Skip to content

נסיכת המדעים

אלוהים משחק ביקום בקוביות

  • עמוד הבית
  • אודות נסיכת המדעים
  • ייעוץ סטטיסטי
  • מבוא לסטטיסטיקה
  • מצגות Presentations
  • יצירת קשר
  • Toggle search form

דו”ח העוני – הרהורים בעקבות ההרהורים

Posted on 4 בדצמבר 200810 במרץ 2018 By יוסי לוי אין תגובות על דו”ח העוני – הרהורים בעקבות ההרהורים

טוב, דו”ח העוני פורסם, והפסטיבל הפעם היה קצר במיוחד – בקושי יומיים. ואני בכל זאת, עקשן שכמותי, רוצה להמשיך ולהרהר כאן בהרהורים שהועלו בנושא בשבוע האחרון.

נחמיה שטרסלר, שמזהיר “שלא יעבדו עליכם”, מרשה לעצמו (כרגיל) לנסות לעבוד על כולם. שטרסלר עשה כנראה שיעורי בית, וקרא את המאמר של הפרופסורים אלמוג ווימן שפורסם במעריב לפני שמונה ימים. בשני מאמרים שפרסם בהארץ/דה-מרקר (ב-24/1/06 וב-26/1/06), חוזר שטרסלר על טיעונים של וימן ואלמוג, שהם בעצם אותם טיעונים שהוא ממחזר שוב ושוב: העניים שקרנים ובעצם מעלימים הכנסות, שיטת המדידה אינה מדוייקת, העוני משרת אינטרסים פוליטיים ולכן יש בעלי אינטרסים המעוניינים בניפוח הנתונים, העניים לא באמת רוצים לעבוד, הבעיה היא בכלל אי השוויון במשק ולא העוני – שנמדד באופן יחסי. ובכן, הטענות האלה ידועות, והתייחסתי אליהן בתגובתי למאמר של וימן ואלמוג, ולא אחזור עליהן שוב. אעיר רק שמר שטרסלר מתעלה על הציניות הרגילה שלו כאשר הוא מאמץ בהתלהבות את השיפור הקל שחל במדד אי השוויון (מדד ג’יני) על פי דו”ח הביטוח הלאומי, אותו דו”ח שהוא פוסל את אמינותו כאשר הוא מתייחס לנתוני קו העוני.

אתייחס כאן רק לטיעון יום הדין של אלמוג, וימן ושטרסלר:  אם יש כל כך הרבה עניים אז למה לא רואים אותם? ובכן, רואים גם רואים – אם מתבוננים בעזרת הכלים הנכונים. אני מניח ששטרסלר מעולם לא ראה במו עיניו את כוכב הלכת פלוטו, אבל מאמין בקיומו. הוא יוכל לראות את גרם השמיים הזה במו עינו אם ישתמש בטלסקופ. ובכן, אחד הטלסקופים בו אפשר להשתמש כדי לראות את המצב הכלכלי-חברתי במדינה נקרא “סטטיסטיקה”. האם שלושת האדונים הנכבדים האלה פוסלים את הסטטיסטיקה ככלי מחקר לגיטימי?

נקודת אור: שטרסלר מסכם וממליץ על שני צעדים הראויים לבדיקה מעמיקה: העלאת שכר המינימום והנהגת מס הכנסה שלילי (כלומר – הדגלת תשלומי ההעברה שנתניהו קיצץ לקול תשואותיו של שטרסלר עצמו לפני מספר שנים). היהפוך כושי עורו ושטרסלר חברבורותיו? ימים יגידו.

פורסם לראשונה באתר “רשימות” בתאריך 28 בינואר 2006 שם התקבלו 4 תגובות

זו ש  [אתר]  בתאריך 1/28/2006 5:29:06 PM

לא רק סטטיסטיקה

קל מאוד לראות עניים. צריך רק לצאת מהגטו המעמד-בינוני של לב העיר. או, חלילה, ממש לקום ולנסוע אל הפריפריה. הצעה שערורייתית, אני יודעת, אבל עניים נוטים לשבת פחות בבתי הקפה שבהם שטרסלר וחבריו ודאי מסתובבים, ועל כן, ייכבדו ויקחו את הארבע על ארבע שלהם וייצאו לטיול קצר (שאינו שופינג בלונדון), ממש קצר (למרות שבוודאי אינם צריכים לדאוג להוצאות הדלק שלהם, יש מעסיק שמשלם). מספיק לנסוע לדרום העיר, באמת, מתחת לאף ממש. אבל מעל האף הזה צריך להיות זוג עיניים שמוכן להביט.

יוסי לוי  [אתר]  בתאריך 1/28/2006 7:06:35 PM

תגובה לזו ש

מסכים לחלוטין.

אבי  בתאריך 1/29/2006 9:16:51 PM

ללא נושא

השיפור הקל במדד הג’יני היה עבור הכנסה לא פנוייה, כלומר לפני הורדות של מיסים (למרות השיפור הקליל המדד עדיין גבוה מאוד). אחרי הורדות המיסים, כלומר מדד הג’יני להכנסה פנוייה מראה על עלייה באי השוויון. כלומר, לעשירים כנראה יש הרבה הנחות במיסים והם לא משלמים כל כך הרבה מיסים כמו שהם מתלוננים

יואב  בתאריך 2/4/2006 2:19:04 PM

ללא נושא

לכל החוכמולוגים, ובתוכם הדוקטורים המלומדים דהאן וספורטא וגם יוסי לוי, שחושבים שהם יודעים סטטיסטיקה ושיעשו הכל כדי להוכיח שאנחנו מדינת עולם שלישי, כולל עיוות נתונים וצעקנות אינסופית – למשל בתוכנית טלויזיה עם אורן נהרי (ואגב, היכן בדיוק הם ראו “מאות אלפי מבוגרים וילדים לבושים בבלויי סחבות, ישנים בקרנות ומתחננים לנדבות בצמתים”. אני ראיתי לא יותר ממספר עשרות, רובם עובדים זרים).
אז לידיעתכם הטעות הסטטיסטית היא לא של וימן ואלמוג. למעשה הם לא חידשו הרבה והשתמשו בדוגמא שכבר התפרסמה במקומות אחרים ושעסקה בנושא.
הטענה שלהם לא היתה, כפי שכתבו דהאן וספורטא, בעקבות ההערה שלך יוסי, ש”מתן הטבות ישפיע על מספר העניים” וגם לא על שיעורם באוכלוסיה (ברור שחציון זה משהו קבוע) אלא שערך (במספרים) ההכנסה החציונית עשוי להשתנות בעקבות המרת האופציות למשכורות. הסיבה היא פשוטה ביותר: ענף ההיי טק מגלגל מיליונים (וגם קשורים אליו ענפי שירות רבים שבהם עובדים אנשי הצווארון הכחול). כאשר כסף עובר ממצב צבירה קפוא (אופציות) למצב נזיל (סכום במשכורת) נכנסת תוספת משמעותית מאד למחזור הכספים הפעיל בשוק. זה משפיע על משכורות ומסחר וכו’ בשוק כולו – ובסופו של דבר גם על ערכה הנומינלי של ההכנסה החציונית. במלים אחרות, הטענה שלהם היא שערך ההכנסה החציוני הוא בעייתי משום שהוא מושפע בין השאר משינויים קוסמטיים (ולא ממשיים) בכלכלה.
ערך החציון חשוב מאד לדיון הזה כי יש הבדל גדול בין ערך החציון בישראל לבין ערך החציון באוגנדה למשל. רוב האנשים שהכנסתם מעל לחציון באוגנדה לא היו עוברים בהכנסתם את קו החציון בארץ.
בקיצור, אם בשבילכם כל העניים עובדים (כולל 70% המובטלים של כוח העבודה החרדי) וכל העניים מצהירים הצהרות אמת ללשכות אבטלה ולמוסד לביטוח לאומי, וכל הנשים הערביות רוצות לעבוד מחוץ לבית ופשוט לא יכולות – אם כל זה נכון אז באמת נשאלת השאלה מי מכחיש את המציאות.

בנימה אישית, כלכלה וחברה Tags:חברה, כלכלה

ניווט

Previous Post: בעיית העוני? איזה בעיה?
Next Post: הסטטיסטיקן הראשי כותב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  • תכנים נוספים בנסיכת המדעים
  • ערוץ היוטיוב של נסיכת המדעים 
  • נסיכת המדעים בפייסבוק
  • חפירות על סטטיסטיקה
  • תכנים מומלצים ברשת בנושאי סטטיסטיקה ו- Data Science
  • Privacy policy
  • מה אומרת הסטטיסטיקה
  • כלכלה וחברה
  • בריאות
  • ביוסטטיסטיקה
  • האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה
  • נשים בסטטיסטיקה
  • סטטיסטיקה רעה
  • אותי זה מצחיק
  • בנימה אישית

Copyright © 2025 נסיכת המדעים.

Powered by PressBook WordPress theme

This website uses cookies to improve your experience. We'll assume you're ok with this, but you can opt-out if you wish.Accept Read More
Privacy & Cookies Policy

Privacy Overview

This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary
Always Enabled
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Non-necessary
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
SAVE & ACCEPT