ובכן, כולכם יודעים ודאי כי אתמול דחה בית המשפט העליון את ערעור רשות המסים, וקבע כי הוצאות הטיפול בילדים ייחשבו כהוצאה מוכרת. אמנם, אמהות לילדים מקבלות נקודת זיכוי מס עבור כל ילד כפיצוי חלקי עבור ההוצאות הכרוכות בגידולם. ממש לא הרבה, אבל זה מה שיש. לעו”ד ורד פרי זה לא הספיק, וכעת היא יכולה, באישור בית המשפט העליון, לנכות את התשלומים ששילמה למטפלת שטיפלה בילדיה מהכנסתה החייבת במס.
כתבתי על כך לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בנושא, לפני כשנה:
מדובר כאן בסובסידיה. אבל הסובסידיה הזו ניתנת רק לבעלי הכנסה גבוהה, של כ-8000 ₪ לחודש או יותר. ב-2006 (השנה האחרונה עבורה יש נתונים הכנסות זמינים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), גבול השכר העליון של העשירון השביעי היה 7656 ₪, כלומר שכר של 8000 ₪ או יותר היה נחלתם של שלושת העשירונים העליונים בלבד. ב-2008 ייתכן שגם חלק מהעשירון השביעי זוכה לשכר כזה, אבל עדיין רוב האוכלוסיה לא תיהנה מההטבה הזו. הטבת מס היא סובסידיה לעשירים… ההטבה הזו תעלה כסף, והרבה – כ-2 מיליארד ₪ בשנה … מישהו יצטרך לשלם, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שחלק ניכר מהתשלום ישולם על ידי 70% מהאוכלוסיה שלא ייהנו מהפסיקה המהפכנית… מהפכה לא הייתה כאן. מה כן יש? יותר כסף לשלושת העשירונים העליונים, שימומן על ידי כולם, כולל שבעת העשירונים התחתונים, שזה במלים פשוטות עוד הגדלה של אי השוויון, עטופה במלים גבוהות וריקות מתוכן על שוויון וקידום מעמד האישה.
מדובר כאן בהטבת מס מעוותת ולא צודקת. בניגוד למה שורד פרי חושבת, גידול ילדים אינו הוצאה שמוציאים לצורך ייצור הכנסה. ההיפך הוא הנכון. אני יוצא לעבודה כדי שיהיו לי האמצעים הכספיים לפרנס את ארבעת ילדיי. פרי מיתממת וטוענת כי “רצתה לשלם מס אמת”, אך היא בסך הכל מאלצת 70% מהנשים בעלות ההכנסה הנמוכה מ-8000 ש”ח לשלם את שכר המטפלת של ילדי הנשים ששכרן גבוה. זהו שוד הציבור – רובין הוד בהפוכה. ובית המשפט העליון של מדינת ישראל נתן לכך את חסותו.
אתה צודק כמובן (למרות שכמו שאלעד אמר יש מידה של פשטנות בדרך הצגת הדברים) וטיעונים דומים השמעתי ביומיים האחרונים. לכן אני מרגיש אכזבה עמוקה מעצמי על העובדה שאני שמח מהיתרון שיצמח לנו בהנחה שהפסיקה לא תמוסמס בחוק ההסדרים הקרוב.
לא ברור מה מעוות פה. זה הכסף של ורד פרי ולא של אף אחד אחר, ובמקום ללכת לילדים של אמא אחרת, הוא הולך עכשיו לילדים שלה.
יוסי, אתה מתעלם ומגחיך את הטיעונים בעד הקלת המס, וחבל, כי זה משטיח את הדיון. אני גם לא חושב שצריך להכיר במטפלת כהוצאה מוכרת, אבל אתה מתעלם מכך שלעניין יש שתי פנים.
הטיעון הוא שמטפלת מאפשרת להורים לצאת לעבודה, ולכן היא הוצאה לצורך הכנסה. כי אם לא תהיה מטפלת, אז אחד מההורים יצטרך להישאר בבית (בד”כ זו תהיה האישה, ממגוון סיבות). היות שהוצאות למען יצירת הכנסה הן מוכרות, אז גם מטפלת צריכה להיות מוכרת. זה הטיעון, וחבל שאתה מתעלם ממנו ומגחיך אותו.
כתבת “בניגוד למה שורד פרי חושבת, גידול ילדים אינו הוצאה שמוציאים לצורך ייצור הכנסה. ההיפך הוא הנכון. אני יוצא לעבודה כדי שיהיו לי האמצעים הכספיים לפרנס את ארבעת ילדיי.”. אבל הטענה היא לא שגידול ילדים היא הוצאה שמוציאים לצורך ייצור הכנסה. אלא שבהינתן שכבר יש לך ילדים, אז שכירת מטפלת היא הוצאה למטרת יציאת הכנסה. אתה בוודאי מבין את בטענה, ולכן מוזר שאתה מתעלם ממנה.
אני מסכים עם דעתך — בפועל זו סובסידיה למעמד העליון, ולדעתי היתרונות לא מצדיקים את החסרונות — ההצעה הזאת רק תגדיל את אי-השוויון החברתי. אבל למה להתעלם מהטיעונים בעד?
א. שמעתי ממקור בלתי אמין בעליל שבחישוב הכללי, אשה שמרוויחה 12,000 ש”ח תקבל הטבה של 200 ש”ח בסך הכל. כלומר, הטענה כאילו שמדובר פה במשהו שיהווה הקלה משמעותית על נשים לצאת לעבודה גם היא שקרית. לא ה-200 ש”ח האלו יעשו את ההבדל למי שנמצאת גם כך בטווח השכר הרלוונטי. מי שזקוקה לתמריץ אמיתי ליציאה לעבודה היא מי שההכנסה שלה תהיה פחות או יותר שווה לעלות של מטפלת או גן – כלומר, בעלות פוטנציאל להכנסה נמוכה.
2. סתם כדי לסבר את האוזן (וכדי שתקנאו), פה באונטריו יש סבסוד (מוניציפלי) של גני הילדים כך שהורים עם הכנסה נמוכה יכולים לקבל עד 100% סבסוד (אנחנו, למשל), וזאת בתנאי ששני ההורים עובדים ו/או נמצאים בתוכנית לימודים. בנוסף לכך, הוצאות טיפול בילדים כמו מטפלת או גן מוכרות לצרכי מס, כך שמי שלא זכאי לסבסוד מלא מקבל החזר חלקי על מה שהוא כן משלם בדמות החזרי מס.
אני חושב שחסר בדיון הזה החלק שבו מטפלות יצטרכו לתת חשבוניות, וכך חלק מה”כלכלה המחתרתית” תעלם, והמדינה תרוויח הרבה מאוד כסף מקצבאות שלא תנתנה יותר לנשים שעובדות כמטפלות.
אישה שמרוויחה 8000 ומעלה לא היתה נשארת בבית רק כדי להיות עם הילדים, אלה דווקא אלה שמרוויחות 4000 ופחות שעושות את השיקול שלא שווה לצאת לעבוד כי ממילא הכל יילך לכיסוי הוצאות הילדים.
נדמה לי שמדובר ב8000 ש”ח פר זוג הורים ולא פר אישה עובדת.
כך בלמעשה, כל עוד במצטבר, שני בני הזוג מרוויחים בחלוקה כזו או אחרת 8000 ש”ח למען ביתם, ההטבה משתלמת.
למעשה, זה הכרחי ששני בני הזוג יעבדו אחרת ההקלה במס לא חלה עליהם.
בתנאים האלו אני לא רואה סיבה לטעון שמדובר בסובסידיה לעשירים בלבד.
מי אמר שהטבת מס היא רק כאשר היא מנוכה מהוצאה לצורך יצירת הכנסה?
האם הטבת המס לישובי הספר היא לצורך יצירת הכנסה?
הטבת מס, במקרה זה כמו במקרה של ישובי הספר, היא (גם) בשביל להשפיע על פרמטרים דמוגרפיים.
כאשר זוג אחראי שוקל אם להביא ילד נוסף לעולם, הוא שוקל את הצד הכלכלי של הנושא. אם הזוג עובד, ולא יהיה בידו לכלכל את הילד הזה, הוא עשוי שלא להביא אותו לעולם.
ילדים של זוגות עובדים יהיו גם הם עובדים, יצרניים ומשלמי מס. ילדים של בטלנים יהיו בטלנים. לכן המדינה רוצה להגדיל את הפריון של זוגות עובדים ולהגדיל את מספר הילדים במשפחות אלו. המדינה רוצה להקל עליהם לשלב עבודה יצרנית עם גידול ילדים.
תחת לתת קצבאות ילדים לזוגות בטלנים, הם נותנים הקלה במס לזוגות יצרניים, שבמקום לשבת בבית ולא להשתכר, הם יוכלו להשתכר ולשלם מס, אם כי מופחת.
מה רע בזה?
הפסד המס יכוסה על ידי אותם זוגות שנמנעו לצאת לעבודה ועכשיו, עם ההקלה, יוכלו לקצר את חופשת הלידה ולשכור מטפלת.
ואגב, גם המטפלת עכשיו תשלם מס, כי בלי קבלה מצידה, ההורים לא יוכלו לממש את ההטבה.
אם בגלל ההטבה המטפלת תצטרך לתת חשבונית ולשם מס היא תאלץ להעלות את שכר עבודתה ובכך המצב ישאר כמקודם. אבל זה לא ממש רלוונטי.
מעניין הוא שבית המשפט קבע כי הוצאות על המטפלת זכאיות לקיזוז במס וגם שרי אריסון יכולה לקזז את הוצאות הטיפול בילדים מהמס שלה, והוצואות ילדיה גדולות יש להם צוות שלם של מטפלות ומבשלות ומחנכות שדואגות לכל צורכיהן ואת הכל אפשר לקזז מהמס.
זה כמובן בגבול הקיצוני, אבל העניין הוא שבמקום שהמדינה תדאג לפעוטונים חינם לכל הילדים, פעוטונים בהם יש מספר ילדים, המדינה מעדיפה לממן מטפלות אישיות, בעלות גבוהה בהרבה, אבל רק לבני העשירים
וכמובן מה מיוחד בילדים, גם האוכל שאני אוכל דרוש לי לשם ביצוע עבודתי ואי צריך לגור איפשהו בשביל לעבוד וגם לטוס לחופשה כדי לנקות קצת הראש.
ג’ו: הנקודה היא שלאכול אתה צריך בכל מקרה, בין אם אתה עובד ןבין אם לא, אבל לו היית מחליט לא לעבוד לא היה לך צורך בהוצאה על מעון\מטפלת.
זה גם, למעשה, ההסבר לפער בהתייחסות בין מטפלת לבין מעון. במעון אתה מקבל יותר מאשר שמירה על הילד למשך היום, אתה מקבל אוכל (והילד הרי צריך לאכול בכל מקרה) וגם תכנית לימודים כלשהי. לכן לא כל ההוצאה על מעון מוכרת, אלא רק החלק ממנה שראוי להיחשב כ”שמרטפות נטו”. מטפלת מנגד, היא שמרטפית במשרה מלאה ולכן כל ההוצאות על מטפלת מוכרות, זה לא אומר שכל הוצאה על חינוך הילד מוכרת.
ואחרי שכל זה נאמר, אני מסכים לחלוטין שהפתרון הנוכחי בחסות בג”ץ הוא שגוי מהיסוד.
שחר – הרבה מטפלות גם עושות עבודות בית מסויימות כחלק מעבודתן. האם במקרה כזה יש לנכות חלק משכרן מהסכום הפטור ממס?