אתמול, שבת בבוקר, התעורר בני הבכור והתלונן על כאבים בגרון. מבט מהיר אל הגרון הדואב העלה שמדובר כנראה בדלקת. אני לא רופא, ולכן הפעולה המתבקשת הייתה לקחת אותו לבדיקת רופא על מנת שיקבל טיפול רפואי. בדיקת מהירה באתר שירותי בריאות כללית הראתה כי בעיר מגורי, כפר סבא, השירות ניתן במרפאת “מלרם” שבעיר. חיש קל הגעתי אל המרפאה. פקידת הקבלה ביקשה ממי את הכרטיס המגנטי. הושטתי לה את הכרטיס שלי. “לא”, אמרה הפקידה, יש להציג את הכרטיס האישי של הבן. זו בעיה, הסברתי, הכרטיס נמצא בארנקה של אימו אשר נמצאת מחוץ לעיר. אין בעיה, אמרה הפקידה. נקבל את בנך לטיפול, אך יהיה עליך לשלם מחיר מלא, ולא את המחיר המוזל שנועד למבוטחי קופת החולים. המחיר המלא גבוה בכ-50% מהמחיר למבוטח.
הפקידה סירבה לשמוע את דברי מכאן והלאה. היא לא הייתה מוכנה לברר האם בני אכן מבוטח בשירותי בריאות כללית. היא לא הייתה מוכנה להפעיל שיקול דעת. בקור רוח היא השיבה לכל דברי בשתי מנטרות. האחת הייתה “אוקיי”, כאשר הכוונה הייתה “אוקיי, אבל זה לא מזיז לי כלום ואני לא אעשה שום דבר בעניין”. המנטרה השניה הייתה “אני רק ממלאת את ההוראות שקיבלתי”.
צלצלתי למוקד של שירותי בריאות כללית. אנשי המוקד שצלצלו למוקד של מלרם וקיבלו את אותה התשובה בדיוק: לילד אין כרטיס משלו, ולכן עליו לשלם מחיר מלא.
סוף הסיפור – הלכנו לנו לדרכנו ופנינו למוקד של חברה אחרת – “ביקורופא”. למרות שעדיין לא היה בידי הכרטיס המגנטי של הבן, זה לא הפריע להם, והם טיפלו תמורת תשלום הנמוך ב-15% מהמחיר שגובה מלרם ממבוטחי הכללית שמחזיקים פיזית בכרטיס החבר, וכמעט 50% פחות מהמחיר המלא שגובה מלרם.
ועכשיו לניתוח המקרה. מלרם היא חברה פרטית שרוצה להרוויח כסף. לכן ברורה ההתעקשות להיטפל לפרט טכני כדי לשלשל לכיס עוד כמה עשרות שקלים. יכולתי לשלם את ההפרש למלרם, ואח”כ לנסות לקבל החזר משירותי בריאות כללית. כנראה שלא הייתי מקבל החזר, וגם אם כן, סביר עוד יותר להניח שמלרם לא היייתה מחזירה את ההפרש לקופה.
התאצ’ריסטים שבין הקוראים יאמרו שסיפור המקרה הזה הוא דווקא עדות ליעילותו של השוק. אולי. אני לא מעוניין לפתוח כאן בדיון אידיאולוגי. המסר שאני רוצה להעביר הוא אחר: אל תלכו למלרם. זו חברה פרטית שלא בוחלת בקטנוניות ביורוקרטית כדי להרוויח כמה עשרות שקלים, שכנראה מצטברים בסופו של יום לסכומים משמעותיים. אל תתנו להם להרוויח על חשבונכם. יש עוד חברות שמספקות שירותים רפואיים כאשר המרפאות סגורות. לכו אליהם.
פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 6 ביולי 2008 שם התקבלו 18 תגובות
גיל בתאריך 7/6/2008 1:26:17 PM
ת’אצריסט 🙂
אגב, תגובתך לחוויה שעברה עליך, היא בהחלט תגובה כלכלית, צרכנית הגיונית שהולמת את חוקי הכלכלה וגם את יעילותו של השוק (יש לך עכשיו מידע מלא, יש לך העדפות וחופש תנועה, ואתה יכול לממש את רצונך).
אגב, אין בכרטיס המגנטי שום מידע מלבד מספר תעודת הזהות של המבוטח. כלומר, יכלה הגברת להקליד את מספר תעודת הזהות של בנך ולסגור עניין. אפילו בקופת חולים עצמה עושים כך כשהכרטיס לא עובד.
החלמה מהירה לבנך.
אותו 1 בתאריך 7/6/2008 1:49:51 PM
ללא נושא
מעניין. לחברת מלרם מוצמד (פעמיים) תיאור הגנאי “חברה פרטית” ולביקורופא ול”עוד חברות” לא. ניסוח זה תמוה כפליים לאור זאת שלאופי העסקי אין, כנצפה המקרה זה, השפעה חד משמעית על ההתנהגות.
(זה מעבר להתנהגותה הגועלית באמת של חברת מלרם המקרה דנן)
אלעד-וו בתאריך 7/6/2008 2:09:42 PM
באמת גועל
הרבה בריאות לבן!
אגב, אמרת “התאצ’ריסטים שבין הקוראים יאמרו שסיפור המקרה הזה הוא דווקא עדות ליעילותו של השוק.”. אני מתעב את התאצ’ריסטים, וחושב שזו השקפת עולם לא מוסרית ולא הומאנית. אבל לא נראה לי שהם היו אומרים שזו דוגמה ליעילות השוק. הם היו אומרים שזו דוגמה לעסק שלא יודע להתנהל כיאות, כי עובדה שהוא הפסיד את התשלום ממך, וגם קיבל יחסי ציבור גרועים.
על ההתנהלות של קופות החולים בנוגע לסל הבריאות, לעומת זאת, חלקם מצהירים שהיא עדות ליעילותו של המשק.
חנן כהן [אתר] בתאריך 7/6/2008 3:52:07 PM
עצה בקשר לפוסט
שנה את הכותרת למשהו כמו
“מלרם – מנסים להרוויח לא ביושר”
או
“מלרם – אל תלכו לשם”
כאשר מילה נמצאת בתחילת המשפט, יש סיכוי שיגיע יותר גבוה בתוצאות החיפוש.
מיכאל [אתר] בתאריך 7/6/2008 4:19:32 PM
זה מרל”מ, לא מלרם
עדיף לכתוב את זה בדיוק כמו שהם כותבים, מרלמ, ללא מם סופית
יוסי לוי [אתר] בתאריך 7/6/2008 4:32:25 PM
מיכאל
אתה תופתע, אבל יש מרלם ויש מלרם ואלה שתי חברות שונות.
מיכאל [אתר] בתאריך 7/6/2008 5:23:52 PM
צודק, סליחה.
.
יוסי לוי [אתר] בתאריך 7/6/2008 5:28:01 PM
מיכאל
זה בסדר. לא צריך להתנצל גם אני הופתעתי.
אני חושב ששתי החברות האלה בחרו שם דומה לשירות המר”מ שהקופת חולים הפעילה פעם בעצמה, כדי ליצור את הרושם שהן מפעילות את השירות מטעם קופת החולים (הן לא).
עומר בתאריך 7/6/2008 6:27:03 PM
זוית קצת אחרת לעניין-
החברה הפרטית שלה התקשרות עם הגוף הציבורי שקרוי “קופת חולים כללית” הניחה שתשלם את המחיר המופקע שהם דרשו ממך דווקא משום שיש להם הסכם עם קופת החולים. משמע – דווקא ההתקשרות עם גוף ציבורי היא זו שדוחפת את המחיר כלפי מעלה, בעוד שגופים פרטיים שלהם אין קשר עם אותו גוף ציבורי דורשים מחיר נמוך יותר. מעניין מה היה קורה למחירים של החברות הללו לו קופות החולים היו עוברות מן העולם…
רפואה שלמה!
michaly [אתר] בתאריך 7/6/2008 6:54:26 PM
גם בקופת חולים עצמה
מגלים נוקשות מוגזמת בנוגע לכרטיס המגנטי, במיוחד אם כמו שנאמר פה אפשר לקבל את כל המידע על ידי הקשת מספר הזהות.
ודווקא חברות פרטיות נוטות יותר להקפיד על מתן שירות טוב, למרות שזה לא מה שקרה במקרה הזה.
דרומי [אתר] בתאריך 7/6/2008 10:02:50 PM
לעומר – לא צריך לדמיין
מספיק להסתכל על ארה”ב.
מי שעשיר, בריא.
מי שעני, חולה.
(תמותת תינוקות גבוהה פי אחד וחצי, תוחלת החיים נמוכה בשנתיים מישראל, למרות הפער העצום בתל”ג לנפש)
דרומי [אתר] בתאריך 7/6/2008 10:03:55 PM
למיכלי – זה לא בהכרח נכון
היית לאחרונה במשרד הפנים? שירות יוצא מהכלל. הרבה יותר טוב מרוב החברות הפרטיות שהייתי בהן לאחרונה.
עומר בתאריך 7/8/2008 12:02:19 AM
דרומי-
מה הקשר בדיוק? בארה”ב מערכת הבריאות מוכוונת ממשלתית; יש שם חוק שמגדיר מי יכול לתת שירות ומי לא. בקיצור – שלטון קופות החולים ללא עוררין.
מעבר לכך – תוחלת חיים נמוכה קשורה בגנטיקה ובאורח חיים הרבה יותר מאשר איכות המערכת הרפואית. גם קצת קשה להשוות תמותת תינוקות עם מדינה שכ-5% מתושביה הם מהגרים בלתי חוקיים ורבים אחרים מתגוררים באיזורי ספר. גם בריאות האם חשובה מאוד (ושוב חוזרים להרגלי חיים). כמוכן, ייתכן ששיפור ביכולות הרפואיות יטה את הכף לרעה (למשל – אם במדינה מסויימת אין יכולת לילד עובר בן 6 חודשים הוא יחשב כולד שנולד מת ולא ייכנס לסטטיסטיקה ואילו במדינה שבה אפשר לילדו, אך סיכויי השרידה הם 15% יכלל הוולד בסטטיסטיקה המורבידית). וזה רק חלק מהעניין, וכבר הארכתי מדי!
דרומי [אתר] בתאריך 7/12/2008 7:32:19 AM
נו באמת
איך יודעים שליברליסט כלכלי הפסיד בוויכוח? הוא מתחיל להסביר עד כמה ארה”ב היא כלכלה סוציאליסטית.
נכון, יש בארה”ב רגולציה של הבריאות. בכל מדינה יש רגולציה של הבריאות, ואף מדינה לא מקיימת שוק חופשי בתחום הזה (שאלת את עצמך למה?)
ובכל זאת, מערכת הבריאות של ארה”ב נוטה הרבה יותר מזו הישראלית לכיוון של שוק חופשי, ומפוקחת הרבה פחות. והתוצאות – בהתאם.
ולגבי שאר מה שכתבת – קצת רצינות לא תזיק. מה, באמת? ארה”ב מדינת מהגרים? שמעתי שבישראל כולם דור חמישי בארץ לפחות.
סתם לידע כללי בתאריך 8/7/2008 8:02:14 AM
לא משפטן אבל מבין
גם כשאתה כותב ביקורת כזו וגם כשאתה כותב את האמת לאמיתה, אתה עדיין לא יכול להכניס ביטויים כמו “אל תלכו לשם” ולהטיל רפש בחברה כיוון שזה עלוי להתפרש כלשון הרע. עדיף לכתוב “אני לא אלך לשם יותר”. שתדע להבא וכן בריאות זה לא מצרך, אלא שבפועל זה כן, אבל מה שאתה מתאר זה בכלל לא בעיה צרכנית אלא פקידה שהקטינה ראש ויש כאלה בכל מקום.
אחת שילדיה חשובים לה בתאריך 8/12/2008 6:02:06 PM
ללא נושא
גם אני ביקרתי שם. מאחר ועלות הביקור היה 90 ש”ח ללא כרטיס לעומת 65 ש”ח עם כרטיס האם באמת היה שווה לתזז את הבן החולה שלך תמורת 25 ש”ח? יש משהו בכך שהחברה לא צריכה לספוג תשלום שלא תקבל החזר מקופת החולים. זה לא שלא הסכימו לקבל אותך…. מבחינתי ילדיי שווים לי יותר מ 25 ש”ח עבור רפואה פרטית. בכל מקרה רפואה שלמה לבנך
צדק כלכלי בתאריך 8/12/2008 6:05:50 PM
ללא כותרת
בתגובה לאחת שילדיה חשובים לה – אני מסכימה. בשביל 25 ש”ח שלא נתנו לך חינם לא צריך להשמיץ חברה. האם אתה מתלונן שלא נותנים לך הנחה במקום שאין לך כרטיס?
יוסי לוי [אתר] בתאריך 8/13/2008 8:35:20 AM
גילוי נאות
שתי התגובות האחרונות הגיעו מאותה כתובת IP
192.114.163.132
הרבה זמן עבר אבל היות ואני קורא עכשיו את הבלוג שלך ביסודיות, בדקתי מי הבעלים של כתובת הIP שנתת, מדובר ב- carephone.com
גלישה לכתובת הזו מביאה אותך ל”מוקד אנוש” ובכותרת המשנה “עולם של שירותי בריאות ואבטחה”.
מעניין אם יש קשר…
המממ, אין לי מושג