Skip to content

נסיכת המדעים

אלוהים משחק ביקום בקוביות

  • עמוד הבית
  • אודות נסיכת המדעים
  • ייעוץ סטטיסטי
  • מבוא לסטטיסטיקה
  • מצגות Presentations
  • יצירת קשר
  • Toggle search form

רשמים מהרצאתו של מריו ליביו

Posted on 21 בדצמבר 200910 במרץ 2018 By יוסי לוי 13 תגובות על רשמים מהרצאתו של מריו ליביו

ביום חמישי האחרון הייתי בהרצאתו של מריו ליביו שנושאה היה כשם ספרו החדש: “האם אלוהים מתמטיקאי“. לשמחתי הגעתי מוקדם מספיק כדי להכנס לאולם. אלה שהגיעו מאוחר מדי מצאו אולם מלא ונאלצו לצפות בהרצאה בשידור האינטרנט באולם סמוך. המעוניינים יכולים לצפות בהקלטת ההרצאה באתר יוטיוב.

ההרצאה הייתה בהחלט מעניינת, וליביו הוא בהחלט מרצה טוב. הוא הביא במשך כשעה את ה-highlights של ספרו האחרון. אני עדיין קורא את הספר, אולם לא נתקלתי בהרצאה כספוילרים של ממש. למי שעדיין לא שמע, הספר עוסק בעצם בשאלה הפילוסופית האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה. ליביו סוקר בספרו (וסקר בהרצאתו) את הגישות הפילוסופיות שעסקו ועוסקות בשאלות האלה, תןך כדי שהוא שם על ציר הזמן את האירועים המדעיים ש השפיעו על הדיון הזה, ובינהם תצפיותיהם האסטרונומיות של קפלר וגליליאו, פיתוח החשבון הדיפרנציאלי והאינטגלי על ידי ניוטון ולייבניץ, הופעתן של הגיאומטריות הלא אויקלידיות, ומשפטי אי השלמות של גדל.

במקביל, הוא הראה כיצד המתמטיקה והמדע צועדים יד ביד, כאשר פיתוחים מתמטיים חדשים נמצאים מתאימים למוגלים מדעיים חדשים. כדוגמא מרכזית בהרצאתו הביא את תורת הקשרים, שאמנם המוטיבציה הראשונית לפיתוחה הייתה תיאוריית מבנה האטום של הלורד קלווין (אשר שרדה רק כעשרים שנה לפני שהופרכה), אך המחקר המתמטי של תורה זו נמשך, ובסופו של דבר נמצאה שימושית עבור תיאוריות מדעיות חדשות, ובהן תורת המיתרים וחקר מבנה ה-DNA.

הכל טוב ויפה ומרשים, עד שליביו הציג את השאלה הבאה: האין זה מפתיע/מדהים שתורה מתמטית שפותחה ללא כל יישום שהוא, כמו תורת הקשרים, נמצאת לפתע כמתאימה ביותר לתיאור תיאוריה פיזיקלית שכלל לא הייתה מוכרת עד לפני זמן לא רב, כמו תורת המיתרים? השאלה הייתה אמורה להיות שאלה רטורית, אבל לדעתי לפחות, התשובה לשאלה הזו ברורה לחלוטין. לא, זה לא מפתיע בכלל. זה אפילו היה צפוי. יש הרבה תיאוריות מדעיות, יש הרבה תורות מתמטיות, והסיכוי שעם הופעת תיאוריה מדעית חדשה יתברר כי כבר קיימת תורה מתמטית שיכולה להתאים לה, הוא לכן, לדעתי, לא מבוטל כלל וכלל. כבר הסברתי, ברשימה על הלוטו הבולגרי, כי אירוע שנראה בהסתכלות נקודתית כצירוף מקרים מדהים אינו כל כך נדיר, אם בוחנים את כל פוטנציאל צירופי המקרים.

בסיום ההרצאה, כאשר ניתנה לקהל האפשרות לשאול שאלות, הרמתי את ידי ושאלתי אל פרופ’ ליביו בדיוק את השאלה הזו. התשובה הייתה מאכזבת (התשובה של ליביו לשאלתי נמצאת 1:04:50 שעות מתחילת הקלטת ההרצאה ביוטיוב). ליביו ענה לי כי אמנם “יש משהו” בדברי, אך מייד המשיך ושאל שאלה נוספת, שנראתה רטורית בעיניו שלפחות. איך אתה מסביר את העובדה שניוטון פיתח תיאוריה מדעית ומתמטית כה מדוייקת על הכבידה, וזאת בהסתמכות על תצפיותיו הלא מדוייקות של קפלר, שאל ליביו. והוסיף ושאל ליביו, האם אין זה מדהים כי התיאוריה של ניוטון, שנבנתה על בסיס התצפיות הלא מדוייקות של קפלר, נתנה תחזיות הרבה יותר מדוייקות? שאל ולא ענה, ואני נמנעתי מלהכנס לדיון איתו בנושא (אני מניח שהוא גם לא היה נותן לי).

אז הנה כאן תשובותיי לליביו. קודם כל, אני חושב שבדבריי יש יותר מ-“משהו”. אנחנו חיים בעולם מסויים, ומושפעים ממנו. לכן, אין זה מפתיע כלל וכלל כי גם התיאוריות המדעיות שאנו מפתחים וגם התורות המתמטיות שאנו מפתחים מושפעות מהעולם הזה ומתארות אותו בעת ובעונה אחת. קשרים, למשל, קיימים במציאות. אז מדוע שמתממטיקאים לא יחקרו את תכונותיהם המתמטיות? ולמה בדיוק אנחנו צריכים להיות מופתעים שקשרים קיימים במציאות לא רק בשרוכי נעליים ובספינות מפרשים אלא גם במקומות נוספים, לא בהכרח מעשי ידי אדם? תורת הקשרים, חקר ה-DNA ותורת המיתרים היו על מסלול התנגשות. זה שאנחנו, בני האדם, לא ראינו את זה קורה, לא אומר שהיה כאן אירוע מדהים. ליביו עצמו הביא את דוגמת המדוזה: האם מדוזה תבונית שחיה בקרקעית האוקיינוס, וכל תחושותיה הן שינויי לחץ וטמפרטורה, תפתח מספרים טבעיים? מדוזה כזו תפתח מן הסתם מתמטיקה רציפה, ובמקביל תיאוריות מדעיות על העולם הרציף שהיא חווה. האם נופתע אם נגלה שהמתמטיקה הרציפה שהמדוזה הזו תפתח תהווה שפה מתאימה למדע שאותה מדוזה מפתחת?

השאלה שליביו הציב בפני כתשובה לשאלתי גם היא אינה רטורית בעיני. קודם כל, היא לא ממש עונה על השאלה ששאלתי. מעבר לכך, אני לא מופתע מהיכולת של ניוטון לעבד מידע לא מדוייק ולהפיק ממנו תיאוריה שתפיק אינפורמציה מדוייקת יותר. עשו זאת לפניו, עשו זאת אחריו, ויעשו זאת שוב ושוב בעתיד. דוגמא קלאסית, שליביו לא התייחס אליה בספרו: גאוס השתמש במידע חלקי ביותר על מסלולו של האסטרואיד צרס כדי לחשב במדוייק את מסלולו. אני מעריך מאוד (איך לא) את היכולות של ניוטון וגאוס. מופתע? לא בטוח. זו מהות המדע: הרחבת הידע. אפילו העובדה שמדובר בשני ענקים אינה מטה את הכף לצידו של ליביו. הפיתוחים המתמטיים פורצי הדרך שלהם פותחו כמעט במקביל על ידי מתמטיקאים נוספים (ע”ע לייבניץ, לזנדר, לשתי הדוגמאות האלה). לו לא היו לנו ניוטון וגאוס, עדיין היו לנו החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי ושיטת הריבועים הפחותים. אני בטוח שרוב הקוראים יוכלו להביא שפע של דוגמאות נוספות.

ואסיים בדעתי האישית (ללא נימוק, איני רואה טעם לחזור על הנימוקים בעד גישה זו שמתוארים היטב בספרו של ליביו, לצד נימוקי הנגד). אני חושב מהמתמטיקה היא פרי המצאתו של האדם. אמנם נחמד לחשוב על המתמטיקה כספר שכתב אלוהים, ואנו מגלים מתוכו דף אחר דף, כפי שתיאר זאת פול ארדש. אבל אני מתחבר יותר לאמירתו של דויד הילברט על תורת הקבוצות: “איש לא יגרש אותנו מגן העדן שקנטור ברא עבורנו”.

היסטוריה, הממ... מעניין..., מדע

ניווט

Previous Post: דיאגרמת העוגה “הטובה ביותר” בכל הזמנים
Next Post: עוד חוויות מדילמת האסירים

Comments (13) on “רשמים מהרצאתו של מריו ליביו”

  1. אריאל הגיב:
    21 בדצמבר 2009 בשעה 20:05

    טרם הספיקותי לראות, אך ההרצאה מפורסמת בערוץ הטכניון באתה-צינור:

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      21 בדצמבר 2009 בשעה 22:51

      תודה אריאל.
      המיקרופונים לא קלטו את השאלה שלי, אבל את תשובתו של ליביו לשאלתי ניתן לשמוע שעה, ארבע דקות וחמישים שניות לאחר התחלת הסרט (1:04:50)

      הגב
  2. SilentMike הגיב:
    22 בדצמבר 2009 בשעה 03:19

    לדעתי, עד כמה מעט שהיא נחשבת, אתה צודק וליביו טועה. מריו ליביו נותן הרצאות יפות וכותב לא רע, אבל כשהוא מנסה להיות פילוסוף הוא נכנס למקומות סתמיים.

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      22 בדצמבר 2009 בשעה 11:01

      תודה 🙂

      הגב
  3. גיל הגיב:
    22 בדצמבר 2009 בשעה 10:52

    אני דווקא נוטה להסכים עם ליביו. מה שהוא התכוון אליו לדעתי, זה שרמת ההתאמה בין הדיוק של התאוריות המתמטיות לבין הטבע רחוקה מלהיות מקרית. הרי מספר התאוריות המתמטיות הוא לא גדול במיוחד (כמה אלפים? עשרות אלפים?) ויש כמעט אינסוף אפשרויות לכל מיני קבועים מתמטיים. זה לא שיש רק כמה תאוריות בודדות שמתאימות לטבע אלא שבאופן שיטתי אנחנו מוצאים התאמות כאלו כל הזמן. בעניין הזה אני עם ארדוש. המתמטיקה כבר שם, אנחנו רק מגלים טפח ממנה כל הזמן.

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      22 בדצמבר 2009 בשעה 11:03

      כפי שאמרתי, אין טעם להכנס לדיון על זה. אני מכבר את דעתך, אם כי לא שוכנעתי.

      הגב
  4. אלעד-וו הגיב:
    22 בדצמבר 2009 בשעה 12:40

    שלח לו לינק, אולי הוא יתעניין בביקורת

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      22 בדצמבר 2009 בשעה 13:33

      אין צורך. בפעם הבאה שהוא יחפש את עצמו בגוגל זה יעלה לו באחד משלושת המקומות הראשונים.

      הגב
  5. גורו יאיא הגיב:
    22 בדצמבר 2009 בשעה 17:16

    אני יכול בכל זאת להעלות בעיה בהתאמה של תאוריות מתמטיות למציאות. שום תופעה פיסיקאלית שאני יודע עליה, לא מפירה את הכלל של 1+1=2. אילו מתמטיקה הייתה בראש האנושי בלבד, הייתי צופה שתגליות חדשות יפריכו את נכונותו של הכלל הזה. לא?

    הגב
    1. יוסי לוי הגיב:
      22 בדצמבר 2009 בשעה 22:53

      יש בהחלט מתמטיקה שבה 1+1=0 (שדה בן שני איברים), אבל היא לא ממש מעניינת

      הגב
      1. ארז הגיב:
        23 בדצמבר 2009 בשעה 16:51

        דווקא כאיש מדעי המחשב שדות בני שני איברים הם מאוד מעניינים 🙂
        בכל מקרה, אם אפשר לנסח את העניין במילים שלי, המתמטיקה היא בסך הכל שיקוף ושכלול מושכל של אופן החשיבה האנושי. ברור לנו שבמספרים טבעיים 1+1=2 ושום דבר לא סותר את זה פשוט כי ככה בנויה הלוגיקה שלנו, ככה תוכנתנו לחשוב, והמתמטיקה שכללה את הלוגיקה האנושית במשך אלפי שנים והגיעה למקומות מדהימים. רק חשוב לזכור כל הזמן שכל השכלולים האלה נובעים מאותן אקסיומות שלכולן מקור משותף. לכן לא מפתיע שאם אנחנו עושים עבודה טובה ובונים עולם מתמטי עקבי ויסודי שמושתת על הלוגיקה האנושית, העולם הנתפש ע”י אותה לוגיקה אנושית לא יוכל לסתור את המתמטיקה הזו.

        הגב
        1. יוסי לוי הגיב:
          23 בדצמבר 2009 בשעה 22:56

          מה מעניין בשדות בני שני איברים?

          חוץ מזה, במדעי המחשב, עד כמה שידוע לי 1+1 שווה ל-10, לא ל-0

          הגב
  6. אריה מלמד-כץ הגיב:
    28 בדצמבר 2009 בשעה 20:46

    פוסט מעניין ודיון מרתק. אני רוצה להוסיף את נקודת המבט שלי שתומכת בדעה שהעלה יוסי.

    בעיני, הפיזיקה לא נותנת תיאור מלא של הטבע. המודלים הפיזיקליים מתייחסים לאספקטים מסוימים של הטבע תוך הזנחת גדלים לא רלוונטיים לתופעה שאותה רוצים לחקור, ועל כן קל לבסס אותם על מודלים מתמטיים פשוטים. לטעמי, קשר מפתיע בין פיזיקה למתמטיקה יהיה ניסוח “תאוריה פיזיקלית של הכל” בשפה מתמטית. אנחנו עדיין רחוקים מכך, ואיני בטוח שזו בכלל מטרה אפשרית.

    לגבי הדוגמה של תורת המיתרים: בשלב זה התורה הזו רחוקה מיכולת אישוש ניסיונית, ולדעתי היא ממוקמת אי שם בין הפיזיקה למתמטיקה. על כן, לא מפתיע בכלל שהיא משתמשת בכלים מתמטיים בסיסיים יותר.

    כתבתי בבלוג שלי מעט על הקשר בין ענפי המדע השונים מזווית קצת אחרת:
    http://arie-science.blogspot.com/2009/10/blog-post.html

    הגב

להגיב על SilentMike לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  • תכנים נוספים בנסיכת המדעים
  • ערוץ היוטיוב של נסיכת המדעים 
  • נסיכת המדעים בפייסבוק
  • חפירות על סטטיסטיקה
  • תכנים מומלצים ברשת בנושאי סטטיסטיקה ו- Data Science
  • Privacy policy
  • מה אומרת הסטטיסטיקה
  • כלכלה וחברה
  • בריאות
  • ביוסטטיסטיקה
  • האנשים שמאחורי הסטטיסטיקה
  • נשים בסטטיסטיקה
  • סטטיסטיקה רעה
  • אותי זה מצחיק
  • בנימה אישית

Copyright © 2025 נסיכת המדעים.

Powered by PressBook WordPress theme

This website uses cookies to improve your experience. We'll assume you're ok with this, but you can opt-out if you wish.Accept Read More
Privacy & Cookies Policy

Privacy Overview

This website uses cookies to improve your experience while you navigate through the website. Out of these, the cookies that are categorized as necessary are stored on your browser as they are essential for the working of basic functionalities of the website. We also use third-party cookies that help us analyze and understand how you use this website. These cookies will be stored in your browser only with your consent. You also have the option to opt-out of these cookies. But opting out of some of these cookies may affect your browsing experience.
Necessary
Always Enabled
Necessary cookies are absolutely essential for the website to function properly. This category only includes cookies that ensures basic functionalities and security features of the website. These cookies do not store any personal information.
Non-necessary
Any cookies that may not be particularly necessary for the website to function and is used specifically to collect user personal data via analytics, ads, other embedded contents are termed as non-necessary cookies. It is mandatory to procure user consent prior to running these cookies on your website.
SAVE & ACCEPT