כמה באמת עולה לעשות תואר ראשון?

מכירים את החשבון לפיו כמעט ולא עובדים? יש 365 ימים בשנה. נוריד 104 ימי סופשבוע, 30 ימי חג (כולל ערבי חג), 24 ימי מילואים, 30 ימי מחלה, 21 יום חופשה שנתית, גשרים, שעות בטלה בשעות העבודה, הפסקות צהריים, עיצומים, איחורים וסידורים, ונגיע איכשהו לכך שכל אחד עובד למעשה רק יום אחד בשנה, אז פלא שהכלכלה על הפנים?

לבדיחה הזו יש זקן כל כך ארוך, שאפילו ילד בכיתה ג שתספר לו אותה יביט בך ברחמים. אבל, עיתון מכובד יכול גם יכול ליישם את הרעיון שבבדיחה לעניין רציני ביותר שנדון בכתבה במוסף הכלכלי המכובד.
אז מה העלות של לימודים אקדמיים במדינת ישראל? לפי ידיעות אחרונות/Ynet, “מחירו של תואר ראשון בישראל בשנת 2004/5 הוא לא פחות מ-178,260 שקל”.

איך הם הגיעו לזה? כמו כל מסע בן אלף מילין, גם מסע זה מתחיל בצעד הראשון. להלן תיאור התחשיב, שנעשה עבור העיתון משה וסמדר קצין מחברת חשב.

לתוך העלות נמזגו טופס מועמדות והרשמה, שכר לימוד, תוספת לקורסים חיצוניים,  ספרי לימוד, מחברות, כלי כתיבה וחומרי עזר, תשלומים עבור אישורים, וגם עלויות צילומים, שירותי הדפסה ואפילו דמי שמירה. על חלק מהסעיפים ניתן אולי להתווכח, אבל ברובם מדובר בסכומים קטנים. סך כל הסעיפים האלה מגיע ל-35,575 ש”ח, או כ-1000 ש”ח לחודש במשך 3 שנים. לא סכום שיש לזלזל בו. אבל גם לא סכום שיוצר כותרת.

אז בואו ונוסיף עוד עלויות: הוצאות נסיעה – 7560 באוטובוס או 6020 ברכב פרטי, כולל עלות החניה (בעיתון סוכם סעיף זה כ-5940 ש”ח בממוצע – בין הפותרים נכונה יוגרלו תודות). ארוחות בקפטריה – 3600 ש”ח, טלפונים הקשורים בלימודים – 360 ש”ח, מגורים – 10,800 ש”ח. הנה עוד 20,700 ש”ח.  עם המנה הראשונה, הכל מסתכם ל-56,275 ש”ח. כמובן, יש כאן את ההנחה שמי שאינו סטודנט אינו זקוק לשירותי תחבורה או לרכב כדי להגיע לעיסוקיו הרבים והמגוונים, אינו אוכל, חי ברחוב, וטלפונים שאינם קשורים בלימודים הם בחינם, כמובן.
אבל – עדיין אין מספיק בשר לכותרת. לכן – הנה הקינוח: אובדן שכר פוטנציאלי. “זהו הנתון החשוב ביותר בחישוב עלותו של התואר הראשון” – טוענים בעלי הכתבה. החשבון: במקום ללמוד אפשר לעבוד, ולהשתכר 5157 ש”ח נטו לחודש (השכר הממוצע במשק). אבדן ההכנסה לפי תחשיב זה הוא 123,786 ש”ח. נוסיף את זה ל-56,275 השקלים שהיו לנו, נפחית קצת הנחות לסטודנטים, ונגיע ל-178,260 ש”ח.

יופי, ממש יופי.

תרשו לי לעשות חשבון קצת אחר.

להערכתי עלות הלימודים היא 36,000 ש”ח, לא כולל נסיעות, מגורים, מחיה, הוצאות רפואיות, וכל הוצאה אחרת שלא קשורה ישירות ללימודים.

הכנסה ללא לימודים – אדם שיבחר להיכנס ישירות לשוק העבודה, ויעבור מגיל 21 עד גיל 67, כלומר 46 שנה,  ישתכר על פי הערכתי כ-4000 עד 5000 ש”ח ברוטו לחודש. הכנסתו משכר של אדם זה תהיה לכן לכל היותר 2,760,000 ש”ח.

אדם שילמד לימודי תואר ראשון מגיל 21 עד גיל 24, יוכל להרוויח לאחר סיום לימודיו שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק (שהרי שכרו הממוצע של בעל השכלה אקדמאית גבוה משכרו הממוצע של מי שאינו בעל השכלה כזו). לאקדמאי שלנו יוותרו 43 שנות עבודה, ובהנחה השמרנית ששכרו הממוצע לאורך שנים אלה יהיה 8000 ש”ח ברוטו בלבד, ישתכר במשך שנות עבודתו 4,128,000 ש”ח ברוטו. לא נשכח כי אותו אדם שילם 36,000 ש”ח תמורת לימודיו. לא, בואו ניקח את 56,275 השקלים שחישב העיתון. נחסיר סכום זה מ-4,128,000  ונקבל 4,071,725 ש”ח, שזה 1,311,725 ש”ח יותר מהכנסתו של אותו אדם שהעדיף להשתלב בשוק העבודה במקום לפנות ללימודים אקדמאיים.

אמור מעתה: לימודים אקדמאיים הם השקעה שתשואתה לפחות 2300%. ללא ספק – ההשקעה המשתלמת ביותר במשק.
 

 

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 23 באוגוסט 2004 00:00 שם התקבלו 9 תגובות