באחת התגובות לרשימה הקודמת תהה גיל מדוע לא קניתי מייד את הספר “טראפיק”, אלא רק סימנתי אותו לקניה בעתיד. התשובה שלי הייתה כי כבר קניתי 3 ספרים באותה נסיעה, וממילא לא אספיק לקרוא את כולם עד הנסיעה הבאה (אני בספק אם אסיים אפילו את הקריאה של אחד מהם, עדיין לא הספקתי לסיים לקרוא את אחד הספרים שקניתי באפריל).
אולם, מכיוון ששלושת הספרים האלה קשורים לנושאים שהבלוג הזה עוסק בהם, נראה לי שששת הקוראים שלי יתעניינו בהם, ולכן אסקור אותם כאן בקצרה.
הספר הראשון עוסק בבעיית מונטי-הול. למעשה, נודע לי כי הספר עומד לצאת מקריאה בבלוג של גיל. בעיית מונטי-הול עולה שוב ושוב ומציקה לאנשים המסתמכים אך ורק על האינטואיציה שלהם, ולא רק להם (אפילו פול ארדש סירב להאמין לפתרון האמיתי, גם לאחר שההוכחה הוצגה בפניו). הבעיה היא פשוטה: לפניך 3 דלתות, מאחורי אחת מהן מסתתר פרס נחשק (בימבה, למשל) ומאחורי שתי הדלתות האחרות אין כלום. אתה צריך לנחש מאחורי איזה דלת מסתתר הפרס, ואם תצליח, הוא שלך. אולם, אחרי שניחשת, לא פותחים מייד את הדלת שבחרת, אלא פותחים בפניף דלת אחרת, ואתה רואה שמאחוריה לא מסתתר הפרס. האם כדאי לך לשנות את ניחושך הראשוני?
כתבתי על הבעיה הזו בעבר תחת הכותרת “המכונית והעיזים“, גיל כתב על ההיבטים הפסיכולוגיים של הבעיה, וגם גדי אלכסנדרוביץ כתב על הבעיה ועל בעיות דומות בבלוג שלו. אתם מוזמנים לקרוא. ומסתבר שאפשר לכתוב ספר שלם הנושא (למעשה נכתבו על הבעיה הזו יותר מספר אחד). הספר שאני קניתי נכתב על ידי פרופ’ ג’ייסון רוזנהאוז מאוניברסיטת ג’יימס מדיסון בוירג’יניה, ונושא את הכותרת המחייבת “The Monty Hall Problem: The Remarkable Story of Math’s Most Contentious Brain Teaser” (לינק לאמזון). אני חייב לציין שעדיין לא עיינתי בספר מעבר להעפת מבט בתוכן העניינים ורפרוף קל, מה שאפשר לעשות באתר אמזון גם בלי לקנות את הספר. כמובן שהעיון המקוון וההמלצה של גיל גרמו לי לקנות לבסוף את הספר. תוכן העניינים מבטיח מבט על הבעיה מנקודות מבט בייסיאניות, קוגניטיביות ופילוסופיות. אני מניח שלא אתאכזב.
הספר השני נושא את הכותרת “תורת החבורות בחדר האמבטיה המיטות“. השם מבטיח. כאשר הייתי סטודנט צעיר למתמטיקה, תורת החבורות היה התחום האהוב עלי ביותר מכל הנושאים הנלמדים (טוב, חוץ מהסתברות וסטטיסטיקה), אז ברור מדוע השם הזה מדבר אלי. הספר הוא למעשה אוסף מאמרים שפרסם בריאן הייס, בעיקר בסיינטיפיק אמריקן. בינתיים קראתי את שני המאמרים הראשונים. האחד עוסק בשעון האסטרונומי של שטרסבורג, שעקף בקלילות את מכשלת Y2K למרות שנבנה ב-1843, וגם יעקוף ללא בעיה את מכשלת Y10K אם ישרוד עד אז. המאמר השני עוסק בייצור מספרים מקריים, או יותר נכון, פסאודו מקריים (גדי כתב סקירה יפה על הנושא). עד כה, הספר לא מאכזב.
הספר השלישי עוסק בקוביות דיגיטליות: כיצד ניתן לפתור באמצעות מחשב (על ידי סימולציה בשיטת מונטה קרלו) בעיות בהסתברות. לאחר הקדמה לא קצרה בה מוסבר בהרחבה (ועם דוגמאות) העקרון של שיטת מונטה קרלו (שעושה כמובן שימוש במספרים פסוודו אקראיים), מביא המחבר, פרופ’ פול נהין, רשימה של 21 בעיות אותן הוא מציע לפתור בשיטת מונטה קרלו (בינהן מופיעה בעיית נייר הטואלט של דונלד קנוט). לאחר מכן מופיעים הפתרונות, עם תכניות בשפת מטלב. נהין לא מסתפק, למרבה השמחה, בפתרונות טכניים בלבד, אלא גם מספק רקע תיאורטי רב על הבעיות, ההיסטוריה שלהן, וגם תובנות שניתן להפיק מהעיון בהן. אחרי שקראתי את ההקדמה אני מתכנן לנסות לפתור את הבעיות בעצמי לפני שאציץ בדפי הפתרונת. זה בהחלט פרוייקט ארוך טווח.
אני תוהה מי הם חמשת הקוראים האחרים?
השם הנכון הוא “תורת החבורות בחדר המיטות”, והסיבה לשם היא, מאמר בו המחבר מונה את מספר האפשרויות לשים מזרון על מיטה.
ממליץ מאד על הבלוג של מחבר הספר bit-player. http://bit-player.org/
קישרת לערך האנגלי בויקי למרות שיש גם ערך עברי לשעון שטרסבורג…
מקבץ תקובות:
אלעזר – תודה! תוקן.
לילי – תודה על ההערה. בכל זאת, אני בדרך כלל מעדיף את הגירסה שבאנגלית. הנה הלינק לערך על שעון שטרסבורג בויקיפדיה העברית. השווי לערך האנגלי ומצאי את ההבדלים.
משה – בעניין ששת הקוראים ראה כאן: וגם כאן
אם תשים לב יוסי, דווקא השעון הרלוונטי לנו, השלישי, הוא זה שהמידע עליו יותר מקיף בערך העברי.
תודה, לילי.
תודה שוב, מלבד העובדה שזה מגביר בי את החשש שגם לימודי סטטיסטיקה באונ’ לא יועילו לי בכל הקשור לאינטואיציה לגבי בעיות הסתברות שכאלו – אולי אתה תוכל לספר עד כמה מהבעיות הקיימות הן אכן מהסוג הזה.
אופיר – אני לא בטוח שהבנתי למה אתה מתכוון בביטוי “בעיות הסתברות כאלו… מהסוג הזה” – האם תוכל להרחיב?
אני דווקא שמעתי שמתמטיקאים לא משתמשים בחדר המיטות. כמאמר הפתגם, Mathematicians do it smoothly and continuously, in fields and in groups