצליח לשלוח את זה

אנסה שוב
נכתבה לרחלי אבל תקפה לכל מי שחושב כמוה
א) ברגע שטענת שמדע אינו כלי מתאים או ראוי (לדוגמה: "ועם כל הפרדוקסים, וחרף העדר המנגנון שמסביר, אני חושבת שהתיאור המדעי הקיים אינו חזות הכל" ועוד הרבה ציטטות דומות) את לא יכולה להסתמך על שום דוקטורט ושום הפניה מדעית כמו שעשית במקום אחר. אל תהיי רלטיביסטית. או שהמתודות המדעיות שבשימוש הרפואה (והביולוגיה והפיזיקה והמתמטיקה) יכולות לאשר את הטענה שלך (שההומאופתיה תקפה ככלי ריפוי בעולמנו) או שלא. אבל הן לא גם מאשרות כשזה מתאים לך וגם לא מפריכות כשזה מתאים לך.
ב) כך שכמו כל רלטיביסט ממוצע, את במלכודת שטמנת לעצמך. אם את חוזרת מטענה א', את חושפת את ההומאופתיה לעינו הביקורתית של המדע. יכול להיות שבעתיד יתגלה משהו חדש אבל כרגע תחת אבן הבוחן של המדע הבסיסי, אין להומאופתיה לא הוכחות אמפיריות, ולא הוכחות תאורתיות. ועל זה אשמח להתווכח אבל אז אסור לך להשתמש ב"עוד משהו" איזה אקסטרה אומפף עם קצפת מחוץ לעולמנו שיש שם. ואם אינך חוזרת בך מטענה א' את מצרפת את ההומאופתיה לאותם דברים ש"מעל המדע" ולמעשה "מעל האדם". מין מתת אלוה/עניין של אמונה/דבר מטהפיזי כלשהוא שבשמיים, ושומטת לחלוטין את האמינות של העניין כמתודה קלינית שימושית.
ג)אין לי בעיה עם אמונה, שלך או של אחר. התאוריות המדעיות על ה"אמת האבסולוטית" הם כל כך מסובכות שבינתיים למרות על רובינו לבחור מומחה בנושא מהות העולם(עשה לך רב) ולסמוך עליו. אבל מה, לרובינו אין את הכישורים לקבוע מי מומחה, או את הכישורים להכיר במוגבלותינו זו. אז (כמו שמלמדים בשיעור שני לשיווק להמונים) את (וכולנו) בוחרת לפי הדוגמה
(DOGMA) שלך משהו שיתאים לך. עדיין, אין לי בעייה, זה העולם.
אבל מניסיונך לכפור פומבי במקריות של בחירתך (ובכך לכפות אותה על אחרים) מצטיירת אותה צביעות האופיינית (והכרחית) לרלטיבסטים(ראי למעלה), שהיא היא זו המחליאה אותי. (הצורך לצעוק את הדוגמה שלך לעולם מחליא אותי, לא את. את בחורה נחמדה מהיכרות אישית)
וזו הבעיה שלי איתך(ם).

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 7/6/2005 3:12:48 PM

הגבתי בפוסט הרלוונטי שלי

מבחינתי הדיון הזה הסתיים.

תגובה בתאריך 3/3/2008 12:05:47 PM

יש לי סיפור קטן בשבילך על האיש והדג….

איש אחד עומד על גשר מעל נהר גדול ומתבונן. לפתע הוא רואה דג, הדג מספר לו עד כמה הוא מרוצה מהנהר הגדול בו הוא חי וכמה יפה וגדול הוא.
האיש עונה לדג- אומנם הנהר הוא גדול אבל האוקיינוס הוא הרבה הרבה יותר גדול עד שלא רואים את סופו באופק.
הדג אינו מאמין לאיש והאיש אומר לו שהוא מוכן לקחת אותו אל מעבר להר
(בשקית מים או משהו…)
ולהראות לו את האוקיינוס הגדול. אבל הדג אינו מאמין ואומר לאיש שהוא לא יבוא איתו והוא ישתכנע רק אם האיש יביא את האוקיינוס אליו…..
לפעמים שאדם לא רואה משהו בעיניו זה לא בגלל שזה לא קיים זה פשוט בגלל שהוא עצמו עדיין אינו מסוגל לראות.

בהארץ הופיע היום מאמר מתורגם שכותרתו "לא מבין אחוזים". המאמר בוחן את צורת הדיווח המקובלת בתקשורת על סיכונים בריאותיים (ומן הסתם הדיון תופס גם על סיכונים אחרים). הנושא מעניין, אך ייתכן ויש לי בעיה בהבנת הנקרא (אולי העייפות המצטברת, אולי התרגום, אולי הזמן המועט שיש לי כרגע). כותב המאמר הוא בן גולדייקר, שחיפוש מהיר בגוגל העלה כי הוא כותב טור קבוע בשם Bad Science בגארדיאן. עוד קישור לעקוב אחריו באופן קבוע. לא הצלחתי למצוא עדיין את הנוסח המקורי למאמר שפורסם מהארץ, אבל נראה ששוה לקרוא את כל המאמרים שיש שם ממילא. מאמר אחר שמופיע שם עוסק ברפואה אלטרנטיבית – טרם הספיקותי.

וזה מוביל אותי לנושא הבא – המאמר של בני מוזס שהופיע במוסף הארץ והרשימה שלי שעסקה בהומיאופתיה הובילו לשלל תגובות, כולל מיני-רשימה של אחת הכותבות ברשימות שהופיעה כתגובה לרשימה שלי. לצערי עומס העבודה השבוע מונע ממני תגובה מהירה, אבל אתייחס כמובן לתגובה ההיא בכל הכבוד הראוי.

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 23 ביוני 2005 שם התקבלו 9 תגובות

דוד כפרי  [אתר]  בתאריך 6/23/2005 10:30:32 AM

הקישור לרשימה שלך מוביל

לדף ריק…

דוד כפרי  [אתר]  בתאריך 6/23/2005 10:36:43 AM

ואם כל מה שיש לו להגיד

על רפואה משלימה זה הערה קטנונית (כן, קטנונית) על אטומים ומולקולות במאמר אחד (1) של כותבת אחת (1), הרשה לי להתעלם.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/23/2005 12:57:58 PM

תשובות לדוד

1) הלינק תוקן. תודה.
2) אני מניח שבתגובתך השניה אתה מתייחס למאמר של גולדייקר. כפי שאמרתי, לא קראתי מאמר זה (למעשה לא קראתי בעיון אף אחד ממאמריו). עם זאת ברצוני להבהיר שלא כל לינק שניתן על ידי הוא בהכרח לינק מומלץ. אני ממליץ לכל אחד לקרוא בצורה ביקורתית כל דבר.

lior  [אתר]  בתאריך 6/23/2005 7:13:10 PM

יוסי, אתה נלחם בתחנות רוח.

הומיאופתיה זה דבר שקשור לאמונה. לא ניתן להוכיח את זה בדרך מדעית, אבל מי שרוצה יכול להאמין בזה. ואמונה אי אפשר לסתור בהסברים לוגיים משכנעים ככל שיהיו. הטיעון "זה עזר למיליוני אנשים", למרות שהוא חסר כל משמעות מדעית, תמיד יהיה טיעון מחץ.

קטנוני5  בתאריך 6/23/2005 8:25:03 PM

דוד – הלינק לאתר שלך

מוביל למדור פירסומי, או שנדמה לי ?

שירלי רחל  בתאריך 6/23/2005 10:08:26 PM

ליאור

הומאופתיה איננה עניין של אמונה.
זה שאי אפשר להוכיח משהו בכלים המדעיים הקיימים אינו הופך אותו אוטומטית לעניין תיאולוגי.
ראיתי ילדים בני יומם ובעלי חיים שנרפאו כתוצאה מהסתייעותם בהומאופתיה. לא נראה לי שאפשר לקשור את זה לדבקות אמונתם. (הם עוד קטנים/ פשוטים מדי בשביל התחכום הזה).

lior  [אתר]  בתאריך 6/23/2005 11:45:21 PM

שירלי

עצם העובדה שלא ניתן להוכיח דבר מסויים בכילים מדעיים משאירה הרבה חלל ריק עבור האמונה ותחושת הבטן האישית. לא שרוחניות זה דבר רע. להפך. אבל אני חושב שאבי הרשימה לא מתייחס דווקא להומיאופתיה עצמה, אלא לנסיונות להציג אותה באופן מדעי או לנתח אותה בכילים מדעיים.
אני לא חולק על כך שטיפול הומיאופתי עזר למיליוני אנשים. אבל צריך לזכור שגם אלוהים עזר להרבה אנשים. בעצם, על כל אדם שטוען שההומיאופתיה עזרה לו אפשר להביא 10 אנשים שמוכנים להשבע שאלוהים עמד לצידם. האם ניתן להתייחס לנתון הזה כהוכחה לקיומו של אלוהים?
מיליוני אנשים גם יהיו מוכנים להעיד שביקור אצל מגדת עתידות עזר להם בקבלת החלטות. האם מכאן ניתן להסיק שקריאה בקלפים היא דבר שיעילותו הוכחה?
אמנם אני לא עוסק בהומיאופתיה, אבל ברור שאין לי שום דבר נגדה או נגד המטפלים והמטופלים. כבודה של ההומיאופתיה במקומה מונח. מה שלדעתי לא בסדר זה רק הנסיון לאלץ דרכים לא-מדעיות על מנת להנפיק להומיאופתיה חותמת מדעית.

שירלי רחל  בתאריך 6/24/2005 12:16:41 AM

ליאור

לכן דיברתי על הכלים המדעיים הקיימים (או לחילופין: המוכרים לנו). בעיניי החלל שנוצר כתוצאה מכך לא מכוון דווקא לברירת המחדל: אינטואיציה, וודו וכשפים אלא אולי דווקא מפנה אותנו לאתגר למצוא כלים מתאימים (גם על החיידקים לא ידענו עד שמצאנו כלי מתאים לראותם: מיקרוסקופ), או לחילופין להשקיע יותר בכיוון של מחקר סטטיסטי ולאו דווקא כזה המתיימר לתאר איך הדברים קורים.
האמת היא שעד היום פורסמו כמאתיים מחקרים בהומאופתיה שרובם כוונו לשאלה האם ההומאופתיה אפקטיבית מעבר לפלצבו. חלק מהמחקרים היו באיכות בינונית וחלקם באיכות מצויינת. רובם הדגימו, הן בדרך של מחקר קליני והן באמצעות מחקרי שטח, כי יעילות ההומאופתיה גבוהה מעבר לפלצבו,וכי ביכולתה לגרום לתהליכי ריפוי, לשיפור משמעותי באיכות החיים ולהקלה במקרים שונים ובעייתיים.(המידע הנ"ל לקוח מתוך הביטאון "זמנים הומאופתיים" מספר 12).
נראה לי שכדאי להשקיע יותר בכיוון של מחקר איכותי. אתה מוזמן לקרוא על אחד כזה במוסף הארץ של היום. חיבור שבוצע ע"י ד"ר מיכל יקיר , והתקבל כתזה לתואר דוקטור באוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' צבי בנטואיץ' ופרופ' שולמית קרייטלר.
באופן כללי אני מסכימה איתך. קשה ליצור שיח אמיתי עם העולם המדעי כשמדובר בגישה כל כך שונה ממנו מהותית. אבל אם גם אתה וגם אני מסכימים ששווה לחפש דרכים שיובילו לריפוי אנשים במינימום סבל ותופעות לוואי קשות- תסכים איתי לפחות שכדאי להשקיע מאמץ ליצור שיח כזה ולו מהכיוון הסטטיסטי.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 6/24/2005 9:25:15 AM

תשובות (חלקיות)

ליאור – אני לא נלחם בטחנות רוח – אני לא נלחם בכלל.
אני מציג את דעתי, ותו לא. אין לי ספק שהסיכוי כי מישהו ישנה את דעתו בעקבות הרשימה שלי הוא אפסי.
המטרה של רשימות היא יצירת תוכן איכותי – וזו גם המטרה שלי: יצירת תוכן איכותי המעורר את תשומת הלב אל תחומי העניין שלי.
לטענות האחרות – כולל טענותיהן של רחלי, שירלי ודוד שהופיעו כאן ברשימות, ועוד תגובות שהופיעו בתפוז, אתייחס ברשימה נפרדת.

מבוא

במאמר זה אסקור את שיטת הטיפול ההומיאופתית וההנחות העומדות בבסיסה. בהמשך אבחן את ההומיאופתיה באמות המידה המקובלות של הרפואה המדעית: יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות השימוש (safety). לאחר מכן אסקור את ההיבטים המדעיים של התיאוריה ההומיאופתית והסברים אלטרנטיביים לפעולת התכשירים הומיאופתיים. לסיום אתייחס למספר היבטים אתיים הקשורים בשיטת טיפול זו, ואתן מענה לכמה טיעונים נפוצים התומכים בהומיאופתיה כאמצעי טיפולי לגיטימי.

עקרונות ההומיאופתיה

ההומיאופתיה פותחה בסוף המאה ה-18 על ידי הרופא הגרמני סמואל האנמן, לאור חוסר שביעות הרצון שלו מהשיטות הרפואיות המקובלות דאז, שכללו בין היתר הקזת דם וכוסות רוח, והיו מסוכנות יותר מהמחלות עצמן.
התיאוריה הומיאופתית טוענת כי לכל אדם יש אנרגיה הנקראת כח חיות (vital force). כאשר אנרגיה זו מופרעת או מוצאת מאיזון, מופיעות בעיות בריאותיות. ההומיאופתיה אמורה להחזיר את כח החיות לאיזון על ידי הפעלת כוח הריפוי העצמי של הגוף.

האנמן ביסס את שיטתו הרפואית החדשה על שני עקרונות. הראשון בהם הוא עקרון הדמיון, לפיו חומר הגורם להופעת סימפטום מסויים באדם בריא, יביא לריפוי אותו סימפטום עצמו באדם חולה. בהתאם לעקרון זה, ההומיאופתיה הקלאסית מתאימה לכל מטופל תכשיר אישי, המורכב מחומרים האמורים לגרום לסימפטומים מהם הוא סובל. הטיפול בסימפטומים אמור להחזיר לכוח החיות את האיזון, וכך תיעלם המחלה.

העקרון השני הוא עקרון המזעור, לפיו הקטנת המינון של החומר הפעיל בתכשיר הטיפול תגרום להגברת היעילות הטיפולית. התכשיר ההומיאופתי הוא לכן חומר פעיל המדולל שוב ושוב, תוך כדי ניעור.

כדי לקבוע את החומרים הפעילים הגורמים לסימפטומים, ולכן יכללו בהכנת התכשיר ההומיאופתי, הסתייעו האנמן ותלמידיו בתהליך שכינו "פרובינג" (proving). בתהליך זה בולע אדם בריא מרכיב מסויים המיועד להכנת התכשיר ההומיאופתי, ומנהל רישום מפורט של הסימפטומים אותם חש. על פי עקרון הדמיון, המרכיב אותו נטל ישמש לאחר מכן כתכשיר לריפוי סימפטומים דומים אצל אדם חולה. תהליך זה משמש עד היום הומיאופתים במחקריהם.

ההומיאופתיה במבחן הרפואה המדעית

מכל טיפול רפואי נדרשות שתי דרישות בסיסיות: יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות טיפולית (safety). ההחלטה על מתן טיפול רפואי מסויים נקבעת על פי המאזן בין היעילות הקלינית ובטיחות הטיפול. האם התכשירים ההומיאופתיים עומדים בדרישות אלה?

נדון תחילה ביעילות הקלינית. הדרך המדעית להעריך את היעילות הטיפולית של טיפול רפואי הינה באמצעות ניסוי קליני מבוקר. בניסוי כזה, חלק מהנבדקים מקבלים את הטיפול הנבחן, וחלק אחר מהנבדקים מקבל טיפול ביקורת. טיפול ביקורת יכול להיות טיפול שיעילותו כבר הוכחה, או טיפול חסר ערך (פלסבו). הנבדקים, ואנשי המקצוע המטפלים בהם, אינם יודעים האם מי מקבל את הטיפול הנבדק ומי את טיפול הביקורת. גם הצוות המפקח על הניסוי והאחראים לניתוח התוצאות אינם יודעים את החלוקה לקבוצות הטיפול כל עוד הניסוי טרם הסתיים. למרבה הצער, ניסויים קליניים מבוקרים בתכשירים הומיאופתיים הינם נדירים יחסית, וקיימת מחלוקת בדבר הפרשנות לתוצאותיהם. בכל מקרה, אף תכשיר הומיאופתי לא נרשם כתרופה בעקבות תהליך מחקר קליני.

בעניין בטיחות השימוש, מקובל לחשוב כי התכשירים ההומיאופתיים הינם בטוחים לשימוש. רמות הדילול בהכנת התכשיר הומיאופתי הינן כה גבוהות, עד שלעיתים קרובות מנת תכשיר אינה מכילה אפילו מולקולה אחת של המרכיב המקורי ממנו הוכנה, כלומר התכשיר מכיל למעשה מים (ולעיתים אלכוהול) בלבד. למרות זאת, קיימים בספרות הרפואית דיווחים אודות תופעות לואי שנגרמו עקב שימוש בתכשירים הומיאופתיים. התכשירים ההומיאופתיים עלולים להיות בלתי בטוחים לשימוש ממספר סיבות. ראשית, חלק מהתכשירים אינם כה מדוללים, וריכוז החומר הפעיל הנותר בהם גבוה דיו כדי לגרום לתגובה בלתי רצויה. כיוון שהתכשירים ההומיאופתיים מיוצרים מחומרים מסוכנים, וביניהם סרפדים, כספית וארסניק, הסכנה הבטיחותית בתכשירים אלה ברורה. סיבה נוספת היא זיהום אפשרי של התכשיר בתהליך ההכנה, וזאת מכיוון שבשיטת ההומיאופתיה הקלאסית המטפל מכין לכל חולה תכשיר ייחודי במעבדתו, ותהליך ההכנה אינו עומד בדרך כלל בסטנדרטים המקובלים בתעשיית התרופות. בעיה נוספת היא תכשירים המשווקים כתכשירים הומיאופתיים, אך מכילים מרכיבים פעילים נוספים, העלולים לגרום נזק (למען ההגינות אציין כי בעניין זה לא אשמה ההומיאופתיה עצמה). ולבסוף, טיפול הומיאופתי בלתי יעיל עלול לגרום לדחייתו של טיפול רפואי יעיל במטופל, ובינתיים עלול להיגרם נזק נוסף לחולה.

עלי לציין כי רוב הבעיות הבטיחותיות שנידונו כאן עלולות להיגרם גם בשימוש בתרופות "רגילות". אולם, התרופות המקובלות נתונות תחת תהליך בקרה בטיחותית בעת פיתוחן, וגם לאחר השלמת הפיתוח והכנסתן לשימוש. במקרים רבים נאספים נתונים אודות תופעות לואי לאחר תחילת שימוש נרחב בתרופה, ועקב כך מופסק השימוש בהן. התכשירים ההומיאופתיים אינם נתונים לבקרה דומה.

מבט מדעי

אם טיפול רפואי פועל, אין טוב מכך. קיימות תרופות שעברו את תהליך המחקר הקליני ונמצאות בשימוש, למרות שמנגנון הפעולה שלהן אינו ברור. במקרים כאלה, ממשיכים המדענים לחקור את מנגנון הפעולה של התרופה, מתוך תקווה לגלות אותו ולהמשיך משם לתגליות חדשות. לכן, העובדה כי אופן הפעולה של התכשירים ההומיאופתיים (שלצורך הדיון נניח כי חלקם אכן פועלים) אינו ידוע אינה מהווה בעיה. עם זאת אני סבור כי כולנו מעוניינים לדעת את מנגנון הפעולה של התכשירים הומיאופתיים.

כפי שהוסבר לעיל, ההומיאופתיה מבוססת על עקרונות מטאפיזיים: הנחת קיומו של כוח חיות,  עקרון הדמיון, ועקרון המזעור. ההסבר ההומיאופתי לכך שתכשיר שאינו מכיל אף מולקולה של החומר הפעיל הינו בכל זאת בעל תכונות תרפויטיות, הוא בכך שהמים בהם הומס המרכיב המקורי "זוכרים" את תכונותיו הריפוייות. התיאוריה ההומיאופתית עומדת בסתירה לעקרונות הידועים של המדע המודרני. בכך אין כל רע. תיאוריות מדעיות נסתרו בעבר וייסתרו בעתיד. אולם כדי לסתור תיאוריה מדעית יש להציג במקומה תיאוריה אלטרנטיבית, ולהראות הוכחות מדעיות לתקפותה של התיאוריה החליפית. ההומיאופתיה מציגה תיאוריה חליפית, אך אינה מספקת עדויות מדעיות התומכות בכך. אמנם, מתבצע מחקר מדעי בתחום, אך עד כה לא הניב מחקר זה כל עדות לתמיכה בתיאוריה ההומיאופתית.

עם זאת, קיימים הסברים אחרים לאפקט הנוצר בחולה המטופל בטיפול הומיאופתי.

ההסבר המתבקש הראשון הוא קיומו של אפקט פלסבו – אפקט הנוצר ע"י עצם מתן הטיפול, גם אם אינו יעיל. אולם אפקט פלסבו לא תמיד מתרחש, ויותר מכך, אפקט פלסבו מתבטא בשיפור ההרגשה של המטופל, אך אינו גורם לריפוי המחלה עצמה. (הערה: אמנם, לפי התיאוריה ההומיאופתית אין "מחלה" אלא "חולה", והטיפול ההומיאופתי מטפל לכן בסימפטומים אותם חש החולה, אולם חלק זה של הדיון עוסק במדע ולא בהומיאופתיה). לכן אפקט פלסבו יכול אולי להסביר חלק מהאפקט של הטיפול ההומיאופתי, אך לא את כולו.

סיבה נוספת להצלחה טיפולית היא הגישה האישית הנהוגה בטיפול ההומיאופתי. המטפל ההומיאופתי מקדיש למטופליו זמן ארוך באופן משמעותי מהזמן שמקדיש רופא "רגיל" לחוליו. זאת עקב הפילוסופיה ההומיאופתית הטוענת כי יש לטפל בחולה כמכלול, ולהתייחס לכלל תחושותיו ולא למחלה ספציפית. תשומת הלב וההתעניינות בחולה ללא ספק גורמת לשיפור בהרגשתו. בהחלט ניתן לומר כי ההומיאופתיה כוללת בתוכה אלמנטים של טיפול פסיכולוגי.

ישנן סיבות נוספות להצלחות של טיפולים הומיאופתיים המדווחות מדי פעם. הכל יודעים כי טיפול רפואי יגרום לריפוי הצטננות תוך שבעה ימים, בעוד שללא טיפול ההצטננות חולפת תוך שבוע. ההצטננות חולפת כיוון שמערכת החיסון של הגוף גברה על הוירוס שחולל את ההצטננות. המערכת החיסונית של הגוף גוברת בכוחות עצמה על מחלות רבות (אם כי לא על כולן!), ולא רק על הצטננות. במקרים רבים בהם חולה מטופל בהומיאופתיה, המחלה הייתה חולפת ללא כל טיפול. כיוון שניתן טיפול, המטפל (וגם המטופל) מייחסים את ההבראה לטיפול, גם אם אין בידם להוכיח כי הטיפול אכן גרם להבראה.

אפקט דומה של "הצלחת הטיפול" נובע מכך שישנן מחלות בעלות תהליך מחזורי (remission), בו מצבו של החולה משתפר מדי פעם, עד להתפרצות הבאה של המחלה. שוב, אין הוכחה כי הטיפול שניתן אכן גרם לשיפור במצב החולה, אבל ניתן טיפול, וחל שיפור, ולכן נוצרת אשליה של הצלחה טיפולית.

הסבר נוסף ליעילות הנצפית לעיתים בטיפול ההומיאופתי הוא בכך שתכשירים הומיאופתיים רבים, בעיקר כאלה המיוצרים בייצור המוני, מכילים גם חומרים פעילים מבחינה פארמקולוגית. רכיבים אלה, ולא הרכיבים ההומיאופתיים, גורמים לשיפור במצבו הבריאותי של המטופל.

ולבסוף, קיים גם האפקט התקשורתי. כידוע לכל עיתונאי מתחיל, המקרה בו כלב נשך אדם אינו מהווה ידיעה עיתונאית, אלא המקרה בו אדם נשך כלב. בעיתונות ששים יותר לדווח על הצלחות של טיפולים "אלטרנטיביים" וכשלונות של הרפואה המדעית, ולא להיפך. כך נוצר רושם להצלחות טיפוליות של הומיאופתיה וטכניקות טיפול דומות.

היבטים אתיים

הבעיה אתית העיקרית הקשורה בהומיאופתיה היא האפשרות של דחיית מתן טיפול רפואי יעיל לחולה המעדיף לקבל טיפול הומיאופתי. חלק מהמטפלים ההומיאופתיים מגדירים את עיסוקם כרפואה "משלימה", במובן שהטיפול ההומיאופתי משלים את הטיפול הרפואי ה"קונבנציונלי". הומיאופתיים אחרים מגדירים את עיסוקם כרפואה "אלטרנטיבית", וימליצו למטופליהם לוותר על טיפול רפואי לטובת טיפול הומיאופתי, גם כאשר יש בנמצא טיפול רפואי יעיל. רופא טוב, המחויב לטובת החולה, יציע למטופל מספר אפשרויות טיפוליות, אם הדבר אפשרי.

מדוע מטפל הומיאופתי ימליץ למטופל לוותר על טיפול רפואי אחר? התשובה היחידה האפשרית היא אמונתו של המטפל ביעילות הטיפול. הטיעונים להצדקה רבים, אך כיוון שמבחינה מדעית אין ביסוס להומיאופתיה, רק האמונה נותרת. במלים אחרות – להומיאופתיה יש סממנים של דת. אין לזלזל בכוח האמונה הדתית, אך הסתמכות בלעדית על כוח זה הוא מעשה נמהר.

בחינה של טיעונים בעד הגישה הטיפולית ההומיאופתית
נתקלתי במספר טיעונים הדוחים את כל הטענות נגד ההומיאופתיה שהועלו במאמר זה. אסקור אותם ואשיב.

טיעון אחד אומר כי עצם העובדה שההומיאופתיה קיימת כפרקטיקה טיפולית מאות שנים "מוכיח" את אמיתותה של התיאוריה הזו. כפי שציינתי, כדי להוכיח תיאוריה יש להביא ראיות חותכות לאמיתותה, וותק אינו מהווה ראיה כזו.

טיעון דומה הוא "טיעון גלילאו" – כאשר טען גלילאו כי הארץ מסתובבת סביב השמש הוא הוקע ככופר. אותם אלה שהתנגדו לגלילאו טעו, ואלה  הטוענים כיום נגד ההומיאופתיה הם מהדורה מודרנית של מוקיעי גליליאו. ובכן, עצם קיום ההתנגדות לרעיון כלשהו אינו עדות לנכונות הרעיון, אלא עדות לחילוקי דעות שיש ליישב. כאשר הובאו הוכחות חותכות  לתיאוריית גלילאו, נאלצו מתנגדיו (כלומר הכנסייה) להודות בטעותם. כאשר יובאו הוכחות חותכות ליעילות הטיפול ההומיאופתי, אני בטוח כי כל טועני הנגד של היום יודו גם הם בטעותם. אנא הודיעו לי כאשר ימצאו הוכחות כאלו.

טיעון נוסף אומר כי קיומם של אלפי מטופלים מרוצים (או מליוני סינים, וכדומה) מהווה הוכחה מספקת ליעילות הטיפול ההומיאופתי. כן מופיע לעתים קרובות אדם הטוען כי הטיפול ההומיאופתי היה טוב עבורו, או עבור חברו, או עבור קרוב משפחה, ולכן די בכך להוכחת יעילות הטיפול. שוב אומר כי המטופלים עשויים להיות מרוצים ממספר סיבות שאינן קשורות בטיפול עצמו, ומאידך, כנגד המטופלים המרוצים ישנם אולי מטופלים בלתי מרוצים. יעילות טיפולית יש להראות בניסוי קליני מבוקר, ואף טיפול הומיאופתי לא עמד במבחן זה באופן מלא.

הטיעון האולטימטיבי אומר כי אין מה להפסיד, ואם הטיפול ההומיאופתי לא יועיל – הוא גם לא יזיק. לא נותר לי אלא לומר שוב כי הטיפול ההומיאופתי כולל בתוכו נזקים פוטנציאליים, כפי שהסברתי במאמר זה.

הטיעון החזק ביותר שנתקלתי בו שולל כלל את התקפות של השיטה המדעית ככלי לתמיכה או הפרכה של תיאוריה. עליי להודות כי לטיעון כזה אין לי תשובה.

סיכום ומסקנות

ההומיאופתיה מתבססת על עקרונות מטאפיסיים הסותרים את הידע המדעי הקיים. היעילות הטיפולית של התכשירים ההומיאופתיים לא הוכחה, ובו בזמן השימוש בתכשירים אלה עלול להיות בלתי בטיחותי. עקב כך, הטיפול ההומיאופתי בעייתי יותר מבחינה אתית.

מקורות

• • Homeopathy: The Ultimate Fake – Stephen Barrett, M.D
  • Skeptic's Dictionary – Homeopathy
  • Questions and Answers About Homeopathy – at the NIH web site
  • Is Homeopathy "New Science" or "New Age"? – Mahlon W. Wagner, Ph.D.
  • Overview of Homeopathic Research – Stephen Barrett, M.D
  • Homeopathy: Real Medicine or Empty Promises? – Isadora Stehlin, FDA Public Affairs Officer. Reprinted from the December 1996 issue of FDA Consumer.
  • NCAHF (National Council Against Health Fraud) Position Paper on Homeopathy
  • Homeopathy and Science: A Closer Look – David W. Ramey, DVM, Mahlon Wagner, PhD, Robert H. Imrie, DVM, & Victor Stenger, PhD

פורסם לראשונה באתר רשימות ב 19 ביוני 2005שם התקבלו 13 תגובות

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/20/2005 2:36:57 AM

אי-דיוקים, בורות והטעיות

לפי הסדר בהם נכתבו.
1. התפיס ה בדבר קיומו של כוח ויטאלי אינה רק נחלת ההומאופתיה או פרי-פיתוחה, ישנה מסורת מפו ארת כזו במערב, וותיקה ממנה בהרבה במזרח (צ'י).
2. מנסח ההומאופתיה, דר' האנמן, שילב את האלמנט הויטאלי אל שיטתו אחרי עשרות שנים של פרקטיקה מוצלחת. הוא נ תן לאמפיריות של מחקריו להוליך אותו לקראת פיתוח שיטה של טיפול, ולמען הדיוק, לא הת עמק במימד המטפיזי שעשוי היה לשמש רקע לשיטה. הסטורית, הוא לא יכל לדעת על קיומם של חיידקים, וירוסים או מספר אבוגדרו. לכן, הטענה המופיעה בהמשך הפוסט, לפיה ההומאופת יה "מבוססת על עקרונות מטאפיזיים" היא בלתי-רלוונטית למטרות מעשיות של טיפול. השורה התחתונה של האנמן ושל ממשיכיו (והכותבת מבקשת להמנות עליהם-) זה עובד או לא? זה מר פא או לא? הכותב ממשיך ומצטט הסבר על "הזכרון של המים". זהו הסבר של השנים האחרונות , שמצוטט על ידי כאלה ואחרים. ההסבר של דר' האנמן הוא שאין הסבר. הוא מציע תיאוריה, שלדבריו, יכולה לסבר את האוזן אבל שאינה מתיימרת להציג מכניזם מדוקדק. הכותב מוזמן לעיין גם במקורות ההומאופתיים ולא רק בביקורת עליהם. בבקשה – האורגנון של אמנות הר יפוי, סעיף 28 ואילך.
3. עדיין אין מילים בשפה המדעית המתהווה (או בד בריו של הכותב, ב"ידע מדעי קיים") כדי להסביר למה ההומאופתיה פועל (מועילה כשנכון, מזיקה כשלא). עדיין אין כלים בפיזיקה של ימינו כדי להסביר את מכניקת הקוואנטים עד-ת ומה. אז לא משתמשים בה? אז מוחקים את התופעה מההתנסות?
4. ההומאופתיה הק לאסית מתאימה לכל מטופל תכשיר אישי, נכון. חשוב לדייק – התכשיר הזה לקוח ממקור פשוט אחד, ולא מורכב ממספר חומרים כפי שמצויין.
5. הכותב שכח לציין שהאנמן ה עמיד עקרון שלישי במסגרת ההומאופתית – ההתייחסות למכלול של התופעות, השאיפה לריפוי הוליסטי. זו נקודה קריטית, מפני שהיא מדגימה את השוני בין תפיסת העולם של ההומאופתי ה לגישה הרפואית המקובלת. השפות הן שונות בתכלית. במחקר הקליני בהומאופתיה, לא שואל ים "האם החומר שלהלן יעיל לריפוי קרוהן", אלא מציגים שאלה פתוחה. כתבתי על כך כאן – http://www.notes.co.il/rakhel i/6447.asp
6. למה הכוונה ב"ניסויים קליניים מבוקרים בתכשירים הו מאופתיים" שהם "נדירים יחסית"? אלה הנערכים באקדמיה? (נחרת צחוק קלה, הרשו לי). האק דמיה דוחה את ההומאופתיה. יש פער רעיוני עצום (הפוסט הזה הוא דוגמית נאה), אין הכרה עם עקרונות השיטה או פתיחות לקראתה, אין אינטרס כלכלי לקדם את פיתוחן של הכנות הומ אופתיות (הן נורא זולות, בכל קנה מידה של פיתוח, הפקה והפצה – http://www.notes.co.il/rakheli/10394.asp). אם למחקר קליני שנערך על ידי הומאופתים הכוונה, הרי שמחקרים כאלה נערכים – ובכמויות – בכל העולם, גם בארץ. היחס בין מספר ההומאופתים למספר המחקרים בישראל הוא מרשים ל כל הדעות.
7. תכשיר הומאופתי לא יכול להרשם כתרופה, כי תרופה מוגדרת, בי ן השאר כחומר כימי – קריטריון שהכנה הומאופתית לא עומדת בו. דרך חוקית ארוכה עוד צפ ויה לנו בעניין.
8. בהומאופתיה הקלאסית המטפל/ת לא מכין/ה את התכשיר "במ עבדתו". זוהי אמירה מגוחכת, שלמעשה מעמידה את כל הפוסט הזה ואת אמינות מקורותיו באור עגום במיוחד . ישנם בתי מרקחת העוסקים בייבוא ההכנות ממפעלים מיוחדים. כל ההכנות ההומאופתיות מיוצרות, עד לדילול מסויים, באופן המוני (ולא כפי שהכותב טוען בהמשך).
9. אף מטפל/ת הומאופתי/ת לא יכול/ה לקחת על עצמו/ה את האחריות שבהנחיית המטופל/ת להפסיק טיפול רפואי, בוודאי כשמדובר בטיפול יעיל ונגיש. ואם מאן-דהוא/ית עושה זאת, מדוע להניח שבא/ה דווקא מקרב ההומאופתיה? אנחנו לא קצת ממהרים להאשים? תיאור ההומאופתיה כדת..הו באמת. אילו לפחות היה הטיעון מקורי ולא מועתק מאתר מסויים מאד.. לא צריך להאמין בהומאופתיה כדי שתעבוד, אני אישית מטפלת באנשים ללא ידיעתם (שכיבים-מרע בבית חולים, בהסכמת צוות רפואי שנואש. שומו שמיים, ימות המשיח הגיעו!!)
10. ועדיין, יש טיפולים רפואיים רגילים שהם בלתי-יעילים, או שדוחים מתן של טיפול רפואי שהינו יעיל, אין על כך מחלוקת.
11. "תופעות הלוואי" שהכותב מציין הן פרי ההסתכלות הקונוונציונלית, הסימפטומטית. בהומאופתיה הקלאסית מותאמת למטופל/ת הכנה, המתייחסת למכלול התופעות שלו/ה בכל האיברים ובכל המישורים. בטיפול הקונוונציונלי מתמקדים בהסרת סימפטום או צבר סימפטומים, וביטויים של תופעות-לוואי הן פועל-יוצא של ההתמקדות הזו.
12. תליית פעולת ההומאופתיה באפקט הפלצבו הוא חסר-שחר, ויעידו על כך הטיפולים היעילים בתינוקות, באנשים מחוסרי-הכרה ובבעלי חיים. אי אפשר לטעון שמטופלים כאלה מוטבים רק מעצם ההנהון והאוזן הקשבת. ומאידך, המטפל/ת ההומאופתי/ת עשוי/ה להציע את כל ההכלה והקשב ולפספס משום-מה את המרשם הנכון – ולכן לא יירשם כל שיפור במצב המטופל/ת.
13. הוא הדין ביחס לאורך המפגש. אני מזמינה את הכותב לשבת בסמינרים ובקליניקות של מטפלים מסויימים ולראות כיצד ניתן טיפול הומאופתי תוך דקות ספורות ביותר, ובלי יותר מדי חיוכים.
14. ביחס לרמיסיות – מעניין לראות שטיפול הומאופתי נכון מצליח "לשבור" את המחזוריות, לעצור התפרצויות של המחלה בשיאן ובכך לשמוט את הקרקע מתחת לטיעון בדבר "הטבע (או הזמן) עשה את שלו".
15. אף מטפל/ת שנזהר בשלום מטופליו/ה ושמכבד/ת את המקצוע, לא יטען "אם זה לא יועיל, זה לא יזיק". טיפול לא-נכון, לא מיומן ולא רציני עלול בהחלט להזיק.

תגובה מאת שירלי רחל  בתאריך 6/20/2005 10:45:22 PM

יוסי

בהתחלה עוד חשבתי להגיב לטיעוניך אבל רחלי עשתה זאת טוב הרבה ממני.
ואחר כך חשבתי לעצמי שיהלום אמיתי לא זקוק לכתב הגנה.
יהלום אמיתי זוהר וקורן ומאיר למרחוק.
וזו בעיני ההומאופתיה . בפשטותה, אמיתותה ואנושיותה הצרופה.
אז נכון שלומר" בזכות ההומאופתיה השתנו חיי וחיי משפחתי" לא עומד בקרטריונים מדעיים
אבל לפחות נותר לקוות ש.
מי שיזהה את הטוב הזה יבוא וייתרם
ומי שמאמרים מכרסמים כמו שלך משפיעים עליו באמת חבל על הזדמנות מוחמצת לשפר את איכות החיים ולרפא את הדורש ריפוי במובן הכי עמוק שנתקלתי בו

תגובה מאת רם  בתאריך 6/25/2005 8:04:23 PM

אמונה עיוורת

ל2 המגיבות המתלהמות,
אפשר לקבל דוגמה לתכשיר הומאופטי בעל יעילות מוכחת שנבדק ועמד במבחני יעילות? מה זאת אומרת "ריפוי במובן הכי עמוק"? כזה שמשאיר את החולה סובל כלפי חוץ למרות שהוא בריא עמוק בפנים? אולי הוא לא יודע שהוא חולה , אולי הוא לא שם לב שהבריא? אולי נמכור לו עוד קצת מים שעמדו ליד כבד ברווז (אוסילו)?
מה בקשר ליכולת הריפוי של חשיפה לכספית?

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/25/2005 8:57:04 PM

לרם

א. כל ההכנות ההומאופתיות יעילות, אבל המסגרת בה הן נבדקות שונה מזו המדעית. בהומאופתיה מבקשים לבדוק את הפוטנציאל של החומר, ולא רק האם יש קשר בינו לבין, נניח, מיגרנה. האקדמיה לא מעוניינת מאד במחקר על יעילות ההומאופתיה. זה מתנגש עם תמונת עולמה, וסותר את האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות. קרא (שוב, או לראשונה) את סעיף מס' 5 בתגובה שלי.
ב. ואגב תגובות, לא אעיד על עיסתי, אבל אני לא רואה בתגובתי דלעיל דבר שניתן לכנותו "מתלהם". אני מתייחסת לאי דיוקים ולטעויות בפוסט, זו זכותי כמישהי שבאה מתוך התחום.
ג. בהמשך לשאלתך, ריפוי מבפנים זה מבפנים החוצה. ריפוי של מצבים של אוטיזם, מצבים של מחלות ניווניות שמוגדרות כחשוכות-מרפא, ריפוי של מצבים של סרטן. מספיק נחשב?
ד. כשאתה כותב על "כבד ברווז", אתה מתייחס להכנה הקרוייה Oscillococcinum . זה לא נחשב הומאופתיה קלאסית, זה טיפול מאד סימפטומטי שלא מותאם לאדם. ואם לדייק בעובדות, המים לא עמדו ליד הכבד, אלא היו מעורבים בדילול שלו.
ה. למה אתה מתכוון בריפוי של חשיפה לכספית? אשמח לקבל פירוט של הסיטואציה. כך או כך, במיוחד בשבילך – ישנן 92 הכנות הומאופתיות שנמצאו אפקטיביות בריפוי של נזקי כספית. ישנה גם הכנה הומאופתית מכספית, מתאים מאד לפרנואידים.
ו. אתה מוזמן לבוא לקליניקות פתוחות ללימודי הומאופתיה, או לסמינרים של האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. זה כמובן, דורש פתיחות ורצון להאזין ולבדוק באמת. אם זה מעניין אותך, אתה יכול לפנות אליי דרך אתרי.

תגובה מאת ראובן  בתאריך 6/25/2005 11:16:57 PM

תשובה מפורטת לרחלי (אצל מי ההטעיות?)

תגובות למספר נקודות של רחלי (לא לכולן, רק לרלבנטיות)
1. אין משמעות לשאלה האם ההומאופתיה
המציאה משה ו או לא. מה גם שאותו משהו אינו מוגדר היטב.
2. הטענה היא שלא היתה שום ק פיצה למטפיזיקה. וש"השורה התחתונה של האנמן ושל ממשיכיו … – זה עובד או לא? זה מר פא או לא?". מצויין. אין הכרח לדעת את מנגנון הפעולה. אבל אם הבדיקה האמפירית היא נ ר לרגלי ההומאופתיה, אזי בדיקה אמפירית היא בדיוק כפי שצויין לעיל: זה עובד או לא ע ובד. והדרך ה י ח י ד ה להראות את זה היא בעזרת שיטות מחקר סטטיסטיות מדעיות.
3. אני לא יודע למה הכוונה שאין כלים בפיזיקה כדי להסביר את מכניקת הקוונטים . מכניקת הקוונטים היא ההסבר (לתופעות הטבע) לא הדבר שצריך להיות מוסבר. קיימים קשי ים קונספטואליים ופילוסופיים בתורת הקוונטים, אבל איש אינו טוען שמחר לא נוכל לגלות תופעה שאינה מתאימה לתורה ואז נאלץ לשנות אותה. כיוון שבהומאופתיה אין קריטריונים ברורים להפרכה, ברור שדבר כזה לא יכול לקרות בה, בהגדרה.
5. העקרון ההולי סטי אינו מנוגד לאידיאולוגיה של הרפואה הקונבנציונלית. התמחות-היתר הנדרשת לאור היד ע הרב שהצטבר והמיומנויות המסובכות שיש לרכוש אכן גורמת לפעמים לבעיה, אבל את זה יש לפתור בעזרת חיזוק מעמד רופא המשפחה כאינטגרטור של הטיפול הרפואי בתוך מסגרת הרפוא ה המדעית, ולא מחוצה לה. הסיסמה "לראות את האדם כולו" ברפואה אלטרנטיבית היא יפה ונ כונה, אך ריקה מתוכן. ברור שטיפול צריך להסתמך על מכנים משותפים לבעיות. אמנם כל אד ם מיוחד ושונה, אבל אם לא מחפשים את המשותף והדומה, והטיפול שונה לחלוטין בין אדם לאדם, אין שום דרך לדעת איך לטפל במישהו, כי אף פעם לא היה אף אחד כמוהו. לכן צריך להתיחס לפרטים ואח"כ לקומבינציה המיוחדת של האדם הספציפי, בהתאם לכללים ברורים ותוך איזונים וסדרי עדיפויות מתאימים.
6. אינני יודע מי זאת ה"אקדמיה" שדוחה את ההומאופתיה. אם היא נדחית, אולי זה כיוון שיש סיבות טובות לכך. אבל חשוב יותר: התחום מוצף בממון וחברות, מטפלים, "מכללות" וארגונים רבים מרוויחים כסף טוב מהנושא. האינטרס שלהם, עם או בלי האקדמיה, הוא להוכיח בצורה ברורה את יעילות הטיפול שלהם. מדוע, אם כן, המחקרים שנעשו בנושא הם מעטים, ואלו אינם מצליחים להוכיח את יעילותה של השיטה? תמצאו כאן http://skepdic.com/homeo.html סיכומי מחקרים בנושא – כאשר השורה התחתונה היא ש:
Homeopathy has been the subject of at least 12 scientific reviews, including meta-analytic studies, published since the mid-1980s….[And] the findings are remarkably consistent:….homeopathic "remedies" are not effective
11. את טוענת שאין תופעות לוואי, כי המושג מתאים רק להתיחסות פרטנית ולא הוליסטית "בהומאופתיה הקלאסית מותאמת למטופל/ת הכנה, המתייחסת למכלול התופעות שלו/ה בכל האיברים ובכל המישורים". כלומר את יודעת כל פרט על המטופל שלך עד המולקולה האחרונה ויודעת להכין בדיוק את התכשיר שיתאים עצמו לכל הבעיות וימנע מכל האפקטים השליליים. אשמח אם תסבירי לי איך עושים את זה (ולא בצורה של "מסתכלים על החולה ומתאימים לו את מה שהוא צריך כמכלול". זאת סיסמה, לא תשובה).
12. איך את מסבירה את מתן הטיפול במפגש של דקות ספורות עם הצורך להכיר לעומק את "האדם כולו" על מנת להתאים לו את נוסחת הפלא ההוליסטית? טלפתיה? אנרגיות? חוצנים?
14. רמיסיות: איפה ההוכחה ל"שבירת המחזוריות" של ההומאופתיה. דומני שהטיעון היה שדברים רבים נרפאים טבעית מעצמם, וההומאופתיה מנכסת לעצמה הצלחות שאין להן שום קשר אליה.
15. אם טיפול יכול להזיק, מהם אמצעי האבטחה שאתם נוקטים בהם על מנת שטיפולים מזיקים לא ינתנו. האם תוכלי לתת לי דוגמה של טיפול שאת מכירה שהזיק? האם ישנם תחקירים לאחר נזקים כאלו על מנת ללמוד את הלקחים? והיכן הם מפורסמים?

תגובה מאת נילי גולן  [אתר] בתאריך 6/26/2005 8:49:25 AM

יעילות קלינית (efficacy) ובטיחות טיפולית

יוסי לוי יקירי
אם מדובר ביעילות קלינית ובבטיחות טיפולית איני בטוחה שכל הטיפולים הרפואיים הקונבנציונלים יכולים להסתופף תחת המטריה הזאת. תשאל כל רופא מתחיל והוא יספר לך כמה אנשים מתו בתקופת שביתת הרופאים הגדולה (פחות ממספרם בתקופה מקבילה כשהרופאים עובדים!!)..
אני בכל אופן קבלתי מד"ר אילן זמיר, רופא והוימאופט את שניהם כשהציל אותו מהטיפולים הקונבנציונליים ומהתרופות הכימיות נגד אסטמה.
אני מזמינה כל חוקר לפתוח את התיק הרפואי שלי ולבדוק מה קרה בשלוש השנים האחרונות לעומת עשר השנים שקדמו להן.
מכיוון שכך, אני ממליצה לכל מי שמוכן לשמוע ולא לעסוק בבדיקות מדעיות מקובעות לנסות טיפול אחר: יעיל, אינו רעיל, אינו מסוכן, אינו דורש הפסקת טיפול רפואי ובעיקר אנושי.
אתה מוזמן לקרא מעט מזעיר מהמלצות החולים על ד"ר אילן זמיר ובעיקר על ההומיאופטיה שהוא אמון עליה, כדי להבין שכל מה שכתבת כאן הוא עורבא פרח.
נילי גולן
מנהלת עם ד"ר זמיר את דפי בריאות, שהוקם לאחר הטיפול הרפואי המוצלח שלו.

תגובה מאת רחלי   [אתר] בתאריך 6/26/2005 10:22:15 AM

לראובן
1. מנסח ההומאופתיה מע ולם לא טען שהוא "המציא" משהו, אלא שחשף עקרון שקודמיו השתמשו בו אקראית. מה שיצא מ תחת ידיו בהחלט מוגדר היטב, "חוק הדומים": החומר המסוגל לעורר סימפטומים באדם בריא, יכול גם לסלקם מאדם הסובל מסימפ' דומים. כל כך פשוט, כבר יותר ממאתיים שנה. כמה הש תנתה האמת הרפואית מאז? הנה הצעה אחת – html?itemNo=571829
2. אחד מעקרונות ההומאופתיה הוא אינדי בידואליות. כלומר, גם אם עשרה אנשים זוכים להגדרה קונוונציונלית אחת, הם עדיין עשוי ים להרפא בעזרת הכנות הומאופתיות *שונות*, מפני שסך התופעות שלהם שונה.
לדוגמא, יש בהומאופתיה למעלה משלוש מאות הכנות שיכולות לסייע במצבי אסטמה. אצל אחד ההתקף מופיע לפני שהוא ניגש לבחינות, אצל שני הבעייה החלה אחרי גירושין ואצל שלישי כשעבר להתגורר בגוש-דן והחל לנשום את האוויר הצלול כיין. מבחינת ההומאופתיה, מדובר בשלוש סיטואציות שונות, והמטרה, מלבד זיהוי הטריגר, היא ללמוד את שאר המאפיינים של המטופלים (שכיחות, מה מקל, מה מחמיר ומה עוד מאפיין) ולהתאים הכנות שעשויות להיות ש ונות זו מזו. לא די ב"טייטל" הקונווציונלי.
מבחינת מחקר סטטיסטי, זה "ב לבול-מוח" לא נורמלי. בגלל השוני העצום בגישה, צריך לבנות מבחן שיתייחס לעקרון ההומ אופתי הזה. אין טעם להגיד "נבחן את יעילות ההכנה ההומאופתית המסויימת למצב של אסטמה ". מראש ניתן לחזות שהיעילות תהיה בטלה בששים (או שלוש מאות). מבחן סטטיסטי צריך לה תייחס לאופן שבו ההומאופתיה "מפלחת" את השאלה הנבדקת.
עד כה, המחקרים שמ תייחסים לאופן בו ההומאופתיה תופסת את המחלה ואת האופנים לרפאה הם ספורים ביותר. מב חינת הומאופתים רבים, וכאן אנחנו (כלומר, הגישה שאתה ויוסי לוי מייצגים, לעומת הגיש ה ההומאופתית) חלוקים בדיעותינו, המבחן הסטטיסטי אינו חזות הכל.
כמה פעמ ים נמצאו תרופות, שיעילותן הסטטיסטית הוכחה, כמסוכנות ואף קטלניות? אולי המודל ש"את ם" מציעים אינו מושלם? ואולי, מלבד זאת, הוא לא יכול לכסות את כל אפשרויות הריפוי ו צריך להקשיב לתופעות נוספות ולא לבטל אותן? מה שאתה לא רואה לא קיים?
מב חינתי, המבחן הטוב ביותר הוא לראות שמטופלים שלא נעזרו בשיטות הקונוונציונליות נרפא ים בהומאופתיה. לא מכוח אישיות המטפל, לא מכוח הפסקת התרופות הקונוונציונליות. איך תסביר הומאופתיה וטרינרית? טיפול בילודים? הומאופתיה בחדר לידה?
אני ש וב מפנה לפוסט בו כתבתי על כך. כדאי לקרוא גם את שרשור התגובות. דר' מיכל יקיר, שהת זה לדוקטורט שלה נסובה על מחקר סטטיסטי בהומאופתיה, מתייחסת שם לנקודה הזו.
3. בדבריי על מכניקת הקוואנטים (ואם תקרא שוב, אולי תר אה למה הכוונה) ביקשתי להדגים, שהעדר ההסבר שמיישב את התעלומות שהתיאוריה מציעה, לא מונע מאיתנו להעזר בה לצרכים מעשיים.
מדברים פופר? בבקשה. ההומאופתיה מנסחת קריטריונים שאפשר לבדוק את תקפותם ומידת המופרכות שלהם. עליך רק להוכיח שחוק הדומים (סעיף 1) לעיל אינו פועל והוא תצפית אקראית וחסרת משמעות סטטיסטית.
5. באומרי "עקרון הוליסטי", התכוונתי לכך שהומאופתיה מזהה שורש משותף אחד בב סיס התופעות הנפשיות והגופניות. על כך שרופא המשפחה בן-זמננו צריך לבצע אינטגרציה ב ין אינפורמציות של מומחים שונים אין עוררין, אבל מדובר בשתי פרשנויות שונות *לחלוטי ן* למושג ה"הוליסטיות".
6. נכון, הרפואה המשלימה תופסת תאוצה ויש ל כך היבט כלכלי. עם זאת, האקדמיה שיכולה לתת את הגושפנקא ליותר מחקרים, מלגות, משרות וכו' וכו', לא ששה להתאים פרוטוקול מחקרי שיבדוק את ההומאופתיה מתוך התייחסות לעקר ונות שלה (שוב, הוליסטיות ואינדיבידואליות).
המחקר של דר' מיכל יקיר באו ניברסיטה העברית מלמד, שהומאופתיה יכולה להחקר בכליים אקדמיים, אבל שנדרשת הקשבה לש פה ההומאופתית. עדיין, מדובר בזרזוף, ואולי הזרם יגבר עם הזמן והחשיפה. אני מופקדת, בימים האלה, על הזרוע הישראלית בשני מחקרים שבודקים את תקפות הפרוטוקול ההומאופתי לעריכת ניסויים בהכנות חדשות. כך שיש ניצנים, אבל ימים יגידו מה קורה עם זה.
לגבי הציטטה שאתה מביא מהאתר הזה. זו רמה של מחקר מדעי? על סמך האתר הזה אתה פוסל? זו הגישה המחקרית שלך לנושא? זו רמת ההתעמקות שלך בפרטים, הדעה העצמאית שגיבשת אחרי בדיקת כל הגרסאות? הבנתי.
11. אני לא יודעת על המטופל עד המולקולה האחרונה, אבל הנימה העולה מדבריך מלמדת אותי על גישתך לנושא. במפגש עם מטופל/ת אני שואלת על כל ההיבטים בחייו – פיזיים, רגשיים, מנטליים. יש טכניקה לתשא ול הומאופתי, יש טכניקה להתאמת ההכנה והמינון, יש כלים להתמודדות עם התהליך. אגב, י כולות להיות תופעות לוואי ולא טענתי שלא. אם הטיפול אינו מדויק, בוודאי שיקרו. נקוד ת המוצא היא שבהתאמה נכונה של ההכנה, היא לא תשפיע על מערכות נכונות.
את ה לא יכול לומר את זה על תרופה קונוונציונלית, מפני שא-פריורי, מתמקדים במערכת אחת. דוגמא ממחישה – הנוירולוג נותן תרופה נוגדת פרכוסים, ולוקח בחשבון תופעות לוואי אפ שריות (סחרחורת, הפרעות ראייה, בלבול וכיוב') ומשתדל לבצע הערכת נזק-תועלת כדי למקסם את הטיפול. בהומאופתיה יש מאות הכנות לפרכוסים, וכדי לבחור אחת מתייחסים לכל התופעות של האדם, לאו-דווקא נוירולוגית אלא גם במערכות פיזיות אחרות, מנטלית ורגשית, כדי להתאים לו את ההכנה לפני ולפנים.
אגב, לימודי ההומאופתיה הסדירים בארץ אורכים ארבע שנים. אני נסעתי לחו"ל כדי להתמחות עוד, שבע שנים בסה"כ. כמה משפטים אתה רוצה על זה? במה אתה עוסק? תסביר לי הכל ותענה לכל שאלותיי (אני אוהבת לשאול), בפסקה אחת בבקשה.
12. לגבי אבחונים מהירים – ראשית, מדובר במצבים מאד מסוימים. למשל, טיפול המוני במגפות, למשל "הומאופתים ללא גבולות" בדר' מזרח אסיה בעקבות הצונאמי בדצמבר אשתקד. באותן נסיבות לא שאלו את הנפגעים על ילדותם או מה הם אוהבים לאכול, אלא הסתכלו על סוג הפציעות, הסימפ' הכי בולטים (שוק, אבל, אמנזיה וכו'). שנית, בחלק מהמקרים הנסיון הרב הוא שמדבר (הומאופתים כמו שר, רוזנברג, ויתולקס).
אני עובדת עם אוטיסטים, עם חולי קרוהן, עם חולי סרטן. מצבים שנחשבים פרוגרסיביים, בלתי הפיכים ו"פתאום" התמונה משתנה כליל. מה קורה כשדלקות אוזניים נפסקות באיבן "פתאום" אחרי הכנה הומאופתית, אם כל הדלקות הקודמות נגמרו באנטיביוטיקה? איך עוברים הגזים לתינוק למרות שמבחינת הגיל, התזונה וכיוב' דבר לא השתנה? אני משערת שעבורך, כל עוד זה לא מכוייל סטטיסטית זה לא נחשב, אבל זו שיגרת העבודה שלי, ועם כל הכבוד, אני חושבת שזה יהיה מאד בלתי-אתי להפסיק את זה עד שתתרצה מהמספרים.
15. טיפול הומאופתי שמכוון לסימפטום, ולסימפטום בלבד, יכול להזיק. אם תתן הכנה הומאופתית ("שמעתי שזה טוב לדלקת בדרכי השתן") בלי לבחון את כל מאפייני המצב ובלי להתאים להם את ההכנה (למשל, שתן דמי יכול ללמד על התפתחות לא רצויה, וצריך למצוא את ההכנה שמכסה גם את זה), הרי שנמנע מהמטופל/ת המענה הבאמת מעמיק לבעייה.
נורא חבל שאתה מסרב להקשיב, ושנקודת המוצא שלך היא לפסול ויהי-מה. במקום לומר, "זה לא ברור, זה נשמע פרדוקסלי, אבל אומרים שזה קורה, בואו נתייחס לזה". אחדות מאמות המידה של מדען טוב הן פתיחות וסקרנות. אני לא רואה את זה אצלך. אולי הסטנדרט המדעי הקיים הוא לא חזות הכל? אולי אינו מקיף את כל התופעות?

תגובה מאת אחד העם  בתאריך 6/26/2005 10:41:04 AM

יעילות ובטיחות (?!)

יש בכך משום חוסר הגיון בעצם העיקרון הבסיסי-מה שגורם לסימפטום מביא גם לריפוי. על זה אף אחד לא דיבר כאן.
לנילי גולן-
את כנראה לא מבינה דבר בסטטיסטיקה… העובדה שאצלך "עבדה" הומאופטיה לא מצביעה על כך שבאופן עקרוני זה נכון. כמו שצוין במאמר יש אפקטים שונים שבהחלט יכולים להיות הגורם.
האם ניסית שיטות חלופיות נוספות? בובת וודו, שאיפה של צואת דבורים בוערת (ידוע שאין להם אסטמה ), עליה לקברי צדיקים, תליית סרט כתום על האוטו, ריקוד בעירום בגשם השני של החורף…. ?
ואם בעקבות אחת מההצעות שלי היית "נרפאת" האם היית פורצת בשבחי השיטה? האם היית קוראת גם לי "ד"ר"?

תגובה מאת רחלי שבי  [אתר] בתאריך 6/26/2005 11:11:47 AM

שלום עליכם, אחד העם

נורא לא הגיוני, אבל עובד. אף אחד לא דיבר על זה כאן, מפני שהאתר שלי ואתרו של יוסי לוי מתנהלים ב"רשימות" כבר כשנה, ועל זה דנו כבר בעבר.

תגובה מאת שלומי  בתאריך 6/30/2005 1:08:50 PM

כל תאוריה ניתן להפריך

לכל המאמינים למיניהם – כל תאוריה שיש לה השלכות אופרטיביות ניתנות למדידה – ניתנת להפרכה ע"י מציאת דוגמאות נגדיות – כל מה שנדרש מהומאופתיה הוא קריטריונים לא משנה עד כמה מסובכים אך עם זאת אוביקטיבים אשר ניתן לפיהם ליצור מבחן אשר עשוי להפריך את התאוריה
המבחן לצערי חייב להיות סטטיסטי במידה והעקרונות אינם ידועים (שאם לא כן היה ניתן לבדוק אמיתות העקרונות במידה והם מדידים)

תגובה מאת גילי נחום  בתאריך 7/6/2005 12:56:29 AM

דרוש חינוך למניעת בערות

עצוב מאוד לראות שלמרות ההתקדמות המדעית הענקית במאות האחרונות בני האדם עדיין מאמינים בשיקויים ומרקחות שלא עושים כלום חוץ מלרוקן את כיסם (מעצם העובדה שאם היו אפקטיבים היו מתייצבים למבחנים קלינים מתאימים).
מערכת החינוך צריכה לשלב הדרכה והסברה בתחום על מנת לשרש את החשיבה הלא רציונאלית הזו.

תגובה מאת גל   [אתר] בתאריך 10/24/2005 2:08:13 PM

הוכחות במחקרים מדעיים

http://www.homeopathy-israel.co.il/Index.asp?CategoryID=99

תגובה מאת מאדאם ה.  בתאריך 11/15/2006 11:58:40 AM

יוסי, האם תוכל להפנות אותי למידע אודות הרפואה הסינית? הכוונה לנקודת המבט המדעית. אני זקוקה לתחמושת כנגד מכריי הרציונליים לכאורה, שאחז בהם הדיבוק.